בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

בהמשך לדיון שהתקיים בעניינו של החייב ביום 17.1.2013, נוכח הגשת הדוחות על ידי החייב ובהעדר תגובה מטעם ב"כ הכונ"ר, הכונ"ר נחשב כמי שאינו מתנגד לבקשת החייב.

ביום 13.4.2010 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 600,000 ₪
ל-23 נושים, כאשר מושת עליו תשלום חודשי בסך 300 ₪.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת ע"י הכונ"ר הוגשו נגד החייב 13 תביעות חוב בסכום כולל של 397,420 ₪, מתוכם סך של 4,630 ₪ נתבעו בדין קדימה.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינו של החייב, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל.

כל ההגבלות שהוטלו על החייב יעמדו בעינן, והחייב ישלם 300 ₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו.

הכונ"ר ישמש כנאמן על נכסי החייב, עד למינוי נאמן אחר.

פסק דין זה ניתן בפועלי כרשמת.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.