נוכחים

ב"כ המאשימה עו"ד אקוע

ב"כ הנאשם עו"ד וקסלר – מינוי סנ"צ

הנאשם הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

<#2#>

החלטה

בפני בקשת שירות המבחן להפקיע את צו השל"צ אותו הטיל כב' השופט אנושי על הנאשם במסגרת גזר הדין שניתן ביום 10.7.13 ולשקול ענישה חלופית.

הנאשם הורשע בשתי עבירות של נהיגה בשכרות, האחת בתיק זה – 2619-01-10 והשנייה בתיק 2571-01-09.

בגזר הדין שניתן ביום 10.7.13, בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, והטיל על הנאשם את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף 250 שעות, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סם או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף או נהיגה בפסילה, פסילה בפועל למשך 3 שנים, פסילה על תנאי של 4 חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 2,000 ₪.

כאמור, לעת הזאת מונחת בפני בקשת שירות המבחן, אשר הודיע לי כי במהלך ביצוע צו השל"צ, נתגלו קשיים בתקשורת בין הנאשם לאחראי עליו במסגרת ובעקבותם, ביקש הנאשם לעבור למסגרת של"צ אחרת; כי נכון ליום 17.6.14, ביצע 170 שעות מתוך 250 השעות שהוטלו עליו; כי ביום 23.6.14 אישר בית המשפט את בקשתו, לפיה ישלים את 80 השעות הנותרות במסגרת תוכנית חלופית שגובשה עבורו, וכן צו השל"צ הוארך בשמונה חודשים נוספים; כי מחודש יולי 2014 הנאשם לא הגיע לבצע הצו; וכי מבירור שערכו עלה כי הנאשם נעצר ביום 24.8.14 ונדון לריצוי מאסר לתקופה של 15 חודשים וכיום מרצה את עונשו בכלא "גבעון".

נוכח ההתפתחויות במצבו של הנאשם, ביקש שירות המבחן "להפקיע את צו השל"צ ולהטיל עליו ענישה חלופית בגין המכסה שלא בוצעה".

נוכח הפרת צו השל"צ, עתרה ב"כ המאשימה, בהתאם להמלצת שירות המבחן, להשית על הנאשם חודש מאסר במצטבר למאסר אותו מרצה הנאשם כיום. ב"כ המאשימה טענה כי בתיק דנן יש הסדר, חזקה על הנאשם שהיה מיוצג כשהוצע לו ההסדר, כי הוא הסכים לעונש ואף הובהרו לו רכיבי הענישה, כמו גם המשמעויות הכרוכות בהפעלתם.

מאידך, עתר ב"כ הנאשם להסתפק באותו עונש מאסר בן 15 חודשים אותו מרצה הנאשם, ולהימנע מהטלת עונש נוסף. ב"כ הנאשם טען כי בית המשפט לא הזהיר את הנאשם, במסגרת גזר הדין על השלכות אי קיום הצו, והסתפק באמירה כי "על הנאשם לציית להוראות המפקחים עליו שאם לא כן יתכן ותהיה לכך סנקציה עונשית" (ראה פסקה 5 לגזר הדין). בנוסף, אין כל הסכמה מפי הנאשם בסוף גזר הדין או בתחילתו כי מסכים לאותם התנאים המפורטים בסעיף 3 לפקודת המבחן. כמו כן, טען ב"כ הנאשם כי מעיון בתיק עולה כי הצו לא נחתם על ידי הנאשם וגם לא היתה הוראה על כך מצד בית המשפט.

ב"כ הנאשם הפנה לפסקי דין – ת"פ 4566-05-12  וע"פ 45625-12-11.

לחילופין, הפנה ב"כ הנאשם לסעיף 20 לפקודת המבחן, המאפשר לבית המשפט להתחשב בעונש שנגזר על הנאשם בגין העבירה נוספת.

דיון

סעיף 20 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 מורה:

"הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו המבחן, שהנבחן לא מילא אחרי הוראה מהוראותיו של צו המבחן, רשאי בית המשפט, בהתחשב, בין היתר, בתקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, בדרך שבה עמד במבחן באותה תקופה ובנסיבות אי מילוי הוראות צו המבחן לעשות אחד מאלה:

להזהיר את הנבחן בלי לפגוע בהמשך תקפו של צו המבחן;

להטיל על הנבחן קנס בלי לפגוע בהמשך תקפו של צו המבחן, ואם לאחר מכן יבוא בית משפט להטיל עונש על הנבחן לפי סעיפים 16 או 17 או סעיף זה, יובא הקנס האמור בחשבון בקביעת אותו עונש;

אם ניתן צו המבחן בלא הרשעה על העבירה שבגללה ניתן – להרשיע את הנבחן ולהטיל עליו עונש, ואם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(א) – להטיל על הנבחן עונש על העבירה המקורית במקום צו המבחן, הכל כפי שבית המשפט היה רשאי להטיל על הנבחן אילו זה עתה הורשע בפניו על אותה עבירה;

אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, בהתחשב בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית".

סעיף 3 לפקודה מורה:

"לפני מתן צו מבחן יסביר בית המשפט לעבריין בלשון פשוטה את משמעות הצו ויזהירו שאם לא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת יהיה צפוי לעונש, או להרשעה ועונש, על העבירה שבגללה ניתן הצו (בחוק זה – העבירה המקורית), ולא יתן בית המשפט צו מבחן אלא אם הביע העבריין את נכונותו למלא אחר הוראות הצו".

במקרה הנדון, נרשם בגזר הדין כי "על הנאשם לציית להוראות המפקחים עליו שאם לא כן יתכן ותהיה לכך סנקציה עונשית". אינני סבורה כי יש באמירה זו אזהרה מפורשת, ברחל בתך הקטנה, שאם הנאשם לא ימלא אחרי הצו הוא יהיה צפוי לעונש או להרשעה על העבירה שבגינה ניתן הצו, קרי, העבירה המקורית, וספק בעניין זה פועל לטובת הנאשם. לא נראה כי בית המשפט שגזר את דינו של הנאשם הבהיר בצורה ברורה את משמעות צו המבחן ומשמעות אי קיום תנאי הצו, כמפורט בסעיף 3 לפקודה. לטעמי, העניין אינו טכני כי אם מהותי.

אמנם צו השל"צ נגזר על הנאשם במסגרת הסדר, אותו סנגורו ביקש לכבד, אך לא נרשם שהנאשם הביע נכונותו למלא אחר הוראות הצו.

על כן, משלא התקיימו תנאי סעיף 3 לפקודה, לא ניתן להטיל על הנאשם עונש נוסף.

יתרה מכך, הצו הסרוק בתיק בית המשפט אינו חתום ע"י הנאשם, הגם שגם אם היה חתום כנדרש לא היה בכך כדי לרפא את הפגם במקרה הנדון בו הנאשם לא הוזהר במפורש ולא מולאו הוראות סעיף 3לפקודה (ראה לעניין זה: ת"פ 4566-05-12 מדינת ישראל נ' אלעג'ו (אסיר).

בנסיבות אלה, לא אוכל להשית על הנאשם עונשים נוספים.

התוצאה אם כן היא, שאני מפקיעה את צו השל"צ, אך אינני משיתה על הנאשם עונש בנוסף למאסר אותו הוא מרצה לתקופה של 15 חודשים, מבלי לגרוע ברכיבים הנוספים שנגזרו עליו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' שבט תשע"ה, 26/01/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי איריס יזהר