נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד איתי שמואלי

הנאשם ובא כוחו עו"ד ליאור גולן

פרוטוקול

השעה 09:00.

ב"כ המאשימה:

אבקש לא להתחיל בהוכחות. אבקש הפסקה כדי לבוא בדברים עם ב"כ הנאשם.

לאחר הפסקה, השעה 09:45.

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון, שלפיו כתב האישום יתוקן באופן שלנאשם תיוחס עבירה של תגרה במקום ציבורי, יימחקו סעיפים 3,4 ו-6 לעובדות. סעיף 5 יתוקן באופן שיירשם "באותן הנסיבות, הכו הנאשם והמתלונן זה את זה במכות אגרוף בגופם". סעיף 7 לעובדות יתוקן בהתאם. אני מוסר לבית- המשפט כתב אישום מתוקן (נחתם בחותמת בימ"ש בחתימת היום).

הנאשם יחזור בו מהכפירה, יודה, יורשע ולעונש יעתרו הצדדים לעונשים של מאסר על תנאי על כל עבירת אלימות לרבות עבירת איומים וכן חתימה על התחייבות. אציין כבר עתה כי זהו הסדר חריג מאוד, הוא הגיע לאור קושי ראייתי בהיעדרו של המתלונן מהארץ. את יתר הטיעונים והנימוקים להסדר אפרט במסגרת הטיעונים לעונש.

ב"כ הנאשם:

אני מאשר את דברי ב"כ המאשימה ומאשר את הסדר הטיעון.

הנאשם:

אני מאשר את דברי בא כוחי.

בית המשפט מסביר לנאשם כי אינו קשור בהסדר הטיעון.

הנאשם:

הבנתי את הסברו של בית המשפט.

ב"כ הנאשם:

הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן, הוא הבין את תוכנו, מבקש לחזור בו מכפירתו והוא מודה בעובדות.

הנאשם:

אני אבקש לחזור בי מכפירתי ואני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע את הנאשם.

<#2#>

החלטה והכרעת דין

אני מתירה את תיקון כתב האישום.

אני מתירה לנאשם לחזור בו מהכפירה ולאור הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, מרשיעה אותו בעבירת תגרה במקום ציבורי, לפי סעיף 191 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג חשוון תשע"ה, 16/11/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

מגיש גיליון הרשעות קודמות – סומן טל/1.

הנאשם יליד 1989 הודה והורשע בכתב אישום מתוקן לקולא, באופן משמעותי, המייחס לו עבירת תגרה במקום ציבורי. המדובר באירוע מינואר 2010. שני המעורבים בכתב האישום, גם הנאשם וגם המתלונן שלחובתו כתב אישום תלוי ועומד, יש פגיעות כתוצאה מהאלימות ההדדית. אוסיף כי אין בידי את המרשם כיוון שהגענו להסדר הזה אך עתה, אבל מבדיקה שערכתי עם חברי לנאשם הרשעה ממאי 2014, בעבירה של היזק במזיד לרכב, בגינה הושת עליו עונש צופה פני עתיד. אבקש למקד את טיעוניי בנסיבות להסדר- בעיקר קושי ראייתי שמתעצם נוכח היעדרו של העד המרכזי בתיק, הוא המתלונן, המדובר במי שעזב את הארץ לפני תקופה ארוכה ולא שב אליה, תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין אותו אירוע, כתב האישום נמחק לצורך איתורו. במצב דברים זה, קשה יהיה לבוא על פתרונן בעת זו. המאשימה הציגה לב"כ הנאשם ספקטרום של אפשרויות באשר לעתידו של התיק, הנאשם בחר באפשרות הזו, שהיא אפשרות שהיא מבורכת הכוללת בחובה נטילת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי יקר, הודיה בהזדמנות הראשונה, כשהיא ממשיכה בקו ישיר לנטילת האחריות שלו בתחנת המשטרה ומשום כך, גם בשל חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ולאור התיקון המשמעותי, אבקש מביהמ"ש לאמץ את ההסדר ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי בגין עבירות בהן הורשע, בעבירת אלימות לרבות עבירות איומים והתחייבות. אני שב ומבקש להחריג את ההסדר ממדיניות הענישה הנוהגת של המאשימה בעבירות מסוג אלו, באירועים כדוגמת תיק זה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

העובדה שאין מתלונן בתיק, עובדה זו יצרה קושי ראייתי גם עבורנו כי הטענה כאן הייתה להגנה עצמית, בסופו של דבר האדם שיזם את האירוע הזה לא עומד לדין בגין האירוע שנעשה והיחיד שנותן את הדין זה הנאשם, לעת הזו כמובן. בסופו של יום לאחר התיקון מה שמייחסים לנאשם זה ספיח שולי מהאירוע עצמו, שהאירוע עצמו הוא הגנה עצמית ואני מתכוון בעיקר לנושא השימוש בסכין, מבחינת ההסכמה להתחייבות מדובר בנאשם צעיר בן 25, נשוי, אב לשלושה ילדים צעירים, שהעסק שהיה ברשותו נקלע לקשיים והוא בהליך פש"ר, בהליך מ"י 26872-01-10 ישנה הפקדה בסכום של 1,000 ש"ח ואבקש מביהמ"ש להשיב את ההפקדה לידיו של הנאשם.

הנאשם:

אין לי מה להוסיף.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת תגרה במקום ציבורי.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן בתאריך 19/1/2010, נהג הנאשם בכביש, הבהב למתלונן שנהג ברכב לפניו. מיד בהמשך, המתלונן סימן לנאשם לעצור בצד, ובאותן נסיבות הכו הנאשם והמתלונן זה את זה במכות אגרוף בגופם.

הצדדים הגיעו להסדר לפיו כתב האישום תוקן, מעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לעבירת תגרה, ועתרו במשותף להטלת מאסר על תנאי והתחייבות.

ב"כ המאשימה הבהיר כי מדובר בהסדר חריג, תוך חריגה מעמדת המאשימה בתיקים דומים. ב"כ המאשימה הבהיר כי מדובר באירוע שאירע לפני כמעט 5 שנים, גם נגד המתלונן הוגש כתב אישום בגין אירוע זה, אשר נמחק מאחר שהמתלונן אינו נמצא בארץ, ומסיבה זו קיים קושי ראייתי לתביעה. ב"כ המאשימה טען כי הנאשם בחר שלא לנהל הוכחות ולקחת אחריות בעבירת התגרה, ולנוכח כל האמור, עתר לאימוץ ההסדר.

ב"כ הנאשם ציין כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי, בהיעדר המתלונן הנאשם לא יכול היה להוכיח טענת הגנה עצמית, בעיקר בכל הנוגע לשימוש בסכין. ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנאשם צעיר, נשוי, אב לשלושה ילדים ומצוי בקשיים כלכליים.

מדובר באירוע אלימות בכביש, שהחל מויכוח של מה בכך בין שני נהגים. המדיניות היא להחמיר בעבירות אלימות, ברם, כתב האישום במקרה דנן תוקן ומותן באופן משמעותי.

לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין ואת טיעוני הצדדים, ובהם גילו הצעיר של הנאשם, נסיבותיו המשפחתיות, עברו הפלילי כפי שהצהיר עליו ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, כתב האישום שתוקן בשל קושי ראייתי, חלוף הזמן המשמעותי מאז ביצוע העבירה, הודאתו של הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי יקר, ואת האינטרס הציבורי, ההסדר הינו סביר ועולה בקנה אחד עם מתחם הענישה ההולם והראוי.

לפיכך, מוצאת אני לנכון לכבד את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א) מאסר על תנאי למשך חודשיים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים.

ב) הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 2,000 ש"ח שלא יעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים. לא תחתם ההתחייבות תוך 7 ימים, ייאסר למשך 10 ימים.

כספים שהופקדו במסגרת מ"י 26872-01-10, יוחזרו למפקידם, כל עוד לא קיימת מניעה חוקית אחרת.

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז – לוד תוך 45 ימים מהיום.

<#5#>

ניתן והודע היום כ"ג חשוון תשע"ה, 16/11/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי איילין אלון