ע"י ב"כ עו"ד עליזה כאשכש

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות.

תמצית עובדות כתב האישום אשר פורטו בהרחבה בהכרעת הדין הן כי בתאריך ה-28.7.09 תקף הנאשם את המתלוננת שהיא בת זוגו והכה אותה באמצעות אגרופו בידה הימנית. כתוצאה מכך נגרם למתלוננת סימן כחול בידה.

בטיעוניה לעונש הדגישה התביעה כי במהלך שמיעת ההוכחות, נחשפה מערכת יחסים רעועה אשר כללה אלימות פיזית, נפשית לרבות השפלות, איומים ומניעת כסף ויציאה מהבית של המתלוננת. גם במהלך ההליך עשה הנאשם ככל יכולתו על מנת להכפיש את המתלוננת.

התביעה הדגישה כי מדובר בעבירה חמורה של אלימות במשפחה משום שעבירה זו היא הפרת אמון בתא המשפחתי וכי זכותו של אדם לביטחון הן על גופו והן על רכושו ואף בית המשפט העליון קבע בפסיקה רחבה כי החובה לעקור מהשורש עבירות אלימות במשפחה.

התביעה ערה לכך כי הנאשם נעדר עבר פלילי אך לטעמה אין בכך כדי ללמד בהכרח על היות האדם נורמטיבי.

התביעה סבורה כי כאשר מדובר בעבירת אלימות יש להרשיע את הנאשם למרות שמדובר בנאשם שמשתף פעולה עם שירות המבחן, הוא אינו מגלה אחריות למעשיו, ולכן עתרה התביעה להשית על הנאשם מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננת.

בטיעוניה הדגישה ב"כ הנאשם כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, שאף מאז פרשה זו לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. מדובר ברואה חשבון ולכן ברי כי הרשעה בפלילים תחבל בפרנסתו .

הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית של שליטה בכעסים והתסקיר בעניינו חיובי .

ב"כ הנאשם הדגישה כי מדובר היה בעבירה יחידה במהלך אינטראקציה של הליך גירושין סוער בין בני הזוג, אשר בינתיים התגרשו והנאשם עצמו מצוי בהליכי טיפול. ברי כי טיפול כזה הוא ארוך והנאשם טרם חשף את כל דפוסי ההתנהגות שלו.

לדעת ב"כ הנאשם במידה והנאשם לא יורשע לא תהיה פגיעה באינטרס הציבורי וזאת מאחר שכבר אין קשר בין המתלוננת לבין הנאשם, הסכסוך המשפחתי בשלבי סיום, ובנוסף מדובר במי שהרשעה תפגע בפרנסתו מה שיגרום נזק ישיר לו ולילדיו.

לאור האמור לעיל, עתרה ב"כ הנאשם, להימנע מהרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו עונש הרתעתי שיענה על האינטרס הציבורי ולכן עתרה להטיל עליו צו פיקוח ו\או שירות לתועלת הציבור.

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים :

בראשון שבהם ציין שירות המבחן כי הנאשם מסר כי בשנים האחרונות סבלה אשתו מחוסר יציבות נפשית, שאופיינה בהתנהגות שתלטנית ובהתפרצויות זעם כלפיו וכלפי הילדים. הוא שלל התנהגות אלימה שלו כלפי אשתו לאורך השנים ובאירוע הנוכחי. עם זאת אישר כי יתכן ופעל בחוסר רגישות כלפיה ובהרמת קול במהלך הויכוחים ביניהם. שירות המבחן צייין כי תפיסתו זו של הנאשם את הקשר בינו לבין המתלוננת עומד בפער למידע שנמסר על ידי המתלוננת. המתלוננת תארה התנהגות אלימה ושתלטנית של הנאשם כלפיה לאורך כל השנים.

שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם שמתפקד במישורים החיצוניים של חייו, כאשר בתוך המערכת המשפחתית הוא נהג באופן כוחני ואלים כשהוא מתקשה להכיר בכך תוך שהוא מדגיש חלקים חיוביים באישיותו וצמצום קשיים שאפיינו את תפקודו במערכת המשפחתית.

יחד עם זאת הנאשם הביע רצון להשתלב בהליך טיפולי ולכן התקבל תסקיר משלים.

מהתסקיר השני עולה כי הנאשם אכן השתלב בטיפול קבוצתי לשליטה בכעסים והתמיד להגיע למפגשים, אך עולה כי הנאשם עדיין לא חשף דפוסי התנהגות אלימים שלו או קשיים בכלל בקשר הזוגי.

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת שמסרה כי הם התגרשו פורמאלית, שהנאשם משלם מזונות אך הוא הפר את הסדרי הראייה.

שירות המבחן התרשם כי במהלך התקופה שחלפה בין שני התסקירים עשה הנאשם מאמצים בניסיון לשנות מדפוסי התנהגות ותקשורת בעייתים שמאפינים אותו ועם זאת ניכר כי הוא עדיין מתקשה בחשיפה של התנהגות בעייתית שאפיינה אותו בעבר. הוא חש חרדה וחשש בשל ההשלכות העונשיות של ההליך המשפטי ויתכן שסיומו של ההליך יאפשר לנאשם לגלות פתיחות גדולה יותר לקשייו ולהעזר בהתאם.

לאור שיתוף הפעולה של הנאשם, והשפעה אפשרית של הרשעה על עיסוקו המקצועי – ראיית חשבון, שירות המבחן ממליץ שלא להרשיע אותו בפלילים וממליץ על ענישה שיקומית – העמדתו למבחן למשך שנה.

המעשה בו הורשע הנאשם הוא אכן מעשה יחיד, אלא שהוא מעשה של אלימות ממשית של הכאתה של המתלוננת באמצעות מכת אגרוף שאף הותירה את רישומה על ידה של המתלוננת. ואכן, במהלך ניהול ההליך עלה כי מכת אגרוף זו היא תולדה של מערכת יחסים עכורה ורעה ששררה בין הנאשם לבין המתלוננת לאורך השנים.

הגם שהנאשם השתלב בטיפול כעולה מתסקירי שירות המבחן הרי עולה מתסקירים אלה כי עד כה ולמרות השתלבותו זו אין הוא נוטל אחריות ממשית ומלאה על מעשיו והוא נוטה להשליך את התנהגותו על המתלוננת.

אלימות בתא המשפחתי היא תופעה נפוצה שיש לגנותה מכל וכל ולעקרה משורש. על בתי המשפט לתרום תרומתם לכך בענישה מתאימה.

המבחנים לאי הרשעתו של נאשם בדין או לביטול הרשעתו הם שניים והם מבחנים מצטברים. האחד כי האינטרס הציבורי ייפגע באופן משמעותי באם תבוטל הרשעתו של הנאשם והאחר כי עתידו ושיקומו ייפגעו באופן משמעותי בשל הרשעתו. כך נקבע בהלכת כתב של ביהמ"ש העליון שהיא ההלכה המנחה בענין זה.

הכלל הוא, איפוא, כי אם הוכח מעשה עבירה, הרי שיש להרשיע את הנאשם בדינו ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם התקיימו שני המבחנים המצטברים לעיל, ניתן להימנע מהרשעתו של הנאשם.

בענייננו, נסקר האינטרס הציבורי שבמעשים לעיל ולטעמי המקרה דנן אינו נכנס בגדרי המקרים החריגים בהם מאפשר האינטרס הציבורי להימנע מהרשעתו של הנאשם.

די היה בקביעתי לעיל על מנת לדחות את הבקשה לביטול הרשעתו של הנאשם, אלא שלמעלה מן הצורך אדון אף במבחן השני שהוא כאמור מצטבר למבחן זה.

הנאשם טען אמנם לפגיעה בתעסוקה עתידית כרואה חשבון בשל הרשעתו, אלא שתשתית קונקרטית באשר לכך לא הונחה בפני בית המשפט מעבר להעלאת הטענה.

על כן, תיוותר הרשעתו של הנאשם על כנה.

ובאשר לעונש שיש לגזור על הנאשם –

שקלתי מעבר לאמור לעיל, לקולא את היותו של הנאשם נעדר עבר פלילי, ואת חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים, אם כי יצוין כי לא מעט זמן חלף בהמתנה לתסקירי שירות המבחן לבקשת הנאשם ועל מנת שיוכל להשתלב בטיפול כהמלצת שירות המבחן. כן שקלתי את השתלבותו של הנאשם בטיפול כפי שפורט בתסקירים ואת העובדה כי בני הזוג נפרדו מאז האירוע.

אני גוזרת על הנאשם שני חודשי מאסר לריצוי בפועל לאשר ירוצו בעבודות שירות במתכונת ובאופן שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 3/12/12.

שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור הנאשם עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 17/2/13 בשעה 8.00 ביחידה לעבודות שירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי עבודות השירות ובכל ביקורות הפתע שייערכו בהן. כל הפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות תביא להפסקתן המינהלית ולריצוי העונש בדרך של כליאה ממשית.

עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות .

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, במעמד הצדדים.