1. התובעת הייתה הבעלים של רכב מסוג ניסן אינפיניטי מ"ר 96-999-66 (להלן: "הרכב").
2. הנתבעת הינה רשות מקומית.
3. בתאריך 29.10.09 החנה בעלה של התובעת את הרכב מול ביתה ברח' הגליל 85 בגני תקוה.
4. למחרת, בתאריך 30.10.09, בשעות הבוקר, הוצף רחוב הגליל במי גשמים.
5. לטענת התובעת פתחי הניקוז המצויים בשולי הרחוב, היו סתומים בעלים ולכלוך וכתוצאה מכך לא יכלו מי הגשמים להיקלט למערכת הניקוז.
6. כתוצאה מההצפה חדרו מים ולכלוך לרכב ונגרם לו נזק רב.
7. בשל מצבו , הוכרז הרכב כאבדן כללי.
8. התובעת טוענת כי לאחר שהנתבעת קיבלה הודעות מתושבי האזור, הגיעו באיחור ניכר עובדי הנתבעת , אשר בעזרת מוטות ברזל ניקו את פתחי הניקוז ברחוב וכל מי הגשמים שהצטברו ברחוב וגרמו להצפה, זרמו למערכת הניקוז ונעלמו בתוך מספר דקות.
9. התובעת מוסיפה וטוענת כי בעיית ההצפות בקטע הרחוב הרלוונטי, הייתה ידועה מזה שנים רבות לנתבעת, אשר עשתה מאומה על מנת לתקן את המצב ולא נקטה בפעולות המתחייבות לשם מניעת אירועי הצפה, לרבות ניקוי פתחי הניקוז לפני עונת הגשמים ושמירת ניקיונה של מערכת הניקוז.
10. התובעת לא ביטחה את הרכב בביטוח מקיף.
11. התובעת העמידה תביעתה ע"ס 741,800 ₪ בגין שווי הרכב שהוערך ע"י השמאי לב אור ע"ס 650,570 ש"ח וכן עלות ניסיון תיקון במוסך ע"ס 4,000 ₪ ועגמת נפש ע"ס 50,000 ₪, אגרת רישוי, שכ"ט השמאי, בניכוי שרידי הרכב בסך 72,360 ש"ח, אשר נמכרו לאחר הגשת התביעה.
12. הנתבעת טענה כי לקראת בוא החורף שדרגה את מערכת הניקוז והוציאה על כך הוצאות נכבדות, על פי יעוץ מומחים לדבר ובכלל זה הוסיפה תאי קליטה צנרת ניקוז ברח' הגליל. עובדי הנתבעת סיירו בישוב, ניקו קולטנים, טאטאו את הרחובות ואף הותקנו רשתות הגנה לקולטנים פתחי הניקוז, על מנת למנוע חדירת פסולת וגורמים זרים.
13. עוד טענה הנתבעת כי האירוע נשוא התביעה, הינו חריג שבחריגים, שכן במהלכו ירדה כמות משקעים עצומה, בפרק זמן קצר וכי מדובר בכח עליון.
14. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לערך הרכב והשרידים.
15. אזור ההצפה הינו שקע טופוגרפי.
16. מתמונות שצולמו במהלך האירוע, ת/1, עולה כי באזור נוצר במהלך אירוע ההצפה, אגם וגובה המים הגיע עד כדי גובה הרכבים אשר חנו במקום.
17. מעדויות התביעה עלה כי כאשר הגיעו עובדי הנתבעת למקום, הסירו את הרפש שהצטבר על הקולטנים – שקיות ניילון, קרטונים ועלים והמים ירדו באופן מידי.
18. עד תביעה, בעלה של התובעת, תיאר זאת כ"פתיחת פקק אמבטיה" (עמ' 7 שורות 14-18). לטענת בעלה של התובעת, לאחר אירוע ההצפה התקינה המועצה שני שלטים במקום המזהירים מפני הצפה וכי החניה אסורה (ת/4) וכן הונחו ארגזי רשת מעל פתחי הניקוז למניעת סחף של ניילונים (ת/5).
19. עד התביעה, מר דויד זיסמן העיד, כי אירועי הצפה באזור בשל סתימות, אירעו בעבר וכי לאחר האירוע ננקטו ע"י הנתבעת צעדים שונים כגון הנחת רשת קשיחה על הקולטנים ועובד מטעם הנתבעת אשר דואג כי הקולטנים יהיו נקיים . כ"כ הותקנו שלטים המזהירים מפני הצפה. עוד ציין כי כאשר יצא בבוקר האירוע לעבודה היה יום גשום ועל כן נסע באוטובוס. בדרך ראה כי הקולטנים סתומים עם סחף , עלים קרטונים וניילונים (עמ' 13 שורות 18-31).
20. בחקירתו הנגדית העיד כי הסחף על הקולטנים היה סחף שהצטבר בירידה, עם בוץ עלים וכיוב' (עמ' 14 שורות 14-16).

על הדברים חזרה הגב' רינה זיסמן, רעייתו של מר דויד זיסמן, אשר ציינה כי עד לאירוע הנדון, אירוע ההצפה היה חוזר מידי שנה וכאשר היו עובדי הנתבעת מגיעים למקום המים היו נעלמים באופן מידי. לאחר האירוע הנדון לא חזרה על עצמה תופעת ההצפות לאור הפעולות אשר נוקטת הנתבעת (עמ' 15 שורות 6-23).

1. מר חיים קובלסקי, מנהל מחלקת שפ"ע של הנתבעת העיד כי המועצה נערכה לחורף ע"י ניקוי מראש של ניקוזי המים , גיזום עצים וכי בשנת האירוע הנדון בישיבה שהתקיימה בתאריך (ת/2) הוחלט לסיים את עבודות הכנת הישוב לחורף עד ערב סוכות. ביום האירוע היה העד אחד מצוות הכוננים אשר עסקו בניקיון הרחובות עלים ועוד. העד תיאר כי לאחר שקיבל הודעה כי רחוב הגליל מתחיל להיות מוצף יצא לשטח ונתקל בנהרות של מים אשר זרמו לרח' הגליל מרחובות רבים. העד העיד כי חורף שכזה לא זכור לו . העד ביקש מעובד הנתבעת להיכנס לתוך המים לאזור הקולטנים ולבדוק אם יש לכלוך החוסם את ניקוז המים. העובד הוציא זרדים ועלים שהגיעו כתוצאה מהרוחות ולאחר שהזיזם מהקולטן ירדו המים בתוך 20 דקות – מחצית השעה (עמ' 17 שורות 1-27).

עוד העיד מר קובלסקי כי הקולטנים היו נקיים ומוכנים לקליטת מים (עמ' 18,שורה 11).

1. מר משה מנשה , מנהל אגף התפעול של הנתבעת תיאר את הערכות הנתבעת לקראת חורף 2009. העד תיאר כי ההערכות באה לידי ביטוי במספר תחומים – הכנת תשתית של מערכת הניקוז של מי הנגר כולל ניקיון המערכת, גיזום עצים ,הכנת תורנים וציוד חורף ועוד (עמ' 24 שורות 10-19).
2. באשר לטענה כי הקולטנים היו סתומים ומלוכלכים העיד העד כי הקולטנים עוברים תהליך ניקוי הכולל פירוק הקולטן, ניקוי התא עם שואב מיוחד כאשר פעולה זו חוזרת על עצמה לאחר כל גשם, צוות עובר קולטן, קולטן ובודק (עמ' 25 שורות 3-8).
3. עוד העיד העד כי עובדי הנתבעת היו בכוננות לקראת אירוע חריג כאשר נשארו תורנים שתפקידם לסייר בישוב ולמנוע סתימת קולטנים, לוודא שדבר לא מתעופף ולהיענות לכל קריאה (עמ' 25 שורות 9-15).
4. באשר להצבת הרשתות מעל הקולטנים העיד העד כי מדובר ברעיון שלו אשר נועד למנוע חניית רכבים על הקולטנים ובכך למנוע מצב כי תחסם זרימת המים. העד העיד כי הצבת הרשתות אינה בעקבות אירוע ההצפה נשוא התביעה עוד העיד כי הרשתות אינן מונעות הצטברות סחף(עמ' 27 שורות 3-9).
5. האדריכל אבנר אקרמן אשר שימש במועד הרלוונטי כמהנדס המועצה המקומית גני תקוה העיד באשר לתהליך שיפור התשתיות בגני תקוה. בין השנים 2002-2010 הוחלפה צנרת המים ובשנת 2006/7 הוספו שני קווים מאספים לאורך רחוב הגליל ותוגבר מערך הקולטנים ברחוב (עמ' 30 שורות 1-7), והוגדל קוטר המערכת (עמ' 31 שורה 5).

העד העיד כי ההיערכות בגני תקוה לאירועי גשם ובמיוחד באירוע נשוא התביעה, הייתה מרשימה – נעשה ניקיון של כל הצנרת לפני תקופת הגשמים, נוקו כל הקולטנים בצידי הכבישים ובעיקר במקום האירוע, הועמד צוות כוננות שיצא גם במהלך הלילה וניקה את המערכת, ככל שאפשר היה לראות שיש סתימות, בין אם קרטונים שעפו, עצים וענפים. האירוע לווה ברוחות חזקות אשר גרמו לכך שענפים ועלים נגררו עם המים וגרמו לסתימות. כאשר שוחררה הסתימה הנקודתית בקולטנים כל האירוע הסתיים בתוך 20 דקות (עמ' 31 שורות 10-20).

1. בחקירתו הנגדית אישר העד כי היה בשטח בעת ניקוי הצנרת, ווידא ניקוי הקולטנים, עובר לאירוע (עמ' 32 שורות 5-25).
2. המהנדס מר גיורא שחם , מהנדס מים וניקוז , אשר חוות דעתו הוגשה מטעם הנתבעת, קבע בחוות דעתו, כי הסיבה להצפה הייתה סופת גשם חזקה במיוחד אשר הסתברותה נמוכה בהרבה מספיקת התכן אליה מתוכננת מערכת הניקוז העירונית. עוד מצא כי הנתבעת יזמה תכנון וביצוע של פתרונות ניקוז באזור ההצפה על מנת להגביר את כושר הניקוז של המערכת והתאמתה לספיקת התכן.
3. עוד הוצגה באמצעות המהנדס יאיר קורנברג תכנית אב לניקוז גני תקוה אשר הוכנה ע"י משרדו (נ/6) . העד ציין כי במהלך 5 השנים האחרונות בוצעה הרחבה של מערכת הניקוז, הוספו קולטנים וקו ניקוז מקביל לקו הקיים, על מנת להגביר את יכולת הקליטה של המערכת בשל ההצפות שהיו באזור (עמ' 41 שורות 1-9).
4. עוד הוצג חשבון סופי של הקבלן אשר ביצע את העבודה (נספח ד' לחוות דעת שחם).
5. העד מר יצחק רפלוביץ, מהנדס תשתיות אצל הנתבעת, העיד אודות הערכות הנתבעת באזור רח' הגליל – תחזוקה שוטפת של המערכת הקיימת ותכנית לשדרוג המערכת. העד העיד כי נהג לסייר בשטח לוודא ביצוע ההערכות לחורף ואף נרכשה משאבה מיוחדת לשאיבה מתוך תאי הקליטה.
6. העד מר אברהם ללוש, מנהל אחזקה אצל הנתבעת העיד כי ביום המקרה היה כונן. העד ציין כי הנתבעת שמה דגש על טיפול ברח' הגליל ליד הסופר . באשר למועד האירוע תיאר העד כי היה גשם סוער, הוא התקשר לקבלן והגיע עם אנשי הקבלן לשטח, לעשות מה שניתן לפני שתתרחש הצפה. בתוך 20 דקות המקום הוצף(עמ' 46 שורות 10- 32 ).

העד העיד בחקירתו הנגדית כי לא ראה שקיות ולכלוך על רשתות הניקוזים. (עמ' 48 שורות 15-23).

1. מתע"צ השירות המטראולוגי (נ/7) עלה כי במועד האירוע נמדדה בתחנת מעש הקרובה לגני תקוה כמות של 81 מ"מ גשם ביממה, ולטענת הנתבעת עסקינן בשיא של עשרות שנים בכמויות הגשם אשר ירדו באזור בפרק זמן קצר.

דיון

34. אין מחלוקת כי הנתבעת אחראית לתחזוקתה התקינה של מערכת הניקוז בשטחה וזאת

בהתאם לפקודת העיריות [נוסח חדש], סעיף 235(2).

35. מאחר והנתבעת היא הממונה והאחראית על תחזוקת מערכת הניקוז ברחובותיה, הינה

חבה בחובת זהירות כלפי כל בעל רכוש אשר רכושו עשוי להינזק כתוצאה מליקוי במערכת

הניקוז העירוני.

מכח חובה זו על הנתבעת לבצע פעולות הנדרשות לשם שמירה על תקינות המערכת על מנת

למנוע מקרי הצפה.

בנסיבות אלו משאירע אירוע ההצפה כנטען ע"י התובעת, עובר נטל ההוכחה אל הנתבעת

ועליה להוכיח כי לא התרשלה בתחזוקת מערכת הניקוז.

עוד יש לבחון האם כמויות המים אשר ירדו בעת המקרה היו כמויות מים חריגות עד שלא

היה לצפותן ולא היה בידי מערכת הניקוז להכילן, גם אם תתקבל טענת הנתבעת כי פעלה

לתקינות מערכת הניקוז.

36. בע"א 4025/91 צבי נ. קרול פ"ד נ(3) 785, 789 נקבע :

"כידוע החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ. דיני הרשלנות מבוססים על עיקרון האשמה ולא על אחריות מוחלטת. אכן, ביסוד ההתרשלות מונח עקרון הסבירות. השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה היא אלו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק. לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, ביכולת היחסית למנוע את הנזק וכיוצא בהם שיקולים המבטאים את רעיון האשמה והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט אינם חייבים להסיר את הסיכון אלא אמצעים שסביר לנקטם בנסיבות העניין."

37. ממסכת הראיות שהובאה ע"י הצדדים עולה כי הנתבעת הרימה הנטל להוכיח כי דאגה

לתקינות מערכת הניקוז ברחובותיה בשני מישורים:

1. הכנה לקראת החורף.

2. התנהלותה ביום האירוע.

עוד הוכח ע"י הנתבעת כי ביום האירוע ירדה כמות משקעים חריגה ביותר אותה לא ניתן היה

לצפות ואשר הביאה בסופו של דבר להצפה קשה, אשר גרמה להיווצרות אגם ברחוב הגליל, עד

שכמויות המים כיסו את המכוניות אשר חנו במקום ואף עצמתה הביאה להזזתן ממקום

חנייתן.

38. מן העדויות עלה כי לאחר שרפש אשר הצטבר על הקולטנים, כתוצאה מסחף שנגרם מנהרות

המים אשר זרמו במקום, הוזז ע"י עובדי הנתבעת ו/או מי מטעמה, התנקזו כמויות המים

האדירות לתוך מערכת הניקוז בתוך פרק זמן קצר ביותר אשר תואר ע"י העדים בטווח של

דקות ספורות עד 20 דקות.

מצב זה מצביע על כך כי מערכת הניקוז הפנימית הייתה נקיה ומוכנה לקליטת תכן המשקעים.

מכך עולה המסקנה כי הנתבעת פעלה מראש לניקוי והכנת מערכת הניקוז הפנימית, כפי

שהעידו עדיה , לרבות הוספת צנרת מקבילה לשם הגברת כושר הקליטה של מערכת הניקוז.

הכנה מוקדמת זו הביאה לאפשרות קליטת כמויות משקעים גדולות וחריגות בפרק זמן קצר.

עוד הוכח כי באזור ההצפה, ברח' הגליל התקינה הנתבעת קולטנים רבים, אשר גם הם סייעו

לקליטת מי הגשמים.

טוענת התובעת כי היה על הנתבעת לפעול לניקוי הקולטנים החיצוניים אשר נסתמו בעלים,

ענפים קרטונים וניילונים, במיוחד באזור הסופר המצוי בסמוך.

מעדויות עדי הנתבעת הוכח כי הנתבעת פעלה לניקוי הקולטנים בסמוך לאירוע משום שהיו

מודעים לכך כי צפויה מערכת גשם והגורמים האחראים אף סיירו פיסית לוודא כי הקולטנים

נקיים.

עם זאת לא ניתן לדרוש כי הנתבעת תעמיד עובד מטעמה, ליד כל קולטן וקולטן למניעת סתימתו ברפש ולכלוך, אשר עשוי להיסתם במהלך הסופה בעלים וזרדים, אשר נסחפים בזרם המים או לכלוך נוסף, הכל תוך גשם ורוחות.

דרישה זו אינה סבירה ואין מקום להטיל על הנתבעת חובה נרחבת שכזו.

עוד הוכח כי עובדי הנתבעת אף פעלו והתנהלו כראוי ביום האירוע.

הנתבעת העמידה כוננים מטעמה בלילה שלפני הסופה ובבוקר המקרה וכאשר החלו לרדת הגשמים יצאו אנשיה לשטח ופעלו לפתיחת הקולטנים אשר נסתמו.

אינני מקבלת טענת התובעת לפיה אילו הציבה הנתבעת רשתות מעל הקולטנים הייתה נמנעת

ההצפה שכן באותה מידה שהצטבר רפש ולכלוך אשר נסחף בזרם המים על רשת הקולטן, כך

יכול היה להצטבר על הרשתות, במיוחד לאור כמויות המים וגובהן.

עוד הוכח לאור תע"צ השירות המטראולוגי, תמונות ההצפה וחוות דעת המהנדס גיורא שחם

כי ההצפה נבעה כתוצאה מירידת של כמות משקעים חריגה ונדירה ביום האירוע, אשר לא ניתן

היה לצפותה .

39. אשר על כן הנני קובעת כי הנתבעת הרימה הנטל להוכיח כי לא התרשלה ולא הפרה את חובת

הזהירות המוטלת עליה.

בהעדר אחריות מצד הנתבעת, הנני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות משפט של הנתבעת וכן בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים.