1. בקשת הנושה ברזילאי לביטול הליכי הפש"ר היא הבקשה שלפני.

לציין, כי משך תקופה לא מבוטלת הוגשו בקשות ותגובות ואף קיימתי דיונים בקשר עם התנהלות החייב בהליכים, עם שאלת תום לבו בשלב יצירת החובות כמו גם עם שאלת תום ליבו בשלב אכיפת החיובים בהליכי הפש"ר.

במהלך תקופה זו הגישה נושה נוספת של החייב, טלר טיים בע"מ "בקשה לביטול הכרזה על פשיטת רגל". לטענתה, החייב נטל ממנה הלוואה על סך 50,000 ₪ לאחר צו הכינוס ומשכך החוב אינו בר תביעה אך בשל התנהלות החייב שממשיך לצבור חובות חדשים בעוד הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, סברה הנושה יש לבטל את ההליכים. הבקשה הוגשה ביום 24.5.11 אך בדיון שהתקיים בפני ביום 2.9.12 בקשה הנושה טלר טיים למשוך את הבקשה סתם כך, בלי לספק כל הסבר לשינוי בעמדתה.

2. הנושה ברזילאי טוען כי יש לבטל את ההליכים מאחר שהחייב אינו עומד בחיובי ההליך (אינו מגיש דוחות חודשיים ואינו משלם את צו התשלומים) ומתנהל בחוסר תום לב במהלך ההליך. כך טען שהחייב איים על הנושה "שיוותר על החוב" ובגין איומים אלה אף הורשע בהליך הפלילי. כך נטען שהנושה טלר טיים משכה את הבקשה מאחר שהחייב פרע חובו בעת היותו בהליכים אלה וביצע למעשה העדפת נושים אסורה. כך נטען, שהחייב לא חשף בפני המנהל המיוחד את מלוא המידע אודות עיסוקיו, הכנסותיו והוצאותיו; והוסיף וטען כי החייב עובד בעבודה נוספת (עוסק בזנות) ומתגורר במלון דירות המחייב תשלום של "דמי אחזקה גבוהים, יש שם פסיליטי של מלון...".

מנגד טוען החייב כי הסתבך בתום לב, כי הוא עובד כנהג מונית וכי זו עבודתו היחידה, כי הטענה שהוא עובד כנער ליווי היא טענה שקרית, כי מסר את כל המידע הרלבנטי למנהל המיוחד וכי הוא עומד בחיובי ההליך וכל מטרת הבקשה היא להטריד אותו.

3. כאמור, התקיימו מספר דיונים ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הוריתי למנהל המיוחד להעמיק ולבחון את הטענות השונות, ובדו"ח שהוגש לאחר הדיון ציין המנהל המיוחד כי: "חקירתו של החייב גורמת להרגשה לא נוחה קמעה, לגבי אופן ניהול העסקים ואו הגורמים ליצירת החוב, במיוחד שמעורבים בעניין ניסיונות להציג מצגים בפני צדדי ג' בדבר יכולת כלכלית, יחד עם זאת במגבלות החקירה אין אפשרות להעמיק יותר...".

קבעתי דיון בשתי הבקשות לביטול הליכים (בטרם משכה הנושה טלר טיים את בקשתה). לדיון שהתקיים ביום 2.9.12 לא התייצב הנושה ברזילי ואילו הנושה טלר טיים הודיעה כי היא מושכת את הבקשה לביטול הליכים. החייב טען כי הוא עומד בכל חיובי ההליך – מגיש דו"חות חודשיים ומשלם את כל התשלומים החודשיים. הואיל והכנ"ר לא התייצב לאותו הדיון ובשים לב לכך שבאותה עת טרם הוכרז החייב פושט רגל הוריתי לכנ"ר למסור עמדתו לענין הכרזת החייב פושט רגל תוך שהבהרתי לחייב, למען הזהירות, שעליו להמשיך ולמלא את חיובי ההליך.

הכנ"ר עדכן כי החייב אינו מגיש דוחות חודשיים באופן סדיר וכי צבר חוב פיגורים ולא המליץ על הכרזתו פושט רגל.

עוד הוסיף הכנ"ר כי: "במסגרת ההליך הועלו תהיות הרבות בשאלת תום הלב של החייב ביצירת החובות וכן בהתנהלותו בהליך (לקיחת הלוואה לאחר מתן צו הכינוס, אי דיווח על הכנסות) ... לנוכח האמור לעיל הן באשר למחדליו של החייב במסגרת ההליך הן לנוכח ממצאי המנהל המיוחד באשר להתנהלות החייב, סבור הכונס הרשמי כי אין מקום לאפשר לחייב להמשיך להנות מהגנות הפקודה, ויש להורות על ביטול ההליכים בעניינו. לחלופין ועל אף שהכונס הרשמי סבור כי די במחדליו של החייב להורות על ביטול ההליך, מוצע לקבל דווח מעדכן מטעם המנהל המיוחד בסוגיית תום הלב של החייב" (תגובת הכנ"ר מיום 29.10.12). המנהל המיוחד הצטרף לעמדת הכנ"ר מיום 3.12.12 והדגיש כי טענות החייב בדיון לפיהן הוא עומד בכל חיובי ההליך התבררו כלא נכונות כפי שעולה מעמדת הכנ"ר.

4. לאחר הדיון הגיש הנושה ברזילאי בקשה לביטול החלטה מיום 2.9.13 וכן בקשה נוספת לביטול הליכים. במסגרת בקשות אלה צורפו הכרעת דין וגזר דין, מיום 19.3.12 שניתנו בהליך הפלילי ת"פ 31374-12-10, (נספח ג' לבקשת הנושה מיום 2.9.12). מהחומר שהגיש הנושה ברזילאי עולה כי החייב הורשע בעבירת איומים, עבירה לפי סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים "והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין" (נספח ג' לבקשת הנושה).

החייב לא טרח להגיב לבקשה הגם שבהתאם להחלטותיי היה עליו לעשות כן.

5. בחודש אפריל 2013 התקיימו בפני שני דיונים בקשר עם התנהלות החייב.

בדיונים טען החייב שהוא עומד בחיובי ההליך והודה כי הוא הורשע בהליך הפלילי "אך לא הושתו עליו עבודות שירות". כן טען ב"כ החייב כי: "עצם ההרשעה לא מדובר על חוסר תום לב, הן בהליך והן באופן יצירת החוב. ההרשעה היא בדבר איום. האיום עצמו לא מלמד על חוסר תום לב ביצירת החוב" (עמ' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 15.4.13). כן נטען, כי הטענות ביחס להשתכרות החייב מעבודה נוספת כנער ליווי לא הוכחו וכי היתה תקופה מסוימת בה נשלל רשיון הנהיגה של החייב והוא לא יכול היה לעבוד כנהג מונית ומשכך עבר בחברת קיטרינג שמנהל אחיו.

המנהל המיוחד חזר על עמדתו לפיה יש לבטל את ההליכים. לעמדה זו הצטרף הכנ"ר.

בסיום הדיון שהתקיים בפני ביום 25.4.13 ולאור התחושות הכבדות בענין החייב כמו גם לאור התנהלותו והטענות שהועלו נגדו (ולא נסתרו) ניתנה לחייב אפשרות לקדם את ההליכים באמצעות המנהל המיוחד בדרך של הצעת הסדר לנושים, אלא שמעדכון של המנהל המיוחד עולה כי לא הוצעה כל הצעה על ידי החייב ומשכך, אין מנוס אלא להכריע בבקשה לביטול ההליכים.

6. לאחר שעיינתי בשלל הבקשות, התגובות, הפרוטוקולים ויתר המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, ולאחר ששקלתי את התנהלות החייב ואת אינטרס הנושים כמו גם את מטרת ההליך, ראיתי לקבל את עמדת הכנ"ר והנושה ברזילאי ולבטל את ההליכים.

תחילה לציין כי ראיתי לפרט את ההליכים שקדמו למתן ההחלטה שכן, לטעמי, ההליכים מדברים בעד עצמם.

נסיבות הסתבכותו של החייב כמו גם התנהלותו לאחר מתן צו הכינוס מעוררות תהיות להן לא סיפק החייב כל הסבר ענייני, ולמעט אמירות סתמיות שאינן נתמכות בכל ראייה ו/או במסמכים לתמיכה בטענותיו הסתמיות לא עשה החייב מאומה הגם שנתנו לו מספר הזדמנויות לעשות כן. כך למשל, לא ידע החייב להבהיר כיצד זה לפתע חזרה בה הנושה טלר טיים מבקשת ביטול ההליכים שהגישה בגין ההלוואה שנטל החייב לאחר צו כינוס ובדיון שהתקיים בפני ביום 25.4.13 טען בא כוחו, באורח סתמי כי החייב לא החזיר לנושה טלר טיים תשלומים כלשהם, ותמוה כי הנושה, שתביעת החוב שלו כלל אינה יכולה לעמוד בהליכים אלה שכן נוצרה לאחר צו כינוס ובכל זאת טרח להגיש בקשה לביטול הליכים, חזר בו מהבקשה, סתם כך ללא הסבר.

כך למשל, לא הובהרה סוגיית הרשעת החייב בפלילים בגין איומים שאיים על הנושה ברזילאי שיסיר את תביעת החוב שהגיש נגד החייב. החייב הודה כי אכן הורשע בעבירה זו שביצע כלפי הנושה ברזילאי אך טען כי איומים 'אינם רלבנטיים להליך הפש"ר ולסוגיית תום הלב שלו'...

אומר כי במסגרת בחינת התנהלות החייב ותום לבו על רקע טענות הנושה לחוסר תום לב הנובע מההרשעה בגין איומים הוריתי לחייב (בדיון שהתקיים ביום 25.4.13) להגיש לבית המשפט תוך 14 ימים את כתב האישום שהוגש נגדו, את הכרעת הדין ואת גזר הדין.

החייב לא טרח להגיש דבר מאלה עד היום זה, ונראה כי לא בכדי.

לא זו בלבד שהתנהלות החייב מעוררת, למצער, סימני שאלה כבדים ביחס לתום ליבו אלא שהחייב אף לא עומד בחיובי ההליך וזאת כפי שעולה מעדכון המנהל המיוחד מיום 27.6.13 בו ציין כי החייב צבר חוב פיגורים וכי אינו עומד בחיובי הגשת מלוא הדו"חות, הגם שחיוב זה אינו כרוך בעלויות, ועוד הוסיף כי גם לאלה שהוגשו לא צורפו אסמכתאות רלבנטיות.

בדיון שהתקיים בפני ביום 25.4.13, ולנוכח הדברים שנשמעו בדיון, הציע ב"כ החייב כי "כל בקשה של המנהל המיוחד לביטול הליך בגין אי תשלום, ולו תשלום אחד עתידי, ו/או אי הגשת דוח אחד, תביא לביטול ההליכים מבלי קיום דיון ומבלי שתינתן לחייב אפשרות תגובה לגופו של עניין. אני מסייג את ההצעה שלי רק בדבר אחד: כשהתשלום או הדו"ח בוצעו אך טרם הוקלדו אצל הכנ"ר" (עמ' 16 לפרוטוקול). נראה כי גם החייב הבין כי הגדיש את הסאה ומשכך הוצעה ההצעה. גם בהתאם להצעה זו (שלא קבלה תוקף של החלטה) יש מקום לבטל את ההליכים מחמת אי עמידה בחיובי הליך.

נראה כי התבלבלו לו לחייב היוצרות, וכי הוא לא הפנים שבהליכים אלה בהם נקט מיוזמתו, כדי לחסות תחת הגנת הפקודה, עליו מוטל הנטל להוכיח תום לב הן בשלב הקריסה הכלכלית והן בשלב ניהול הליכי הפש"ר.

החייב שפנה להליכי פשיטת הרגל ונהנה מהגנות פקודת פשיטת הרגל, מסתפק בכך ולא הבין שעיני הנושים, המנועים מלנקוט כלפיו בהליכי גבייה, בודקים את התנהלותו.

לא רק שעל החייב מוטל הנטל להראות כי נסיבות הסתבכותו הכלכלית היו בתום לב וכי התנהלותו במהלך ההליך היא בתום לב, הרי שמוטל עליו למלא בקפדנות אחר כל חיובי ההליך, שאינם רבים אך הם נדרשים לנוכח ההגנה (ההרמטית) שמקבל החייב מפני נושיו ולנוכח עיכוב הנושים מלפעול נגדו.

בענייננו, נסיבות קריסתו הכלכלית של החייב אפופות בשאלות רבות ולא נוחות, להן לא הציג החייב כל מענה ממשי, גם לא טרח להפריך את התהיות הכבדות שעלו ביחס להתנהלותו במהלך ההליכים, הן אשר להשתכרותו, הן אשר למקום מגוריו, הן אשר לנסיבות יצירת החובות הנוספים לנושה נוסף ו'הפתאומיות והסתמיות' בהן חזר הנושה מבקשתו, וזאת - הגם שחובת הראייה להתנהלותו מוטלת במלואה על החייב שהוא היה זה שפנה להליכי פש"ר והוא זה שמבקש את הגנת הפקודה; ועל כל אלה מתוספת העובדה כי החייב אינו ממלא אחר חיובי ההליך.

אין זאת כי לא לחייבים מסוג החייב הזה, שכאמור אף הורשע באיומים נגד נושיו, נועדה הגנת פקודת פשיטת רגל.

החייב לא עשה דבר להפיג את הטענות הקשות שהציג הנושה ברזילאי ולא את טענות המנהל המיוחד והכנ"ר, ופשוט 'סמך' על טענות סתמיות של הכחשה שהפריח בדיונים.

בנסיבות שתוארו לא ראיתי להותיר את החייב בהליכים אלה, הליכים שנועדו לעזור לחייבים תמי לב, שקריסתם הכלכלית היתה בתום לב כמו גם התנהלותם בהליכים אלה.

אני מבטלת את הליכי הפש"ר.

ההגבלות שהוטלו על החייב יבוטלו לאחר חלוף 60 ימים.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים.