<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד ארז לוי

ב"כ הנאשם: עו"ד שלומי בלומנפלד

הנאשם: בעצמו

פרוטוקול

הערת בית המשפט:

בטעות סומנו בתיק זה שני מוצגים כת/1. המוצג ת/1 אשר נערך על ידי השוטר מירון שמואל יסומן כ- ת/1 א.

<#3#>

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם.

כללי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירת מהירות בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 11.11.09 בשעה 23:42 בכביש 70 בק"מ ה-35 נהג הנאשם במהירות של 177 קמ"ש בדרך שאינה עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 90 קמ"ש.

הנאשם כפר באשמה.

לא שנויים במחלוקת:

1. נהיגת הנאשם במקום ובזמן המפורטים בכתב האישום.
2. אמינות מכשיר המדידה. בהקשר זה ציין הסנגור: "אין לנו טענה בנוגע לחזקת האמינות של המכשיר ומעולם לא היתה והתובע יכול להפסיק לטעון בעניין זה". (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 14.8.12) .
3. תקינות המכשיר בו בוצעה המדידה. הנאשם לא טען בסיכומיו ביחס לתקינות המכשיר או כנגד תעודת עובד הציבור (ת/5) והסנגור אף הצהיר: "אינני חולק על עדותו של איש המעבדה שחר צוברי" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 14.8.12).

במחלוקת:

האם המדידה בוצעה כנדרש ובהתאם לנהלים ולהלכה הנוגעת להפעלת מכשיר מדגם דבורה ובפרט:

1. טענת הנאשם לפיה השוטר לא המתין 3 שניות בטרם נעילת המהירות מכשיר המדידה.
2. טענת הנאשם לפיה המאשימה לא הוכיחה כי לא היתה תנועת רכבים או עצמים אחרים במרחק של לפחות 50 מטר משני צידי הדרך בזמן המדידה.

דיון בראיות והכרעה בסוגיות השנויות במחלוקת

1. כאמור הנאשם לא כפר באמינות ותקינות מכשיר המדידה ונותר לדון אך ורק בשאלת אופן הפעלתו והאם הוכח כי לא היו מטרות נוספות במקביל לרכב המטרה.
2. אציין כי אין בעדותו עד התביעה השוטר מירון שמואל כדי לתרום לסוגיות שבמחלוקת והדיון יתמקד בעדויות מפעיל הדבורה מר ולדימיר קצמן ומומחה המאשימה המהנדס י. בן – הרואה.

אופן הפעלת הדבורה והאם מפעיל הדבור המתין 3 שניות בטרם "נעילת המהירות"

1. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות ובטיעוני הצדדים שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי השוטר ולדימיר קצמן הפעיל את מכשיר הדבורה כנדרש והמתין 3 שניות בטרם "נעל" את מהירות רכב המטרה.
2. בזיכרון הדברים ת/3 סעיף 5.ג. נרשם: "לפני ביצוע נעילת המהירות המתנתי פרק זמן של כ-3 שניות והמהירות הנמדדת הופיע בחלון (TARGET) היתה יציבה בתחום 3 +- קמ"ש." רישומים אלו לא נסתרו במסגרת חקירתו הנגדית והעד עמד על כך שהמתין 3 שניות לפני נעילת המהירות. אינני מקבל את טענת ההגנה לפיה הרישום בת/3 מתייחס לנוהל הנדרש באופן כללי ולא למקרה הנדון. בהקשר זה העיד מר קצמן כי אמנם מדובר בנוהל כללי אך הדגיש כי גם במקרה זה נהג כך: "זה הנוהל וגם חיכיתי 3 שניות" (עמ' 20 ש' 10 לפרוטוקול).
3. ככלל, התרשמתי כי מר קצמן הינו מפעיל מיומן המכיר את מכשיר המדידה היטב ובעל ניסיון רב בהפעלתו. אין בעובדה כי ביצע את בדיקות התקינות לפני ואחרי המשמרת באמצעות חוברת ההפעלה כדי לפגוע במיומנותו כמפעיל. מר קצמן העיד כי: "מרגע הפעלת הדבורה עד עכשיו אני מביא איתי את חוברת ההפעלה לכל משמרת והיא נמצאת איתי בתיק. אני תמיד בודק את הדבורה ליד החוברת. הבדיקות מסובכות ולכן על מנת למנוע טעות כלשהי אני מעיין בחוברת" (עמ' 16 ש' 3-1 לפרוטוקול). אינני מוצא כל פסול בביצוע בדיקות התקינות בצמוד לחוברת ההפעלה, זאת, להבדיל ממצב דברים בו המפעיל נעזר בחוברת ההפעלה בזמן מדידת המהירות שאז יש בכך כדי לפגוע ביעילות הבדיקה וביכולתו של המפעיל לשמור על קשר עין רצוף עם רכב המטרה.
4. לסיכום, עדותו של מר קצמן עשתה עלי רושם ולא נסתרה בשום שלב והיא מתיישבת עם רישומיו במוצגים ת/1- ת/4.

האם הוכח כי לא היו מטרות נוספות שנעו בסמוך ובמקביל לרכב הנאשם

טענת ההגנה

1. לטענת ההגנה המאשימה לא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי במקביל ובסמוך לרכב הנאשם לא היו מטרות נוספות.
2. ההגנה הפנתה בהקשר זה להכרעת הדין שניתנה בתת 5729/08 מדינת ישראל נ' ציטרון צבי – תעבורה באר שבע (להלן: "ציטרון") במסגרתו נדונו בהרחבה הסוגיות הקשורות בהפעלת מכשיר הדבורה ובפרט הסוגיה שבנדון. אמנם לא מדובר בהכרעת דין מנחה או מחייבת, עם זאת משטרת ישראל אימצה את הקביעות וההמלצות שבו ופועלת בהתאם.
3. אחת הקביעות המרכזיות בעניין ציטרון הינה כי: "על המשטרה לבצע אכיפה עם מכשיר "הדבורה" רק באזור המאפשר לשוטר המודד שדה ראייה פתוח וברור למרחק של 50 מטר לפחות מקו השול של הכביש בו נוסע הרכב הנמדד ואת משני צידי הכביש"..."על התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי בטווחים אלו רכבו של הנאשם אכן היה בודד בשעת מדידתו ולא היה רכב שנסע בשולי הדרך (עד 50 מטר) קרוב יותר לרכב המודד מרכבו של הנאשם." (עמ' 13 להכרעת הדין שם).

להלן: ("דרישת 50 המטר").

האם חל כרסום בדרישת 50 המטר

1. בעקבות הקביעות בעניין ציטרון ערכה המשטרה ניסויים נוספים במכשיר הדבורה שבסיומם נערכה חוות הדעת (ת/9) העוסקת באופן השפעתו של רכב נוסף הנע במקביל ועם כיוון רכב המטרה. בנוסף החלה המשטרה לעשות שימוש בטופס מעודכן של "זיכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה" הכולל בין היתר התייחסות לתוואי השטח במקום ושאלת קיומה של מסילת רכבת בסמוך לכביש. כמון כן הוספה הדרישה להמתין 3 שניות מרגע מדידת מהירות רכב המטרה ועד לנעילתה. מחוות הדעת ניתן ללמוד בין היתר כי ייתכנו מקרים בהם אין בהכרח צורך ש"הרכב המפריע" יהיה במרחק מקבילי של לפחות 50 מטר מרכב המטרה, הכל בהתאם לגודלו של הרכב המפריע. ככל שהרכב קטן המפריע יותר כך קטן המרחק המקבילי בו הרכב ייקלט על ידי מכשיר המדידה.
2. לטענת המאשימה דרישת 50 המטר כפי שנקבעה בפסק דין ציטרון אינה חד משמעית ואף אינה רלוונטית לאור הוספת הדרישה להמתין 3 שניות בטרם נעילת המהירות.
3. מטעם המאשימה העיד מומחה התביעה המהנדס י. בן- הרואה אשר ערך את חוות הדעת ת/7, ת/8 ו-ת/9. יצוין כי חוות הדעת ת/7 ות/8 כבר נדונו בהרחבה בעניין ציטרון.

בכל הנוגע לדרישת 50 המטר העיד המומחה כי דרישה זו שרירה וקיימת וכדבריו: כן בגדול לכיוון המדידה. הכוונה היא שהמצד של השוטר ימינה או שמאלה בכיוון המדידה 50 מטר הצדה ולא קדימה." לשאלה האם על השוטר המפעיל לציין זאת השיב: "כן. זה כתוב בטופס המפעיל, אני מפנה אותך." כאשר הוצג בפניו טופס הפעלת מכשיר הדבורה ת/3 בו לא צוינה עובדה זו השיב: "זה הטופס הישן ולא החדש. זה הטופס הבסדר כן. לא כתוב 50 מ', בתוך חוות הדעת ישנה טבלה שמציינת גם את השטח בו יראה כלי רכב בהתאם לגודלו והמרחק המקביל לכביש. אם זה אופנוע אז המרחק הקבילי (צ"ל מקבילי) אם אני זוכר נכון הוא 20 מטר." לשאלת בית המשפט האם השוטר היה צריך לציין שלא היו רכבים במרחק של 50 מטר בצדדיו השיב: "הוא היה צריך לציין ששדה הראייה שלו פנוי. הוא לא היה צריך לציין 50 מ', הם נקבעו בהערכה בבימ"ש בבאר שבע על הקריטריון, תלוי בגובה הרכב... אני חושב שמספיק שהוא רושם שמשני הצדדים אין רכב אחר שנוסע במקביל". בהקשר זה הוסיף והסביר כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא ניתן: "... לצפות מהשוטר שימדוד כלי רכב בסביבה, האם יש אפשרות לרכב מצד ימין או שמאל מכיוון האנטנה, הוא צריך לוודא שהשטח פנוי. (עמ' 24 ש' 22-1 לפרוטוקול).

נשאל האם הוא מסכים עם קביעתו של בית המשפט בעניין ציטרון לפיה יש צורך בשולי בטחון של 50 מטר במקביל לנתיב נסיעת רכב המטרה והשיב: "לא. אני לא מסכים. תראה בעמוד 2 לתרשים בחוות הדעת (ת/9) הנושא של השלוש שניות שם אני מסביר שבמידה ורכב נוסע ונכנס לתוך הקונוס, הסיבה של ה- 50 מ' נולדה מתוך 10 מטר על כל 100 מטר של נקודה בהנחה שהמרחק האפקטיבי הוא 400 מטר, מכאן נולד ה- 50 מ'. זו הסיבה. מאחר ובקשנו מהשוטר לעקוב אחר ה- 3 שניות אם נסתכל על התרשים 2 במשך שלוש שניות הרכב ייצא מהקונוס ולכן לא ייראה את המהירות של הרכב במשך 3 שניות וזו הסיבה שהיה צריך 3 שניות.." ובהמשך חזר על הצורך לוודא שאין רכבים במקביל לרכב הנאשם וכדבריו: "... באופן מעשי המכשיר יקרא כל גוף שנע במהירות בתוך הקונוס. כל גוף שינוע במהירות בתוך הקונוס המכשיר יקרא אותו. לכן באנו לבקש שאין רכב שנוסע במקביל."

עוד העיד כי "טופס זיכרון הדברים להפעלת מכשיר הדבורה" (ת/3) עונה על דרישה זו והוסיף כי די ברישום "שדה חרוש" כדי להבטיח זאת: "שטח השדה חרוש ולא היתה דרך נסיעה, לא יכול להיות שרכב נסע שם במהירות. לא יכול כלי רכב שנוסע במהירות כזו בשדה חרוש, במהירות של 100 קמ"ש." אישר לסנגור כי אינו יכול לשלול בוודאות קיומם של רכב/מכונה שנסעה או טסה מעל השדה (עמ' 25 ש' 22-15 לפרוטוקול).

באשר לעובדה שבטופס ת/3 לא מצוין כי לא היתה תנועה של רכב עם כיוון תנועת רכב המטרה השיב: "אני לא יודע למה הם לא הכניסו בסעיף והתייחסו רק לרכבת." ובהמשך אישר לסנגור כי יש בנוסחו הנוכחי של הטופס ת/3 כדי להעלות תמיהות (עמ' 26 ש' 16-6 לפרוטוקול).

1. ממכלול תשובותיו של מומחה המאשימה ניתן ללמוד מספר דברים:

ראשית, דרישת 50 המטרים כפי שנקבעה בעניין ציטרון אינה קבועה ומשתנה בהתאם לסוג הרכב האחר – ככל שהוא קטן יותר כך יקטן המרחק המקבילי הנדרש כדי להבטיח כי רכב המטרה הוא זה שנמדד ולא אחר .

שנית, העובדה שנעילת המהירות מתבצעת 3 שניות לאחר מדידת המהירות הראשונה של רכב המטרה, מעלה את הסיכוי שהרכב האחר ייצא מקונוס קרן המדידה עוד בטרם בוצעה נעילת המהירות ביחס לרכב המטרה – בהקשר זה, ככל שהרכב האחר יימצא במרחק מקבילי רב יותר מרכב המטרה, כך ייצא מהר יותר מקונוס קרן המדידה.

שלישית, למרות האמור לעיל, גם מומחה המאשימה אינו מייתר את הצורך לוודא היעדרם של רכבים במקביל ובסמוך לרכב המטרה בזמן המדידה ואישר כי על השוטר לציין זאת. דרישה זו מתיישבת גם עם הניסויים כפי שבאו לידי ביטוח בחוות הדעת ת/9 וקביעת בית המשפט בעניין ציטרון.

בהקשר זה ראוי להפנות לעובדה שבתחילת עדותו אישר המומחה כי דרישת 50 המטרים שרירה וקיימת ועל המפעיל לציין זאת מפורשות (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 4-1) ורק לאחר שנוכח כי טופס הפעלת המכשיר (ת/3) אינו כולל התייחסות ספציפית ל- 50 מטר, שינה טעמו והסביר כי די בציון העובדה ששדה ראייתו של המפעיל היה נקי ממטרות ואין צורך לציין באופן מפורש כי מדובר ב- 50 מטר.

מקובלת עלי קביעתו של מומחה המאשימה לפיה מפעיל הדבורה אינו מסוגל למדוד את המרחק המקבילי של הרכב הנוסף מרכב המטרה ועל כן עליו לוודא ששדה ראייתו נקי.

1. אין בידי לקבל את טענת המאשימה לפיה יש בפרק הזמן של 3 השניות מרגע מדידת מהירות המטרה ועד לנעילת המהירות כדי לייתר את דרישת 50 המטרים. טענה זו יוצאת מנקודת הנחה לפיה רכב המטרה הוא זה שנמדד ולא הרכב המפריע, בעוד שבפועל בהחלט ייתכן כי המכשיר מדד את הרכב המפריע וכעבור 3 שניות ננעלה המהירות גם כן ביחס לרכב המפריע.

כך או כך, גם מומחה המאשימה העיד כי עדיין קיימת החובה לוודא כי בסמוך ובמקביל לנתיב נסיעת רכב המטרה לא קיימות מטרות אחרות בתנועה.

1. בנסיבות אלו אני סבור כי לא חל כרסום של ממש בדרישת 50 המטר כפי שנקבעה בעניין ציטרון. גם אם במקרים ובתנאים מסוימים שולי הביטחון הנדרשים קטנים מ- 50 מטר, הרי שיש במרחק זה כדי להבטיח מדידה תקינה ביחס לרכב המטרה. דרישת 50 המטר כפי שנקבע בפסק דן ציטרון מתיישבת עם נתוני המכשיר ומגבלותיו.

האם מולאה במקרה זה דרישת 50 המטר

1. נשאלת השאלה האם במקרה הנדון המאשימה הוכיחה מעבר כל ספק סביר כי במקביל לרכב הנאשם לא היתה מטרה אחרת שנמדדה. בהקשר מקובלת עלי כאמור קביעת מומחה ההגנה לפיה המפעיל אינו מסוגל למדוד את המרחק של הרכב האחר מרכב המטרה, ובנסיבות אלו, על המאשימה להוכיח כי אותו "שדה ראייה נקי ממטרות" כולל את אותה רצועת ביטחון של 50 מטר.
2. מראיות המאשימה לא ניתן להבטיח מעבר לכל ספק סביר כי לא היו מטרות נוספות במקביל ובסמוך לרכב הנאשם עד למרחק של 50 מטר מנתיב נסיעתו.
3. בטופס ת/3 נעשה שימוש חוזר במושג "שדה ראייה". כך לדוגמא סומן על ידי המפעיל בסעיף 3.א. כי ב"שדה הראייה היה רכב המטרה בודד בכיוון תנועתו" ובסעיף 3.ה. כי "תוואי השטח בשדה הראייה הסמוך לכביש בעת מדידת רכב המטרה - שדה חרוש".

אין באמור לעיל כדי לענות על דרישת 50 המטר וגם לא על מרחקים קצרים יותר מ-50 מטר. זאת, מהטעם שאין בת/3 כל אינדיקציה לרוחבו של אותו שדה ראייה והאם הוא כולל את אותה רצועת בטחון ברוחב של 50 מטר בסמוך לנתיב נסיעת רכב המטרה. מחובתו של המפעיל להגדיר את "שדה הראייה" ואין להניח באופן אוטומטי כי שדה הראייה כלל במקרה זה מרחק מקבילי של עד 50 מטר מנתיב נסיעת רכב המטרה.

אמנם גרסת המפעיל לפיה קיים בסמך לכביש "שדה חרוש" לא נסתרה, אך אין ברישומיו כל פירוט ביחס לאותו "שדה ראייה" ולא ברור באם הוא מתייחס למרחק מקבילי של 10, 20, 30 או 50 מטרים מנתיב תנועת רכב הנאשם. לא מן הנמנע כי אותו שדה חרוש רוחבו 30 מטר ובצמוד לו עוברת דרך בה יכולים לנוע רכבים. בהיעדר כל פירוט באשר לרוחבו של שדה הראייה לא ניתן להניח הנחות כלשהן, בוודאי שלא הנחות שיש בהן כדי להרע את מצבו של הנאשם.

1. הגם שטופס זיכרון הדברים ת/3 אינו כולל אפשרות להגדיר את "שדה הראייה" יכול היה המפעיל לציין זאת במסמך נפרד. בעניינו של הנאשם המפעיל לא עשה כן במסמכים הנוספים אותם מילא (דו"ח פעולה ת/1, נסיבות המקרה ת/4).
2. לאור הקביעות בעניין ציטרון וגם לאור תוצאות הניסויים כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעת ת/9 והצורך לוודא היעדרן של מטרות נוספות, ראוי לכלול בטופס "זכרון הדברים להפעלת מכשיר הדבורה" נתון ביחס למרחק המקבילי משפת הכביש אותו כולל "שדה הראייה", זאת להבדיל ממרחק המטרה האחרת מנתיב נסיעת רכב המטרה אותו המפעיל אינו מסוגל לקבוע.

ראוי לציין כי גם דעתו של מומחה המאשימה המהנדס י. בן- הרואה לא היתה נוחה מנוסחו של טופס זיכרון הדברים ת/3 (ראה עמ' 26 לפרוטוקול ש' 6 – 16 כמצוטט לעיל).

1. משקבע המפעיל כי שדה הראייה כולל את אותם 50 מטר מנתיב נסיעת רכב המטרה, עליו לוודא ששדה הראייה נקי ממטרות ואם מתגלה בתוך אותו שדה ראייה מטרה אחרת הנעה עם כיוון נסיעת רכב המטרה, עליו להפסיק את המדידה.
2. בשדה המקביל לנתיב נסיעת הנאשם היה "שדה חרוש". מפעיל הדבורה לא ציין כי מדובר במקום בו תנועה אינה אפשרית ויש להניח לטובת הנאשם שלא מדובר בתוואי שטח המונע תנועת רכבים. להבדיל מאזור הררי, בשדה חרוש יכולות לנוע מטרות כגון רכבי 4*4 ומכונות חקלאיות. כך גם ייתכן שתעבור במקום להקת ציפורים, אם כי לא סביר שכלי טיס ינוע בחשכה בסמוך כל כך לפני הקרקע.
3. ויודגש, כי גם אם הייתי קובע לבקשת המאשימה, כי לא תיתכן תנועת רכבים בשדה החרוש, הרי שלא ברור מה הוא רוחבו של אותו שדה חרוש (כאמור המפעיל לא ציין את רוחב שדה הראייה ואת רוחבו של השדה) והאם הוא מסתיים בדרך העוברת במרחק מקבילי הקצר מ- 50 מטר מנתיב תנועת רכב הנאשם, דרך בה תיתכן תנועת רכבים אחרים.
4. הנטל להוכיח מה היה רוחבו של אותו שדה והאם עוברים בגבולו דרך/כביש במרחק מקבילי הקצר מ- 50 מטר מנתיב נסיעת הנאשם, מוטל על המאשימה ועליה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי אותו "שדה ראייה" כלל את אותו מרחק מקבילי הנדרש להבטחת מדידה תקינה.

כאמור, המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה בהקשר זה.

1. מעבר לנדרש, אין בגרסת הנאשם כדי לבסס הרשעה במקרה הנדון . במעמד קבלת הדו"ח הנאשם טען: "לא שמתי לב שנסעתי במהירות זאת ולא מאמין שנסעתי במהירות זאת" (דברי הנהג בת/4). בבית המשפט העיד כי נסע במהירות רגילה בין 100 ל- 110 , 90 (עמ' 27 ש' 19 לפרוטוקול). גרסתו זו לא נסתרה וניתן ללמוד כי לא ידע מה היתה מהירותו המדויקת והדברים מתיישבים עם תגובתו במועד קבלת הדו"ח לפיה לא שם לב למהירות נסיעתו.

כך גם אין בעובדה שהנאשם לא זימן את אשתו למתן עדות כדי להשלים את החסר בראיות התביעה.

לסיכום

1. המאשימה לא הוכיחה כי אותו "שדה ראייה נקי" כלל את אותו מרחק בטחון מקבילי הנדרש בהפעלת מכשיר מסוג דבורה. בנסיבות אלו לא ניתן לשלול מעבר לכל ספק סביר את האפשרות לפיה נמדדה מטרה אחרת ולא רכב הנאשם.
2. בשולי הדברים ייאמר, כי אכיפת מהירות באמצעות מכשיר הדבורה בשעת לילה במקום בלתי מואר, טומנת בחובה קשיים לא מבוטלים, בפרט בכל הנוגע ליכולתו של המפעיל לבדוק קיומן של מטרות נוספות בטווח מקבילי של 50 מטר מנתיב נסיעת רכב המטרה.

בהקשר זה אין לי אלא להסכים עם דברי כב' השופט אלון אופיר בעניין ציטרון לפיהם אכיפת מהירות: "עם מכשיר הדבורה יוביל בהכרח לקושי באכיפה בשעת לילה ביחס לאזורים שאינם מוארים בצידי הכביש. כמן כן תיאלץ המשטרה לבחור אזורי אכיפה בהם שדה הראייה לצדדים פתוח למרקח של 50 מ' לפחות או לבחור אזורים בהם שולי הכביש (למרחק 50 מ') אינם מאפשרים תנועה מקבילה לציר האכיפה בשל שטח הררי. בכך עלולה המשטרה לאבדל את יכולת האכיפה באזורים מסויימים". (ההדגשה שלי ג.ק.).

ויודגש, כי אין באמור לעיל כדי לקבוע שאכיפה לילית במקום חשוך אינה אפשרית באמצעות מכשיר הדבורה, אך אכיפה בתנאים אלו מחייבת את המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי שדה ראייתו של המפעיל כלל את אותו מרחק מקבילי של 50 מטר וכי בשעת המדידה לא היתה בתוך אותו שדה ראייה מטרה נוספת שנעה עם כיוון רכב המטרה.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' אלול תשע"ב, 19/08/2012 במעמד הנוכחים.

הערת בית המשפט:

מאחר וקיימים מס' תיקוני הגהה, הכרעת הדין תיחתם בהמשך היום ותשלח לצדדים.

השעה כעת 11:40 .