זוהי תביעה כספית על סך 387,014 ₪.

רקע עובדתי

1. התובעת הינה משרד עורכי דין.
2. הנתבעת הינה חברה המפעילה שני גני אירועים "גני שרונית" ו"לוקה" במשמר השרון (להלן: "גני האירועים").
3. בשנת 2007 החליטה הנתבעת להרחיב את גני האירועים.
4. הנתבעת התקשרה עם בעלי המקצוע לביצוע עבודות הבנייה ובכלל זה קבלן השלד - פדלון לבנייה בע"מ (להלן: "קבלן השלד או "הקבלן"), וחברה לניהול הפרויקט - אדן גדיש הנדסה (להלן: "החברה המפקחת").
5. בתקופת העבודות לא ניתן היה לקיים ארועים במקום.
6. עבודות הבנייה לא הושלמו במועדן ובין הנתבעת וקבלן השלד פרץ סכסוך במסגרתו תבע קבלן השלד את הנתבעת.
7. הנתבעת פנתה אל עו"ד נחשון העובד במשרד התובעת, על מנת שייצג אותה בהליכים מול הקבלן ובכלל זה הליך לחילוט הערבות הבנקאית שהפקיד בידיה הקבלן להבטחת התחייבויותיו על פי ההסכם, נוכח העיכוב בהשלמת הפרוייקט.
8. ביום 15/1/09 נכרת בין הצדדים הסכם שכר טרחה (נספח א' לכתב התביעה, להלן: "ההסדר השעתי"). על פי תנאי ההסדר השעתי הוסכם כי שכה"ט לתובעת יחושב לפי שעות בתעריף של 150 דולר ארה"ב לשעת עו"ד ו-60 דולר ארה"ב לשעת מתמחה.
9. התובעת ייצגה את הנתבעת בהליכים מול הקבלן אשר התנהלו בבוררות (תביעת הקבלן נגד הנתבעת ע"ס 1,371,084 ₪ ותביעה שכנגד שהגישה הנתבעת ע"ס 3,000,000 ₪).
10. בשלב מסוים נוכח פניות הנתבעת לתובעת בהן קבלה על חשבונות שכה"ט בהם חויבה, הוסכם בין הצדדים כי ההסדר השעתי יוחלף באופן שחשבון תלוי ועומד ע"ס 15,000 ₪ יפרע, לא ישלחו חשבונות שעתיים נוספים, ויתר הליכי הבוררות לרבות הליך אישור/ביטול פסק הבורר, ינוהלו ע"י הנתבעת תמורת סך כולל של 27,500 דולר ארה"ב לפי שער מוסכם, ב-5 תשלומים חודשיים שווים החל מחודש מאי 2009. הסיכום הועלה על הכתב בהודעת מייל מעו"ד נחשון לנתבעת מיום 31/3/09 (להלן: "ההסדר הגלובאלי").
11. התובעת טוענת כי הסכימה להחליף את ההסדר השעתי בהסדר שכר גלובאלי, על יסוד מצגים שונים של הנתבעת שהתבררו בדיעבד כמצגים כוזבים. אי לכך הודיעה לנתבעת כי ההסדר הגלובאלי מבוטל. לטענת התובעת משבוטל ההסדר הגלובאלי מחמת הטעיה, שב ההסדר השעתי על כנו. מכאן התביעה המחושבת לפי ההסדר השעתי, בניכוי סכומים אשר שולמו ע"י הנתבעת.

תמצית טענות התובעת

1. מלכתחילה לא נענתה התובעת לפניות הנתבעת להחלפת ההסדר השעתי בהסדר אחר, והמליצה לנתבעת על עו"ד אחר ואף העבירה לבקשת הנתבעת לאותו עו"ד, את החומר המשפטי בענינה של הנתבעת.
2. לאחר ימים ספורים הודיעה הנתבעת כי אינה חפצה בשרותיהם של עו"ד אחרים וביקשה כי התובעת תמשיך ביצוגה.
3. בכל אותה עת לא מסרה הנתבעת לתובעת כי האיחור בהשלמת העבודות נעוץ אף בקבלן הגמר ובקבלן הגג. הנתבעת העלימה במכוון עובדות אלה מהתובעת והעלימה תכתובות המעידות על כך. כן העלימה הנתבעת את הכמות הרבה ויוצאת הדופן של הפעמים בהם עודכנו תוכניות האדריכלות ופעולות נוספות שלה עצמה, אשר גרמו לעיכוב בהשלמת העבודות.
4. הנתבעת מסרה לתובעת כי תביעתה הנגדית קלה ופשוטה וכי כתוצאה מהאיחור מצד קבלן השלד, נאלצה לדחות כ-30 אירועי שמחות שנקבעו לחודשים מרץ ואפריל 2009. הנתבעת הציגה רשימה שמית של זוגות אשר אירוע שמחתם נדחה ובצידה המועדים המקוריים והנדחים לקיום השמחה (נספח ג' לכתב התביעה). בדיעבד ההסתבר כי מדובר ברשימה שזייפה הנתבעת על מנת להציג מצג שווא בדבר קיומם של נזקים שלא התרחשו בפועל.
5. על יסוד מצגים אלה הסכימה התובעת להחליף את ההסדר השעתי בהסדר גלובאלי.
6. לאחר שהתובעת הסכימה להחליף את הסדר שכה"ט, הסתבר לה אט אט כי הנתבעת הציגה בפניה מצגים כוזבים, הן בדבר מספר אירועי השמחות שנדחו, הן בדבר האשמה של גורמים נוספים באיחור בהשלמת העבודות והן בדבר המסמכים הרלוונטיים המצויים ברשותה.
7. בשל כך הפכה הגנת הנתבעת מפני תביעת הקבלן והוכחת התביעה מטעמה, למאד מורכבות בלשון המעטה. ממילא הסיכוי להגיע לפשרה היה קטן בהרבה מכפי שהוצג ע"י הנתבעת עובר להחלפת הסדר שכר הטרחה.
8. בעטיה של הטעיה זו כמות העבודה שהשקיעה התובעת גדלה בצורה רבה עד מאד, המגיעה כדי מאות שעות עבודה בלימוד הנהלת החשבונות של הנתבעת בשנים 2007-2009 ועריכת השוואות בין רווחיה בתקופת מרץ-אוגוסט 2007-2008 לרווחיה בתקופת מרץ-אוגוסט 2009.
9. הנתבעת אף העלימה דבר אישור חשבון נובמבר אשר הוגש ע"י הקבלן ואושר ע"י החברה המפקחת. הנתבעת טענה מפורשות כי חשבון זה לא אושר ע"י החברה המפקחת. כך אף טען נציג הנתבעת בהליך הביניים במסגרת הבוררות עם הקבלן. לאחר שהוחלף ההסדר השעתי, הסתבר לתובעת אגב עיון בקלסרי החברה המפקחת, כי חשבון זה אושר גם אושר על ידה (נספח ה' לכתב התביעה). בעקבות כך השקיעה התובעת שעות עבודה רבות בהתייעצויות שיחות ופגישות שענינן מסמכים שהוסתרו ע"י הנתבעת.
10. קבלן השלד ניהל מספר רב של הליכי ביניים אשר גזל שעות רבות מהתובעת. חרף כל אלה לא מסרה הנתבעת מסמכים אלה לתובעת או לקבלן השלד.
11. אין ספור שעות עבודה הוקדשו להדיפת טענות קבלן השלד בתצהיר הראיות מטעמו בבוררות, בעניין האיחורים באספקת התוכניות או בהשלמת חסרים בתוכניות.
12. הנתבעת העלימה מידיעת התובעת כי עיכבה את השלמת העבודות באזורים שונים בפרויקט, מחמת התלבטויות שהיו לה בקשר עם ביצוע העבודות, היקפן ומיקומן. גם לצורך הדיפת טענות אלה נדרשה התובעת לקיים ישיבות על פני עשרות רבות של שעות עם נציגי החברה המפקחת.
13. אילו הנתבעת היתה מוסרת לתובעת כי אלה פני הדברים בטרם הסכימה התובעת להחליף את ההסדר השעתי, לא היתה התובעת מסכימה להחליפו.
14. חרף ההתנהלות החמורה מצד הנתבעת המשיכה התובעת לייצגה במקצועיות, אך שבה והתריעה בכל אותה עת כי אין מקום להותיר את ההסדר הגלובאלי על כנו וכי ניהול התיק מסב לה נזקים קשים. אולם בכל פעם שדרשה התובעת להגיע להסכמות אודות הסדרת השכר, דחתה אותה הנתבעת בתואנות שונות למועדים מאוחרים יותר.
15. ביום 7/12/09, התקיימה פגישה במשרדי התובעת בעניין הסדר השכר, בה הודיעה לנתבעת כי אין תוקף להחלפת ההסדר וכי על הנתבעת לשאת בשכרה על בסיס שעות, אם כי הסכימה לצרכי פשרה להפחית את התעריף לשעה ל-100 דולר. הנתבעת השיבה כי תציג בפני התובעת בתוך יום-יומיים הצעה כספית מטעמה.
16. ביום 13/12/09, שיגרה הנתבעת לתובעת מכתב מעליב כוזב וכפוי טובה אליו צרפה הצעה כספית לתשלום בסך 35,000 ₪ בתוספת 15% מן ההפרש שבין הסכום שיהא עליה לשלם לקבלן ובין הסך של 500,000 ₪ (נספח ו'1 לכתב התביעה). חרף היות המכתב פוגעני, המשיכה התובעת בייצוג הנתבעת באופן המיטבי.
17. נוכח הישגים לנתבעת כתוצאה מחקירתו הנגדית של הקבלן במהלך ארבע ישיבות, החלה הנתבעת לנהל מגעים לפשרה עם הקבלן. ביום 15/1/10 הועבר למשרד התובעת נוסח הסכם פשרה חתום בגדרו הסכים הקבלן להתפשר ע"ס 380,000 ₪ בלבד.
18. התובעת נואשה מהניסיונות להסדיר עם הנתבעת את המחלוקת אודות השכר, והודיעה לנתבעת כי ההסדר הגלובאלי בטל ומבוטל מחמת הטעיה.
19. משבוטל ההסדר הגלובאלי שב ההסדר השעתי על כנו.
20. על פי ההסדר השעתי ובהתאם לשעות העבודה שהושקעו (נספחים ח1, ח2 לכתב התביעה), זכאית התובעת לסך 444,570 ₪. הנתבעת שילמה סך 114,167 ₪ בלבד (נספח ט' לכתב התביעה). לפיכך עליה לשלם סך 330,403 ₪ בתוספת מע"מ וסה"כ 383,267 ₪ למועד הגשת התביעה.

תמצית טענות הנתבעת

1. פרויקט הבנייה חרג מהזמן המתוכנן באופן שסיכן את יכולתה של הנתבעת לקיים התחייבויות שנטלה על עצמה לאירועים מתוכננים.
2. נוכח האיחור בהשלמת הפרויקט, חילטה הנתבעת את הערבות הבנקאית בסך 100,000 ₪ שניתנה לה עובר להתקשרות ע"י קבלן השלד להבטחת התחייבויותיו.
3. קבלן השלד תבע את הנתבעת לתשלום נוסף מעבר לסכום שהוסכם וזאת חרף אי עמידתו בלוחות הזמנים.
4. הנתבעת שכרה את שרותי התובעת לייצגה בהליכים המשפטיים מול קבלן השלד. התובעת ציינה כי היא מייצגת את חברת הניהול ולכן לא תוכל לייצג בתביעות נגדה, אך לא הדגישה את מידת חשיבותה של חברת הניהול בהליך המשפטי ואת ניגוד העניינים בו תהא נתונה עקב כך.
5. חברת הניהול לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת, ורשלנותה הייתה אחד הגורמים להתמשכות הבנייה ונזקי הנתבעת.
6. הנתבעת פנתה לעו"ד אמנון יצחקניא עצמו (להלן: "עו"ד יצחקניא") ובין הצדדים נחתם ההסדר השעתי אשר הסדיר את שכה"ט.
7. לאחר מספר דיונים המציאה התובעת דו"ח שעות לפיו חויבה הנתבעת בסכום עתק ובגין רכיבים שלא סוכמו.
8. הנתבעת פנתה לעו"ד יצחקניא וטענה כי אין בדעתה להמשיך בהסדר זה לעניין שכה"ט.
9. לאחר דין ודברים בין הצדדים, בוטל ההסדר השעתי. הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובעת סך השווה ל-27,500 דולר ארה"ב לכיסוי מלוא שכר הטרחה. הנתבעת קיימה את הסיכום ושילמה את מלוא שכר הטרחה המוסכם.
10. עם התמשכות ההליכי הבוררות בין הנתבעת לקבלן השלד ולאור עדותו של קבלן השלד, התברר לנתבעת כי יש להוציא הודעת צד ג' נגד חברת הניהול. לתדהמתה התברר לה כי התובעת לא תוכל לייצגה בהליך זה, מאחר וחברת הניהול הינה לקוחה של התובעת. בנוסף התברר לנתבעת כי התנהלות התובעת בעניינה אינה מקצועית ויש בה כדי לגרום לסרבול ההליכים ולהתמשכות מיותרת של הליכי הבוררות.
11. בסמוך לאחת מישיבות הבוררות הודיעה התובעת כי ברצונה לשנות פעם נוספת את הסדר שכה"ט, מאחר והסכמתה להסדר הגלובאלי ניתנה מתוך מקח טעות כלכלית.
12. התובעת זימנה את מנהלי הנתבעת ועו"ד יצחקניא דרש כי יציגו בפניו הצעה מתוקנת להסכם שכר הטרחה. הנתבעת שהייתה בעיצומו של הליך בוררות, "נאנסה" להציע תשלום נוסף מעבר לסכום שכה"ט הגלובאלי המוסכם, אי לכך הציעה סך 35,000 ₪ וכן עמלה בשיעור 15% מכל חיסכון שיושג באמצעות ההליך המשפטי, סכום שיפחת מסך 500,000 ₪ (נספח ו' לבר"ל). התובעת דחתה הצעה זו והסדר שכה"ט הגלובאלי נותר בתוקפו.
13. הנתבעת אשר הבינה כי ציפיותיה מהליך הבוררות התבדו וכי ההליך היה מיותר ומזיק והיא אף צפויה לשלם סכומים העולים על הסכום שדרש קבלן השלד מלכתחילה, פנתה לקבלן השלד והסדירה בלית ברירה הסכסוך בפשרה לפיה שילמה לקבלן השלד סך 385,000 ₪ וויתרה על תביעתה הנגדית להטבת נזקיה.
14. עם סיום ההליך בפשרה זכאית הנתבעת להחזר יחסי של שכה"ט ששולם על ידה. עם זאת ולפנים משורת הדין ויתרה הנתבעת על ההחזר כאמור.
15. דרישת התשלום העומדת בבסיס התביעה מופרכת מעיקרה.
16. הייצוג ע"י התובעת גרם לנתבעת לנזקים כבדים. לו היתה התובעת עומדת בהסכם עם הנתבעת, לא הייתה הנתבעת נאלצת להתפשר עם קבלן השלד לשלם לו סכום נוסף של 380,000 ₪ ואף לוותר על תביעתה הנגדית.
17. לאורך כל הליך הבוררות התנהלו הצדדים בהרמוניה ומתוך שיתוף פעולה מלא. הנתבעת המציאה לתובעת את כל אשר נדרשה. הנתבעת מימנה מומחים בסכומים ניכרים לדרישת התובעת.
18. התובעת השקיעה בלימוד החומר שעות רבות ויכולה הייתה ללמוד על אחריותם של הצדדים השלישיים כבר מלכתחילה.
19. יתר על כן, אמנם התובעת ציינה כי לא תוכל לפעול כנגד חברת הניהול אך לא הבהיר את מידת המעורבות של חברת הניהול באופן שלמעשה לא ניתן להפרידה מההליך. הנתבעת לא הייתה שוכרת את שירותי התובעת אילו הבהירה לה התובעת את המצב המשפטי לאשורו ולפיו לא ניתן יהיה לנתק את חברת הניהול מההליך.
20. פירוט ההזמנות נעשה בשגגה ע"י העובד של הנתבעת, ומכל מקום התובעת הבהירה לנתבעת בזמן אמת, כי אינו רלוונטי.

דיון והכרעה

1. נושא דיוננו הינו ההסדר הגלובאלי. ההסדר הגלובאלי הועלה על הכתב בהודעת מייל מיום 31/3/09 מעו"ד נחשון לנתבעת (נספח 5 לתצהיר התובעת) וזו לשונו:

"ליאור שלום רב, למען הסדר וכפי שאישרתי לאביך, הסדר השכר יוחלף כדלקמן: את חשבון העסקה שנשלח לכם כבר(כ-15,000 ₪) תפרעו בהקדם. לא ישלחו חשבונות שעתיים נוספים. יתר הליכי הבוררות מול פדלון (לרבות הליך של אישור/ביטול פסק הבורר) ינוהלו עבור סך של 27.5 דולר, לפי שער דולר 4.18. תנאי התשלום יהיו 5 תשלומים שווים, הראשון מבינהם באחד לחודש מאי. נתי".

1. התובעת טוענת כי הסכימה להחליף את ההסדר השעתי בהסדר הגלובאלי על יסוד מצגי הנתבעת, לפיהם ניתן יהיה לסיים המחלוקות עם הקבלן בפשרה, מצגים שהתבררו בדיעבד ככוזבים.
2. לטענתה, הציגה הנתבעת מצגים כוזבים לעניין מספר האירועים שנדחו, באשר לחלקם של גורמים נוספים באיחור בהשלמת העבודות והסתירה מסמכים רלוונטיים נוספים המצויים ברשותה.
3. לפיכך, טוענת התובעת, הפכה הגנת הנתבעת מפני התביעה והוכחת התביעה למאד מורכבות, הסיכוי להגיע לפשרה היה קטן בהרבה מכפי שהוצג ע"י הנתבעת, כמות העבודה שהתובעת השקיעה גדלה בצורה רבה ביותר, המגיעה כדי מאות שעות עבודה.
4. לטענת התובעת ההסדר הגלובאלי בוטל על ידה בפגישה מיום 7/12/2009 ולאחר מכן במכתב מיום 5/1/2010 (נספח 19 לתצהיר התובעת).
5. הסכסוך בין הנתבעת לקבלן הסתיים אכן בהסכם פשרה מיום 5/1/10, בטרם הסתיימה שמיעת הראיות בבוררות (לאחר חקירתו הנגדית של העד המרכזי מטעם הקבלן), במסגרת הפשרה שילמה הנתבעת לקבלן 380,005 ₪ (נספח 17 לתצהיר התובעת).
6. ודוק. אין חולק כי הנתבעת שילמה לתובעת את מלא שכה"ט כפי שהוסכם כדלקמן: סך 58,000 ש"ח - על פי ההסדר השעתי (עמ' 13 שורות 16-17), וסך 114,167 ש"ח החל מיום 1/3/09 ועד יום 5/1/10 - על פי ההסדר הגלובאלי (ס. 54 לתצהירו של עו"ד נחשון; נספח 22 לתצהיר התובעת).
7. ההסדר הגלובאלי כלל שכ"ט בגין כל הליך הבוררות, לרבות הליך של אישור/ביטול פסק הבורר. בפועל, הסתיימו הליך הבוררות בפשרה במהלך שמיעת הראיות.
8. דרישת התובעת לשכר נוסף יכולה לקום רק במידה ויקבע כי ההסדר הגלובאלי בוטל על ידה כדין.
9. עילת הביטול בשל הטעיה מעוגנת בסעיף סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 הקובע:

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

1. יסודותיה של עילת ההטעיה הינם: קיום חוזה; קשר סיבתי; טעות והטעיה. הקשר הסיבתי בעילת הטעיה הינו כפול, בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה ובין ההטעיה לבין הטעות. ההטעיה צריכה לגרום לטעות והטעות צריכה להניע את הקשר הסיבתי (ג. שלו, דיני חוזים - החלק הכללי, תשס"ה, עמ' 314, להלן: "שלו").
2. העד מטעם התובעת, עו"ד נחשון, הינו עורך הדין שכיר במשרד התובעת אשר הייצוג המשפטי של הנתבעת הופקד בידיו.
3. עו"ד אמנון יצחקניא אשר יצג את התובעת בהליך דנן, הינו בעל המניות בתובעת (עמ' 7 שורות 1-2), והוא אשר אישר את ההסדר הגלובאלי (עמ' 13 שורות 22-25), הוא אשר החליט- בניגוד לבקשתו של עו"ד נחשון- שלא להתפטר מהייצוג בתיק (עמ' 22 שורות 17-19) והוא זה שאף הודיע לנציגי הנתבעת על ביטול ההסדר הגלובאלי (עמ' 14 שורות 23-24; עמ' 20 שורות 10-11).
4. לענין הסכמת התובעת להמיר את ההסדר השעתי בהסדר גלובאלי העיד עו"ד נחשון בחקירתו הנגדית כי:

"באישורו של אמנון ברור. שאלת אותי אם אני החלטתי על ההסדר? אני ניהלתי את המשא והמתן עם הנתבעת ושם ליאור ורפי אמרו לי שזה תיק פשוט שיגמר בפשרה, אמרתי את הדברים האלה לאמנון והוא אישר אותם" (עמ' 13 שורות 22-25).

1. עו"ד נחשון אף העיד כי לאחר שהסתבר לו כי רשימת הזוגות כוזבת, ביקש מעו"ד יצחקניא להתפטר מהתיק:

"אני פניתי לאמנון וביקשתי להתפטר מהתיק כי אני לא רוצה אותו, הסתבר לי באמצע ההליך רמאים לא בנקודה אחת ולא בשלוש, אמנון אמר לי שלא משאירים פצוע בשדה הקרב, לקוח הוא לקוח, גם אם הוא מתנהג בצורה פסולה.." (עמ' 22 שורות 17-19).

1. עו"ד יצחקניא אשר החליט על ההסדר הגלובאלי ועל ביטולו, לא העיד מטעם התובעת.
2. יסוד הקשר הסיבתי הנדרש בין ההטעיה לבין הטעות הוא סובייקטיבי:

"יסוד הקשר הסיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה התבאר לעיל כיסוד סובייקטיבי. כך גם יסוד הקשר הסיבתי בין ההטעיה לבין הטעות... כאשר ההטעיה אינה מגיעה לתודעת המתקשר או שהוא אינו מניח לה להשפיע על מצב דעתו או שהוא יודע שהדברים אינם נכונים, לא מתמלא יסוד הקשר הסיבתי שבין ההטעיה לבין הטעות ולא קמה עילת ביטול בגין הטעיה" (שלו, שם).

(ר' גם פרידמן וכהן, חוזים, 1992, כרך ב', 758; בג"צ 221/86 אליעזר כנפי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא(1) 469).

1. מכאן, ומאחר ועו"ד יצחקניא אשר ההסדר הגלובאלי היה מותנה באישורו, לא העיד, לא ניתן לקבוע כיצד הטעות השפיעה על מצב דעתו ביחס להחלטה האם להתקשר בהסדר הגלובאלי תחת ההסדר השעתי. אין די בעדותו של עו"ד נחשון בלבד בעניין זה.

נמצא אפוא, כי אי העדתו של עו"ד יצחקניא מטעם התובעת, פוגמת ביכולת התובעת להרים את הנטל להוכחת הקשר הסיבתי הנדרש בעילת ההטעיה.

1. יתר על כן, מעדותו של עו"ד נחשון עולה כי הלכה למעשה לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בעילת ההטעיה.
2. ההסדר הגלובאלי הוסכם כשלושה חודשים לאחר שהנתבעת שכרה את שרותיה המשפטיים של התובעת ולאחר שהסתיים הליך חילוט הערבות. עד אותה עת שולם לתובעת שכר טרחה בסך כ-60,000 ₪ בהתאם להסדר השעתי.

עו"ד נחשון אף העיד בעניין זה כי:

"..לכן הסכומים ששולמו סך הכל, הם אותם 58,000 ₪ ששולמו עד תקופת סוף פברואר 2009. שלושה חודשים שבהם היו כל ההליכים, גם לימוד התיק, גם הליך חילוט הערבות, גם תכתובות עם ב"כ פדלון, כל מה שהיה כרוך בטיפול עד לסוף חודש פברואר 2009" (ההדגשה שלי ה.פ) (עמ' 13 שורות 16-19).

1. הקשר הסיבתי הנדרש בעילת ההטעיה הינו כאמור קשר סיבתי כפול, בין הטעות ובין ההתקשרות בהסכם וכן בין ההטעיה לטעות (ר' ע"א 2469/06 רונן סויסה נ' חברת זאגא בגוש 5027 חלקה 1 בע"מ [פורסם בנבו, 18.8.08]). בהתאם לעדותו של עו"ד נחשון, לא יכול היה להיות קשר סיבתי בין ההטעיה לטעות, שכן אף לגרסתו של עו"ד נחשון עד אותו מועד כבר למד את התיק.
2. הווה אומר, עובר להסכמת התובעת להמיר את ההסדר השעתי בהסדר הגלובאלי, עו"ד נחשון אמור להיות בקיא בתיק. בסיטואציה כזו נכונה האמירה לפיה "מי שלא טעה לא יכול להיות מוטעה" (ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 541). אמירה כזו או אחרת של מי מנציגי הנתבעת "שזה תיק פשוט שיגמר בפשרה", לא יכולה להוות בסיס להערכותיו.
3. עם זאת, לא אסתפק בכך ואבחן את טענות התובעת להטעיה במעשה ובמחדל מצד הנתבעת, אחת לאחת.

רשימת הזוגות

1. נטל השכנוע ביחס לטענה לפיה רשימת הזוגות זויפה במתכוון רובץ על התובעת. התובעת נושאת בנטל השכנוע לגבי כל הטענות העובדתיות המרכיבות את עילתה, והן מסוג הטענות אשר רף הראיות בגינן גבוה יותר.

עומד על כך ביהמ"ש העליון בע"א 3546/10 אליהו מישאלי נ' אולגה קליין, (פורסם בנבו, 7.11.11):

"הנטל על המשיבות כבד במיוחד נוכח טענת התרמית והזיוף. כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, הגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענה מעין-פלילית נוסח זיוף ותרמית הוא גבוה יותר. קיימת זיקה בין חומרת הטענה לעוצמת ההוכחה הנדרשת להוכחת הטענה, ומקום בו מועלית טענת תרמית וזיוף, על בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות (ראו, לדוגמה, ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253, 257 (1984); ע"א 359/79 אלחנני נ' רפאל, פ"ד לה(1) 701, 711 (1980); ע"א 8482/01בנק איגוד לישראל נ' סנדובסקי, סעיף 5 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן והאסמכתאות שם ([פורסם בנבו], 17.7.2003); ע"א 3725/08חזן נ' חזן ([פורסם בנבו], 3.2.2011); ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח, פ"ד מו(1) 589 (1986))".

1. לטענת התובעת, נמסר ע"י נציגי הנתבעת כי תביעתה הנגדית של הנתבעת קלה להוכחה, שכן בעטיים של האיחורים מצד הקבלן בהשלמת העבודות, נאלצה לדחות כ-30 אירועי שמחות שנקבעו לחודשים מרץ-אפריל 2009 וכי להערכתה ההליך עם הקבלן ייסגר בפשרה בתוך זמן קצר.

בדיעבד הסתבר כי מרביתם המוחלטת של הזוגות הכלולים ברשימה אותה הציגה הנתבעת (נספח 4 לתצהיר התובעת להלן- "הרשימה" או "רשימת הזוגות"), לא קבעו אירוע חתונה בחודשים מרץ-אפריל 2009 והתובעת נאלצה להשקיע עשרות רבות של שעות, בלימוד הנהלת החשבונות של הנתבעת בשנים 2007-2009 ועריכת השוואות בין רווחי הנתבעת בתקופת מרץ-אוגוסט בשנים 2007-2008 ובין רווחיה בתקופת מרץ-אוגוסט שנת 2009. התובעת טוענת כי השקיעה שעות רבות בהכנת חוות דעת כלכלית עם מומחה שאיתרה. התובעת טוענת כי רשימת הזוגות זויפה במתכוון.

1. הנתבעת טוענת מנגד, כי הרשימות שנמסרו לתובעת אמיתיות אך נמסרו לצורך חילוט הערבות הבנקאית נשוא הליך הביניים בבוררות בלבד, ועל מנת להצביע על כך כי הנתבעת קיבלה הזמנות לאירועים מתוך הנחה שהקבלן יעמוד בלוחות הזמנים.

1. על פי גרסת התובעת, ליאור כהן בנו של רפאל כהן, היה זה שהודה כי רשימת הזוגות הינה רשימה אותה בדתה הנתבעת (סעיף 24 לתצהיר התובעת).

ליאור כהן לא הובא להעיד על ידי מי מהצדדים.

1. לעניין הרשימה, העיד רפאל כהן בתצהירו כי מדובר בשגגה של מחלקת המכירות, ומכל מקום לדבריו, נאמר ע"י עו"ד נחשון כי הרשימה אינה רלוונטית. כאשר נשאל בנושא זה בחקירתו הנגדית, הדגיש כי מדובר ברשימה אותנטית אלא שמחמת טעות נכללו ברשימה זוגות אשר מועד הזמנתם המקורי היה לחודשים יולי-אוגוסט ולא לחודשים מרץ-אפריל (עמ' 156 שורות 6-15).
2. בתום חקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת, ביקשה התובעת (בהסכמת הנתבעת) להורות על זימונם לעדות של ליאור כהן, לו היא מיחסת כאמור הודאה בבידוי הרשימה ושל גד סמולש. לפיכך נדחה הדיון להמשך הוכחות.

אלא, שלאחר מכן הודיעה התובעת היא מוותרת על זימונם והתיק נקבע לסיכומים בכתב.

1. התובעת טוענת כי הנתבעת, אשר לא העידה את ליאור כהן ולא כפרה בתצהיר העדות הראשית בטענת הבידוי - מנועה כיום מלטעון כאילו המועדים המקוריים ברשימה אינם בדויים.
2. אין בידי לקבל את טענת התובעת. אכן טענתו של מנהל הנתבעת בתצהיר העדות הראשית היתה חלקית ולפיה נפלה שגגה במחלקת המכירות של הנתבעת. בחקירתו הנגדית, הסביר מנהל הנתבעת את היקף ואופן השגגה. הנתבעת אישרה מלכתחילה כי ברשימה נפלו טעויות. מהות הטענה לא השתנתה. לא ניתן להסיק מהנטען בתצהיר, כי הנתבעת אינה כופרת בטענת התובעת לבידוי הרשימה.
3. עו"ד נחשון אישר כי אינו יודע מידיעה אישית מי ערך את המסמך (עמ' 22 שורות 7-8). טענת התובעת לפיה ליאור כהן הודה בבידוי המסמך אינה מתיישבת בהכרח עם תשובותיו לפיהן, ליאור כהן "ניסה למצא אשם..", "חיפש מישהו לתלות בו את האשמה" (עמ' 22 שורות 3-5).
4. ניתנה לתובעת האפשרות לזמן את ליאור כהן לעדות והיא ויתרה על עדותו.

מכאן שהתובעת לא הוכיחה את טענתה במידת הוודאות הנדרשת לפי מאזן ההסתברויות, ולא עמדה בנטל השכנוע.

1. אין מחלוקת כי רשימת הזוגות נמסרה לצורך הליך הבניים בבוררות לעניין חילוט הערבות ובקשר עימו. הרשימה לא נמסרה ע"י נציגי הנתבעת במטרה לקבל את הסכמת התובעת להסדר הגלובאלי. השינוי מההסדר השעתי להסדר הגלובאלי לא הוסכם בגינה של רשימת הזוגות או בעטיה.
2. לא זו אף זו, רשימת הזוגות על פניה, אינה מסמך עליו יכולה היתה התובעת להסתמך לצורך הערכת היקף התביעה שכנגד וכפועל יוצא הסיכוי להשגת פשרה עם הקבלן.

מדובר בטבלה לאקונית הכוללת שמות של 23 זוגות (ולא 30 זוגות כטענת עו"ד נחשון בחקירתו הנגדית, עמ' 9 לפרוטוקול; עמ' 11 שורות 10-12; עמ' 10 שורה 28), כאשר ליד כל שם מופיעים שני מועדים, האחד תחת הכותרת "תאריך מקורי" והשני תחת הכותרת "תאריך חלופי". הא ותו לא. מדובר בטבלה סתמית נטולת כל ערך ראייתי לעניין גובה הנזק.

1. אין לרשימה כל ערך ללא מסמכי ההזמנה המקוריים, ואין בה כל תשתית לפיה ניתן לחשב את גובה הנזק, שכן גם אליבא לתובעת הנזק הינו הפסד הרווח מכל הזמנה. יש להניח כי התובעת לא התכוונה להסתמך על אמדן בעלמא שנמסר לה לטענתה ע"י נציגי הנתבעת. על מנת לגבש עמדה משפטית ביחס למשמעות הנתונים בטבלה, ולאמוד את גובה הנזק בגין ההזמנות הכלולות ברשימה, יש לבדק ביחס לכל אירוע קיומם של מסמכי הזמנה החתומים, ולחשב בגין כל הזמנה בהתאם לנתוניה, את הפסד הרווח הצפוי.
2. מחקירתו הנגדית של עו"ד נחשון עולה כי עובר להמלצה על חילוט הערבות, לא ביצע בדיקות נוספות מעבר לרשימות עצמן לצורך הערכת נזקי הנתבעת (עמ' 9 שורות 16-26).
3. זאת ועוד, אין בידי לקבל טענת התובעת בסיכומיה (סעיף 41) לפיה, אילו היה המצג אמת, כל שהיה עלה להוכיח הוא את ההפסד שנגרם בגין אי קיום האירועים בחודשים מרץ-אפריל 2009, וזאת על יסוד הרווחים שהופקו מאירועים אלה בחודשים מאי ויוני 2009.
4. ניהול תביעה מטיבה ומטבעה של התביעה שכנגד, מחייב לימוד ספרי הנהלת החשבונות ועריכת השוואה לשנים קודמות, לרבות בסיוע מומחה רואה חשבון או כלכלן, כפי שאכן נעשה בפועל ע"י עו"ד נחשון (עמ' 24 שורות 7-9). עו"ד נחשון אישר בחקירתו הנגדית כי דרש וקיבל את נתוני הנהלת החשבונות (עמ' 24 שורות 29-32). העבודה אשר הושקעה ע"י התובעת נדרשה מלכתחילה לאור טיבו וטבעו של ההליך, ואין המדובר בעבודה שנעשתה בעטיו של הגילוי הנטען לחוסר מהימנות הרשימה.
5. ואכן, עדותו של מנהל הנתבעת בחקירתו הנגדית לפיה נאמר לו ע"י עו"ד נחשון כי אין בכוונתו להסתמך על הרשימה לצורך התביעה שכנגד (עמ' 154 שורות 7-13), מתיישבת אף היא עם מסקנותי אלה.

הסתרת מידע ומסמכים רלוונטיים

חשבון נובמבר

1. לטענת התובעת, הציגה הנתבעת מצג כוזב לפיו לא אישרה החברה המפקחת את החשבון שהגיש הקבלן בגין עבודות שביצע לטענתו בחודש נובמבר 2008 וכי הלכה למעשה רק לאחר שהוחלף הסדר שכר הטרחה, הסתבר לתובעת משיחות עם נציגי החברה המפקחת כי החשבון אושר גם אושר.

לתמיכה בטענתה צרפה התובעת פרוטוקול חקירתו הנגדית של נציג הנתבעת בבוררות (נספח 8 לתצהיר התובעת, וכן מכתב החברה המפקחת ת/3 ומכתב התובעת ת/4).

1. טענת התובעת לפיה חשבון נובמבר אושר - לא הוכחה. אכן על גבי נספח 9 לתצהיר התובעת מופיעה חתימה והמילה מאושר. התובעת לא זימנה לעדות את הגורם שלטענתה חתם ואישר את החשבון.
2. מנהל הנתבעת תאר את נוהלי התשלום אצל הנתבעת והעיד כי חשב הנתבעת הוא הגורם אליו מגיעים החשבונות המאושרים והוא אשר מכין את ההמחאות לחתימה ומצרף את החשבונות המאושרים. סדרי העבודה אותם תאר מנהל הנתבעת בעדותו סבירים ולא מצאתי כל פגם בגרסתו.
3. בחקירתו הנגדית הסביר מנהל הנתבעת כי לאחר דין ודברים עם החברה המפקחת, חזרה בה החברה המפקחת מאישור החשבון, מאחר והחשבון אושר כחשבון ביניים כאשר למעשה היה אמור להיות מוגש חשבון סופי (עמ' 57 שורות 1-2). אי לכך לשיטת הנתבעת החשבון לא אושר.
4. התובעת טוענת כי הנתבעת הציגה מצג כוזב בפני התובעת לפיו המפקח לא אישר לתשלום את חשבון נובמבר, ואף הסתירה את מסמך אישור החשבון (נספח 9 לתצהיר התובעת) מעיני עו"ד נחשון. טענה זו אינה מתיישבת עם סדרם והגיונם של דברים. לנתבעת לא הייתה כל סיבה נראית לעין להציג מצג כוזב או להסתיר מעורך דינה פרט מהותי שהסתרתו עלולה לפגוע בסיכוייה בהליך המשפטי.
5. סוגיית אופן סיווגו של חשבון נובמבר עולה בבירור מחומר הראיות. לשיטתה של הנתבעת לאחר שסיימה לשלם לקבלן את השכר החוזי, אין יותר חשבונות ביניים אלא חשבון סופי בלבד ולכן לשיטתה, החשבון לא אושר, מאחר ולא אושר כחשבון סופי על פי המנגנון הקבוע בהסכם.
6. ממכתב החברה המפקחת (ת/3) וממכתבו של עו"ד נחשון לחברה המפקחת, לפיו אין לאשר לקבלן כל חשבון נוסף כחשבון ביניים (ת/4)- עולה בבירור כי כבר במועד הפגישה הראשונה בין הנתבעת לעו"ד נחשון, הציפה הנתבעת את סוגיית אישור החשבונות.
7. עמדתה של הנתבעת לפיה חשבון נובמבר אינו חשבון ביניים ואמור להיות חשבון סופי ובהתאם יש להפעיל את מנגנון האישור על פי ההסכם עם הקבלן, עולה אף מחקירתו הנגדית של נציג הנתבעת אליה מפנה התובעת (נספח 8 לתצהיר התובעת).
8. התובעת טוענת בסיכומיה כי "חשבון נובמבר היה הטריגר לפרוץ הסכסוך בין הנתבעת ובין פדלון קבלן השלד.." (סעיף 55 לסיכומי התובעת). היא הנותנת, שעו"ד נחשון מודע לקיומה של מחלוקת בין הנתבעת לחברה המפקחת בעניין זה.
9. מכל מקום, יכול היה עו"ד נחשון לעמוד על העובדות לאשורן כבר במועד בו פנתה אליו הנתבעת. עו"ד נחשון ראיין גם את נציגי החברה המפקחת בסמוך לקבלת ייצוג הנתבעת. בירור יסודי של העובדות עם נציגי החברה המפקחת היה מציף את סוגיית אישור החשבון אף אליבא לחברה המפקחת באשר לנושא כה מהותי המוגדר ע"י התובעת כ"טריגר לפרוץ הסכסוך".

מסמכים אחרים

1. לטענת התובעת נדרשה לשעות עבודה רבות מאד בהיוועצויות, פגישות, שיחות והליכי ביניים רבים שעניינם מסמכים אחרים שהוסתרו ע"י הנתבעת ובכללם תכתובות עם גורמים שונים בפרויקט בעניין העיכובים בהשלמת העבודות. כך טוענת התובעת, עובר להחלפת הסדר שכר הטרחה, לא אמרה הנתבעת דבר וחצי בקשר למחדלי האדריכל אותו שכרה ולחסרים הרבים בתוכניות, סוגיה אשר הסתבר לתובעת בדיעבד כי הייתה מהותית למחלוקות בין הנתבעת לקבלן.
2. התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת טענתה לפיה הסתירה הנתבעת מסמכים ועובדות. מנהל הנתבעת העיד כי הסמיך את עו"ד נחשון לפנות לכל בעלי המקצוע בכל שאלה או מידע וכי כולם שתפו פעולה באופן מלא (עמ' 125 שורות 11-15).
3. עו"ד נחשון העיד כי היה ברור לו שעליו להיפגש עם אנשי המקצוע שניהלו את הפרויקט בזמן אמת (עמ' 8 שורות 28-32 ). עו"ד נחשון אישר בחקירתו הנגדית כי במהלך לימוד התיק נחשף לטענות אנשי המקצוע בקשר עם החסרים בתוכניות.
4. התובעת אינה טוענת כי לימוד התיק נעשה לאחר שהסכימה להסדר הגלובלי ואם זהו סדר הדברים, הרי שאין לה להלין אלא על עצמה.
5. התובעת לא הציגה דרישות למסמכים שלא נענו או מסמך לפיו התריעה בפני הנתבעת כי אינה זוכה לשיתוף פעולה מצד החברה המפקחת (עמ' 19 שורות 12-13; 19). ניתן להניח כי אילו היו דרישות שלא נענו היו אלה מוצאות מקומן במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעם התובעת על נספחיו.
6. כך או אחרת, קשה שלא להביע תמיהה נוכח טענות התובעת. האם התובעת הופתעה מטענות הקבלן לפיהן האשם בעיכוב השלמת העבודות נובע בעטים של אנשי מקצוע אותם שכרה הנתבעת? האם מכך מבקשת התובעת להסיק כי הנתבעת הציגה מצגים כוזבים? מטבע הדברים כל צד מדגיש ומנסה לתמוך את עמדותיו הוא. כחלק מלימוד התיק נדרש עורך הדין לנסות ולאתר את נקודות התורפה ולהיערך אליהן. לימוד התיק והפגישות עם אנשי המקצוע, מציף את החזקות והחולשות בעמדות הצדדים.
7. עו"ד נחשון נפגש עם אנשי המקצוע, ויכול היה להתרשם באופן בלתי אמצעי מה חלקם בעיכוב אם בכלל.
8. על הצורך בלימוד עובדתי של התיק כחלק מתפקידו, העיד עו"ד נחשון בחקירתו הנגדית:

"הפגישה עם אנשי המקצוע ענינה היה לימוד העובדות מה היה בפועל, מדוע נגרמו האיחורים, מה גרמו החסרים של האדריכל. איך התוכניות מראות בקיעים בגרסה של פדלון לאיחורים... במובנים האלה הפגישות עם אנשי המקצוע היו הכרח, לא בשביל ללמוד מה הוא ליקוי בניה ואיך נוצרת רטיבות, אלא בשביל להתמודד עם טענות עובדתיות" (עמ' 10 שורות 3-13).

1. עו"ד נחשון אף אישר כי במהלך לימוד התיק שמע מאנשי המקצוע עימם נפגש כי התוכניות האדריכליות היו חסרות (עמ' 16 שורות 22-31). עו"ד נחשון אישר כי למד מנציגי החברה המפקחת על החסרים בתוכניות האדריכל עוד בטרם הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת כנגד תביעת הקבלן. לדבריו:

"...ולא שאלתי אותם לגבי כמויות הפעמים שהאדריכל הזה טעה או לא טעה". (עמ' 18 שורות 3-9).

1. מעדות מנהל הנתבעת התרשמתי כי הטיפול המשפטי הופקד באופן מלא בידי התובעת. הנתבעת שכרה את שרותי התובעת וסמכה את ידה על שיקול דעתו של עורך הדין המטפל בעניינה ואפשרה לו גישה חופשית לראיין את בעלי המקצוע ולדרוש מסמכים.
2. עוסקים אנו ביחסי עו"ד לקוח. עו"ד נחשון מונה ע"י התובעת לטפל בתיק.

בע"א 751/89 ברכה מוסהפור ואח' נגד עו"ד אדוארד שוחט ואח' (פורסם בנבו, 27.7.92), פסקה 11 (להלן: "פרשת מוסהופר") נקבע כדלקמן:

"מטבעם של יחסים כאלה שבין הדיוט בענייני חוק ומשפט לבין בעל מקצוע בתחום זה, שהלקוח, הפונה לעורך הדין שיטפל בעניינו, שוטח לפניו את רצונו ובקשתו ומוסר לו את הפרטים הנוגעים לעניין, הנראים ללקוח כחשובים, ומשאיר לשיקולו המקצועי של עורך הדין לבקש חומר נוסף העשוי להיות דרוש לו ולהחליט על הדרכים והאמצעים המשפטיים הדרושים להשגת התכלית המבוקשת".

1. הנתבעת אינה מי שקבעה את סדר היום לנושאים הטעונים בירור. הנושאים עליהם מלינה התובעת אשר כביכול הוסתרו ממנה, אישור החשבון; איכותן של התוכניות האדריכליות, הינם נושאים שניתן לאתרם ולבררם בנקל. אין לצפות מהלקוח כי ידע בעצמו מהם הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה (פרשת מוסהפור, פסקה 11; ת"א (עפ') 2657/04 חטר ישי ושות' נגד חוף רון בע"מ ואח' [פורסם בנבו, 14.5.07], פסקה 28).

עדות מנהל הנתבעת

1. התובעת טוענת כי הקשר בינה ובין הנתבעת התנהל באמצעות ליאור כהן וגד סמולש ואילו רפאל כהן שהעיד מטעם הנתבעת, אינו מכיר את העובדות. אולם גם אליבא לתובעת בשלב מסויים במהלך הטיפול בתיק, נסע ליאור כהן למספר חודשים.
2. רפאל כהן אשר העיד מטעם התובעת, הינו הבעלים ומנהל התובעת (עמ' 34 שורה 1). לדבריו, הקשר בין התובעת והנתבעת התנהל באמצעותו ובאמצעות גדי סמולש (עמ' 39 שורות 1-4).
3. רפאל כהן הוא אשר שכר את שרותי הנתבעת מלכתחילה והוא שהתנהל מול התובעת בעניין הסדר שכה"ט. זאת ניתן להסיק אף מנוסח המייל לעניין ההסדר הגלובאלי בו מעלה עו"ד נחשון את ההסדר על הכתב ומציין "כפי שאישרתי לאביך" (נספח 5 לתצהיר התובעת).
4. גם מעדותו של עו"ד נחשון לענין מצגי הנתבעת עובר להסכמתו של עו"ד יצחקניא להמרת ההסדר השעתי בהסדר הגלובאלי, מציין עו"ד נחשון כי "..ליאור ורפי אמרו לי זה תיק פשוט שיגמר בפשרה, אמרתי את הדברים האלה לאמנון והוא אישר אותם" (ההדגשות שלי-ה.פ, עמ' 13 שורות 24-5). כלומר המצג הנטען, מיוחס גם לרפאל כהן.
5. רפאל כהן השתתף גם בפגישה עם עו"ד יצחקניא ביום 7/12/09, בה לטענת התובעת הודיע עו"ד יצחקניא כי ההסדר הגלובאלי בטל והוא זה שגם כתב בשם הנתבעת את המכתב נספח 13 לתצהיר התובעת.
6. מספר הפעמים בהם היה רפאל כהן בפגישות במשרד התובעת אינו מעלה או מוריד גם נוכח עדותו של עו"ד נחשון לפיה רוב העבודה התבצעה במייל ובטלפון (עמ' 10 שורות 18-19).
7. אכן העבודה התבצעה מול ליאור כהן ולאחר מכן מול גדי סמולש. אך הנציג הבכיר מטעם הנתבעת בהתנהלות מול התובעת אשר מולו התנהל המו"מ לעניין הסדרי שכה"ט ואשר המצגים בגינם ביקשה התובעת לבטל את ההסדר הגלובאלי מיוחסים אף לו, הוא מי שגם העיד מטעם הנתבעת.

1. מהמקובץ עולה כי אין יסוד לטענת התובעת לפיה רפאל כהן אינו העד הרלוונטי.

סוף דבר

1. משדחיתי טענות התובעת לענין הפגמים בכריתת ההסדר הגלובאלי, דין התביעה להדחות.
2. לאור הצעת הנתבעת במכתבה מיום 13/12/09, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.