בבקשה להוספת מסמכים

לפני בקשה מתוקנת שהגישה התובעת (להלן: "המבקשת") "לצירוף מסמכים".

הרקע לבקשה

ביום 15.9.13 התקיימה ישיבת קדם משפט במעמד ב"כ הצדדים. עובר לדיון הגישה המבקשת בקשה "לצירוף מסמכים" שהתגלו לה לאחרונה, לטענתה, ולאחר שהוגשו התצהירים.

הנתבעות וצדדי ג', ד' (להלן: "המשיבות") התנגדו לבקשה, בין היתר מאחר ולבקשה לא צורף תצהיר, לא ידוע על אילו מסמכים מדובר, למה הם שייכים ומתי התגלו למבקשת, וכן מהטעם שלא קיימת פרוצדורה של "צירוף מסמכים", בהבדל מבקשה לתיקון תצהיר גילוי מסמכים או לתיקון תצהיר עדות ראשית, וגם במקרה כזה יש לצרף לבקשה תצהיר התומך בה, ולהסביר את האיחור שבצירוף המסמכים.

בעקבות זאת הודיע ב"כ המבקשת במהלך דיון קדם המשפט כי התובעת חוזרת בה מהבקשה וכי תגיש בקשה מתוקנת בצירוף תצהיר.

בעקבות זאת ניתנה החלטה במעמד הצדדים לפיה רשאית המבקשת להגיש בקשה מתוקנת כדין לצירוף מסמכים.

הבקשה המתוקנת

בבקשה המתוקנת טוענת המבקשת כי עבודות ניהול הפרויקט נשוא התובענה התנהלו תחילה ממשרדי המבקשת ברחוב ורשבסקי בתל אביב, אך במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה העתיקה המבקשת את משרדיה מספר פעמים, ועקב כך שררו חוסר סדר וערבוביה בניירת הנהלת החשבונות ובתיקי העבודות של המבקשת.

עוד טוענת המבקשת כי רק לאחרונה, במהלך אוגוסט 2013, התגלו במשרדה מספר ארגזים שלא נפתחו מאז המעבר, ובהם התגלו המסמכים נשוא הבקשה.

המבקשת טוענת כי עוד במועד הגשת תצהיר גילוי המסמכים מטעמה, הייתה המבקשת מודעת לבעיית איתור המסמכים, ומשכך נכתב בסעיף 3 לתצהיר כי: "ככל שימצאו מסמכים נוספים, אעשה לגילויים באמצעות תצהיר נוסף". לטענת המבקשת המשיבות לא העלו התנגדות לקביעה זו בתצהיר גילוי המסמכים ולפיכך הן מושתקות מלהעלות התנגדות להגשת המסמכים עתה.

עוד טוענת המבקשת כי המסמכים חשובים לבירור התובענה, שכן יש בהם כדי לתמוך בשיעור הנזק שפורט בכתב התביעה, וכי אין מדובר בראיות חדשות שיש בהן כדי לטעון לעובדות חדשות או כדי לשנות את סכום התביעה.

כמו כן, טוענת המבקשת כי הגם שתצהירי העדות הראשית כבר הוגשו לתיק, הרי שההליכים עדיין מצויים בשלב של קדם המשפט וטרם נקבע מועד להוכחות.

תגובות לבקשה

המשיבות מתנגדות לבקשה, וטוענות כי מדובר בבקשה דומה לקודמתה, הלוקה באותם ליקויים. כן טוענות המשיבות כי המבקשת לא צירפה לבקשה את המסמכים שצירופם התבקש. עוד לטענתן, מדובר, למעשה, בבקשה לתיקון כתב התביעה, ולא ברור מדוע הוגשה הבקשה רק בחלוף שלושה חודשים לאחר גילוי המסמכים (בחודש אוגוסט 2013). שיהוי זה, שאינו מוסבר, מהווה, כשלעצמו, טעם לדחיית הבקשה.

בנוסף, טוענות המשיבות כי לא ניתן להפקיד בתיק בית המשפט אסופת מסמכים שלא במסגרת תצהיר עדות ראשית, וגם מטעם זה יש לדחות הבקשה.

המשיבות טוענות כי יש לחייב את המבקשת בהוצאות משפט נוכח הרושם שנוצר כי היא מבקשת לעכב את הדיון בתובענה.

תשובת התובעת לתגובות

בתשובה טוענת המבקשת כי המשיבות לא העלו ולו טענה רלוונטית אחת שיש בה כדי להביא לדחיית הבקשה, וכי מדובר בטענות סרק של משיבות המאוגדות תחת גוף כלכלי אדיר ממדים. אשר לצירוף המסמכים טוענת המבקשת כי היא צירפה אותם לבקשה הקודמת. כן טוענת המבקשת כי אין מדובר בבקשה לתיקון כתב התביעה.

המבקשת טוענת כי אין לקבל את טענת המשיבות כי לא ניתן להגיש לתיק בית המשפט אסופת מסמכים שאינם במסגרת תצהיר עדות ראשית שכן בית המשפט, בהחלטה שניתנה בישיבת קדם המשפט מיום 15.9.13, אישר לה להגיש בקשה מתוקנת כדין לצירוף מסמכים בצירוף תצהיר.

דיון והכרעה

באשר לטענה לפיה בית המשפט אישר למבקשת להגיש בקשה מתוקנת לצירוף מסמכים אומר כי מאחר וב"כ המבקשת הכתיר את הבקשה כ"בקשה לצירוף מסמכים", מחד, ומאחר ולא ברור אם הבקשה היא לצירוף מסמכים לתצהיר גילוי המסמכים או לתצהיר העדות הראשית, כונתה הבקשה במסגרת ההחלטה, בשם אותו בחר ב"כ התובעת. עם זאת, בדיון הובהר לב"כ התובעת כי לא קיימת פרוצדורה של "בקשה לצירוף מסמכים" וכי אם ברצונו לצרף מסמכים לתצהיר, הרי שיש צורך בצירוף התצהיר שאליו יצורפו המסמכים כפי שהיה עליו לעשות אילו "צירף" אותם מסמכים מלכתחילה. כפי שלא ניתן לצרף מסמכים לתצהיר העדות הראשית ללא התייחסות אליהם בתצהיר, כך גם לא ניתן לעשות כן כאשר מבקשים להוסיף מסמכים לתצהיר העדות הראשית בשלב מאוחר יותר. אם ברצונו לצרף מסמכים נוספים רק לתצהיר גילוי המסמכים (ולא לתצהיר העדות הראשית), עליו להצהיר על כך במפורש, ועליו גם לקחת בחשבון כי לא יוכל להגיש אותם אלא אם הם קבילים על ידי הגשתם באמצעות עדי הצדדים שכנגד. לאור זאת ניתנה ההחלטה במעמד הצדדים כי המבקשת רשאית להגיש בקשה מתוקנת כדין, הווה אומר, לא בקשה בנוסחה ובמתכונתה כפי שהוגשה במקורה, שכל שהשתנה בה היה צורף לה תצהיר. המבקשת הייתה אמורה להגיש בקשה לתיקון תצהיר גילוי המסמכים עם תצהיר המסביר ספציפית, ולא באמירה סתמית וכללית, את פשר האיחור, ואת נסיבות גילויים של המסמכים, ולצרף לבקשה ולתצהיר את תצהיר גילוי המסמכים המבוקש, אם זו בקשתה, או את תצהיר העדות הראשית המשלים, ולצרף אליו את המסמכים, אם זו בקשתה.

באשר לטענת המבקשת כי תצהיר גילוי המסמכים מטעמה הקים לה זכות לצרף מסמכים שהיא תגלה בשלב מאוחר יותר, מוטב היה שטענה זו לא הייתה מועלית. תקנות סדר הדין האזרחי כוללות את הנוסח המחייב של תצהיר גילוי מסמכים שעל בעל דין למסור לצד שכנגד. בין היתר על בעל דין לפרט בתצהיר גילוי המסמכים את כל המסמכים המצויים ברשותו ובשליטתו או שהיו ברשותו תוך פירוט מתי יצאו ממנו ומה עלה בגורלם. לא רק שהמשפט שהוסיפה המבקשת אינו מקנה לה זכויות שלא היו לה מלכתחילה, אלא שלמעשה, בהוספת המשפט האמור, לא עמדה המבקשת בדרישת התקנות לגבי עריכת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין. לא רק שהמבקשת לא עמדה בחובתה, כעת מבקשת היא להיבנות מכך וליצור לעצמה זכויות חדשות יש מאין.

גם הטענה לפיה המשיבות מאוגדות תחת גוף כלכלי אדיר ממדים, עדיף שלא הייתה מועלית על ידי המבקשת שכן אין לכך רלוונטיות כלשהי לבקשה שלפני, שכל כולה נולדה בשל מחדלים מצדה של המבקשת, אף אם אצא מההנחה שהסיבה למחדלה נעוצה בטעמים שהמבקשת טוענת להם (היינו אי סדר שבגינו לא נמצאו המסמכים על ידה כתוצאה משינויי כתובת).

לאור האמור לעיל, בשלב זה, נדחית הבקשה.

המבקשת תשלם הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, למשיבות 1-2, ולמשיבה 3, בסך 2,000 ₪ (סה"כ – 4,000 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.