פתח דבר:

לפניי תביעה כספית שהגישו התובעים כנגד הנתבעים בסך 510,894 ₪, בגין נזקים אשר נגרמו לתובעים, בשל עבודות בניה אשר בוצעו על-ידי הנתבעים החולקים קיר משותף עם בית התובעים.

רקע עובדתי:

התובעים הינם הבעלים של מקרקעין בהרצליה הידועים כגוש 6558, חלקה 614, חלקות משנה 1 ו-2, עליהם מצויים 3 מבנים (להלן: "התובעים"). התובעים מתגוררים במבנה המצוי בשטח המקרקעין החולק קיר משותף עם בית הנתבעים, ושני המבנים הנוספים משמשים לטענת התובעים, כיחידות מגורים המושכרות על ידם כאשר אחד המבנים הינו מבנה טרומי עשוי קירות "צמנטבורד", עם גג עשוי פלטות אסכורית.

הנתבעים הינם הבעלים של מקרקעין בהרצליה הידועים כגוש 6558, חלקה 614, חלקות משנה 3 ו- 4 (להלן: "הנתבעים"), בחלקם של הנתבעים הוקם מבנה נוסף בו מתגוררים הנתבעים.

מבנה ביתם של התובעים חולק קיר משותף עם מבנה ביתם של הנתבעים וכן גג רעפים משותף אשר כיסה את שתי יחידות הדיור. הנתבעים קיבלו היתר בניה להריסת הבית הישן ובניית בית חדש תחתיו, כאשר לצורך הקמת המבנה החדש נהרסה יחידת הדיור והגג שמעליה.

טענתם המרכזית של התובעים הינה, כי לרכוש התובעים נגרמו נזקים רבים כתוצאה מביצוע עבודות הריסה ובניה רשלניות אשר בוצעו על-ידי הנתבעים.

בין התובעים לנתבעים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים הן בפני בית משפט זה והן בפני וועדות תכנון ובניה. ביום 06.06.10, במסגרת ת.א 2081-11-09, ניתן פס"ד על-ידי כבוד השופט צבי דותן, לפיו חויבו התובעים (משפ' גרינשטיין) לסלק ידם וכלל מתקניהם משטח המקרקעין של הנתבעים הידועים כחלקות משנה 3 ו-4 בחלקה 614 בגוש 6558  וזאת בהתאם לקו חלוקה אשר נקבע על-ידי מומחה מטעם בית משפט מר זהר עירון.

ביום 10.01.10, במסגרת ההליכים בת.א 2081-11-09, מינה כב' השופט צבי דותן, את מר אהרון סוקולוב כמומחה מטעם בית משפט, לנוכח הפער בין חוות הדעת אשר הוגשו על-ידי הצדדים.

מר סוקולוב נדרש להתייחס בחוות דעתו לעבודות הבניה שבוצעו על קו התפר והחיבורים בין התובעים והנתבעים וכן לחוות דעתו בשאלות:

- מה היה הגורם או הגורמים לרטיבות ולנזילות שנגרמו בשטח התובעים ?

- על מי מוטלת האחריות מבחינה הנדסית?

- הערכת עלויות והצעת פתרון הבעיה?

כמו- כן, נדרש מר סוקולוב ללוות ולפקח על העבודות הנדרשות עד לפתרון הבעיה.

ביום 19.02.10 מסר מר אהרון סוקולוב חוות דעת בתחום ההנדסה (להלן: "חווה"ד הראשונה") וביום 10.03.10, מסר תשובות לשאלות הבהרה אשר הוגשו על-ידי עו"ד ארז חוטר ישי (ב"כ הנתבעים בתביעה שלפניי).

ביום 31.03.11, מינה כב' השופט שאול אבינור, בהסכמת הצדדים את מר אהרון סוקולוב כמומחה מטעם בית משפט בתביעה דנן, על מנת שיערוך חוות-דעת משלימה לחוות דעתו אשר ניתנה במסגרת ת.א 2081-11-09 .

ביום 04.08.11 נמסרה חוות דעת משלימה לאחר שנערך ביקור במקום ביום 01.08.11 בנוכחות הצדדים ונציגים מטעמם (להלן: "חווה"ד המשלימה").

ביום 01.03.12, נעתר כב' השופט אבינור לבקשת הנתבעים להוצאת חוות-דעת מומחים אשר הוגשה על-ידי התובעים, מתיק בית משפט מאחר שמונה מומחה בהסכמה על-ידי בית המשפט  (אפנה לפרוטוקול הדיון מיום 01.03.12, עמוד 3  שורה, 24 ).

ביום 26.02.13, בפתח דיון ההוכחות ביקש לראשונה ב"כ התובעים להזמין לעדות את מר סוקולוב (בקשה זו לא הועלתה קודם לכן על ידי מי מטעם הצדדים).

בסופו של יום, מר סוקולוב לא הוזמן לעדות על-ידי התובעים ומטעם התביעה העידו התובעים בלבד.

ביום שמיעת הראיות לבקשת ב"כ הנתבעים, הוצא מתיק בית משפט תצהירו של מר יוסי חתם מפקח על הבניה מטעם הנתבעים. (אפנה לפרוטוקול הדיון מיום 27.02.13, עמוד 18, שורה 7).

מטעם ההגנה העידו: הנתבעת, מר אבי חימג'אן (מפקח בניה בחודשים אפריל/מאי 2011) וגב' איילת חן.

תמצית טענות התובעים:

1. בחודש יוני 2009, החלו הנתבעים בעבודות הריסת מבנה הבית הצמוד לבית התובעים החולק עימם קיר משותף ובניית מבנה חדש תחתיו. במהלך ביצוע העבודות גרמו הנתבעים ברשלנות לנזקים רבים לרכוש התובעים.
2. התרשלות הנתבעים באה לידי ביטוי בין היתר בשל תכנון לקוי ו/או רשלני ו/או לא מקצועי של העבודות, התרשלות בביצוע ראוי ו/או פיקוח זהיר בביצוע העבודות, אי נקיטת אמצעי זהירות ו/או צעדים ו/או אמצעים הדרושים למנוע את קרות הנזק, אי נקיטת אמצעי זהירות סבירים כי הבניה עומדת בסטנדרטים מקצועיים וכמפורט בסעיף 20 לכתב התביעה.
3. התרשלות הנתבעים גרמה לתובעים נזקים רבים וביניהם: נזקי רטיבות, שבירת רעפים, שבירת קירות חיצוניים, חשיפת יסודות הבית, נזקים לתכולה ולרכוש, הפסד דמי שכירות כתוצאה מחדירת מי גשמים ליחידת המגורים המושכרת על-ידי התובעים.
4. התובעים מוסיפים, כי פנו לנתבעים מספר פעמים בבקשה שיחדלו מפעולות ההריסה, אך הנתבעים החריפו את הסכסוך והגישו נגדם תביעות משפטיות, הסיתו את שוכרי הדירות כנגדם והזיזו את הגדר המפרידה בין החלקות.
5. החלטת כב' השופט ד"ר אבינור להוציא את חוות דעתם של המהנדס בוקי שניר ושמאי הרכוש צבי גור אריה, הינה החלטה שגויה מאחר שמר סוקולוב לא קיבל מינוי מבית משפט להעריך נזקים אשר הוערכו על-ידי גור אריה ונזקים המפורטים בסעיף 24 לכתב התביעה.

בנוסף טוענים התובעים, כי לא נערך בירור מעמיק בבחינת חלק מהנזקים אשר נבחנו בחווה"ד, כך למשל מציינים התובעים בסיכומיהם, כי סעיף ב' לחווה"ד נבחן בהסתמך על מצג שהוצג על-ידי הנתבעים וללא עיון במפות או תוכניות בניה.

אשר על כן, לטענתם יש ליתן לחווה"ד של מר סוקולוב, משקל זניח מאחר שחווה"ד אינה מעמיקה ואינה נותנת את דעתה לכל הנזקים המפורטים בסעיף 24 לכתב התביעה.

1. התובעים טוענים, כי הנתבעים לא עמדו בתנאי החלטת כב' השופט צבי דותן מיום 03.12.09, לפיה הנתבעים יבנו את קיר הבית המשותף בתוך 48 שעות, בעוד שבפועל הנתבעים השלימו את בנייתו רק לאחר מספר חודשים. אילו הנתבעים היו ממלאים אחר ההחלטה כנדרש לא היו נאגרים מים רבים סמוך לביתם של התובעים.
2. הנתבעים הוציאו צווי מניעה כנגד התובעים ובכך מנעו מהתובעים לתקן את מבנה ביתם אשר ניזוק כתוצאה משינוי המצב הקיים על ידי הנתבעים באופן רשלני.
3. עדות נתבעת 2 הינה עדות מגמתית ובמהלכה הוצגו תלונות שווא כנגד התובעים וכן כתבי אישום, אשר אינם רלוונטיים ונועדו להכפיש את שמם של התובעים. כמו-כן, מעדותו של עד ההגנה אבי חיימג'אן עולות סתירות רבות ואין ליחס משקל לעדותו באשר לנזקי הרטיבות ועבודות הדיפון מאחר שהוא נכח בעבודות הבניה בחודשים אפריל מאי 2011. מעבר לכך, עדותו מחזקת את עמדת התביעה, לפיה התובעים לא מנעו מהנתבעים גישה לגג ביתם.
4. לטענת התובעים, יש להעביר את נטל הראיה אל כתפי הנתבעים מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקנ"ז"), מאחר שלתובעים לא הייתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו להתרחשות הנזקים וכי הנזקים נגרמו על-ידי גורמים שלנתבעים הייתה שליטה מלאה עליהם. כמו-כן, נסיבות העניין מתיישבות עם המסקנה, לפיה הנתבעים לא נקטו זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהם נקטו זהירות סבירה. מאחר שעבודות הבניה נערכו בשטחם של הנתבעים ומאחר שנזקי הרטיבות נראו בבירור בסמוך לאזור ביתה של נתבעת 2 (מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 27.02.13, עמוד 32, שורה 21).
5. בסעיף 21 לכתב התשובה, התובעים מכחישים את האמור בסעיף 7-9 לכתב ההגנה ומציינים כי לא דרשו תשלום מהנתבעים עבור שיפוץ גג הרעפים.

תמצית טענות הנתבעים:

1. התובעים פלשו לשטח הנתבעים, בכך שבנו שתי יחידות דיור בשטחם בניגוד לחוק ולכללי הבניה המקובלים. הנתבעים החלו בשינוי המצב הקיים בהתאם להיתר הבניה שניתן להם על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה ובהתאם לקו החלוקה אשר נקבע כאמור בפסק דינו של השופט דותן.
2. הנתבעים טוענים, כי לא קיים קשר סיבתי בין הנזקים לעבודות ההריסה והבניה אשר בוצעו על-ידם וככל שנגרמו נזקים לרכוש התובעים, מקורם ב"אשם תורם" של התובעים כאמור בסעיף 68 לפקנ"ז, מאחר שהתובעים פעלו במזיד ומנעו את עבודות הבניה, כך לדוגמא:
   1. התובעים בנו יחידות דיור במקרקעין של הנתבעים, בניגוד לדין, ללא יסודות בניה ובניגוד לכללי הבניה. 
   2. התובעים גרמו לנזקי הרכוש בעצמם; התובע קרע את צינור הניקוז שהותקן על-ידי הנתבעים, על מנת לווסת את זרימת המים לבית הנתבעים, עמד על גג המבנה ושבר את הרעפים בעצמו.
   3. התובע נהג לאיים על הפועלים שעבדו בחלקת הנתבעים וכתוצאה מכך סרבו הפועלים להגיע לעבודה ולבצעה במועד.

עוד מוסיפים הנתבעים, כי כנגד התובעים הוצאו צווי מניעה האוסרים עליהם להפריע לעבודות הבניה והוגשו כנגדם כתבי אישום בגין בניה ללא היתר.

1. הנתבעים טוענים, כי לא נעשתה כל טעות הנדסית או פונקציונאלית במהלך הבניה, אלא הנתבעים אולצו לערוך שינויים בתוכנית הבניה בשל פועלם של התובעים, אשר מנעו מהנתבעים להיצמד למבנה ביתם כנדרש בעת בניית בית דו-משפחתי, תוך שהנתבעים מפסידים שטח בניה. כמו-כן, תוכניות הבניה והעבודות אשר נעשו בשטח הנתבעים, נעשו על-ידי בודקי קרקע וקונסטרוקציה מוסמכים.
2. עבודות ההריסה בוצעו בפיקוח התובע מבלי שנגרם נזק למבנה התובעים. בסיום ההריסה שלמו הנתבעים לתובעים שיק בסך 2,500 ₪ על-פי דרישת התובעים לסגירת הגג המחובר שנחשף, מאחר שהתובע סירב לאפשר לעובדי הנתבעת לבצע את סגירת הגג. כמו-כן, הנתבעים העבירו לתובעים רעפים מיותרים מאחר שרעפי גג ביתם הינם ישנים.
3. באשר לנזילת המים מגג האסכורית טוענים הנתבעים, כי התובע ניסר את גג האסכורית מבלי ששינה את שיפוע הגג ומבלי שהתקין מרזב ולכן האחריות לנזקי הרטיבות מגג האסכורית מוטלת על התובעים.
4. הנתבעים הזיזו את הגדר מאחר שהגדר פלשה לשטח הנתבעים. הנתבעים ניסו לתאם מספר מועדים עם התובעים כדי להזיזה, אך לא זכו לשיתוף פעולה מטעם התובעים.
5. הנתבעים טוענים, כי נזקי הרטיבות בסעיף 9 לתמצית טענות התביעה, הינם נזקי רטיבות אשר גרמו נזק לרכוש הנתבעים ולא לרכוש התובעים מאחר שהתובעים נסרו את גג האסכורית בשיפוע לכיוון החצר של הנתבעים ומבלי שהותקן מרזב לניקוז המים. הצפות מים אילו נתחמו על-ידי הנתבעים באמצעות כלונסאות, כדי למנוע חדירת מים למבנים.
6. הנתבעים  טוענים, כי לא מתקיימים שניים מתוך שלושת התנאים להפעלת הכלל "הדבר המדבר בעד עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקנ"ז, מאחר ש:

תנאי ראשון- התובעים מודעים לכך שבנו מבנים במקרקעין של הנתבעים באופן לא חוקי ולא מקצועי.

תנאי שני- לנתבעים לא הייתה שליטה בנכסים נשוא התביעה: גג האסכורית פלש לשטח הנתבעים (כאמור בהחלטת השופט דותן) והתובעים לא נקטו בפעולות למניעת ההצפות בשטחם.

1. הנתבעים מבקשים לאמץ את האמור בחוות דעתו המשלימה של מר אהרון סוקולוב, לפיה לכל היותר נגרם לרכוש התובעים נזק בסכום של 3,500 ₪ אשר בחווה"ד המשלימה  הוערך נזק זה בסכום של 15,000 ₪ (מבלי שנקבעה בה חלוקת האחריות).
2. הנתבעים טוענים, כי עדויות התובעים בלתי אמינות, מגמתיות וסותרות את חוות הדעת של מר סוקולוב.         

דיון והכרעה:

טרם אדון בפירוט בטענות הצדדים ובנזקים בגינם עותרים התובעים, אתייחס למשקלה של חוות דעת מומחה מטעם בית משפט, אשר נדונה רבות בפסיקה מאחר שהתובעים מעלים בסיכומיהם השגות שונות באשר למסקנות וממצאי חוות דעתו של מר אהרון סוקולוב ומבקשים ליתן לחוות הדעת משקל נמוך.

כאמור, מר אהרון סוקולוב מונה כמומחה מטעם בית משפט בהסכמת הצדדים ליתן חוות דעת משלימה לחוות דעתו אשר ניתנה במסגרת ת.א 2081-11-09.

הסכמת התובעים למינויו של מר אהרון סוקולוב באה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 31.03.11, בזו הלשון:

" אני מבקשת להפנות את ביהמ"ש למינויו של אהרון סוקולוב מיום 10.01.10 וגם אני ציטטתי שם ואני חוזרת על זה כעת. כלומר, ביהמ"ש הנכבד על אף הצו המפורט מפנה את המומחה לבדיקות, ואני מבקשת מביהמ"ש שייתן את יומם של התובעים. בפני ביהמ"ש צריכה להיות חווה"ד המקיפה. למען היעילות, אין לי התנגדות שזה יהיה אותו מומחה, אני רק מבקשת שחווה"ד הזו תשמש כחוו"ד בתיק הזה".

(פרוטוקול הדיון מיום 31.03.11, עמוד 4, שורות 24-29).

ההסכמה למינוי ניתנה, כדי שמר סוקולוב יחווה דעתו בשאלת האחריות לנזקים, הסיבות והגורמים לנזקים וכן לבחינת עלויות ודרכים לפתרון הבעיה.

ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002), נפסק כי:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח  שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה  בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

הפסיקה חזרה והדגישה, כי מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט. בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שהוצגו בפניו, לרבות מסקנות המומחה מטעמו ורשאי בית המשפט לדחות מסקנתו של המומחה או לאמץ חלקים מחוות דעתו.

עיון בחוות הדעת, אשר נערכו על-ידי מר סוקולוב, מעלה כי חוות הדעת מבוססות על ביקורים במקום בנוכחות הצדדים, באי כוחם ומומחים מטעמם.

כמו-כן, עסקינן בחוות דעת מפורטות מאוד המתייחסות לטענות הצדדים בכתבי טענותיהם, לתכנית ההיתר ולחווה"ד מטעם הצדדים.

חוות הדעת מתייחסות לרכיבי הליקויים, לעלויות התיקון בגינם, אחריות הצדדים לקרות הנזק והיקף הנזקים.

אציין, כי המומחה מטעם ביהמ"ש, מר סוקולוב התייחס בחוו"ד לנזקים הנטענים כפי שאלו עולים בכתב התביעה שהגישו התובעים ובהסתמך על חוו"ד של בוקי שניר שצורפה בתמיכה לכתב התביעה, בהתאמה לסעיפים שפורטו בחוו"ד אחד לאחד, למעט ביחס לאותן הוצאות ורכיבים המצויים בשיקול דעתו של ביהמ"ש, כך למשל הוצאות שנאלצו התובעים להוציא לצורך עריכת חוו"ד, שכ"ט עו"ד וכד'. משכך, טענת ב"כ התובעים כאילו יש להתייחס ליתר ההוצאות המנויות בסעיף 24 שהמומחה מטעם ביהמ"ש לא נדרש להן, איננה נכונה – המומחה נדרש לכל הרכיבים אליהם התייחסה חוו"ד המומחה מטעם התובעים, למעט ביחס לאותן הוצאות שהינן בשיקול דעתו של ביהמ"ש ולא בסמכותו של המומחה – אם היה נדרש לכך , היה חורג מהמנדט שניתן לו על ידי ביהמ"ש- לעסוק רק בעניין שבמומחיותו.

בעניינו, מר אהרון סוקולוב לא הוזמן לחקירה נגדית ולמעט שאלות הבהרה אשר הוגשו על-ידי ב"כ הנתבעים בת.א 2081-11-09, לא הועלו השגות או בקשות הבהרה על ממצאי חוות דעתו על-ידי הצדדים. בקשת התובעים לחקור את מר סוקולוב הועלתה לראשונה בפתח שמיעת הראיות בתיק שלפני ביום 26.02.13, בעוד שממצאי חווה"ד הראשונה היו ידועים לתובעים עוד ביום, 19.02.10 וממצאי חווה"ד המשלימה היו ידועים לה ביום 21.09.11.

אשר על כן, שעה שהתובעים ויתרו על חקירתו של מר סוקולוב, על אף שהייתה שמורה להם הזכות לחקור אותו בניסיון לסתור את ממצאיו ומסקנותיו, אינני מוצאת מקום לסטות ממצאיו וקביעותיו כפי שהן באות לידי ביטוי בחוו"ד המפורטות שלו ותוך הפעלת שיקול דעת לעניין חלוקת האחריות בהתאם לראיות שהונחו בפני.

ביחס לכתבי אישום אשר הוגשו על-ידי הנתבעים, לא מצאתי מקום ליתן להם משקל ראייתי כלשהו וזאת מאחר שכתבי האישום לכשעצמם אינם מגבשים אחריות ואשמה פלילית ואין המדובר בפסק דין מרשיע אשר ניתן לו משקל בהליך אזרחי כאמור בסעיף 42 לפקודת הראיות, תשל"א- 1971.

הנזקים הנטענים בכתב התביעה והאחריות לגרימתם:

1. בניה ללא דיפונים- לטענת התובעים, הנתבעים בנו את מרתף ביתם הצמוד לקיר ביתם של התובעים, ללא דיפונים וזאת למרות שקיימים הפרשי קרקע בין רצפת הבית של התובעים למפלס החפירה שהינו 1.50 מטר ובכך נחשפו יסודות ביתם של התובעים. עוד מוסיפים התובעים, כי יכול שעם הזמן יוצרו סדקים לבית התובעים. להוכחת הטענה צורפו לתצהיר התובעים תמונות (ת/4).

עיון בראיות התביעה אשר הונחו לפני, מעלה כי התובעים לא עמדו בנטל להוכחת    הנזקים הנטענים על ידם. טענת התובעים, נתמכת בתמונות ובחשש התובעים שמא יקרסו המבנים מבלי שתונח לפני אינדיקציה מקצועית לנזק הנטען.

מנגד, עיון בחוו"ד דעתו של מר סוקולוב מעלה, כי מסקנתו מתבססת על תמונות אשר הוצגו בפניו, עריכת ביקור במקום בשתי הזדמנויות כאשר האחרונה מביניהן נערכה בסמוך לעריכת חוות הדעת המשלימה. ולפיה, הגיע לכדי מסקנה, כי בניה ללא דיפון אינה רצויה ואינה בטיחותית, יחד עם זאת הוסיף, כי לא נגרמו לתובעים סדקים או נזקים כתוצאה מהבניה. על כן, לדעתו יש לדחות את הטענה על נזק בסך 68,000 ₪ שנגרם כביכול עקב חוסר דיפון.

למעלה מכך, המומחה מטעם ביהמ"ש בחוו"ד מציין כי המסקנה אליה הגיע בחוו"ד אושרה על ידי המהנדס בוקי שניר- מטעם התובעים.

אשר על כן, לא זו בלבד שחוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש קיבלה את אישורו של המומחה מטעם התובעים בחוו"ד, הרי שהתובעים לא עמדו בנטל להוכחת הנזק הנטען וממילא לא הוכיחו, כי העבודות אשר בוצעו לצורך בנית מרתף ביתם של הנתבעים גרמו לנזק הבא לידי ביטוי בחשיפת יסודות ביתם ולחילופין, כי יש בהן כדי לגרום ליצירת סדקים לביתם.

ראיות התובעים, אינן מבוססות על אינדיקציה מקצועית וזאת מאחר שתצהיריהם של אנשי המקצוע מטעם התובע נפסלו על-ידי כבוד השופט אבינור (כאמור בהחלטתו מיום 01.03.12).

זאת ועוד, מר סוקולוב ציין בחוות דעתו הראשונה, כי בניה ללא דיפון אינה רצויה ואינה בטיחותית. יחד עם זאת, הבהיר בחווה"ד המשלימה כי לא נצפו סדקים או נזקים עקב החפירה .

אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין טענת התובעים להידחות לעניין ראש נזק זה מאחר שלא הוכחו יסודות עוולת הרשלנות לעניין גרימת נזק.

1. יציקת קירות בטון ובניה לקויה- התובעים טוענים, כי נוצקה קורת בטון על-ידי הנתבעים לצורך בניית חלקו העליון של קיר הנתבעים. הנתבעים השתמשו בדופן הקיר של בית התובעים, כתבנית עבור אותן יציקות ואילו קיר ביתם של התובעים אינו בנויי לשאת עומס זה מאחר שהוא קיר חלש ושביר. במהלך ביצוע עבודה זו שברו הנתבעים רעפים וחשפו את קיר ביתם לרטיבות. מנגד, הנתבעים טוענים כי פעולה זו בוצעה כדי למנוע חדירת מי גשמים לבית התובעים.

הממצאים והמלצות לפתרון כפי שעולים מחווה"ד:

חווה"ד הראשונה:

ממצאים: הנתבעים פרקו את גג הרעפים של התובעים לצורך ביצוע עבודות יציקה. גג התובעים היה במצב תקין תפקד לפני כן כהלכה. לכן, המים הנקווים מגג ביתם של התובעים, חדרו למרווח הקיים וגרמו לנזקי רטיבות במבנה ביתם של התובעים.

הפיתרון המוצע: להעלות את קיר הגמלון של הנתבעים לגובה המתוכנן, למלא את שולי התפר שבין הקירות בפוליסטירן מוקצף, לכסות את התפר בפח אבץ תוך הקפדה על חדירת שולי הפח לתוך הקיר בצידו של קיר ביתם של הנתבעים והצמדת הפח, על גבי מסטיק מתאים לקיר ביתם של התובעים. בנוסף, המליץ המומחה לפרק את חגורת הבטון שנוצקה, לבצע מזחילה מפח אבץ שתחדור לתוך קיר הגמלון של הנתבעים ועל גבי מזחילה זו להניח את הרעפים שפורקו תוך הקפדה על הנחתם בצורה נכונה.

אחריות לנזקים: הנתבעים נושאים באחריות לנזקים אך לצורך יישום הפתרון המוצע נדרש שיתוף פעולה בין הצדדים.

עלויות: עלות תיקון גג הרעפים ונזקי הרטיבות הוערך בסכום של 3,500 ₪.

חווה"ד המשלימה:

ממצאים: הנתבעים בנו חגורת בטון בתוך גג ביתם של התובעים וכי מוטב היה אילו הקירות היו צמודים, הדבר היה מקל על ביצוע התפר שבין הקיר החדש לישן. כיום לא ניתן לשנות את המצב הקיים.  יחד עם זאת, החגורה שנוצקה אינה מפריעה לביצוע התפר בין שני המבנים ואינה מפריעה לביצוע התפר על הגג.

בחוות הדעת המשלימה, הוסיף המומחה, כי לאחר ביקור במקום ביום 01.08.11, תיקון התפר לא בוצע ונגרמו נזקים נוספים לגג ביתם של התובעים הן בצד המזרחי והן בצד המערבי הדורשים תיקון יסודי של גג ביתם של התובעים.

הפתרון המוצע הינו: למרות שפירוק החגורה הינו הפתרון הראוי הומלץ שלא לפרקה, מכיוון שהחגורה אינה מפריעה לביצוע התפר ואינה גלויה לעין. מר סוקולוב המליץ לבצע את התפר בהתאם לפתרון שהוצע בחווה"ד הראשונה.

כלומר, הפתרון כלל שתי פעולות הכרחיות:

• 1. תיקון התפר בין שני המבנים.
  2. חיפוי הגג באמצעות רעפים.

אחריות לנזקים: אין באפשרותו לקבוע מי נושא באחריות לנזק.

עלויות: עלות תיקון הגג בחווה"ד המשלימה הוערך בסכום של  15,000 ₪.

מחווה"ד הראשונה עולה, כי האחריות לקרות הנזקים בגין הנזק לגג ולרטיבות עד למועד עריכת חווה"ד הראשונה הינה באחריות הנתבעים.

מחווה"ד המשלימה עולה, כי התפר בין המבנים וגג ביתם של התובעים לא תוקנו וכתוצאה מכך לגג נגרמו נזקים נוספים.

אשר על כן, נשאלת השאלה על מי מוטלת האחריות בגין הנזקים אשר נגרמו לגג ביתם של התובעים בין מועד עריכת חווה"ד הראשונה למועד עריכת חווה"ד המשלימה?

בסיכומיהם התובעים טוענים, כי ביצעו את התיקון בסכום של 3,500 ₪, כנדרש בחווה"ד ומבקשים לחייב את הנתבעים גם בסכום של 15,000 ₪ כפי שנקבע בחווה"ד המשלימה.

הנתבעים טוענים, כי התובעים מנעו מהם לבצע את התיקון ואילצו אותם, בהעדר שיתוף פעולה כנדרש בחוו"ד של מר סוקולוב, לבצע התפר והטיח באמצעות פיגומים תלויים. הנתבעים מוסיפים, כי התובעים ביצעו את התיקון באופן בלתי מקצועי וסיפחו ללא רשות את הרווח בין הגגות השייך לנתבעים.

עוד מוסיפים הנתבעים, כי לא הייתה להם גישה לגג המזרחי והמערבי מאחר שגגות הבתים גובלים בצד הצפוני והדרומי.

עיון בחוות הדעת של מר סוקולוב, ראיות וטענות הצדדים, מעלה שאין מחלוקת בין הצדדים, כי קיימת מערכת יחסים עכורה המלווה בתלונות הדדיות ובנקיטת צעדים משפטיים במישורים שונים וכי לא ניתן לפסול כי בין הצדדים היו חילופי מילים ונקיטת צעדים אשר היה בהם כדי לשבש את לוח הזמנים של ביצוע העבודות.

מאחר שנדרש שיתוף פעולה בין הצדדים, שאין ולא יכולה להיות מחלוקת כי לא היה, לתיקון הנזק המפורט בסעיף זה, משכך יש לבחון את טענות הצדדים:

לגרסת התובעים, גג הרעפים תוקן, הראייה לכך הינה תמונות וקבלות מס' 10 ו-11 שצורפו לתצהיר העדות הראשית, עבור תיקון גג. עיון בראיות אלו מעלה, כי חסרים פרטים מהותיים על מנת שניתן יהא לייחס את ההוצאה לנזק הנטען, במובן הזה שלא ברור ביחס לאיזה גג בוצע התיקון באשר ישנם שני גגות בשני המבנים. אם לא די בכך, לא הוגש תצהיר של מי שביצע את התיקון וממילא לא הוזמן לעדות.

במיוחד יפים הדברים שעה שהמומחה מטעם ביהמ"ש בחוו"ד המשלימה מתייחס לכך שהתיקון שהוצע על ידו במסגרת חוו"ד הראשונה, בעלות של 3,500 ₪ לא בוצע כלל ומשכך, בעת עריכת חוו"ד המשלימה, הנזק החריף ובהתאמה עלות התיקון של הנזק הועמד על סכום של 15,000 ₪ .

לו היה מבוצע התיקון בהתאם להמלצתו של מר סוקולוב בחווה"ד הראשונה מצב הגג והרטיבות לא היו מחמירים כפי שתואר בחווה"ד המשלימה.

מנגד, הנתבעים טוענים, כי התובעים התעמרו בעובדים מטעמם ומנעו מהם לבצע את עבודתם ועל כן העבודה לא הושלמה במועד ולצורך ביצוע התיקון נעזרו בפיגומים תלויים.

עדות עד ההגנה מר אבי חימג'אן מחזקת את גרסת התובעים, לפיה האחרונים לא מנעו מעובדי הנתבעים לבצע את התיקון הנדרש ואפשרו להם לפרוס יריעה על הגג לצורך ביצוע עבודות הטייח. בעניין זה אפנה לעדותו של מר חימג'אן:

" ש.     אני אומר שהייתה לכם גישה מלאה משם, פרקתם רעפים ועשיתם כל מה שצריך?

ת.        לא בצורה מלאה. בד"כ כשבונים בין שכנים מאפשרים לנו לעמוד, לעשות את העבודה, במקרה זה לא התאפשר לנו שנוכל לעשות את העבודה כמו שצריך.

ש.        איך אתה מסביר כשאני מציג תמונה וכל מה שאתה לא כך?

ת.        אלה הפועלים.

      התמונה הוגשה וסומנה ת/3.

ש.        האם נכון שהתאפשר לכם לפרוס יריעה על הגג של התובעים כאשר ביצעתם    את עבודות הטיוח והעבודות בקיר הצמוד?

ת.        ככל הזכור לי כן. פרסנו את היריעה מלמעלה כמו שאני זוכר.

ש.        פרסתם יריעה על הגג בזמן העבודה?

ת.        נפרסה יריעה.

ש.        מציג תמונות תאשר שרואים בהן את אלכס ואת אחד הפועלים שלכם?

ת.        כן. מה שרשמתי בסעיף 3 זה שעשינו בצורה מלאה את העבודה שלנו אבל רואים שלב של טיח בתמונות.

(פרוטוקול הדיון מיום 27.02.13, עמוד 24, שורות 27-32, עמוד 25 שורות 1-3).

ובהמשך:

שאלת בית המשפט:

ש.        האם קרה שמישהו מהצד השני מנע ממך לעשות את העבודה?

ת.        לא היה לי אף פעם חיכוך ישיר עם התובעים אבל היה חיכוך שאני לא הייתי בנקודת הזמן, אנשים שפעלו שם לא כל כך רצו להיכנס לשם.

ש.        למה הכוונה מנעו ממך?

ת.        כשאני עובד בבית משותף אני שם משטחים כדי להימנע מנזק וכאן לא כי לא יכולתי היה חיכוך בין שתי המשפחות. יש מקרים שאני מדבר ישירות עם השכן ובמקרה זה לא דיברתי איתם ישירות אלא רק עם משפחת הנתבעים. היה מצב שפועלים לא רצו לעמוד שם ולעבוד. "

(שם עמוד 26, שורות 21-28).

הנתבעים בסיכומיהם מפנים לעדות זו, כדי להוכיח שהתובעים מנעו את ביצוע העבודות מגג ביתם.  מעדותו של המפקח כפי שהובאה לעיל עולה, כי לא הייתה לעובדים תקשורת ישירה עם התובעים אלא הם קיבלו הנחיות מהמעסיקים שלהם קרי, הנתבעים. לכן, כל שעדות זו נאמרת מפיו של עד ההגנה לעניין "אמירות" שנאמרו על-ידי התובעים במועדים בהם לא נכח, עדותו מהווה לכל היותר עדות מפי השמועה ואין לה משקל ראייתי להוכחת אמירות התובעים.

כמו-כן, עדותו מאשרת ממקור ראשון, כי פעולות מסוימות אשר נעשו על ידי עובדים מטעם הנתבעים לצורך ביצוע התיקון אכן נעשו מגג ביתם של התובעים.

ממכלול הראיות אשר הוצגו בפני שוכנעתי, כי חווה"ד קובעת באופן פוזיטיבי כי הגג לא תוקן הן על-ידי התובעים והן על-ידי הנתבעים ועל כן מצב הגג החמיר.

אשר על כן, לא עלה בידי התובעים להוכיח, כי נקטו בכל הפעולות הנדרשות לתיקון הנזק ולצמצומו ומנגד לא עלה בידי הנתבעים להוכיח, כי התובעים מנעו את ביצוע העבודות.

לפיכך, הנני קובעת, כי בגין החמרת הנזק כפי שתואר בחווה"ד המשלימה מוטלת על הצדדים אחריות משותפת.

לסיכום סעיף זה, הגעתי לכלל מסקנה, כי הנתבעים ישאו במלוא האחריות לגובה הנזק כפי שנקבע בחווה"ד הראשונה, קרי, בסכום של 3,500 ₪. מאחר שקבעתי כי הצדדים נושאים באחריות משותפת בגין החמרת הנזק, קרי בפער שבין האחריות המוטלת במלואה על הנתבעים לבין סכום העלות בחוו"ד המשלימה ( סכום של 11,500 ₪ )- הצדדים ישאו בעלויות בגין פער זה בחלקים שווים ביניהם כך שהנתבעים יישאו בסכום של 5,750 ₪ .

סה"כ ישלמו הנתבעים לידי התובעים סכום של  10,915 ₪  כולל מע"מ.

טענת הנתבעים לפיה שילמו לתובעים 2,500 ₪ עבור תיקון גג הרעפים נטענה בעלמא ללא ביסוס ראייתי ולכן סכום זה לא יילקח בחשבון לצורך חישוב העלויות שעל הנתבעים לשאת בו.

1. שבירת רעפים והריסת קירות- לטענת התובעים, בחלקים מסוימים של המבנים נהרסו קירות ביתם של התובעים וגג הרעפים נשבר. כתוצאה מהריסת הקירות, יציקות בטון חדרו לבית התובעים, הבידוד בין המבנים נפגע וחדרו מי גשמים לבית התובעים.

מחווה"ד של מר סוקולוב, עולה, כי הנתבעים נושאים בנטל לנזקי הרטיבות אשר נגרמו כתוצאה מפירוק הגג, בנייתו והוספת קיר גמלון. כמו-כן, קבע המומחה כי עבודת ייבוש הקירות וצביעתם צריכה להיעשות על-ידי הנתבעים.

עלות התיקון הינה במסגרת העלויות אשר נקבעו בסעיף 2 לעיל.

1. סחף אדמה ונזקי המבנה הטרומי- לטענת התובעים, כפועל יוצא מעבודות הבניה חדרו מים רבים למבנה הטרומי. הרטיבות גרמה לנזקים כבדים למבנה, לרכוש ולהפסד כספי מאחר שחוזה השכירות של הדיירים במבנה הסתיים בטרם עת.

מנגד, הנתבעים טוענים, כי האחריות לנזקים מוטלת על התובעים מאחר שהנזקים נגרמו מבניית גג וניסורו בשיפוע שאינו תקין.

מחווה"ד מיום 19.02.10 עולה, כי גג המבנה הטרומי בנוי פלטות אסכורית. שיפוע גג המבנה נעשה על-ידי התובעים בניגוד לתקנות, כך שהמים הזולגים מהגג אינם נאספים על ידי מזחילה וצינור גשם וזולגים ישירות לתוך חלקם של הנתבעים, מכיוון שבצמוד למבנה בוצעו עבודות בניה על-יד הנתבעים, המים אינם יכולים להתנקז ומתאספים למרגלות המבנה ומחלחלים אליו בכמות ניכרת. הפתרון המוצע על-ידי המומחה, הינו פירוק הגג ובנייתו מחדש בהתאם לתקנות.

מחווה"ד המשלימה, עולה כי התובעים מנקזים את המים באמצעות פתרון זמני אך הגג עדיין נמצא בשיפוע לכיוון ביתם של הנתבעים.

התובעים טוענים, כי תיקנו את שיפוע הגג באופן זמני, מאחר שהנתבעים הוציאו כנגדם צווי מניעה במסגרת ההליכים המשפטיים לסילוק יד ולא אפשרו להם לסיים את התיקון.

התובעים לא הציגו ראיות הסותרות את ממצאי חווה"ד ולחילופין ראיות המעידות, כי הנתבעים הינם אחראים לקרות הנזקים.

תיקון הגג באופן זמני אינו מסיר את אחריות התובעים לנזקים אשר נגרמו עד למועד ביצועו, שכן נזקים אלו נגרמו בשל ניסור הגג על-ידם באופן שאינו תקין.

אשר על כן, הנני מקבלת את המלצת מומחה מטעם בית משפט וקובעת כי לא עלה בידי התובעים להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות בגין נזק זה. הנתבעים אינם אחראים לנזקים הנטענים ואין הם נגרמו בשל רשלנותם, אלא להיפך הנזקים נגרמו בשל פעולות אשר בוצעו על-ידי התובעים בנכס שבמועד הרלוונטי לכתב התביעה היה בשליטתם ומשכך לא חל בעניינו תנאי סעיף 41 לפקנ"ז.

פועל יוצא הינו, כי ככל שנגרמו לתובעים במבנה זה נזקים כספיים ונזקים לרכוש, לרבות החלפת הפרקט ביחידת המגורים של התובעים, החלפת ארונות הקיר ואובדן דמי שכירות, אין הם באחריות הנתבעים.

1. נזק לגדר:

במסגרת כתב התביעה ותצהירי התובעים נטען, כי למרות התנגדותם, הנתבעים עקרו את הגדר המפרידה בין שטח התובעים לשטח הנתבעים.

יחד עם זאת, הן בסיכומי התביעה והן בסיכומי תשובה לסיכומי הנתבעים, התובעים לא מתייחסים כלל לנזק זה, לא לשיעורו ואף לא לעמידה בנטל ההוכחה משכך, נראה כי  התובעים חזרו בהם מטענתם.

חרף ויתור התובעים על ראש נזק זה, אדון בטענה זו לגופה כדלהלן;

עיון בפסק דינו של כב' השופט דותן, מעלה כי לפי מפת החלוקה הגדר והמבנה שהושכר לגב' איילת חן (אשר תחום באמצעות הגדר), נמצאים בשטחם של הנתבעים ועל התובעים לסלק ידם משטח זה.

בין הצדדים קיימת מחלוקת האם הגדר הוסרה בהסכמה משותפת ובידיעת התובעים.

להוכחת טענתם העידו הנתבעים את הגב' איילת חן וכן צורפו תרשומות דואר אלקטרוני אשר נערכו בין התובעים לנתבעים המסומנים 3 א'-ז' לתצהיר הנתבעים וביניהם תכתובות דואר מיום 24.07.09, אשר נשלחו מהנתבעת אל התובעת ובהם צוין המועד אליו מוזמנים אנשי מקצוע מטעם הנתבעים להסיר את הגדר וכן תכתובת נוספת מיום 17.08.09, לפיה התובעת מבקשת מהנתבעת שתכתב את הגב' חן למכתב, לפיו יעשה ניסיון נוסף לקבל את הסכמתה של הגב' חן לפינויה מהמבנה המצוי בשטח הנתבעים. 

התובעת בעדותה על דוכן העדים מאשרת, כי נשלחו על-ידה תכתובות דואר אלקטרוני לגב' חן, אך ציינה כי מדובר בהעתקת הגדר ולא בהסרתה. (מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 26.02.13, עמוד 20, שורות 1-3).

עדת ההגנה הגב' חן, מוסרת בתצהירה ובעדותה בבימ"ש, כי התובעים הודיעו לה על כך שבהסכמתם הגדר תוסר על ידי הנתבעים (סעיף 16 לתצהיר העדה).

בעדותה בבימ"ש הוסיפה הגב' חן, בזו הלשון:

"מפנה למייל שקיבלת מהתובעת להזזת הגדר, התובעת אמרה שהנתבעים עקרו את הגדר וזה הפריע למערכת היחסים מולך, התובעת אמרה אתמול  שהתכוונה שצריך להעתיק את הגדר ולא לפרקה, מה התייחסותך לכך?

ב"כ התובעים:

אני מתנגד לשאלה. חברי שם מילים בפיה של העדה שהגישה תצהיר והמייל צורף לתצהיר.

ת.        הגדר היתה בגובה של כ-3.5 מטרים רשת בניין שלא ראו אותה אפילו, הכל היה שיחים סבוכים וגבוהים ולא ניתן להזיז את זה. כמי שערכה את המסמך זה משעשע אותי כי אי אפשר להעתיק אותה, זה לא בר הזזה.

ש.        היה ברור שהם מסירים אותה?

ת.        לא רק ברור אלא נאמר לי בפירוש."

(פרוטוקול הדיון מיום 27.02.13, עמודים 38, שורות 15-26).

ממכלול הראיות והטענות אשר הוצגו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי בין אם עסקינן בהעתקת הגדר או הריסתה, התובעים לא עמדו בנטל להוכיח, כי הגדר הוסרה ללא ידיעתם וכי הגדר ניזוקה. התובעים היו ערים להחלטות בית המשפט ולפסק דינו של השופט דותן ולבקשות הנתבעים להזיז את הגדר. 

סוף דבר:

הנני מורה על קבלת התביעה בחלקה המזערי, כאמור בפסק הדין לעיל ומורה לנתבעים לשלם לידי התובעים ביחד ולחוד סכום כולל של 10,915 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

לאחר ששקלתי את התנהלות הצדדים שניהם, העובדה כי התביעה הוגשה בסכום של למעלה מחצי מיליון ₪ בעוד שחוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש בסופו של יום אישרה לכל היותר נזקים בשיעור של 15 אלף ₪ (בהתעלם משאלת האחריות לאותם נזקים), חרף קבלת התביעה בחלקה, אינני עושה צו להוצאות לטובת מי מטעם הצדדים וכל צד ישא בהוצאותיו.

            מזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.