1. בפניי בקשה לביטול תוספת פיגורים עקב קנס שהוטל על הנאשם בגין ביצוע עבירה לפי סעיף 126 לחוק העזר לעיר טבריה. ולפרוס את יתרת הקנס לשלושה תשלומים.
2. הנאשם טוען כי הוא לא קיבל זימון למשפט ולכן לא התייצב לדיון. לטענתו נודע לו על גזר הדין רק ביום 29.09.2019, עת קיבל את דרישת תשלום הקנס בתוספת הפיגורים בסך 850 ₪ מהמרכז לגביית קנסות.
3. ס' 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ), קובע כי המצאה תהיה בין היתר במסירה לידו של הנאשם (ס' 237(א)(1) לחסד"פ). סעיף 237(ג) לחסד"פ קובע כי במידה ולא בוצעה המצאה עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור המסירה, בית המשפט רשאי לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
4. ולענייננו, מדובר בכתב אישום שהינו מסוג ברירת קנס. המבקש קיבל לידו מסמך הנושא כותרת: "הזמנה למשפט וכתב אישום (ברירת קנס)", שלאחר מכן הוגש ככתב אישום לבית המשפט. מעיון במסמך זה, עולה כי רשומה בו באופן ברור כי ניתן לנאשם הברירה לשלם את הקנס שנקבע לו, או להתייצב לדיון שנקבע ליום 27.01.2010. ההודעה ניתנה לו ביד, עם ביצוע העבירה. אך הוא סירב לחתום עליה. בהתאם לסעיף 237 לחסד"פ יש לראות במסמך זה כמסמך שהומצא כדין. ובכך יש לסתור את טענת המבקש כי לא ידע על קיומו של הדיון. בגזר הדין נגזר על הנאשם לשלם קנס בסך 290 ₪ או 2 ימי מאסר תחתם.
5. יחד עם זאת, המאשימה לא הגיבה לבקשה, וכפי שציינתי בהחלטתי מיום 10.10.19 יש לראות את היעדר התגובה כהסכמה למבוקש. על כן בנסיבות אלו, אני מורה על ביטול תוספת הפיגורים. יחד עם זאת, אינני מוצא מקום לפרוס את יתרת הקנס לשלושה תשלומים. מדובר בסכום שאינו גדול, והנאשם לא טען לקיומו של קושי כלכלי כלשהו.

במידה וסכום הקנס כפי שקבעתי לא ישולם בתוך 7 ימים מהיום, ישוב הקנס לשיעור המלא כולל תוספת הפיגורים.

מזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תש"פ, 24 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.