דין עמדת כונס הנכסים הרשמי להתקבל.
המשיב 3 הוכיח, בנסיבות המקרה, כי העביר בתקופה הרלוונטית המחאות לנושה בסך דומה לסך החוב נשוא המחלוקת. אף אם אין בכך ראיה חלוטה כי מה ששולם הוא אותו חוב, ולא תשלום אחר, הרי שאין ספק כי עסקינן בראיה לכאורה שיש לה משקל, ואשר מעבירה את נטל הבאת הראיות למפרקיה של החברה הנושה. קרי, עליהם להציג ראיות לכאורה אשר יערערו את טיעונו של המשיב, כך למשל, כאלו המחזקות את האפשרות כי השיקים ששילם אכן שולמו בגין חיוב אחר.
במלוא הכבוד הראוי, אין די לשם כך באפשרות התיאורטית כי כאלה הם פני הדברים, ויש לחזקה בראיות לכאורה אשר יהדפו את המשיב 3 אל מתחת לרף הקריטי של מאזן ההסתברות. כזאת לא נעשה, ואי לכך לא ניתן לחייבו בשנית באותם סכומים.

מאידך גיסא, על המשיב 3 להשלים את היתרה בסך 6,397 ש"ח, כפי שמצביע ובאורח נכון כונס הנכסים הרשמי.

בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.