לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש.

תמצית עובדות כתב האישום הן כי בתאריך 8.1.10 , בחצר ביתה, הבחינה המתלוננת, שהיא ילידת שנת 1929, בנאשם השוכר יחידת דיור בחצר אשר בבעלותה של המתלוננת כאשר הוא מצלם את שתי נכדותיה וזאת כאשר הנאשם בגילופין.

המתלוננת ביקשה מהנאשם שיחדל לצלם את הנכדות וייכנס לחדרו. בתגובה אמר הנאשם למתלוננת "אני לא הולך מפה ולא אשאל אותך מה לעשות". המתלוננת שוב בקשה מהנאשם שייכנס לחדרו. הנאשם דחף את המתלוננת, מספר פעמים, בחוזקה, כתוצאה מכך נפלה המתלוננת וראשה נחבט בגזע עץ סמוך ולאחר מכן משך הנאשם את ידה של המתלוננת בחוזקה.

כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלוננת פריקה קדמית של כתף יד ימין, שריטה בקרקפת וסימן אדום על לחי שמאל, והיא נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי.

בעניינו של הנאשם הוגשו ע"י שירות המבחן שלושה תסקירים:

מהראשון שבהם עולה כי מדובר בנאשם כבן 45, רווק, מתגורר בבית הוריו וסובל מבעיות בריאות שונות, כאשר לאחרונה חלה הידרדרות במצבו הבריאותי אשר בגינה , לדבריו, הפסיק לעבוד. מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 60% בגין בעיות בריאות שונות, בין היתר, מהיותו בגיל 16 סובל מסכרת נעורים אובחן וכתוצאה מכך נפגעה ראייתו.

בהתייחסותו לעבירה, נשוא הדיון הנוכחי, תיאר הנאשם כי בוצעה בעת ששכר יחידת דיור בבית המתלוננת. מדבריו עולה כי ביום ביצוע העבירה צילם הנאשם את בני משפחתה במהלך אירוע משפחתי על אף שלא הוזמן לאירוע ולא התבקש לצלם. הנאשם הסביר את מעשיו על רקע תפיסתו את הקשר עם משפחתה של המתלוננת, במיוחד עם בניה כקרוב ומאפשר.

הנאשם מסר כי תפס את בקשתה של המתלוננת להפסיק לצלם על רקע תחושות של קנאה שחשה ביחס לקשריו עם בנה. הנאשם שיתף כי חווה תחושות של עלבון ופגיעה מולה ועל רקע זה מסביר את הקונפליקט בינו לבין המתלוננת שהסלים עד כדי אלימות כלפיה.

בפני שירות המבחן ביטא הנאשם תחושה של בהלה בעקבות תוצאות מעשיו והפגיעה במתלוננת. הנאשם ביטא הכרה מילולית לאחריותו, לבעייתיות שבמעשיו ולפגיעה. לצד זאת שירות המבחן התרשם כי הנאשם מרוכז בעצמו ובצרכיו, כמו גם בקורבנותו במצב הנוכחי בו מתנהל הליך משפטי כנגדו עולה כי הנאשם מתקשה להתייחס באופן מעמיק לפגיעה שגרם למתלוננת, כשנטה להשליך את האחריות להתפתחותו של הקונפליקט על המתלוננת. הנאשם שלל נזקקות לטיפול בתחום האלימות והשליטה בכעסים, חווה עצמו כאדם רגוע אשר אינו מאבד שליטה.

לגבי צריכת אלכוהול לפני העבירה, שירות המבחן בדק עמו את עניין השימוש לרעה באלכוהול, אולם הנאשם שלל קשר בין צריכת האלכוהול לבין התנהגותו האלימה. הנאשם תיאר את דפוסי צריכת משקאות משכרים כתקינים ונשלטים. שלל צורך בהתערבות טיפולית בתחום זה.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם הסובל מבעיות בריאות שונות, ללא עבר פלילי, אשר לאורך השנים התקשה לגלות יציבות בתחומים שונים בחייו. בנוסף התרשם שירות המבחן מנאשם בודד ומופנם, בעל דימוי עצמי וגברי נמוך מתקשה בהצבת גבולות ומתקשה לקבל על עצמו גבולות. הנאשם בוחר להתמקד במצבו הבריאותי ובאופן זה להימנע מהתמודדות עם קשייו השונים.

הנאשם התייחס לרצונו להיעזר בקשר טיפולי לצורך בדיקה עצמית ואת החלקים התורמים להתנהלותו הבעייתית בתחומי חייו השונים. נוכח ההתרשמות כי התערבות טיפולית עשויה לסייע בחיזוק החלקים המתפקדים אצלו ובאופן זה להפחית מרמת הסיכון להישנות הבעייתיות בהתנהגותו, נוכח המוטיבציה שביטא לניסיון הטיפולי שירות המבחן המליץ לדחות את הדיון בעניינו בשלושה חודשים על מנת להעמיק בבחינת מוקד ההתערבות הרצוי בהתאם לצרכיו. בתום תקופת הדחייה תהיה המלצה סופית בעניינו.

מתסקירו השני של שירות המבחן עולה כי במהלך התקופה נערכו שיחות פרטניות עם הנאשם. הנאשם הגיע באופן קבוע וסדיר לפגישות, במהלכן התמקד שירות המבחן בבדיקת החלקים הבעייתיים באישיותו, בדפוסי חשיבתו ובהתנהגותו שעמדו בבסיס ביצוע העבירה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, מכיר בחומרתם ומודע לאלטרנטיבות תגובה שעמדו בפניו בנוסף, במהלך הפגישות העמיק שירות המבחן בבדיקת ההשלכות של מצבו הבריאותי, במהלך השנים, על התפתחותו הרגשית, על ייצוב אישיותו ועל תפקודו במישורי חייו השונים. כל זאת בניסיון לגייס את הנאשם לבדיקה עצמית, לבדיקת החלקים המכשילים בדרכי חשיבתו ובדרכי התנהלותו, אשר מונעים ממנו התמודדות קונסטרוקטיבית ומקדמת עם קשייו ופוגעים בסיכוייו לנהל אורח חיים עצמאי ומספק יותר לגביו ופוגעים בסיכוייו להשתלב באופן משמעותי ותורם יותר בחיי החברה. זאת במטרה לחזק את החלקים המתפקדים אצלו ולגייסו להתנהלות חיובית יותר בחייו ובאופן זה לתרום להפחתה מרמת הסיכון להישנות הבעייתיות בהתנהגותו בעתיד.

שירות המבחן ציין כי במהלך תקופת הדחייה החל הנאשם לעבוד כשליח במסעדה. בנוסף על אף שממשיך להתגורר ביחידת דיור השייכת לדודתו ובאופן זה עדיין מתנהל באופן תלותי, אולם, לדבריו, לאחרונה שכר דירה אליה, לטענתו, עתיד להיכנס בזמן הקרוב.

שירות המבחן ציין כי הנאשם שיתף כי חווה תחושת סיפוק ומסוגלות וזאת על רקע השתלבותו במסגרת של עבודה והדגיש בפני שירות המבחן את חשיבותו של תפקודו התעסוקתי לגביו הן במובן הכלכלי והן במובן הרגשי.

בנוסף התרשם שירות המבחן כי הנאשם חווה את הקשר עם שירותיו כמקור תמיכה והכוונה לגביו וביטא מוטיבציה להמשיך ולהגיע לשיחות פרטניות במטרה להמשיך ולערוך שינוי חיובי בתפיסותיו ובאורח חייו.

לסיכום, שירות המבחן התרשם מכוחותיו של הנאשם לקשר טיפולי ונוכח החשיבות של המשך מעורבות טיפולית בעניינו לצורך הפחתה ברמת הסיכון במצבים, שירות המבחן המליץ על העמדתו של הנאשם בצו מבחן למשך שנה, במהלכה ימשיך הנאשם להיפגש לשיחות פרטניות עם שירות המבחן.

לאחר קבלת תסקיר זה, סבר אף ב"כ הנאשם עצמו כי אין בו די ועל כן התקבל תסקיר משלים לפיו המליץ שירות המבחן אף על הטלת צו של"צ על הנאשם.

הוגש תצהיר נפגע על ידי המתלוננת ממנו עולה כי מאז תקיפתה על ידי הנאשם חשה המתלוננת כאבים בכתפה ובידה ומוגבלת בתנועותיה. היא ציינה כי עברה טיפולי פיזיותרפיה, אך ללא הועיל. כן ציינה כי מאז היא חשה מפוחדת.

ב"כ התביעה פתחה את טיעוניה בכך שמדובר בנאשם יליד 1967, אשר הורשע ע"פ כתב אישום בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש וכי הזקנה המותקפת היא ילידת שנת 1929.

ב"כ התביעה סבורה כי מתחם העונש ההולם בעבירות ממין אלו נע בין עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר בפועל, תוך התחשבות בערך הנפגע ומידת הפגיעה בו , מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה כמו גם הערך החברתי המוגן קרי- בטחונו של אדם על גופו, שכן לא יעלה על הדעת שהנאשם בעקבות ויכוח של מה בכך תוקף את המתלוננת כבת 84 וגורם לה לחבלות חמורות.

ב"כ התביעה ערה לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, אך עובדה זו אינה חזות הכל .

ב"כ התביעה הדגישה כי מדובר בעבירה של תקיפת זקן, ולא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה בעבירות ממין אלו.

ב"כ התביעה התייחסה בדבירה לתסקיר שירות מבחן תוך שהיא מביעה מורת רוח על המלצתו, לטעמה מדובר בעבירה חמורה מאוד שהופנתה כלפי אישה כבת 84 ולטעמה לא ניתן להקל בה ראש.

ב"כ התביעה עתרה לענישה ברף הגבוה של המתחם בדמות מאסר בפועל, מע"ת, קנס ופיצוי למתלוננת.

ב"כ הנאשם פתח את טיעוניו בכך שהעבירה נשוא כתב האישום קרי- תקיפת זקן, נועדה בתכליתה כדי לתת מענה להתנהגות של מטפלים אשר מנצלים את יחסי התלות עם הקשיש ומתנהגים בצורה ברוטלית, אשר מצדיקים ענישה מחמירה אליה טוענת ב"כ התביעה.

ב"כ הנאשם סבור כי בעניינו מדובר באירוע חריג, הן מבחינת הנאשם עצמו, והן מבחינת נסיבותיו והרקע שהוביל לאירוע.

ב"כ הנאשם ציין כי בעניינו של הנאשם שירות המבחן עשה עבודה מעמיקה ולבית המשפט הוגשו מספר תסקירים, שמהראשון שבהם עולה כי הנאשם על אף בעיותיו הבריאותיות, מגלה מוטיבציה ורצון לקבל טיפול בבעיותיו.

מתסקיר משלים שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם לוקח אחריות, מכיר בחומרת מעשיו ומבין את הפסול שבהם. בנוסף, שירות המבחן מצא כי חשיבות להמשך הטיפול במסגרת שירותיו ועל כן המליץ על עונש בפיקוח שירות מבחן למשך שנה.

מתסקיר משלים נוסף שהוגש בעיינו של הנאשם, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות של"צ, ולאור המוטיבציה והנכונות שהביע הנאשם לביצוע של"צ , שירות המבחן גיבש עבורו תכנית לפיה יבצע הנאשם עבודות תחזוקה במסגרת רשות הטבע והגנים, בהיקף של 220 שעות סה"כ.

ב"כ הנאשם טען כי היות העבירה נשוא כתב האישום הסתבכותו היחידה עם החוק כמו גם נסיבותיו האישיות סבור ב"כ הנאשם כי לא מדובר במקרה קלאסי של תקיפת זקן.

ב"כ הנאשם טען כי באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הרי שלא מדובר באירוע מתוכנן אלא באירוע ספונטני שהסלים אשר לא מאפיין את מערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת. ובאשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות נסיבות חייו של הנאשם, חלוף הזמן, היעדר עברו הפלילי סבור ב"כ הנאשם כי מצטיירת תמונה של אדם נורמטיבי שדרך הפשע זרה לו ולכן יש להעדיף את האופק השיקומי.

ב"כ הנאשם עתר לבית המשפט תוך שסמך ידו על פסיקה, לחרוג לקולא מהמתחם ולאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש בדמות של"צ.

הנאשם בדבריו האחרונים הביעה חרטה על מעשיו, וספר כי ארבע השנים שחלפו מיום האירוע היו עבורו סיוט.

הנאשם ציין כי הוא לא אדם אלים ושהוא נקלע לסיטואציה והוסיף כי הוא לא יזם את שארע.

לא בכדי ייחד המחוקק מבין עבירות האלימות והתקיפה אשר בספר החוקים עבירה של תקיפת זקן.

יש להוקיע ולהביע סלידה באשר לכל עבירה שעניינה אלימות ואולם שבעתיים יש לעשות כן כאשר האלימות מופנית כלפי זקן אשר ממילא יכולת ההתנגדות והתגובה שלו מוחלשות אם בכלל קיימות, ושומה על החברה בכלל לספק לו הגנות מיוחדות וסיוע.

עם זאת, יצויין בענייננו כי תקיפתה של המתלוננת כאן לא נעשתה בשל היותה זקנה, כדוגמת הקלה על מעשה שוד וכיו"ב, אלא אכן כמעשה ספונטני ובלתי מתוכנן כתוצאתו של ויכוח.

ברי ואין צורך להכביר על כך מילים, כי אל לה לאלימות להוות פתרון כלשהו לסכסוכים וויכוחים על מה בכך.

מתחם הענישה במקרים אלה נע בין שישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם נעדר עבר פלילי וסובל מבעיות רפואיות לא מעטות.

הנאשם ניהל אמנם הליך של הוכחות ובכך אין נטילת אחריות על המעשים והודאה באשמה, אולם לאחר מכן משהופנה אל שירות המבחן הוא נרתם להליך טיפולי ולהפנמת התנהגותו החמורה והפסולה וחלו בו שינוים לטובה והוא עשה דרך ארוכה וטובה כמפורט בהרחבה בתסקירי שירות המבחן ועוד ניכר כי פניו להמשך תהליכים אלה וכי הוא מגלה מוטיבציה להמשיך בהם. לכך יש להעניק משקל נכבד.

על כן, לאחר האיזון בין כלל השיקולים – האינטרסים הציבוריים והנזק שנגרם למתלוננת לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם ובעיותיו הרפואיות ובעיקר ההליך השיקומי אותו עבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים –

שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בעבודות שירות באופן ובמתכונת שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 26/8/13.

שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

אני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננת בסכום של 3,500 ₪.

בתיק מ"ת 16038-01-10 קיימת הפקדה במזומן על סך 2,500 ₪ אשר הנאשם נתן הסכמתו לקיזוזה מסכום הפיצויים שהוטל.

ועל כן, סכום הפקדה זה יופקד לטובת המתלוננת בקופת בית המשפט.

יתרת הסכום בסך 1,000 ₪ תופקד לטובת המתלוננת בקופת בית המשפט בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 01.12.13 והבאים אחריו בכל 01 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הסכום לפירעון מיידי.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 19/11/13 בשעה 8.00 ביחידה לעבודות שירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי עבודות השירות ובכל ביקורות הפתע שייערכו בהן. כל הפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות תביא להפסקתן המינהלית ולריצוי העונש בדרך של כליאה ממשית.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים.