1. התביעה יסודה בנזקי שריפה שנגרמו במחסן למוצרי מזון אותו שכר התובע 1 מהנתבע 1. התובע 2 הצטרף לתביעה כבעל חוב של התובע 1 וכמי שהומחו לו הזכויות בתביעה, עד לגובה חובו. השריפה אירעה במתחם שבבעלות הנתבעים 1 – 3 או מי מהם, ובעקבותיה נפגעו מספר מבנים במתחם, בהם המחסן האמור.

2. לטענת התובעים, הנתבעים 1 – 3 הם בעלי המתחם בו פרצה האש, והם גם בעלי המבנה ממנו פרצה האש שפגעה במחסן, ולפיכך עליהם האחריות למלוא נזקיהם. ובאשר לנתבעת 4, זו בטחה, או אמורה היתה לבטח את התובעים, בפוליסת ביטוח המכסה את הנזקים נשוא תביעה זו, ולפיכך עליה לשפותם על נזקיהם.

3. הנתבעים 1 – 3 חלקו הן על אחריותם לאירוע השריפה והן על היקף הנזק הנטען. לטענתם, התובעים, או מי מטעמם, הם אלו האחראים לפרוץ האש, ויש לדחות תביעתם. גם התובעים עצמם סבלו נזקים בגין אותה השריפה, ורק לאור טענות התובע 1 בדבר מצבו הכספי הקשה בעקבות השריפה, הם לא ביקשו להיפרע ממנו את נזקיהם. הנתבעת 4 טענה כי פרט לגישושים ראשוניים, לא נקשרה כל עסקת ביטוח.

4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ולאחר שנשמעו מקצת ראיות התובעים, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמות דלקמן:

אשר לתביעה נגד הנתבעת 4, מבלי להודות בטענות, ולסילוק סופי ומוחלט של תביעת התובעים נגד הנתבעת 4, תשלם הנתבעת 4 לתובעים סך של 30,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ, וזאת בתוך 30 יום.

באשר לתביעה נגד הנתבעים 1 – 3, הצדדים יסכמו טענותיהם בקצרה, ויינתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, וללא נימוקים.

עוד הוסכם כי עם ביצוע התשלומים מוותרים הצדדים על מכלול טענותיהם, לרבות תביעות שיבוב, תביעות שכנגד, ותביעות בין הנתבעים בינם לבין עצמם.

5. בהתאם להסכם האמור, ניתן תוקף של פסק דין להסכמה שבין התובעים לנתבעת 4. ב"כ התובעים וב"כ הנתבעים 1 – 3 סיכמו טענותיהם בעל פה, ולאחר הדיון הוגשו על ידי התובעים תמונות צבע שצולמו על ידי השמאי מטעמם.

6. בחנתי את העדויות שנשמעו, את המוצגים שהוגשו, ואת מכלול הראיות והמסמכים שהוגשו לתיק על ידי הצדדים כולם. נתתי דעתי לטענות ב"כ בעלי הדין.

בשים לב להסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, ומכוח סמכותי לפי סעיף 79א' הנ"ל, אני מחייבת את הנתבעים 1 – 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום כולל של 46,000 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין. הסכומים האמורים ישולמו ב - 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 03.07.13 ובשלישי לכל חודש שלאחריו. אי עמידה באחד התשלומים יעמיד את יתרת התשלום לפירעון מיידי, בניכוי הסכומים ששולמו. איחור של עד 7 ימים, לא יהווה איחור.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.