1. תביעה לתשלום סך של 44,926 ₪ בגין עבודות שיפוץ שביצע התובע בבית הנתבע ואשר תמורתן שולמה לו רק בחלקה.

על אף סכומה, הועבר הדיון בתובענה לסדר דין רגיל, בהתאם להחלטת המותב הקודם שדן בתיק, כב' השופטת אורית חדד, מיום 8.7.12.

התובע טוען כי בין הצדדים סוכם ביום 19.3.09 על ביצוע עבודות שיפוץ נרחבות בבית הנתבע, שיבוצעו בתוך 30 יום ואשר בתמורה לביצוען ישולם סך של 55,200 ₪ בתוספת מע"מ.

הצעת מחיר ברוח דברים אלה נחתמה ע"י הנתבע, אשר שילם מקדמה על החשבון בגובה 35,000 ₪.

לטענת התובע ביצע את העבודות עבור הנתבע במהירות וביעילות אך הנתבע ביקש אותו לבצע עבורו עבודות נוספות, בעלות של 13,000 ₪ בתוספת מע"מ.

התובע מציג הצעת מחיר נוספת מיום 1.9.09, שאינה חתומה ע"י הנתבע כי אם על ידו.

2. הנתבע טוען כי לא רק שהתובע לא ביצע את עבודתו כמוסכם וכראוי, אלא שהוא אף הסב לו נזק המוערך בחוות דעת הנדסית מטעם הנתבע בסכום של 90,345 ₪, עת העלות המוסכמת עמדה על סך של 55,200 ₪ בתוספת מע"מ.

הנתבע מפנה גם לחוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט אשר מצא קיומם של ליקויים בעבודת התובע, ובעיקר ליקויי רטיבות וליקויים בביצוע עבודות טיח וצבע, וכן ליקויים נוספים בעלויות נמוכות יותר בביצוע שלד ובניה, בעבודות נגרות ואינסטלציה ובתחום חיפוי הקרמיקה ועבודות הריצוף. סך עלויות התיקונים הנדרשים עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט 40,975 ₪ בתוספת מע"מ.

באשר לטענה בדבר הזמנת עבודות נוספות ע"י הנתבע טוען הנתבע כי הדברים לא היו ולא נבראו ולראיה מציג הנתבע קבלה שהוצאה לו ע"י התובע בה ציין התובע כי לאחר תשלום המקדמה בגובה 35,000 ₪ נותר לתשלום 30,000 ₪, שהם היתרה ללא כל תוספת עבודות או דרישות.

3. במסגרת הישיבה מיום 29.3.11 הוחלט בהסכמת הצדדים על מינוי מומחה מטעם בית המשפט וניתנה לתובע אפשרות להשלים ולהגיש חוות דעת מטעמו שתעמוד אף היא בפני המומחה מטעם בית המשפט, כפי שאכן עשה.

בהתאם להסכמת הצדדים מונה המהנדס והשמאי מר יעקב מרזוק כמומחה מטעם בית המשפט, אשר נתן את חוות דעתו לאחר ביקור בדירת הנתבע והממצאים שנמצאו על ידו וכן לאחר שעמדו בפניו כתבי הטענות וחוות הדעת מטעם הצדדים.

בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט נמצאו ליקויים בעבודת התובע, שעיקרם ליקויי רטיבות וליקויים בעבודות טיח וצבע, וכן נמצאו ליקויים נוספים בעבודות השלד והבניה, נגרות, אינסטלציה, חיפוי קרמיקה וריצוף, בסכומים נמוכים יותר.

באשר לרטיבות ציין המומחה בסעיף 2 לחוות הדעת:

"בדירה קיימת רטיבות מתחת לריצוף כמו כן, קיימים נזקי רטיבות על גבי הקירות עקב עליה קפילרית, כפי שניתן לראות בנספח התמונות 1, אשר צילמתי בעת ביקורי. נזקי הרטיבות הם רבים יותר מאשר מתוארים בחוות הדעת של הדייר, להערכתי נזקי הרטיבות התפשטו לכלל שטח הדירה כאשר המוקד שלהם הוא באזור חדר האמבטיה. בבדיקה שערכתי באמצעות מכשיר פרוטימטר דיגיטלי, נמצאה רטיבות בינונית ומעלה במערכת הריצוף".

לאור ממצאיו, המליץ המומחה על ביצוע בדיקת לחץ בצנרת לשלילת דליפות מים בצנרת:

"לאור זאת אני ממליץ לפעול כדלקמן:

2.1 בדיקת לחץ בצנרת ושלילת דליפות מים בצנרת על ידי שרברב מוסמך"

במקביל, קבע המומחה בחוות הדעת כי נדרש ביצוע ייבוש של מערכת הריצוף והעריך את עלותו (זאת משלא בוצעה הבדיקה ועל כן לא אותר מקור הזנת המים למצע החול).

סך עלויות התיקונים הנדרשים כפי שהעריך המומחה מטעם בית המשפט עומד על 40,975 ₪ בתוספת מע"מ.

4. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, לנוכח העדויות שנשמעו בפני, מצרף הראיות והנסיבות, ממצאי המומחה מטעם בית המשפט ונטלי ההוכחה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

אין צורך להוסיף ולהכביר מילים על שנאמר בכל הנוגע לחקירת המומחה, והדברים בהירים היטב מתוך טיעוני הצדדים שנשמעו בפני בפתח ישיבת ההוכחות מיום 13.11.14 והחלטתי בעניין. עם זאת, יוסף ויודגש כי אף אסמכתא בדבר המצאת הזימון למומחה למתן עדות לא הוצגה, לא כל שכן אסמכתא בדבר נבצרותו להתייצב לדיון, זאת כמובן על רקע העובדה שאין לה עוררין כי התובע כלל לא פעל לזמנו אלא לאחר שפעל לדחיית הדיון, וכי התובע לא פעל לקידום בירור טענתו ע"י ביצוע הבדיקה שנדרשה ע"י המומחה או בכל דרך אחרת, כפי שאף יובהר בפירוט להלן.

יצוין כי נחיצותה של הבדיקה הועלתה אף במסגרת שאלות ההבהרה שנשלחו למומחה במספר הזדמנויות, והמומחה עמד פעם אחר פעם על עמדתו כי המדובר בבדיקה נחוצה ככל שהתובע מבקש להראות כי הרטיבות אינה תוצאת עבודתו הלקויה, וזאת בניגוד לממצאיו ועמדתו המקצועית של המומחה ולפיה ממצאי רטיבות ישנם והם תולדת עבודה לקויה של התובע. במובן זה, ממילא לא ברור מה תועיל חקירת המומחה ללא הבדיקה הנדרשת, ולאחר שהמומחה כאמור הבהיר זאת חזור והבהר בכל תשובותיו.

5. לאחר שנתקבלה חוות הדעת, הפנה התובע אל המומחה מספר פעמים שאלות הבהרה והמומחה השיב עליהן אחת לאחת בתשובות סדורות ובהירות, כשעמדתו באשר לממצאיו והמסקנות הנובעות מהם לא השתנתה.

כך השיב המומחה במסגרת תשובותיו מיום 9.7.12 כי הרטיבות בדירה היא גלובלית וכי "נזקי הרטיבות בדירה בצירוף רטיבות ברצפה ובקירות כפי שניתן להתרשם מהתמונות, מהווים עדות מובהקת לבעיית רטיבות וחוסר איטום בדירה שבנדון... הבדיקה שנערכה ע"י המכשיר בנוסף לבדיקת מישוש ובדיקת ראיה מוכיחה שיש עדין רטיבות בריצוף בדרגה בינונית גבוהה דהיינו צבע כתום אדום משמעותו כ-10% לפחות..."

לאחר ששב והבהיר המומחה את עמדתו, אף נתן לתובע הזדמנות נוספת להוכחת טענותיו:

"אם הקבלן דוגל בדעה כי הרטיבות בחול המילוי התייבשה ויש לתקן רק את הנזקים, הוא מוזמן להוכיח זאת באמצעות פירוק ריצוף ולקיחת דגימות חול למעבדה."

תחת ביצוע בדיקה כהמלצת המומחה, פנה שוב התובע אל המומחה בסדרת שאלות הבהרה, גם להם השיב המומחה בתשובות סדורות, מיום 26.7.12, ובמסגרתן שב והציע כי הקבלן יבצע בדיקת רטיבות בלתי תלויה בדירה, ובנוכחות המומחה:

"להבנתי וכפי שעולה מניתוח הממצאים בדירה עולה כי נזקי הרטיבות בדירה הן תולדה של פעולותיו של הקבלן.

יודגש כאן, כי המלצותיי לבצע את הבדיקות הנ"ל באה להוכיח, אם יש אמת בטענותיו של הקבלן. משלא בוצעו הבדיקות, נטל ההוכחה עובר לקבלן.

לאור פרק הזמן הקצר מסיום העבודות ועד לגילוי נזקי הרטיבות, על הקבלן להוכיח כי מקור הרטיבות אינו קשור לפעולותיו בדירה.

מאחר ולא נעשו בדיקות כלשהן ולא הוכח על ידי הקבלן כי הרטיבות והנזקים הם לא עקב פעולותיו בדירה, הרי שחוות דעתי עומדת כפי שהיא ועל הקבלן לתקן כמפורט בחוות דעתי."

6. לאחר דברים אלה, התקיימה ביום 26.2.13 ישיבה במעמד הצדדים ובמסגרתה, לאחר שהתברר כי לא קודם ביצוע הבדיקה, ניתנה לבסוף החלטת בית המשפט ולפיה ככל שלא יעלה בידי הצדדים לתאם בחירה משותפת של גורם מקצועי אשר יבצע את הבדיקה שנדרשה ע"י המומחה, יתן המומחה המלצתו ועל פיה תבוצע הבדיקה, בפיקוחו.

בהתאם להחלטה זו, הודיע המומחה במכתב מיום 24.3.13 כי הוא מבקש למנות את מכון התקנים לביצוע בדיקת הרטיבות, והודיע שכרו הנדרש בגין השתתפותו בבדיקה, ניתוח תוצאותיה ועדכון חוות דעתו. כן, ביקש המומחה כי התובע ישלם שכרו בגין תשובות ההבהרה מיום 9.7.12 ובגין תשובות ההבהרה מיום 26.7.12, שטרם שולם.

לאחר הודעת המומחה כאמור, הוגשו לתיק בית המשפט מספר הודעות בנוגע למו"מ לפשרה המתנהל בין הצדדים, ואולם זה לא הניב פרי, באופן שחייב המשך בירור ההליך ע"י ביצוע הבדיקה בהתאם לדרישת המומחה ולהחלטות בית המשפט בעניין, ובמיוחד ההחלטה מיום 26.2.13.

בנקודה זו, טען ב"כ הנתבע כי קיים עם המומחה שיחה טלפונית לשם קידום ביצוע הבדיקה ולאחר שאישור העלות על ידו לא זכתה למענה, ובשיחה זו הודיעו המומחה כי מאחר ולא שולם לו שכרו ע"י התובע עבור שאלות ההבהרה, אינו מוכן להמשיך לעבוד בתיק. ב"כ הנתבע הגיש ביום 20.11.13 תצהיר מר יוסף דוידי, בן משפחתו של הנתבע, אשר שהה במשרד ב"כ הנתבע בעת שהתנהלה השיחה והיה עד לדברי המומחה כאמור לעיל מאחר שהופעל הרמקול של הטלפון.

תצהיר זה הועבר לתובע לקבלת תגובתו, ואולם זו לא ניתנה. במסגרת ישיבת ההוכחות שהתקיימה בפני ביום 13.11.14 העיד מר דוידי ואולם למעט באשר לסיבת נוכחותו במשרד ב"כ הנתבע במועד בו נערכה השיחה, לא נחקר מר דוידי על האמור בתצהירו, ועדותו בעניין זה לא נסתרה.

יצוין עוד, כי על אף שטענות אלה היו ידועות לתובע מזה כשנה קודם למועד ישיבת ההוכחות, ומלבד העובדה שלא הוגשה כל תגובה לאמור, טען ב"כ התובע בישיבה מיום 13.11.14 כי למיטב ידיעתו התשלום הנדרש עבר אל המומחה, מבלי שהוצגה כל אסמכתא לכך.

אלא, שבמקום למלא סוף סוף אחר דרישת המומחה לביצוע הבדיקה, ולאחר שחלפו חודשים רבים ואף שנים מאז דרישתו הראשונית לביצועה, פנה התובע שוב בשאלות הבהרה נוספות אל המומחה, ביום 10.11.13 ובמסגרתן אף צירף תצהיר שכנו של הנתבע (שלא הובא למתן עדות) ולפיו נזילות שהיו מדירתו של הנתבע פסקו לפני למעלה משנה וכי אין כל בעיות רטיבות מאז. התובע שב ושאל את המומחה, האם לאור נתונים אלה לא מתייתר הצורך בביצוע הבדיקה (בנוסף להצעות נוספות לשינויים בחוות הדעת).

המומחה השיב כי בתצהיר מתואר אירוע "רטיבה רבה" מחודש אפריל 2012 שאינו ברור, לא ברור אילו בדיקות, תיקונים ומעקב ביצע הקבלן, כיצד זה שהרטיבות נעלמה והאם הקבלן עשה משהו לתיקון ומה עשה. המומחה הדגיש כי אירוע כאמור ככל שארע מחייב תיקון בביתו של הנתבע ולא הובהר האם הקבלן ביצע אמנם תיקון כלשהו בדירת הנתבע בחודש אפריל 2012. לאור חוסר הבהירות הנ"ל ולאור העובדה כי המדובר בתצהיר משפטי המחייב בירור של הצדדים בבית המשפט, השיב המומחה כי אינו יכול בשלב זה לשנות את חוות דעתו.

מכאן, ולאחר תשובה זו, לא פעל התובע בתיק, לא קידם את ביצוע הבדיקה, לא פעל מול המומחה ולא עתר בכל בקשה לבית המשפט, עד כי ביום 3.3.14, באופן אבסורדי למדיי, נאלץ הנתבע לעתור בבקשה כי התיק ייקבע להוכחות, שכן היות ומונחת בפני בית המשפט חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, מבקש הוא מבית המשפט להביא את הסאגה לידי סיום.

כאן המקום לציין כי אף מעדותו של התובע בעניין זה עולה כי לא זו בלבד שלא שיתף פעולה עם המומחה, אלא אף לא טרח לכל הפחות להמציא בדיקה כאמור מטעמו שאולי היה בה כדי לתמוך בעמדתו. על אף ניסיונו של התובע לטעון בחקירתו הנגדית כי מומחים שעבדו אתו עשו את בדיקות הלחץ הנדרשות, לא צורפה כל אסמכתא על ביצוע בדיקה כאמור ולא הובאה כל עדות שתאשר זאת (ר' עמ' 27 לפרוטוקול).

7. מצרף הראיות והנסיבות מצביע אפוא כי הנתבע הרים את הנטל המשני המוטל עליו להראות כפי טענתו כי עבודתו של התובע לקתה בליקויים המחייבים ביצוע תיקונים שיש בעלותם כדי להתקזז עם יתרת התשלום בגין ביצוע העבודות.

כן, הורם הנטל להוכיח כי הנתבע לא ביקש ואף לא הסכים לביצוע עבודות נוספות כאלה או אחרות וכי הנסיבות במסגרתן בוצעו התיקונים והשינויים הנטענים ע"י התובע אינן כאלה שיש בהן לחייב את הנתבע בתשלום נוסף.

לפיכך, עומדת היתרה לתשלום על סך של 30,000 ₪.

אין מחלוקת כי המדובר בעבודות מקיפות הכוללות החלפת כל צנרת המים בדירה, חמים וקרים, מחדר המדרגות וכולל כל הדירה, החלפה מלאה של כל הריצוף, כולל הנחת מצע, התקנת כלים סניטריים, קרמיקה ועבודות איטום (ר' עדות התובע בעמ' 27-28 לפרוטוקול).

יוער, כי אין לקבל טענת התובע שהועלתה רק מהלך עדותו ולפיה חלק מעבודות האיטום, הרובה של המרצפות, בחר הנתבע לבצע בעצמו. המדובר בעדות כבושה, טענה שלא בא זכרה בכתב התביעה, בתצהיר עדותו הראשית ואין לה כל תימוכין, לרבות ובמיוחד בהסכם שבין הצדדים.

אופי הרטיבות שנמצאה ע"י מומחה בית המשפט בבית הנתבע, כמתואר בחוות הדעת, לנוכח עבודות הצנרת הנרחבות שבוצעו ע"י התובע, מסקנתו המקצועית של המומחה, אשר אף כי נבחנה על ידו שוב ושוב במסגרת שאלות ההבהרה הרבות שנשלחו אליו עמד עליה, כמו גם הימנעותו של התובע מביצוע הבדיקה הנדרשת, הימנעות הפועלת לחובתו ואשר יש לראות בה בנסיבות העניין כמצביעה דווקא על חבותו, מטים כולם את הכף לחובת התובע באופן שיש לקבוע כי הנתבע הרים את הנטל להוכחת טענותיו ואילו בידי התובע לא עלה להוכיח את התביעה.

יוזכר, כי כאמור לעיל, התובע טען כי הרטיבות נעלמה, בניגוד לממצאי המומחה, כפי שאף טען בפני המומחה במסגרת שאלותיו מיום 10.11.13, תוך צירוף תצהיר בעניין של הדייר המתגורר בדירה מתחת לדירת הנתבע. כזכור, המומחה הותיר את השאלות העובדתיות המוזכרות בתצהיר להכרעת בית המשפט, ולא שינה את חוות דעתו.

אלא, שחרף שלל טענותיו בעניין זה, לא הובא המצהיר למתן עדות ולפיכך אין לתת משקל לאמור בתצהיר.

כנגד זאת, העידה הגב' אורלי קירי, רעייתו של הנתבע, כי השכן התלונן גם התלונן על רטיבות שמקורה בדירת הנתבע, ואף לאחרונה, באופן שאינו מאפשר להעדיף דווקא את גרסתו של התובע בנקודה זו, משלא פעל להביא לה כל ראיה.

לכך, יש להוסיף את עדותו של הנתבע בחקירתו הנגדית בדבר הרטיבות הקיימת עד היום בדירה, ואשר כפי הנראה הולכת ומחמירה עם חלוף הזמן.

8. כנגד עדותו של התובע, מצאתי את עדותו של הנתבע עדות מהימנה, הנתבע העיד באופן עקבי לכל אורך עדותו כי נעשו ניסיונות כנים מצדו להסדיר את המחלוקות מחוץ לכתלי בית המשפט, לרבות בדרך של ביצוע תיקונים ע"י התובע, באופן שאינו מאפשר קבלת הטענה לכאורה לפיה העלה טענות לליקויים רק לאחר שנתבע.

הנתבע העיד כי הקצה כספים מתאימים לביצוע השיפוץ וכי לא היה מזמין שיפוץ אלמלא עמדו לרשותו הכספים הדרושים לכך, ואף שילם מקדמה בסכום נכבד של 35,000 ₪, כשתובע אף אישר בחתימתו כי היתרה הינה בסך של 30,000 ₪ בלבד (סכומים אלה כוללים מע"מ).

עדות הנתבע בדבר הניסיונות לפתרון המחלוקות נתמכת גם בעדותו של מר דוידי, הן בנוגע לניסיונו האישי לסייע והן בנוגע לניסיונות נוספים באמצעות אחרים. עדות זו לא נסתרה והותירה בי רושם מהימן.

בכל הנוגע לטענה כי בוצעו עבודות נוספות שיש לחייב בגינן מצאתי את הטענות סתורות, לא מוכחות ושוכנעתי כי עדותו של הנתבע בעניין זה מתארת נכונה את הנסיבות כפי שארעו, באופן שיש לקבוע כי כלל לא היה מקום לדרישת תשלום נוספת.

תחילה מצאתי לציין כי הצגת העבודות הנוספות הנטענות, בכתב התביעה, כעבודות שיפוץ נוספות שנתבקשו ע"י התובע, אינה תואמת את האמור בהצעת המחיר שערך התובע בגין עבודות אלה, כאשר בהצעת המחיר העלויות הנוספות בהן החליט התובע לחייב את הנתבע נובעות כמצוין בהצעה מ"הפסדים בנוסף להצעה מתאריך 18.3.09 נשוא התביעה" (ההדגשה אינה במקור – ע.כ.), וממשיך ומפרט חיובים בגין החלפת קרמיקה, החלפת צבע, עלות תיקון פיצוץ במערכת המים לאחר ביצוע העבודות בטענה ל"חבלה ודאית" ועוד עבודות וימי עבודה "על עבודות מיותרות שביקש התובע" , הכל תוך שימוש במונחים "תובע" ו"נתבע".

מהאמור במסמך ברור אם כן כי אין המדובר בבקשת התובע לתוספות כאלה או אחרות, כי אם בחיובו בעלויות שונות. זאת ועוד, הן כנלמד מלשון המסמך והן כעולה מהחומר המצוי בתיק, הרי שמדובר במסמך שהוכן לצורך הגשת התביעה ואף לאחריה (ר' השימוש במונח "הצעה... נשוא התביעה"), ויש להביע תמיהה כיצד נושאת הצעת המחיר נשוא העבודות הנוספות את התאריך 1.9.09, הקודם למועד הגשת התביעה.

יתרה מכך, בתצהיר עדותו הראשית משנה התובע את פני הדברים וטוען כי המדובר בשינויים/תיקונים שהסכים לעשות ושבגינם התבקש הנתבע לשלם סכום נוסף, ולא כפי שהוצגו הדברים קודם לכן.

בהתנהלות זו יש כדי להוסיף ולתמוך במסקנה כי התובע לא הוכיח כל הסכמה מצד הנתבע לחיובים האמורים וכי הם נולדו לצרכי התביעה בלבד.

9. אלא שאם לא די בכך, לא הוכיח התובע עילה מוצדקת כלשהי להחלטתו לחייב את הנתבע בעלויות נוספות, בגין עבודות שנדרשו תולדת העבודה וכחלק ממנה.

כך, לא ברור מהו היסוד לטעון כי הפיצוץ בצנרת המטבח, שהותקנה יש לזכור ע"י התובע, הינו תוצאת "חבלה וודאית" כטענתו, לא הובאו לכך כל תימוכין ואף הנסיבות לפיהן במקום מונח ארון מטבח בעוד הצנרת מצויה בתוך הקיר מצביעות על המסקנה כי הטענה לא הוכחה ולפיכך אין לחייב את הנתבע בעלות תיקון כה סמוך לתום ביצוע העבודה.

באשר להחלפת הקרמיקה, טענת הנתבע כי המדובר בהחלפה שבוצעה באופן מידי ולאחר שהתובע החתים באופן לא ברור את בתו של הנתבע, שאינה המזמינה, על הסוג המוזמן, לא נסתרה בכל ראיה. התובע לא הראה כי נגרם לו נזק בגין ההחלפה האמורה ולא צירף כל אסמכתא או עדות כי נדרש להוצאה כלשהי בשל כך.

כך הדבר גם בנוגע לסוגיית הצבע, משנמצאה עדותו של הנתבע מהימנה ולפיה התובע הוא שהודיע לו כי על אף שסוכם על צבע שמנת הצבע המתקבל בצביעה הינו ורוד ועל כן ברי כי יש להחליפו. הדעת נותנת כי די בצביעת קטע מינימלי על מנת להיווכח כי המדובר בצבע שונה מזה שהוזמן ואף כאן לא הוכח כי נגרם לתובע נזק כלשהו בהחלפת הצבע.

כל זאת, אף מבלי להידרש למחלוקת העובדתית שבין הצדדים בשאלת האחריות להחלפת הקרמיקה והצבע, ומששוכנעתי כי המדובר בהתנהלות שאינה חורגת מגדר הסביר בביצוע עבודות מסוג זה, והעבודה הנדונה בפרט, במיוחד לנוכח היקפה, ולפיכך אין מקום להתייחס למתואר כאל עבודות נוספות או כאל שינויים של ממש המצדיקים תוספת תשלום.

10. באשר לטענת התובע בנוגע לצורך בפינוי הדיירים מהדירה מהלך ביצוע הייבוש הנדרש, לנוכח הסתמכותו של המומחה מחד על הצעת מחיר של חברת "מיקרוטק", בעוד שאין הוא מקבל עמדתה כי ניתן לבצע את הייבוש ללא פינוי הדירה, ניתנה תשובת המומחה ולפיה "במהלך עבודתי על חוות הדעת, ערכתי סקר בין קבלני ייבוש והגעתי לכלל דעה כי לא ניתן לייבש את חול המילוי מבלי לפנות את הריהוט והדיירים. למרות זאת, ככל שיתברר שניתן להשאיר את הריהוט בדירה, יש למחוק את הסעיף הזה מחוות דעתי" (תשובה 11 מיום 9.7.12).

בנסיבות אלה, ומאחר שהתובע מסתמך על הצעתה של חברת "מיקרוטק", המצורפת כנספח לחוות דעת המומחה, אשר להערכתה אין צורך בפינוי, הרי שהיה מקום שהנתבע ייתן התייחסותו לטענה זו ע"י הצגת ראיות מניחות את הדעת להכרח שבפינוי, וזאת במיוחד לנוכח התשובה שניתנה לכך ע"י המומחה.

יחד עם זאת, ככל שהתובע מבקש להסתמך על הצעתה של חברת "מיקרוטק", יש לתת את הדעת לכך שהערכת עלות הייבוש בלבד ע"י החברה עולה על הערכת המומחה ביעור לא מבוטל, כך שבעוד שהמומחה מעריך את עלות הייבוש בחוות הדעת בסכום של 14,000 ₪ (לפני מע"מ), וזאת בהתבסס כדבריו על הצעות של קבלני ייבוש כדוגמת חברת "מיקרוטק", הרי שהצעת החברה המצורפת לחוות הדעת מציעה ביצוע העבודה בעלות של 19,000 ₪ (לפני מע"מ).

עוד יוער ויצוין, כי אף שהותיר המומחה את האפשרות להוכיח אחרת, משהבהיר בתשובתו כי עמדתו בנוגע לצורך בפינוי הינה מסקנה שנתקבלה לאחר סקר שביצע בין קבלני ייבוש ומהלך עבודתו על חוות הדעת, הרי שעמדת התובע לא נותרה נקייה מספקות רק משום שהמשיך והצביע על הצעת המחיר של חברת "מיקרוטק".

מכל מקום, אין באמור כדי לשנות את תוצאות ההליך, שכן אף לו יימחקו סעיפי הפינוי כפי שמציע המומחה כאפשרות בתשובתו, העומדים על סכום של 12,500 ₪ (לפני מע"מ), תעמוד עלות התיקונים על סך של מעל ל- 30,000 ₪ (וזאת בתוספת מע"מ בשיעור 16% בלבד לפי מועד עריכת חוות הדעת), באופן שיש בו כדי להוות קיזוז מלא ליתרת התשלום בגין עבודת התובע, ודחיית התביעה.

יודגש, כי מלבד הטענות בעניין הפינוי, לא נסתרו יתר קביעותיו המקצועיות של המומחה מטעם בית המשפט ואף לא הוצגה כל ראיה שיהא בה כדי לסתור אותן כאמור.

11. מכל המקובץ, התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות הנתבע ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 16,000 ₪.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ה, 07 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.