1. התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בדירתם ברחוב איילון 26, קרית ביאליק (להלן "הדירה"). הדירה נרכשה על ידי התובעים, בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעת ביום 16.11.2005 והיא נבנתה על ידי הנתבעת, באמצעות קבלני משנה שלה.

הרקע להגשת התביעה ומהותה, כמו גם השתלשלות העניינים פורטו בפסק הדין החלקי שניתן ביום 16.11.2011 ואחזור עליהם אך בקצרה.

2. במסגרת כתב התביעה טענו התובעים כי קיימים בדירה ליקויי בניה שעלות תיקונם עומדת על סך 47,799 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), בהתאם לחוות דעתו של המהנדס י. בן עזרא. עוד טענו התובעים, כי מגיע להם פיצוי בגין ירידת ערך בסך 10,000 ש"ח, עקב צפיפות מופרזת בחדר האמבטיה ובחדר רחצה של ההורים וכן, סך של 5,000 ₪ בגין רוחבו של הפרוזדור, הצר מן האמור במפרט המכר (לא צורפה חוות דעת שמאי בעניין זה). בנוסף, עתרו התובעים לפצותם בגין עוגמת נפש בסך 15,000 ש"ח והוצאות דיור חלופי, בעת ביצוע התיקונים הנדרשים, בסך 10,000 ₪ נוספים. התובעים טענו כי נזקיהם עומדים על סך של 97,299 ₪, כולל הוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעמם והם העמידו את תביעתם על סך של 80,000 ₪, לצורכי אגרה.

3. הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי טרם הגשת התביעה היא הודיעה לתובעים במספר הזדמנויות כי תפעל לתיקון ליקויים שימצאו בדירה ונציגיה אף בקרו בדירה לשם כך. אולם, התובעים מהרו והגישו את תביעתם לבית המשפט, מבלי ליתן לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים. לטענתה, היא בצעה עוד קודם לכן את התיקונים עליהם הודיעו התובעים בפרוטוקול המסירה והיא היתה נכונה לתקן כל ליקוי אחר שימצא בדירה. בהמשך, נטען כי חלק מהליקויים נובעים משינויים ו\או מתכניות שהוכנו ונעשו על ידי התובעים ובוצעו לפי דרישותיהם או בגין עבודות ותוספות שבצעו בעצמם, ללא פיקוח הנדסי. הנתבעת הכחישה את האמור בחוות דעת המומחה מטעם התובעים ובקשה לאפשר לה לתקן את הליקויים בדירה, ככל שקיימים כאלה.

בהמשך, הגישה הנתבעת את חוות דעתו של ההנדסאי מאיר אבוקסיס מיום 27.4.2010, לפיה עלות תיקונים הליקויים בדירה עומדת על סך 6,438 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ) וכי מדובר בליקויים פעוטים, בלתי משמעתיים, הניתנים לתיקון בקלות יחסית ולא יחייבו את פינוי הנכס.

4. בהחלטתי מיום 16.5.2010 הבהרתי לצדדים כי לאור הפער בין חוות דעת המומחים, בכוונתי למנות מומחה מטעם בית המשפט ובקשתי את עמדותיהם בעניין זה. עוד נקבע בהחלטה הנ"ל, כי צד שלא יגיש הודעה כאמור, ייחשב כמי שמסכים למינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

5. משלא הגישו הצדדים הודעה כלשהי, מונה המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט. מינויו של המומחה בוטל, בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי ב"כ התובעים, כמפורט בהחלטה שניתנה ביום 26.9.2010, לאור יחסים עכורים בין הצדדים. במקומו מונה המהנדס - שמאי דן ברלינר, כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיבדוק את דירת התובעים ויחווה דעתו לעניין הליקויים בה.

6. בחוות דעתו מיום 11.11.2010 קבע המומחה ברלינר כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), הינה בסך של 11,890 ₪ והוא שלל את הטענות בדבר ירידת ערך הדירה. התובעים שלחו למומחה שני סטים של שאלות הבהרה והמומחה ענה עליהן.

7. ביום 7.12.2010 הודיעו התובעים על תיקון כתב התביעה, בהתאם לתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ולאחר שניתנה תגובת הנתבעת, אושרה הגשת כתב התביעה המתוקן.

בכתב התביעה המתוקן חזרו התובעים על האמור בכתב התביעה המקורי, לרבות הסעדים הכספיים שבו. לאור חוות דעתו של המומחה ברלינר, אשר לשיטתם קפחה אותם, הם עתרו כחלופה ראשונה וסעד עיקרי, להורות לנתבעת לבצע את התיקונים בדירה. לשיטתם, במדה והנתבעת לא תבצע את התיקונים כיאות, הרי שקביעותיו של מומחה בית המשפט שגויות והליקויים הם כפי שפורט בכתב התביעה ובחוות דעת המומחה מטעמם ואז יתבקש בית המשפט לאשר את הסכומים לגבי הפריטים שלא תוקנו על פי חוות דעת התובעים. בנוסף, טענו התובעים כי מגיע להם פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש. התובעים שבו ועמידו את תביעתם המתוקנת על סך של 80,000 ₪, בצד הסעד הנדרש של תיקון הליקויים בדירה.

הנתבעת חזרה על טענותיה בכתב ההגנה המתוקן והדגישה כי המומחה ברלינר הינו מומחה מוסכם ולכן, חוות דעת הצדדים אינן רלבנטיות. עוד הוסיפה הנתבעת, כי היא מוכנה לתקן את הליקויים על פי חוות הדעת הנ"ל.

8. במהלך ישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 17.4.2011, הודיעו הצדדים כי הם מוותרים על חקירתו של המומחה והגיעו לידי הסדר דיוני לפיו, הם יגישו סיכומים בכתב בנוגע לכל המחלוקות בתיק זה, למעט עגמת נפש והוצאות וינתן פסק דין חלקי בנוגע לליקויים בדירה. לאחר מתן פסק הדין החלקי, תבצע הנתבעת את כל התיקונים על פי פסק הדין החלקי. בסיום עבודות התיקונים, תוגש חוות דעת מומחה משלימה במסגרתה יחווה דעתו המומחה מטעם בית המשפט באשר לתוצאות העבודות ולאחר מכן יינתן פסק דין סופי על בסיס טיעונים של הצדדים. הסדר דיוני זה קבל תוקף של החלטה.

בהתאם לכך, ניתן ביום 16.11.2011 פסק דין חלקי, אשר קבע מהם הליקויים בדירה, הדורשים תיקון מצידה של הנתבעת והאם קיימת ירידת ערך כלשהי לדירה.

9. לאחר מתן פסק הדין, בצעה הנתבעת תיקונים בדירת התובעים, לאחר מספר ארכות שניתנו לה. משנסתיימו עבודות התיקונים, חזר המומחה ברלינר, בדק את הדירה והגיש חוות דעת משלימה בנוגע לתיקונים שבוצעו.

10. אדגיש כבר בשלב זה, כי בניגוד מוחלט לטענות התובעים בסיכומיהם, לאור האמור לעיל וכפי שצויין במפורש בפסק הדין החלקי מיום 16.11.2011, הרי שהמהנדס ברלינר מהווה מומחה מוסכם לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, על כל המשתמע מכך. עצם העובדה שמינויו של המומחה שטרנברג בוטל, אין בה כדי להוביל למסקנה כי המומחה ברלינר אינו מומחה מוסכם. ההחלטה מיום 16.5.2010 היתה ברורה לחלוטין ומשלא הגישו הצדדים הסתייגות לעצם מינויו של מומחה מטעם בית המשפט (ולא משנה זהותו), הרי שהם נחשבים כמי שמסכימים למינויו של מומחה כאמור. יתירה מזאת, עניין זה נדון והוכרע בפסק הדין החלקי מיום 16.11.2011 ומוטב היה שב"כ התובעים לא תעלה עניין זה בסיכומיה המשלימים, לאחר ביצוע התיקונים, מה עוד שטענה זו לא הועלתה בסיכומים שהוגשו על ידי התובעים לצורך קבלת פסק הדין החלקי (למעשה, גם בבקשה לפסילתו של המהנדס שטרנברג, לא הועלתה טענה כלשהי לעניין עצם מינויו של מומחה מוסכם מטעם בית המשפט והתובעים הלינו רק על זהותו של המומחה שמונה).

11. אדון בקצרה להלן בכל אחד מהליקויים שנקבע בפסק הדין החלקי כי על הנתבעת לתקן, למול ממצאיו של המומחה, על פי חוות דעתו המשלימה.

הליקויים בדירת התובעים שנקבע כי על הנתבעת לתקן וממצאיו של המומחה

דלת הכניסה והמלבן

12. בפסק הדין החלקי נקבע כי על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה בדלת הכניסה ובמדה והתיקון אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן. בנוסף, על הנתבעת לתקן את הליקוי בגימור עבודות השיש בהיקף מלבן הדלת ומפתן השיש.

13. בהתאם לחוות דעתו המשלימה של המומחה, הרי שהנתבעת הוסיפה בריח אולם, תיקון השיש לא בוצע. המומחה העריך את עלות תיקון ליקוי זה בסך של 300 ₪. משלא בוצע התיקון הנדרש, על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום זה.

איטום חלונות בחדר שינה הורים וחדר שינה ילדים

14. בפסק הדין החלקי נקבע, כי על הנתבעת לבצע איטום מסגרות החלונות ותיקון מקומי, בעלות של 600 ₪ בחדר שינה הורים וכן, תיקון אדן החלון בחדר שינה ילדים.

על פי חוות הדעת המשלימה, הנתבעת לא בצעה תיקון זה ולכן, עליה לפצות את התובעים בעלות תיקון הליקוי בחלון חדר שינה הורים, בסך של 600 ₪ וכן, בעלות תיקון אדן חלון חדר שינה ילדים, בסך של 450 ₪.

על פי תשובותיו של המומחה מיום 15.2.2011 לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו על ידי ב"כ התובעים, הרי שכל עוד לא יתוקנו הליקויים (הכוונה לליקויי הרטיבות עקב אי אטימת החלונות בחדר שינה הורים, חדר הילדים והממ"ד), תמשך הרטיבות וכי במשך הזמן, יהא צורך בתיקוני צבע בעלות של 1,800 ₪. משלא בוצעו התיקונים הנדרשים בחלונות, הרי שעל הנתבעת לפצות את התובעים גם בעלות תיקוני הצבע הנדרשים, בסך של 1,800 ₪.

חלון הממ"ד

15. בפסק הדין החלקי, קבלתי את עמדת המומחה ברלינר, שאשר כי יש לכוון את מסגרת החלון, כך שהחלון יהיה יציב ולא יסגר מעצמו וקבעתי את עלות התיקון בסך של 500 ₪. בהתאם לחוות הדעת המשלימה, בוצע התיקון הנדרש.

מרפסת הסלון

16. המומחה ברלינר אשר בחוות דעתו הראשונה, כי קיימת שקיעה קלה של אריחי הריצוף במרפסת הסלון בקרבת הפאנלים וכי ישנה רטיבות כלואה תחת אריחי הריצוף. המומחה ברלינר קבע כי יש לפרק את אריחי הריצוף, לבצע איטום ולרצף מחדש, בעלות של 2,500 ₪. בנוסף, קבע המומחה יש לחזק את מעקה המתכת במרפסת ולצבעו מחדש, בעלות של 450 ₪. עמדתו של המומחה ברלינר התקבלה בפסק הדין החלקי והוטל על הנתבעת לבצע את התיקון הנדרש, בהתאם לחוות הדעת.

17. בהתאם לחוות הדעת המשלימה, בצעה הנתבעת את עבודות פירוק הריצוף, איטום וריצוף מחדש. עם זאת, מצא המומחה כי עדיין קיימת חדירת רטיבות מהמרפסת אל תחתית קירות הפנים וכי מצטברים מים בין מסילת התריס לבין הדלת והעריך עלות תיקון הליקוי בסך של 400 ש"ח.

18. בנוסף, על פי חוות הדעת המשלימה, לא בוצע חיזוק של המעקה והמומחה העריף עלות תיקון ליקוי זה בסך של 300 ₪. על הנתבעת לשאת בתשלום הסכומים הנ"ל.

ריצוף - פגמים בריצוף/אריחים שבורים

19. המומחה ברלינר מצא בביקורו בדירה בסך הכל עשרה אריחים בהם קיימים שברים קטנים בשולי האריחים ושני אריחים חלולים בחדר שינה הורים. בפסק הדין החלקי נקבע, על הנתבעת לבצע את התיקונים בהתאם להוראות המומחה.

20. על פי חוות דעתו המשלימה של המומחה, הנתבעת לא בצעה את התיקונים הנדרשים, שעלותם הסתכמה בסך של 1,500 ₪. משלא בוצע התיקון הנדרש, הרי שעליה לפצות את התובעים בסך של 1,500 ₪.

דלתות עץ

21. המומחה ברלינר אשר בחוות דעתו הראשונה, כי קיימים ליקויים במלבני הדלתות וקבע, כי יש לצבוע אותם מחדש. בנוסף, קבע המומחה ברלינר כי יש להחליף שני צירים חלודים, כאשר עלות העבודה כולה הינה בסך של 1,300 ₪. בפסק הדין החלקי, קבעתי כי על הנתבעת לבצע את התיקונים בהתאם.

22. בחוות דעתו המשלימה, הבהיר המומחה כי העבודה שהוטלה על הנתבעת בוצעה, אך לא באופן מושלם והעריך את עלות התיקונים בסך של 600 ₪. אני מקבל את עמדת המומחה וקובע כי על הנתבעת לפצות את התובעים גם בסכום זה.

דלת חדר רחצה הורים

23. בהתאם לחוות דעתו המשלימה של המומחה, לא הורכב מנעול בחדר רחצה הורים. לפיכך, על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 250 ₪ בגין עלות תיקון ליקוי זה, בהתאם לקביעת המומחה.

חדר אמבטיה וחדר כביסה

24. בהתאם לחוות דעתו המשלימה של המומחה, לא בצעה הנתבעת עבודות השלמת צנרת הונטה עד לקיר החיצוני ולא הופרדה צנרת החשמל לתאורה ולמאוורר. עלות תיקון הליקויים הנ"ל הוערכה על ידי המומחה בסך של 600 ₪ ועל הנתבעת לפצות את התובעים בסכום הנ"ל.

סיכום עלויות תיקון הליקויים שנותרו

25. סיכומה של נקודה זו, עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים, אשר לא תוקנו על ידי הנתבעת, עומדת על פי הערכת המומחה, על סך של 6,800 ₪.

עם זאת, מאחר והנתבעת לא בצעה את התיקונים הנדרשים להם היא אחראית, אף שניתנה לה הזדמנות נוספת לעשות כן, הרי שהתובעים יאלצו לשכור קבלנים מזדמנים, לביצוע העבודות. מטבע הדברים, עלות ביצוע העבודות על ידי קבלנים מזדמנים, תהיה גבוהה יותר ואני מעריך את התוספת הנדרשת בשיעור של 25%. עלות ביצוע תיקון הליקויים שנותרו, באמצעות קבלן מזדמן, עומדת על סך של 8,500 ₪. לסכום זה יש להוסיף פיקוח בשיעור של 10% וכן, מע"מ. בנוסף, הסכומים נכונים ליום הוצאת חוות הדעת המשלימה (20.2.2012) ויש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ואילך. סכום עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים (לרבות פיקוח, מע"מ והפרשי הצמדה וריבית) עומד, אפוא, כיום על סך של 11,210 ₪.

פיצוי בגין עגמת נפש

26. בסיכומיהם, עתרו התובעים לפצותם בסך של של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה להם עקב הליקויים הרבים בדירתם (כתב התביעה המתוקן נוקב סכום זה ולכן, מיותרים הסבריה של ב"כ התובעים בסעיף 25 לסיכומיה).

הנתבעת טענה מאידך, כי אין מקום לפצות את התובעים בגין עגמת נפש, תוך שהיא חוזרת על טענותיה לפיה, הגשת התביעה היתה נמהרת, טרם שניתנה לה הזדמנות ראויה לתיקון הליקויים.

27. התובעים השקיעו ברכישת הדירה ממיטב כספם, מתוך ציפייה סבירה להתגורר בדירה חדשה ללא ליקויים או לכל היותר, ליקויים בלתי משמעותיים. במבחן המציאות, התובעים קבלו דירה עם ליקויים, אם כי לא בהיקף הנטען על ידם. מאידך, אין לקבל את טענת הנתבעת כאילו לא ניתנה לה הזדמנות לתקן את הליקויים שהוכחו. הצדדים הגיעו, כאמור, לידי הסכמה לפיה, הנתבעת תתקן את כל הליקויים שיקבעו בפסק הדין החלקי. דא עקא, שלמקרא חוות דעתו המשלימה של המומחה ברלינר, עולה כי הנתבעת בחרה שלא לבצע תיקון של חלק בלתי מבוטל מהליקויים שנקבעו בפסק הדין החלקי. התנהלות זו, יש בה כדי לעורר ספק ממשי בדבר נכונותה של הנתבעת לתקן את הליקויים מלכתחילה, טרם הגשת התביעה. מכל מקום, חלק ניכר מהליקויים שנמצאו בדירה לא תוקן. התובעים עתידים, אפוא, לסבול מסבב תיקונים נוסף בדירתם ואין ספק כי נגרמה ותגרם להם בעתיד אי נוחות בגינה הם זכאים לפיצוי.

מאידך, יש לקחת בחשבון כי עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה מטעם בית המשפט נמוכה באופן משמעותי מהליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, ולא מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית את הנאתם של התובעים מהשימוש בדירה באופן ניכר (ראה בעניין זה ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נגד ויקטור נחמיאס, פ"ד מו(2) 60). בהתחשב בשיקולים אלו, אני פוסק לתובעים סך של 4,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הוצאות משפט

28.  התובעים עתרו לפסוק להם החזר מלא של הוצאותיהם בגין שכ"ט המומחים מטעמם, כמו גם חלקם בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט ושכ"ט עו"ד (התובעים בקשו לפסוק להם שכ"ט עו"ד שלא לפי אחוזים מסכום הפיצויים, אלא לאור היקף הליווי המשפטי הנדרש בפועל, בנסיבות העניין).

הנתבעת טענה מנגד, כי אין להטיל עליה הוצאות נוספות כלשהן. לטענתה, הפער הגדול בין עלות תיקון הליקויים על פי חוות דעת מומחי התובעים וסכום התביעה המקורי לבין קביעות המומחה מטעם בית המשפט מצדיק שלילת תשלום הוצאות לתובעים. עוד הדגישה הנתבעת את נכונותה לתקן את הליקויים.

29. עלות תיקון הליקויים בדירות התובעים נמוכה אמנם באופן משמעותי מזו שנקבעה בחוות הדעת של המומחים מטעמם אולם, בסופו של דבר, זכו התובעים בחלק מתביעתם, אשר לצורך הגשתה, נאלצו להוציא הוצאות בגין חוות דעת מומחה. בנסיבות תיק זה, משהוכח כי לא היתה מצד הנתבעת נכונות אמיתית לתקן את הליקויים, טרם הגשת התביעה ובפרט לאחריה (למרות טענתה בדבר "ליקויים זניחים"), אני קובע כי עליה לשאת במלוא הוצאותיהם של התובעים בגין אגרת התביעה, המומחה מטעמם וחלקם בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט (אף שהתובעים לא הציגו קבלה בדבר תשלום חלקם בשכרו של המומחה ברלינר, ברור כי התשלום בסך של 2,300 ₪ ומע"מ אכן בוצע ביום 16.11.2010, בהתאם למכתבה של ב"כ התובעים למומחה מאותו יום - נספח ב' לסיכומיה). בנוסף, יקבע שכר טרחת עוה"ד המגיע לתובעים, באופן יחסי לסכום הפיצוי הכספי שנקבע להם וטרחת עוה"ד בניהול תיק ספציפי זה.

סיכום

30. סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

א.        פיצוי בסך של 11,210 ₪, בגין ליקויי הבניה שלא תוקנו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ב. פיצוי בסך של 4,000 ₪, בגין עגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ג. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים את מלוא הוצאותיהם בגין אגרת התביעה, חוות דעת המומחה מטעמם וחלקם בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, על פי קבלות שתוצגנה על ידי התובעים (מלבד שכ"ט המומחה ברלינר, שהתובעים פטורים מהצגת קבלה בגינו), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום שהוצאה כל הוצאה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.