1. לפניי בקשה שהוגשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט בעקבות הימנעות המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים") מקיום הוראות פסק הדין שניתן ביום 2.11.2011.

2. ביום 2.11.2011 ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שהושג בין הצדדים. על פי אותו הסדר היה על המבקש לשלם למשיבים תמורת המקרקעין נשוא הדיון סך 850,000 ₪. עוד התחייב המבקש לשלם למשיבים 3 ו- 4 סך 130,000 ₪ ולמשיבים 5 ו- 6 סך 70,000 ₪ נוספים.

המבקש התחייב לשלם הסכומים דלעיל תוך 6 חודשים ממועד פסק הדין, היינו עד ליום 2.5.2012.

נקבע כי עם העברת הסכומים יבוטלו כל ההסכמים נשוא התביעות בשני התיקים שנידונו בפניי, וכי הצדדים מתחייבים לחתום על תצהירי הביטול ועל כל מסמך אחר שיידרש לצורך כך. בנוסף נקבע כי כנגד ביצוע התשלומים דלעיל, יפנה כל אחד מיחידי המשיבים את הדירה המוחזקת על ידו, תוך 15 יום לאחר העברת ההמחאה בנאמנות לידי בא כוחו וכי הדירות תימסרנה למבקש במצבם כיום בכפוף לבלאי סביר.

הסכם הפרשה מוסיף וקובע כי במידה והמבקש לא יצליח לגייס תוך 6 חודשים את הסכומים דלעיל, כי אז תימכר הקרקע למי מטעמו במחיר מינימום של 1,050,000 ₪ כאשר החלוקה בין המשיבים תיעשה על פי הפירוט שלעיל. היה ותוך 6 חודשים נוספים לא יימצא קונה במחיר הנ"ל, היינו עד ליום 2.11.2012, כי אז יוותר המבקש על כל תביעה או טענה כלפי יתר המשיבים והמקרקעין יישארו בבעלותם של המשיבים 1 ו- 2 בכפוף לתשלום הסכומים המגיעים למשיבים 3-6.

המשיבים התחייבו שלא לסרב לחתום על הסכם מכר של המקרקעין העומד בתנאי הסכם הפשרה.

הסכם הפשרה אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.

3. בבקשה המונחת בפניי טען המבקש כי שילם זה מכבר את הסכומים להם התחייב למשיבים 3- 6 ואלה פינו את הדירות בהן החזיקו, בהתאם להסכם. לפיכך, אותם משיבים הנם בבחינת משיבים פורמאליים בלבד. הבקשה מתייחסת למשיבים 1 ו- 2 בלבד המסרבים למלא אחר התחייבותם על פי פסק הדין.

4. לטענת המבקש הוא מצא משקיע שהיה נכון לרכוש את המקרקעין בהתאם להסכם הפשרה וכבר ביום 28.10.2012 הופקדו בידיו הנאמנות של בא כוחו 850,000 ₪ בהתאם לפסק הדין. מייד עם הפקדת הסכום הנ"ל, פנה ב"כ המבקש אל ב"כ המשיבים והודיע לו אודות ההפקדה ובקשו להעביר לידו את המסמכים הנמצאים בשליטת המשיבים, הנדרשים לקיום הסכם הפשרה. בנוסף, נדרש ב"כ המשיבים להודיע למבקש מועד פינוי הדירה על ידי שולחו ומסירת החזקה בה לידי המבקש.

המשיבים לא טרחו להשיב לפנייה זו ולכן ביום 30.10.2012 שב ופנה ב"כ המבקש פעם נוספת אל ב"כ המשיבים והודיע לו כי הסכום על פי פסק הדין מופקד בידו. נאמר בבקשה עוד כי רק ביום 1.11.2012 התקשר ב"כ המשיבים לב"כ המבקש וטען כי הוא נמצא בחופשה וכי ישיב לפניה עם חזרתו לעבודה. ביום 4.11.2012 שוב פנה ב"כ המבקש אל ב"כ המשיב ובקש ממנו לקיים אחר הוראות פסק הדין. בתגובה בקש ב"כ המשיבים לראות את האסמכתאות המעידות על ביצוע ההפקדה המוזכרת במכתב ב"כ המבקש ובקשתו נענתה.

ביום 5.11.2012 שיגר ב"כ המשיבים מכתב לב"כ המבקש ובו נטען כי המבקש הפר את הוראות פסק הדין. בשיחה טלפונית שקיים עמו ב"כ המבקש הסביר ב"כ המשיבים כי להבנתו המבקש אינו רשאי עוד לרכוש את המקרקעין בעצמו אלא רק באמצעות מי מטעמו. ב"כ המבקש השיב כי הפירוש של הסכם הפשרה באופן זה הנו שגוי וכי בכל מקרה קיים משקיע הנכון לרכוש את הנכס בהתאם להסכם הפשרה.

5. בדיון שהתקיים בפניי הוסיף ב"כ המבקש כי התחוור לו שב"כ המשיבים רכש באופן אישי את הנכס מידי המשיבים וכי הוא בעל עניין אישי בתוצאת הדיון. עוד נאמר כי ביום שבו פינתה המשיבה 3 את דירתה, לאחר שקיבלה את המגיע לה מאת המבקש, פלשו המשיבים לדירה ומנעו תפיסת החזקה על ידי המבקש.

6. ב"כ המשיב 3 אשר נכח בדיון אישר את הדברים והוסיף כי המשיבים ובא כחם עושים הכל על מנת לטרפד את הסכם הפשרה. לדבריו ביום שבו מרשתו פינתה את הדירה החליפו המשיבים את המנעולים. המשטרה שהוזעקה למקום החליטה שלא להתערב ולהותיר את ההכרעה במחלוקת לבית המשפט.

7. ב"כ המשיבים לא חלק על ההשתלשלות הכרונולוגית המועלית בבקשת המבקש, אך הפנה לכך שמדובר בפסק דין מפורט בו נקבעו הפעולות המוטלות על כל צד. לשיטתו זכותו של המבקש לרכוש את הנכס עמדה למשך 6 חודשים בלבד ובחלוף אותה תקופה היה עליו לרכוש את הנכס באמצעות מי מטעמו ולא בעצמו. לדבריו לאחר שחברו פנה אליו והודיע לו כי הסכום הופקד בנאמנות בחשבונו הוא ביקש לראות אסמכתה לכך אך זו לו הוצגה בפניו.

8. ייאמר מייד כי התנהלות המשיבים חסרת כל יסוד בדין וכל הצדקה וגובלת בחוסר תום לב. ב"כ המבקש עשה כל שלאל ידו על מנת להציג בפני ב"כ המשיב את האסמכתאות המעידות על הפקדת הסכומים להם התחייב המבקש במועד. גם במהלך הדיון הוצגו בפניי מסמכים בנקאיים המעידים על הפקדת הסכומים הנדרשים. אני רואה להעיר כי כאשר מצהיר עו"ד המייצג את אחד הצדדים כי הכספים הנדרשים להשלמת העסקה מצויים בידו ומופקדים בחשבונו, ספק אם יש עוד מקום לדרוש אסמכתאות להוכחת הדברים. המשיבים לא נדרשו לפנות את המקרקעין או להעביר מסמכי המכירה למבקש. כל שנתבקשו להעביר מסמכים לקידום העסקה ולהודיע מועד פינוי הדירה. ברי כי בכל מקרה לא היו המשיבים חייבים לפנות את הדירה בטרם הועבר לידם הכסף, אך באותו שלב הם לא נתבקשו לעשות כן. לצורך אותו שלב, שבו נתבקשו להעביר מסמכים ולהודיע על מועד הפינוי, ניתן היה בהחלט להסתפק בהצהרת ב"כ המבקש לפיה מלוא הכסף מופקד בידו.

9. יתר על כן, לא מצאתי יסוד לטענות שהעלו המשיבים לעניין זהותו של הצד הרוכש את המקרקעין. הסכם הפשרה אינו קובע כל תנאי או מגבלה לגבי זהותו של המשקיע הרוכש את המקרקעין תחת המבקש. זכותו של המבקש לרכוש את הקרקע באמצעות כל גורם אותו הוא מגייס ויכולותיו הכספיות של אותו משקיע אינן מעניינם של המשיבים. לכן הטענה כאילו מדובר באיש קש וכיוב' אינה רלוונטית. כל עוד עומד המבקש בהתחייבויותיו הכספיות כלפי המשיבים, עליהם למלא את חלקם בפסק הדין. מן החומר שהוצג בפניי עולה כי המבקש אכן עמד בהתחייבויותיו במועד ולכן אין כל יסוד לטענת המשיבים בדבר הפרת הסכם הפשרה.

10. על יסוד האמור, אני קובע כי המבקש מלא את חלקו בהסכם הפשרה על ידי הפקדת הכספים אותם התחייב להעביר למשיבים בידי בא כוחו ונכונותו להעבירם לידי ב"כ המשיבים.

במאמר מוסגר אני רואה לציין כי במסגרת בקשה לצו מניעה שנידונה בפני כב' השופטת למלשטריך-לטר, נדרש המבקש להפקיד את הסך של 850,000 ₪ בקופת בית המשפט וסכום זה אכן הופקד ומצוי עתה בקופת בית המשפט.

11. עוד אני רואה להפנות לכך כי מבקשה קודמת שהוגשה מטעם המבקש עוד בחודש מאי 2012 עולה כי המשיבים טרפדו עסקת מכר עם רוכש פוטנציאלי שהוצע וסרבו לשתף פעולה. הבקשה שהוגשה בזמנו על ידי המבקש למתן צו מניעה או ביטול חלקי של פסק הדין נדחתה אמנם, אך יש בטענות המועלות בגדרה כדי להצביע על כך שהמשיבים עושים ככל הניתן כדי לסכל את קיומו של פסק הדין. עם התנהלות זו אין להשלים. הסנקציה הקבועה בפקודת הבזיון אינה מיועדת רק לצדדים להליך התלוי ועומד בפני בית המשפט אלא נועדה להגשים אינטרס ציבורי המתבטא בקיומם של פסק דין. עמד על כך בית המשפט בע"פ 517/06 מנור נ' KPMG Inc (24.7.2007) מפי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בציינה כי:

"האפקטיביות של שלטון החוק נבחנת, בין היתר, ביכולתו של השלטון לאכוף החלטות וצווים שיפוטיים. באין אכיפה של צווים שיפוטיים שוררת אנרכיה חברתית, נפגע מעמדן של נורמות ההתנהגות וההחלטות השיפוטיות שנועדו ליישמן. אי-ציות לצווי בית משפט מהווה הפרה של מהלך עשיית הצדק, הפוגע ביסודות הדמוקרטיים עליהם בנויה החברה לצורך התמודדות עם אפשרות הפרה כזו, ניתן כוח שיפוטי לפעול באמצעים שונים שנועדו לכפות על מבזה צו שיפוטי לקיימו (Morris v. Crown Office (1970) 2QB 114, 122 ). חשיבות ההליך למניעת בזיון בית המשפט אינה מוגבלת לצדדים להתדיינות. הוא נועד בעיקרו להגשים אינטרס ציבורי החותר להבטיח את שלטון החוק דרך ביצועם של פסקי דין. חשיבותו חיונית להשלטת המודעות החברתית בדבר החובה לכבד את החוק ואת צווי מערכות אכיפת החוק ולהגנה על מעמדה של הרשות השופטת. בראייה רחבה, החובה לאכוף צווים שיפוטיים הינה מסימני ההיכר של משטר חופשי ודמוקרטיה (ע"פ 126/62 דיסנצ'יק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י יז (1), 169, 179 (1963).

12. לפיכך אני מורה בזאת כדלקמן:

12.1 המשיבים 1 ו-2 יפנו את המקרקעין נשוא הדיון תוך 30 יום ויעבירו את החזקה בהם לידי המבקש במצבם נכון למועד פסק הדין בכפוף לבלאי סביר.

12.2 תוך פרק הזמן האמור, ימלאו המשיבים את כלל התחייבויותיהם על פי פסק הדין ובכלל זאת יחתמו על כל המסמכים והאישורים הדרושים למילוי הוראות הסדר הפשרה.

12.3 עם מילוי האמור בסעיפים 1 ו- 2 יועבר הכסף המופקד בקופת בית המשפט לידי המשיבים באמצעות בא כוחם ובכפוף להוראות הסדר הפשרה לעניין סילוק יתרת ההלוואה המובטחת במשכנתא לבנק לאומי למשכנתאות.

12.4 אני מטיל על המשיבים קנס כספי בסך 2,000 ₪ ליום עבור כל יום שבו ימשיכו להחזיק במקרקעין נשוא הדיון ו/או יימנעו ממילוי התחייבויותיהם על פי הסדר הפשרה, וזאת החל מיום 1.3.2013.

ככל שיעמדו המשיבים בהתחייבויותיהם דלעיל במועד, יודיעו על כך לבית המשפט שאז אורה על ביטול הקנס. בכל מקרה אחר, תעמוד החלטה זו על כנה והמשיבים יחויבו בקנס יומי על פיה כמפורט לעיל.

12.5 למען הסר ספק מובהר בזאת כי צו המניעה הזמני שניתן ביום 5.12.2012 ימשיך לעמוד בתוקף עד לפינוי המקרקעין בפועל על ידי המשיבים.

12.6 המשיבים 1 ו- 2 ישלמו למבקש הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל אלא אם כן סולק סכום זה תוך 30 יום.

המזכירות תמציא החלטה זו ליועץ המשפטי לממשלה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו למרכז לגביית קנסות ביום 1.3.2013 אלא אם כן ניתנה החלטה אחרת.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.