תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, בחלקה מס' 78 בגוש מס' 18772 מאדמות כפר יאסיף ( להלן - "החלקה" ).

התובע והנתבעים הינם בעלים משותפים בחלקה, כאשר התובע הינו הבעלים של מחצית שטח החלקה וכל אחד מהנתבעים הינו הבעלים של רבע משטח החלקה. מעולם לא נערכה על ידי הצדדים או מי מטעמם הסכם חלוקה ופירוק שיתוף בחלקה.

בית המשפט, בהסכמת שני הצדדים, הורה על מינוי מודד מטעמו, מר נביל אבו קרשין ( להלן- "המודד" ), על מנת שיגיש חוות דעת באשר לאופן פירוק השיתוף בחלקה. בחוות דעתו מיום 5/5/12 ציין המודד כי החלקה, שהינה מלבנית בצורתה, נמצאת כ – 500 מטרים מהכניסה הראשית לכפר יאסיף וגובלת לכביש 70, וכי אורכה כ – 51 מטרים ורוחבה כ – 32 מטרים, וחלק ממנה, בצד הגובל לכביש הנ"ל, מוכרז להפקעה לטובת כביש זה. בהתחשב בנתונים הנ"ל קבע המודד כי לאחר הפחתת שטח החלק המוכרז להפקעה לטובת הכביש הנ"ל, בשטח של 257 מ"ר, שמספרו לפי תשריט החלוקה של המודד הינו 78/3, יש לחלק את החלקה לשני מגרשים מרובעים שווים בשטחם: מגרש צפוני, שמספרו 78/1, בשטח של 677 מ"ר, שבו נטועים 15 עצי זית, ומגרש דרומי, שמספרו 78/2, בשטח של 677 מ"ר, שבו נטועים 7 עצי זית. לפי המודד, שני המגרשים הנ"ל שווים בשטחם וכן בשווים ושניהם גובלים לכביש 70, ובכך, כל הטבה או נזק שייגרמו בעתיד עקב הפקעת החלק הנ"ל שמספרו 78/3, לטובת הכביש, ישפיעו באופן שווה על שני המגרשים.

ב"כ הצדדים הסכימו לקבל את החלוקה המוצעת הנ"ל של המודד, היינו, לחלק את החלקה לשני מגרשים, צפונו דרומי, אם כי נותרה מחלוקת ביניהם בשאלה, מי מהם יקבל את המגרש הצפוני ומי יקבל את המגרש הדרומי, שכן, המודד לא ציין בחוות דעתו הנ"ל מי משני הצדדים, התובע או הנתבעים יחד, יקבל את המגרש הצפוני, שמספרו 78/1, ומי יקבל את מגרש מספר 78/2.

לנוכח מחלוקת זו בין הצדדים, כאשר כל אחד מהם עותר לקבל את המגרש הצפוני של החלקה, הוריתי למודד להגיש חוות דעת משלימה, בה יחווה את דעתו במחלוקת זו, והמודד הגיש, ביום 24/11/12, חוות דעת משלימה, ובה ציין כי אין בכוונתו לקבוע מי משני הצדדים יקבל את המגרש הצפוני ומי יקבל את המגרש הדרומי וכי הוא השאיר את ההכרעה בסוגיה זו לבית המשפט, אם כי הוא ציין שלוש הערות: האחת, שני המגרשים שווים בשטחם ובשווים. השנייה, על הצד שיקבל את המגרש הצפוני לשלם לצד האחר שווי של 4 עצי זית, בסך של 1,500 ₪ עד 2000 ₪ לעץ אחד, או להעתיק 4 עצים מהמגרש הצפוני למגרש הדרומי. השלישית, רצוי, אך לא הכרחי, כי הנתבעים יקבלו את המגרש הצפוני מאחר וכל אחד מהם הינו בעלים של רבע משטח החלקה, לעומת התובע שהינו הבעלים של מחצית שטח החלקה, ומאחר והמגרש הצפוני הינו בצורה מלבנית יותר מזו של המגרש הדרומי, הרי שחלוקה עתידית של מגרש זה בין שני הנתבעים נוחה יותר מאשר חלוקה של המגרש הדרומי לשני חלקים בין שני הנתבעים.

ב"כ הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע במחלוקת שבניהם לפי סיכומים בכתב מטעמם.

לטענת התובע, מן ההגינות למסור לו את המגרש הצפוני, שמספרו 78/1, מאחר והוא זה שיזם את הליך פירוק השיתוף ובכך הוא נאלץ לשאת בהוצאות הליך זה עקב חוסר שיתוף פעולה מצד הנתבעים. כמו כן, כל חלוקה של החלקה לשלושה מגרשים ( אחד לתובע, שני לנתבע 1 ושלישי לנתבעת 3 ), נוסף על מגרש רביעי שמיועד להפקעה, תביא לתוצאה כי החלק שיקבל כל אחד מהנתבעים לא יהיה ראוי לשימוש בשל שטחו הקטן, ולכן, אין לקחת בחשבון את טענת המודד לחלוקה עתידית של המגרש שיקבלו הנתבעים, ואין למסור לנתבעים, בשל כך, את המגרש הצפוני. התובע עתר להורות כי מגרש 78/1 יהיה בבעלותו, בחזקתו ובשימושו, והמגרש 78/2 יהיה בבעלותם, בחזקתם ובשימושם של הנתבעים יחד, ולאפשר לנתבעים להעתיק ממגרש 78/1 למגרש 78/2 4 עצי זית, וכן לחייב אותם בהוצאות ההליך.

לטענת הנתבעים, התובע לא הציג כל הסבר משכנע לכך כי הוא זכאי לקבל את המגרש הצפוני, בעוד שהמודד, שמונה על ידי בית המשפט, המליץ כי זה יימסר לנתבעים. עוד נטען כי הנתבעים מחזיקים בחלק הנמצא בחלק הצפוני מזרחי של החלקה מאז שנת 1974, ללא כל התנגדות מאת התובע, והם עיבדו חלק זה של האדמה, טיפלו בו, חרשו אותו וקטפו את פירותיו, ולכן, יש למסור להם את המגרש הצפוני. כמו כן, המודד לא חרג מסמכותו עת המליץ למסור את מגרש 78/1 לנתבעים, וטענות התובע לעניין זה תמוהות, שעה שהוא הסכים למינוי המודד ולכך כי יציע תשריט חלוקה של החלקה. לטענתו, הנתבעים מעוניינים להישאר בעלים משותפים במגרש שיימסר לחזקתם.

ב"כ התובע הגיש סיכומי תגובה לסיכומי הנתבעים, ובהם הוא ציין כי הוא מסכים לחלוקת החלקה לשני מגרשים, כפי שקבע המודד, אם כי שב ועתר כי מגרש 78/1 יימסר לידי התובע, והכחיש כי הנתבעים החזיקו מזה שנים רבות בחלק הצפוני של החלקה ועיבדו אותו.

אני דוחה את הטענה של הנתבעים, לפיה, הם מחזיקים בחלק הצפוני של החלקה מזה שנים רבות. זאת, משלא הוגשה כל ראיה להוכיח כי הם החזיקו במגרש 78/1 בלבד ולא בחלק של מגרש זה ובחלק של מגרש 78/2, וכן לאור העובדה כי עוד במסגרת בקשתם מיום 21/1/10 לביטול פסק דין שנין ביום 9/7/07, הם טענו כי מאז שנת 1974 הם מחזיקים בחלק שבצד הפנימי של החלקה ( סעיף 13 לבקשה וסעיף 14 לתצהירי הנתבעים התומכים בה ). ברור הוא כי החלק בצד הפנימי של החלקה אינו חופף במלואו למגרש הצפוני מספר 78/1 לפי תשריט החלוקה של המודד. כמו כן, בסעיף 4 לתצהיר עו"ד בושרה ג'רייס, שהוגש בתמיכה לבקשה הנ"ל של הנתבעים, הוצהר כי התובע מחזיק בחלק הגובל לכביש, שם נמצא קו מתח גבוה, שבגינו התובע רכש חלק זה במחיר מוזל, בשל עובדה זו והצורך בנסיגה של מספר מטרים מקו המתח במידה ויבקש לבנות במקום. כלל המתואר מביא למסקנה כי הנתבעים לא החזיקו בפועל בכל שטח מגרש 78/1 אלא שהם החזיקו בחלק הפנימי של החלקה, היינו בחלק שאינו גובל לכביש 70, כך שהם החזיקו בפועל בחלק של מגרש 78/1 ובחלק של מגרש 78/2, וגם התובע החזיק בפועל בחלק משטח מגרש 78/1 ובחלק משטח מגרש 78/2, שכן, הצד הפנימי של החלקה, שהינו צד החלקה שאינו גובל בכביש הנ"ל, משתרע על שני המגרשים.

אין חולק כי שני המגרשים הינם בצורת ריבוע, שניהם גובלים בכביש 70 והם שווים בשטחם ובשווים. איש מהצדדים לא הוכיח כי הוא החזיק בפועל בכל או בעיקר השטח של המגרש הצפוני שמספרו 78/1 וכי הוא עיבד אותו או שהיה לשימושו הבלעדי. משכך, מצאתי כי על התובע, אשר יזם את ההליך לפירוק שיתוף ואשר עותר למתן פסק דין לפירוק שיתוף ולהורות כי הוא יקבל את מגרש 78/1, להוכיח את טענתו לפיה הוא הצד הזכאי לקבל מגרש זה ולא את מגרש 78/2, ולשכנע את בית המשפט כי נכון וצודק כי מגרש זה יהיה שלו ולא של הנתבעים, זאת, שעה שהנתבעים הסכימו לפירוק השיתוף וכן הסכימו לחלוקה המוצעת ל ידי המודד אך מתנגדים כי המגרש הנ"ל יהיה בבעלות ובחזקת התובע. על הצד המבקש פירוק שיתוף וטוען כי יש למסור לו חלק מסוים במקרקעין ולמסור את החלק האחר לצד הנתבע, לשכנע את בית המשפט לאמץ את הצעתו זו לחלוקת המקרקעין, ואי די בטענה כי יש למסור לו את החלק המסוים אך בשל כך שהוא היה זה שביקש לפרק את השיתוף במקרקעין. משלא הרים התובע נטל זה, ומשהסכימו הנתבעים לבקשתו לפירוק השיתוף ולאופן החלוקה לשני מגרשים, ומאחר והתובע לא הרים את הנטל להוכיח כי הוא זכאי לקבל את חלק המסוים וכי החלק האחר יימסר לנתבע, יש לנהוג לפי גרסת הנתבע באשר לחלק שיימסר לו והחלק שיימסר לתובע, בהתאם לכלל " המוציא מחברו עליו הראיה ". עוד לקחתי בחשבון, לעניין זה, את המלצתו ונימוקיו של המודד, כפי שציין בחוות הדעת המשלימה, לפיה, רצוי, אף שלא הכרח הוא, כי מגרש 78/1 יימסר לנתבעים, בשל צורתו הלמבנית יותר של מגרש זה מזו של מגרש 78/2, דבר שיקל בעתיד על הנתבעים לפרק את השותפות ביניהם ולחלק את המגרש באופן שלא יביא לתוצאה של העדר יכולת לעשות שימוש ראוי בשטח שיינתן לכל אחד מהם, לאור צורתו ושטחו. כאמור, לא הונחו בפניי נימוקים המצדיקים למסור את מגרש 78/1 לתובע, לרבות טענה כי הוא מחזיק בפועל בחלק זה ומעבד אותו שנים רבות, ולכן מצאתי לאמץ את גרסת הנתבעים, מה גם ונכון וצודק הוא למסור למספר שותפים, הם נתבעים, את המגרש שהם עותרים יחד לקבלו במשותף, ולמסור את החלק האחר לשותף האחר היחיד, הוא התובע, כאשר אין בכך כדי לפגוע בכל זכות של התובע, משהוברר כי צורתו של כל מגרש, שטחו ושוויו זהים ושניהם גובלים בכביש 70.

סוף דבר:

אני מורה על פירוק השיתוף בחלקה באופן הבא:

המגרש הצפוני, שמספרו 78/1 לפי תשריט החלוקה של המודד מר נביל אבו קרשין, ששטחו 677 מ"ר, יהיה בבעלותם, בחזקתם ובשימושם של הנתבעים בלבד, והמגרש הדרומי, שמספרו 78/2 לפי תשריט החלוקה של המודד הנ"ל, ששטחו 677 מ"ר, יהיה בבעלות, בשימוש ובחזקת התובע בלבד

כן מורה אני, בהתאם לאמור בחוות הדעת של המודד, כי התובע רשאי, תוך 90 ימים מהיום, להעתיק 4 עצי זית, ממגרש 78/1, שנקבע כי הוא שייך לנתבעים, למגרשו, שמספרו 78/2 לפי תשריט החלוקה הנ"ל.

פסק דין זה הינו בכפוף להוראת סעיף 143 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965. ב"כ הצדדים ימציאו, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיהם, פסק דין זה בצירוף תשריט החלוקה של המודד מטעם בית המשפט, לועדה המקומית לתכנון ובנייה.

כן מורה על רישום הערת אזהרה בפנקס רישום מקרקעין בדבר קיומו של פסק דין זה לעניין פירוק השיתוף בחלקה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.