בפניי בקשה להקטנת התשלום החודשי שהוטל על החייבת מסך של 1,200 ₪ לסך של 500 ₪ לחודש, ולאפשר לחייבת לסלק את חוב הפיגורים שהצטבר בקופת הכינוס בתשלומים חודשיים שווים ורצופים של 500 ₪.

החייבת טוענת כי היא אם חד הורית, גרושה ונדרשת לטפל בשלושה ילדים קטינים, הקטן בן חצי שנה. לדבריה היא חיה מקצבת אבטלה בסך של 3,500 ₪, כאשר אין צפי כי תוכל לקבל מזונות מאבי ילדיה, שגם הוא מצוי במצוקה כלכלית ובעבר היה בהליך פשיטת רגל שנדחה, לאחר שלא עמד בהסדר שהוצע על ידו.

הנאמן מתנגד לבקשה וסבור כי על החייבת היה להגיש תביעה בגין דמי מזונות ולא להישאר אדישה לעובדה כי אין היא זוכה לסיוע מהגרוש שלה.

הכונ"ר הגיש תגובה לפיה הוא מצטרף לעמדת הנאמן, ולא הוסיף נימוקים.

עיינתי בבקשה ובתגובות לבקשה, ומצאתי להיעתר לה בחלקה.

דומה כי החייבת תוכל להגדיל את הכנסותיה באמצעות מיצוי כושר השתכרותה.

אשר על כן, אני מאשרת לחייבת לשלם 500 ₪ חודש בחודשו, כאשר 500 ₪ נוספים יתווספו בכל חודש עד לסילוק חוב הפיגורים.

התשלום האמור יישאר בתוקף למשך שישה חודשים, וזאת על מנת שהחייבת תוכל להשתלב בשוק העבודה ובכך תגדיל את הכנסותיה.

על כן, בתום שישה חודשים, יחזור החיוב הכספי על סך 1,200 ₪, לתוקפו.

החייבת עתרה לאפשר לה להגיש דוחות דו חודשיים שלא הגישה תוך 45 יום, דא עקא, שאין כאן מקום למתן החלטה, שכן על החייבת להגיש דוחות דו חודשיים במועדם, ואם כשלה ולא הגישה אותם במועד, תגישם לאלתר, ולא יאוחר מ-45 יום, כשדוחות אלה מגובים באסמכתאות.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.