1. בקשת ב"כ הנאשם לחשוף מלוא התיק הרפואי האישי של המתלונן מהמרכז הרפואי סוראסקי ומקופת חולים כללית שהוגשה לאחר הגשת כתב אישום, ולפני תחילת ההוכחות.

2. כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום, המייחס לו תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז -1977 ובאופן קונקרטי לפי תמצית העובדות ביום 10.5.08 תקף הנאשם את שכנו בן ה83 שהוא המתלונן, כשדחפו בידיו ,בעט בו ברגלו ,הכהו באגרוף בעינו הימנית. עקב התקיפה נגרמו למתלונן חבלות,שטף דם בארובת עין ימין, חבלה בכף יד שמאל ובכף יד ימטין, חבלה בשוק ימין המטומה קדמית והוא נזקק לטיפול רפואי .

3. לטענת המבקש יש להתיר לו עיון במלוא החומר מהסיבות העיקריות הבאות : א. הפגיעות שנצפו על גוף המתלונן נגרמו שלא על ידי הנאשם ,וחייבות היו להיגרם בדרך אחרת. מכאן משתמע מאליו הטיעון כי מדובר בחומר שיש לו רלבנטיות לאישום ושבכוחו לתרום מהותית להגנה. ב. אגב, מוסיף המבקש וטוען שהמתלונן מסיק גרסאות שונות הנבדלות מבחינה מהותית האחת מרעותה.

4. המבקש מציין קיום הסמכות להעביר לעיונו גם חומר שאינו מצוי ,פיסית, בידי רשויות החקירה והתביעה כשהינו :"חומר חקירה" .

5. ביום 17.1.13 ניתנה החלטה שיפוטית ( כב' השופט הימן) שלפיה הבקשה היא במהותה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ) התשמ"ב -1982 ( להלן:"החסד"פ ) ולא לפי סעיף 74 הבקשה נותבה למותב דיוני ובהתאם להחלטה מיום 20.2.13 בפני .

6. לרקע האינטרסים המעורבים והפרמטרים המנחים את הפעלת הסמכות, סברתי שראוי להעביר הבקשה לתגובת המתלונן והתביעה בתוך 14 יום. לתזכורת פנימית בחלוף התקופה לבירור האם לא ניתן היה לגבש הסכמה .

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.