ביום 16.5.13 נתן ביהמ"ש פסק דין לעניין פירוק השיתוף נשוא תיק זה וכן סימן את מפת החלוקה.

פס"ד משלים זה עניינו בסוגיית הוצאות המודד מר סאלח אבו ריא.

בישיבת ביהמ"ש מיום 8.5.13 התייחסו הצדדים לסוגיית שכ"ט המודד. לטענת התובע יש לשפות אותו על החלק היחסי של כל אחד מהצדדים ולאחר ששילם למודד כ-15,000 ₪.

בפנייתו לביהמ"ש בבקשה למתן פס"ד חילק התובע את שכ"ט המודד על פי החלק היחסי של כל אחד מהצדדים באופן שחטיב עלי התובע צריך לשלם סכום של 1,242 ₪ בלבד, הנתבע 1 סכום של 3,135 ₪, הנתבע 2 סכום של 608 ₪, הנתבעת 3 סכום של 1,242 ₪, הנתבע 6 סכום של 2,500 ₪, הנתבע 7 סכום של 2,500 ₪, הנתבע 8 סכום של 2,500 ₪, הנתבעת 9 סכום של 600 ₪ והנתבע 10 סכום של 575 ₪ ובסה"כ 14,910 ₪.

ב"כ הנתבעים 6,7 ו-8 עו"ד יעקוב טען בישיבת ביהמ"ש מיום 8.5.13 כי אין לחייב את מרשיו בסכום כלשהו משום שמדובר בעצם בחלוקה שהייתה קיימת בחלקה והמחלוקת שהצריכה פנייה לביהמ"ש ומינוי מומחה מטעם ביהמ"ש הייתה רק בין התובע לנתבעת 3.

עו"ד קאסום המייצג את הנתבעים 9 ו-10 הצטרף לדברי חברו וטען כי למעשה תוכנית החלוקה שהייתה קיימת אומצה ע"י המומחה.

עו"ד סאבא המייצג את הנתבעים 1 ו-4 חזר אף הוא על עמדת הנתבעים האחרים לעניין שכ"ט.

עו"ד חטיב שייצג את הנתבעת 3 הסביר כי לפני עריכת חוות הדעת לא הייתה חוות דעת מוסכמת וכי עניין ההוצאות כבר נדון ע"י ביהמ"ש שעה שביהמ"ש בפרוטוקול הישיבה מיום 18.11.12 סבר שיש לחלק את ההוצאות לפי חלק יחסי של כל שותף בחלקה.

לטענתו עיקר טענותיה של נתבעת 3 התקבלו ע"י המומחה.

לאחר ששקלתי בעניין ובחנתי את טענות הצדדים אני מכריע לגבי שכ"ט מודד כדלקמן:

בתאריך 18.11.12 מיניתי את המודד אבו ריא סאלח מסכנין כמומחה מטעם ביהמ"ש. כתבתי בהחלטתי כדלקמן:

"בשכרו כמימון ביניים בלבד יישא התובע ואני אשפה את התובע על החלק היחסי בשכ"ט המומחה אשר כאמור הוא יישא בו עם מתן פסה"ד בתיק זה או עם מתן החלטה להמשך התיק".

לא מצאתי בנסיבות העניין סיבה לסטות מהחלטת בימ"ש זו. הטענה של מי מהצדדים ובמיוחד טענה של עו"ד יעקוב שלמעשה מי שהערים קשיים הייתה הנתבעת 3 המיוצגת ע"י עו"ד חטיב ולכן יש להטיל את מירב שכ"ט המודד על כתפיה לא התקבלה על דעתי. מדובר בפס"ד המשרת הלכה למעשה את כל הצדדים כאשר לא היה הסכם חלוקה שניתן היה להביא אותו לידי מימוש בטרם נתן ביהמ"ש פסק דין זה אשר כאמור כל הצדדים בסופו של יום ייהנו ממנו.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

המזכירות תבדוק כי הסכום של 15,000 ₪ אשר הופקד בקופת ביהמ"ש להבטחת שכר טרחתו של המודד מר אבו ריא סאלח אכן הועבר למודד ואם לא עבר, יש לעשות כן תוך 30 יום.

הנתבעים ישפו את התובע על שכ"ט המודד כדלקמן:

הנתבע 1 סכום של 3,135 ₪.

הנתבע 2 סכום של 608 ₪.

הנתבעת 3 סכום של 1,242 ₪.

הנתבע 6 סכום של 2,500 ₪.

הנתבע 7 סכום של 2,500 ₪.

הנתבע 8 סכום של 2,500 ₪.

הנתבעת 9 סכום של 600 ₪.

הנתבע 10 סכום של 575 ₪.

ובסה"כ 14,910 ₪.

סכומים אלה ישולמו לתובע ע"י הנתבעים כשיפוי על שכ"ט המודד תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מעבר לכך אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ג, 13 יוני 2013, בהעדר הצדדים.