<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד שגית דומיין

הנאשם – נוכח

הסנגור – עו"ד סעב חאתם

פרוטוקול

הסניגור:

הקראתי לנאשם את כתב האישום, והוא הבין את תוכנו. והנאשם מודה בעובדות. הנאשם אינו מודה בהפרת הצו השיפוטי.

הנאשם:

אני מאשר את דברי סניגורי. אני מודה בעובדות כתב האישום.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשם, אבקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום. המאשימה לא ייחסה לנאשם בהוראות החיקוק עבירה של הפרת צו שיפוטי, אף כי היום התכוונתי לתקן את כתב האישום ולייחס את העבירה הנ"ל.

<#3#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה של ביצוע עבודות בנייה הטעונות היתר ושימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א סיון תשע"ג, 20/05/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בבניית קירות באורך של 65 מ' ובגובה של כ-2 מ' ובבניית מבנה בין שתי קומות בשטח של כ -220 מ"ר, כל זאת על קרקע חקלאית. הנאשם עשה דין לעצמו עת שהחליט לבנות ללא היתר ובכך לקח את החוק לידיים. עד עצם היום הזה לא הוגשה בקשה לקבלת היתר, שכן לא הוגשה כל תכנית. בהנהלות זו של הנאשם נאלצים מוסדות התכנות לשנות את התכנון ולהגיש תכניות לשינוי ייעוד. מדובר בללא ספק בעבירה חמורה, נפוצה החותרת תחת שלטון החוק, תוך פגיעה בערך מוגן של שלטון החוק ובמערך התכנוני של מדינת ישראל.

מתחם הענישה ההולם את מעשה העבירה הינו קנס כספי הולם שנע בין 30,000 ל-60,000 ש"ח, כפל אגרה, צו הריסה, חתימה על התחייבות כספית.

הסניגור טוען לעונש:

מבקש להדגיש כי השטח המדויק הוא רק 200 מ"ר וחלקו מורכב ממדרגות ומשטחים נלווים. הוגשה בקשה על ידי המועצה המקומית המבקשת לשנות את הייעוד למגורים והיא נמצאת בשלבים מתקדמים. הנאשם ניסה ועשה כל מאמץ על מנת להביא את הדבר לידיעת המועצה ועל מנת לקדם את העניין. הוא פנה בעצמו למהנדס פרטי. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה. הנאשם עובד בעבודות מזדמנות בתחום הבנייה וגם שיווק כשמתאפשר לו. הנאשם נשוי עם 2 ילדים, אשתו לא עובדת.

הנאשם:

אני הלכתי למהנדס והוא פנה למועצה והגיש את כל התכניות. המועצה פועלת לשינוי תכנית המתאר. התכנית בקרוב תופקד בוועדה המחוזית.

ב"כ המאשימה:

אינני יודעת אם תכנית של המועצה המקומית כוללת את החלקה נשוא כתב האישום.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של ביצוע עבודות בנייה הטעונות היתר ושימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

הנאשם הורשע בביצוע עבירה, אשר יש להתייחס אליה בחומרה, הן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה שיש בה משום פגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל והן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה הפוגעת במערך התכנוני של מדינת ישראל. שני הערכים הנ"ל הינם הערכים הנפגעים כתוצאה מביצוע העבירה במקרה שבפנינו.

ודוק: עסקינן בבניית קירות מבטון באורך של כ-65 ובגובה של כ-2 מ' וכן בבניית מבנה בן שתי קומות בשטח של כ-220 מ"ר, הכל מחוץ לתחום, ללא היתר כדין ועל קרקע חקלאית.

לטובת הנאשם יש לציין את טיעוני הסנגור בפניי, מהם עולה כי המועצה המקומית ערכה תכנית לשינוי תכנית המתאר, דבר הצפוי להביא בסופו של יום לשינוי ייעוד המקרקעין מייעוד חקלאי לייעוד למגורים ולסלול את הדרך להכשרת הבנייה הלא חוקית הנ"ל.

מתחם הענישה ההולם במקרה שבפנינו כולל בחובו רכיב של קנס משמעותי, זאת בצד רכיבים נוספים של צו הריסה, חתימה על התחייבות כספית וכן סכום של כפל אגרה.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, יש לציין את נסיבותיו האישיות, כנטען לעיל על ידי הסנגור.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טיעוני באי כוח הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

לתשלום קנס בסך 24,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם , ישולם הקנס ב -30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 800₪ כל אחד, וזאת החל מיום 15/7/13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס במועדו, תביא את מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, אני מחייבת את הנאשם בתשלום כפל אגרה בסך 13,920 ₪. הסכום הנ"ל ישולם במשרדי המאשימה עד ליום 20/5/14.

הריני מחייבת את הנאשם להרוס את המבנה המתואר בכתב האישום וזאת עד ליום 20/11/14, אלא אם כן ישיג הנאשם בינתיים היתר בניה כחוק.

אני מחייבת את הנאשם בהוצאות ביצוע ההריסה וכן מצווה אני שצו ההריסה ירשם בפנקסי המקרקעין ע"י המאשימה.

כמו כן, אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית ע"ס 28,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שלוש שנים מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 204 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

כתב ההתחייבות הנ"ל יחתם היום , שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 30 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"א סיון תשע"ג, 20/05/2013 במעמד הנוכחים.