בהמשך להחלטה האחרונה , ולאחר עיון בטיעוני הצדדים בנושא הוצאותיה של נתבעת 5:

אכן הכלל הוא שבעל דין שזכה לא אמור לצאת בחסרון כיס. ואולם כלל זה כפוף לשיקול דעת רחב של הערכאה המבררת, בשים לב לשיקולים שונים ולכלל הנסיבות. במקרה זה אין לומר כי התביעה כנגד נתבעת 5 היתה מופרכת על פניה. המבחן כאן אינו מבחן התוצאה בחוכמה שבדיעבד. לא למותר לציין כי אין קביעה פוזיטיבית ביחס לאחריות הנתבעת 5 או לנזק. דחיית התביעה המוסכמת כנגד נתבעת 5 הנה בבחינת קניית סיכון מושכלת מצד שני הצדדים. התובעים קונים הסיכון של חיוב בהוצאות באופן מלא או חלקי אם לא נדחית התביעה בשלב זה כנגד הנתבעת 5. הנתבעת 5 קונה הסיכון שמא יתברר כי יש בכל זאת נזק כלשהו לתקרה כתולדת המשקל שהונח.

בנסיבות ולאור השלב הדיוני, אעשה צו להוצאות, אך זה יהא מתון בשעורו ויכסה חלק משעור ההשתתפות העצמית של נתבעת 5.

אני מחייב התובעים לשאת בהוצאות הנתבעת 5 בסך 3000 ₪.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ג, 27 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.