מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

ביום 13.09.09 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית

המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות בשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה. מדובר בתיק תאונת דרכים שהשאלה שבמחלוקת הינה מי חצה את הצומת באור אדום. כל צד טען כי הוא חצה את הצומת באור ירוק. התובעת טענה כי התקרבה לצומת שעה שבכיוון נסיעתה דלק אור ירוק והיא המשיכה בנסיעה רצופה בחסות האור הירוק. בעוד הנתבע טען כי המתין בקו העצירה שעה שדלק ברמזור אור אדום. הרמזור התחלף לירוק והנתבע החל בנסיעה, אז ארעה ההתנגשות. מדובר בעדות מול עדות, הנזקים תואמים את כל אחת מהגרסות. בנסיבות אלו בהעדר עד נטרלי אני מוצא לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחה הנדרש ממנה והתביעה נידחת ללא הוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ה' אב תשע"ג, 12 יולי 2013, בהעדר הצדדים.