1. לפניי בקשה למינוי מומחה בתחום הכאב על מנת שיחווה דעתו באשר להפרעות הכאב מהן סובל המבקש (הוא התובע), לטענתו וצרכיו הרפואיים כתוצאה מכך בעקבות אירוע תאונת דרכים מיום 29/10/06 (להלן: "התאונה").
2. המשיב נפגע בידו הימנית עת נמחצה, לטענתו, בין האלמנטים של הנגרר והגורר ותוך כדי הניסיון לתקן הפגם בכריות האוויר המחברות בין השניים.
3. כעולה מהודעת המשיבות מיום 22/12/10 (צורפה לתשובת המבקש לתגובת המשיבות לבקשה דנא), הן הכירו בתאונה כתאונת דרכים ולפיכך לא נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בשאלת חבות.
4. המוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המל"ל") קבע כי נכותו המשוקללת של המבקש עומדת על 77% כדלקמן:

25% בגין הפגיעה בכתף

15% בגין נכות נפשית

10% בגין הפגיעה במרפק

10% בגין הגבלות תנועה בצוואר

5% בגין הצלקת

1. הנתבעת הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל בתחום האורתופדי ובקשתה נעתרה. דר' פריטש שמונה כמומחה מטעם ביהמ"ש, קבע בחוות דעתו כי לתובע נכותו המשוקללת של התובע בתחום האורתופדיה כתוצאה מהתאונה עומדת על 15% כדלקמן:

8% בגין הפגיעה במרפק הימני

3% בגין החולשה המינימאלית של שרש כף היד

3% בגין הצלקת

1. לטענת המבקש, בעקבות פגיעתו הקשה בתאונה הוא סובל מפגיעות קשות בתחום הנפשי והפיזי. עוד טוען המבקש כי הוא נבדק בוועדות המל"ל על-ידי מומחים רפואיים בתחומים שונים, לרבות אורתופדיה, פלאסטיקה ופסיכיאטריה אך חרף בקשותיו לא נבדק על-ידי המומחה לכאב.

עוד טוען המבקש כי הוא אובחן כסובל מתסמונת של כאב כרוני ומטופל במרפאת כאב בטיפולי פיזיו והידרותרפיה, מקבל טיפול תרופתי, לרבות זריקות, מדבקות וקנאביס רפואי ולפיכך קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב.

1. לטענת המשיבות, משקיימת קביעת מל"ל בעניינו של המבקש, הרי שדין תביעתו להתברר לפי המסלול של סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד ועליו להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור ולא בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף.

עוד טוענות המשיבות כי כאביו של המבקש הינם תולדה של עברו רפואי העשיר ואינם קשורים לתאונה נשוא התביעה.

בנוסף, טוענות המשיבות כי "כאב" הינו תסמין של הפגיעה ואינו מהווה לקות עצמאית ולראיה, תקנות המוסד לביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ו-1956 אינן עוסקות כלל ב"כאב".

לא זו אף זו, טוענות המשיבות כי אין מקום למינוי מומחה עצמאי בתחום הכאב מאחר ואין עסקינן בתחום רפואה העומד בפני עצמו והמומחים מטעם המל"ל ומטעם ביהמ"ש התייחסו לכאביו של המבקש ועל סמך אלה אף נקבעו לו שיעורי נכות כפי שנקבעו.

ודיון והכרעה:

1. הקווים המנחים ביחס למינוי מומחה רפואי נפרד בתחום הכאב הותוו ברע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח (פורסם בנבו), שם נקבע כי : "כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מוחה בתחום הכאב" ואולם הודגש כי : "יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלוונטיים, או במסלול של סעיף 6ב' לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח הלאומי".
2. לפיכך, ככלל, ימונה מומחה רפואי נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים וכפי שנקבע ברע"א 3504/11 ששון נ' מגדל חברה לביטוח (פורסם בנבו) "במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח הלאומי".
3. מעיון בחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש דר' פריטש עולה כי חווה"ד מתבססת, בין היתר על המסמכים הרפואיים שצורפו בתמיכה לבקשה דנא, לרבות ממצאי בדיקות US, MRI, צילומי רנטגן, דו"חות פיזיותרפיה והידרותרפיה וכן המכתבים ממרפאת הכאב.

עוד עולה מעיון בחווה"ד כי למבקש עבר אורתופדי ארוך שנים, לרבות החבלה במרפק וכתף ימין (3/7/01), חבלה בכתף ימין (19/10/03), חבלה בכף יד ימין (29/10/04), ממצאים אובייקטיביים כגון קרע תוך סיבי בגיד הסופרספינטוס בשנת 2003 ושברים בראש ההומוריס משנת 2004 וכן כאבים בכתף ימין ללא חבלה משנת 2004.

בפרק "תלונות" בחוות הדעת מצוין: "כאבים בע"ש הצווארי עם מגבלה בתנועה. כאבים לאורך כל הגפה הימנית העליונה הרדמות אצבעות כף היד הימנית. ומזה 4 שבועות כאבי גב תחתון".

בפרק "דיון וסיכום" ציין דר' פריטש כדלקמן:

לעניין עמוד השדרה המותני - הכאבים בו החלו כחודש לפני הבדיקה כי אינם קשורים לתאונה

לעניין עמוד השדרה הצווארי ציין המומחה חוסר מהימנות בבדיקת טווחי התנועה וכן פירט הממצאים האובייקטיביים כגון בלט אנולוס כאשר מסקנתו היא כי "יתכן אומנם שקיימת נכות מסוימת בע"ש הצווארי אך אינני סבור שהיא קשורה לתאונה מ 29/10/06".

באשר לכתף הימנית חזר המומחה על היעדר מהימנות בבדיקת טווחי התנועה וציין כי בהתאם למנגנון הפגיעה בתאונה יתכן שנגרמה הפגיעה מסוג SLAP וציין כי יתכן שקיימת פתולוגיה תוך מפרקית נוספת מהחבלות שקדמו לתאונה.

גם לעניין המרפק הימני ציין המומחה חוסר מהימנות בכל הנוגע ליישור המרפק.

שיעורי הנכות שנקבעו על-ידי המומחה הינם כאמור לעיל בסעיף 5.

1. העולה מן המקובץ הוא כי תלונות התובע שבאו לידי ביטוי במסמכים הרפואיים שצורפו ויש להן קשר לתאונה, הינן באותו תחום ומאותו הסוג שהועלו בפני המומחה שמונה בתחום האורתופדיה ואף קיבלו התייחסות נרחבת בבדיקות שביצעה המומחה ובמסקנותיו.
2. כאמור, אמנם התייחסות מומחה ספציפי לנושא הכאב אינה מהווה ראיה להיעדרה של תסמונת כאב כרוני נפרדת, אך מהתיעוד הרפואי הנרחב שצורף עולה כי המבקש מטופל במרפאת כאב בגין הכאבים שלהם שני מקורות – מקור שאינו קשור כלל לתאונה ומקור אורתופדי הנובע מאותן בעיות בגינן נבדק על-ידי מומחה מטעם ביהמ"ש ובגינן נקבעו לו אחוזי נכות.

במילים אחרות, אין המדובר במחלה או תסמונת עצמאית ונפרדת בתחום הכאב השונה מזו שקיבלה ביטוי בחווה"ד שלפנינו.

1. העולה מן המקובץ הוא כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.
2. בשלב זה אין צו להוצאות בגין הגשת הבקשה.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ה, 17 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.