זוהי תביעה כספית שמקורה בשטר שהוגש לביצוע והותרה בו ההתנגדות, בטענת הנתבע שחתימתו על השטר זויפה ואף הוגשה בגין כך תלונה למשטרת ישראל ביום 21/12/09.

כיוון שבטענת זיוף עסקינן, נטל הראיה על התובעת.

התובעת הגישה שני תצהירים מטעם שני בעלי המניות בה.

1. עוזי ביטרמן, מנהל בתובעת, הצהיר כי התובעת עוסקת באספקת חומרי בנין, ובחודש פברואר 2009 פנתה אל התובעת חברת אבסולוט באמצעות ה"ה זאב שמיין ובועז קדמי, כדי שהתובעת תספק לאבסולוט חומרי בנין לפרויקטים לבניה שלה, ונקבעה לה מסגרת אובליגו מצומצמת של 30,000 ₪.

לדבריו, התובעת ואבסולוט ניהלו מערכת יחסים עסקית, במסגרתה סיפקה התובעת לאבסולוט חומרי בניה במסגרת האובליגו עם חריגות קטנות. אבסולוט שילמה בשיקים דחויים ואלה נפרעו. כאשר ביקשה אבסולוט להגדיל משמעותית את האובליגו אצל התובעת, דרשה התובעת באמצעות, מר ביטרמן, שזאב שמיין ובועז קדמי ימציאו בטוחות, שהם ערבויות אישיות שלהם וערבות אישית של שמואל קדמי, ובנוסף שיק בטחון לפקודת התובעת.

2. בועז קדמי וזאב שליין הציעו לביטרמן שהנתבע דנן, שהוא אחיו של שמואל קדמי, יהיה הערב. מר ביטרמן אשר הכיר את הנתבע אישית כמי שהיה קבלן בנין מבוסס ואף היתה לו פעילות עסקית מול התובעת, הסכים להצעתם זו. ביטרמן נסע למשרדי חברת אבסולוט, נתן לזאב שמיין ובועז קדמי שטר חוב, נשוא התביעה דנן, כדי שיחתימו את חברת אבסולוט ואת הנתבע כערב. ביטרמן לא ביקש שהנתבע יחתום בפניו לאור היכרותו עמו.

3. בועז קדמי וזאב שליין ביקשו לרכוש סחורה מעבר לאובליגו, ולצורך כך, הגיעו למשרדי התובעת ביום 2/8/09 ובקשתם לרכוש סחורה סורבה, עד להמצאת שטר החוב בערבות הנתבע. אז צלצל הנתבע לשותף של ביטרמן, מר יחזקאל משיח, וטען לאוזניו של יחזקאל, שחתימתו כערב תספיק ואף סיפר לו, שבפועל, כבר נחתם השטר. אז נסע שוב ביטרמן למשרדי אבסולוט וה"ה קדמי ושליין מסרו לו את שטר החוב נשוא תביעה זו, חתום על ידי אבסולוט ועל ידי הנתבע כערב, כולל פרטי הנתבע וכתובתו.

יתרה מכך, ביטרמן אף צלצל מהטלפון הנייד של בועז קדמי אל הנתבע, אשר אישר שחתם על שטר החוב, ולכן אושרה אספקת הסחורה. ביטרמן מפנה בתצהירו לחקירת הנתבע בבקשת ההתנגדות בה הודה, כי ביטרמן התקשר אליו והם שוחחו ביניהם.

4. לגרסת ביטרמן, הנתבע היה אחד המנהלים בפועל של אבסולוט, שם לא נעשה דבר בלעדיו, הן מבחינת תכנון עבודה, הן מבחינת הצעות מחיר והן מבחינת קבלת עבודה. לטענת ביטרמן, באבסולוט, הכל נעשה בחתימתו של הנתבע אשר עמד בחזית אבסולוט, כפי שעמד בחזית חברת חיש מאור, שהיתה בבעלות חתנו והנתבע היחיד שעמד מול התובעת. לכן, כך ביטרמן, הנתבע ידע בדיוק את מצבה הכלכלי של אבסולוט.

לאחר שיחת הטלפון המתוארת לעיל, סיפקה התובעת לאבסולוט סחורות, וכתוצאה מכך נוצר חוב בסך 427,882 ₪. רק לאחר אספקת הסחורה נודע לביטרמן ולתובעת, שאבסולוט מצויה בקשיים והפכה לחדלת פרעון. ביטרמן פנה מיד לאבסולוט וזאב שמיין אמר לו שאין לו ממה לחשוש לאור שטר החוב שבידיו. גם הנתבע אמר לו בטלפון שהוא מנסה לעזור לאבסולוט וכי אין ממה לחשוש. בהמשך, ומשהפסיקה אבסולוט את פעילותה, מולא שטר החוב בסכום החוב הקיים אצל התובעת.

5. בחקירתו העיד ביטרמן, כי הוא השותף הפעיל בתובעת מול אבסולוט, ומטעם אבסולוט, התנהלה הפעילות העסקית בעיקר על ידי זאב שמיין ומעט באמצעות בועז קדמי. את השיקים קיבל ממזכירת אבסולוט, גב' איווה אוסקר.

את הנתבע הכיר כאשר עבד מול התובעת בחברת חיש מאור, והנתבע הכיר והפגיש בין התובעת לאבסולוט. טרם ההתקשרות עם אבסולוט ערכה התובעת בדיקה כלכלית, באמצעות חברת דן אנד ברדסטריט, עמה הוא קשור באמצעות המחשב, והבדיקות לגביה היו טובות מאוד. כאשר הסתבר לו בבדיקה, כי לה"ה קדמי ושמיין אין נדל"ן על שמם, ביקש ערבות נוספת לצורך הגדלת סכומי האובליגו.

ביטרמן אישר בעדותו שאכן בתקופה מסוימת ניתנה סחורה לאבסולוט בשיקים עתידיים בסכומים של כ- 200,000 ₪, כיוון שהיו לה מאות אתרי עבודה, ההזמנות הגיעו מידי יום והשיקים, עד לאותו מועד, גם נפרעו באופן שוטף ומסודר, דהיינו, לדבריו הם היו "שיקים טובים".

6. מטעם התובעת הגיש תצהיר עדות ראשית חוקר בשם פיני שכטר, אשר נתבקש על ידי התובעת, לאתר את כתובתם של שמואל קדמי, בועז קדמי וזאב שמיין. הוא הצהיר, כי לא עלה בידו לאתר אותם, שמואל קדמי עזב את דירתו מאז אוגוסט 2009 ואף לא מתגורר אצל אחד מילדיו.

לדבריו, בועז קדמי, אינו מתגורר בכתובת הרשומה במשרד הפנים ואף לא בכתובת אשתו השניה, אשר נפטרה.

זאב שמיין, לא אותר, לא בכתובת המצוינת במשרד הפנים ולא בכתובת שצוינה ככתובת נוספת שלו.

7. יחזקאל משיח הגיש תצהיר עדות ראשית כמנהל נוסף בתובעת, חזר על המפורט בתצהירו של ביטרמן והצהיר, כי ביום 2/8/09 כאשר התובעת סירבה לספק לאבסולוט סחורה ללא ערבויות, טלפן אליו הנתבע וגער בו על שחתימתו כערב אינה מספיקה. יחזקאל משיח הצהיר, כי זיהה את קולו של הנתבע, אותו הכיר מעסקאות קודמות שהיו לתובעת עמו, וכן הנתבע הציג את עצמו כאברהם מזרחי. רק לאחר שהוצג השטר חתום על ידי הנתבע, החלה התובעת לספק סחורה לאבסולוט. 

8. הגב' איווה אוסקר הצהירה, כי עבדה כשכירה באבסולוט בין החודשים נובמבר 2008 ודצמבר 2009 ובמהלך העבודה הכירה את בועז קדמי, זאב שמיין ואברהם מזרחי – הנתבע. היא הצהירה, כי היו פעמים שהנתבע הגיע למשרדי אבסולוט, והשתתף בישיבות עבודה עם בועז קדמי וזאב שמיין. כן ציינה, כי היא מכירה אף את מר ביטרמן מטעם התובעת, אשר נהג להגיע למשרדי אבסולוט, כדי לקבל שיק עבור סחורה שהתובעת סיפקה לאבסולוט.

בחקירתה השיבה, כי ניהלה את משרדי אבסולוט וקיבלה הנחיות והוראות מזאב שמיין ובועז קדמי שניהלו את החברה, אך לא מהנתבע. לדבריה, התנהלו במשרדי אבסולוט בחדרו של בועז קדמי ישיבות ספורות בהן השתתף גם הנתבע. היא יודעת על סמך מה שנאמר לה, שהנתבע הינו דודו של בועז קדמי, בעל מוניטין טובים ובועז קדמי ביקש את עזרתו. הנתבע כדודו של בועז קדמי, אמר לאחרון, שהוא ישמח לעזור לו לקבל סחורה מספקים, לנהל עימם מו"מ ולערוב לספקים שיספקו לו סחורה. לדבריה, כך אמר לה בועז קדמי. עוד העידה, כי הנתבע ניהל מו"מ עם ספקים של סחורות שונות ואף שוחח עם ספקים שהיתה בעיה עם שיקים דחויים שקיבלו (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 6/12).

9. הנתבע הצהיר בתצהיר שתמך בבקשת רשות להתגונן ואשר הפך לכתב הגנה טען, שלא חתם על ערבות לחובות אבסולוט, והחתימה המתנוססת כביכול על שטר החוב שהגישה התובעת, אינה חתימתו. לטענתו שם, הוא קיבל בתדהמה את פניית התובעת אליו כערב, כביכול, לשטר החוב. לכן, הוא הבהיר לתובעת, כי לא חתםי על השטר וכי טוב תעשה אם תבדוק את נסיבות חתימת שטר החוב, שכן, כפי הנראה, היא נפלה קורבן למעשה זיוף ותרמית. עוד טעם שן, כי ביום 21.12.09 הגיש תלונה למשטרת ישראל בגין זיוף, בעניין החתימה המתנוססת על גבי שטר החוב.

בחקירתו, בדיון בהתנגדות לביצוע שטר ביום 28/4/10, העיד הנתבע שהוא מכיר את מנהלי התובעת מעבודתו הקודמת. כן העיד שחברת "חיש מעוף" הינה בבעלות חתנו וחברת "ארניה" הינה בבעלותו, שמואל קדמי הוא אחיו ובועז קדמי הינו אחיינו ואת זאב שמיין אינו מכיר. חברת "אבסולוט" הינה חברה בבעלות אחיו – שמואל קדמי ועבד בה אחיינו – בועז קדמי. עוד העיד באותה חקירה, שגם כתב היד בשטר אינו כתב ידו והזיוף הוא זיוף איכותי של חתימתו. לדבריו, כדי לעזור לאחיו באבסולוט הוא הכין עבורו הצעות מחיר לתכניות והוא כן חתם ערבויות לחברת "הנסון" ו"שפיר מבנים".

10. בתצהיר עדות ראשית מטעמו טען הנתבע, כי לא חתם שטר החוב כערב ואף לא אישר טלפונית לבעלי התובעת את חתימתו עליו. עוד לטענתו, התובעת נהגה בצורה לא סבירה ולא עסקית באספקת סחורה לאבסולוט בסכומים גבוהים והיה עליה להחתים ערב בפניה. הנתבע מפנה לחוות דעת מומחה מטעמו, בה נקבע, שהוא לא חתם על שטר החוב.

לדבריו, אבסולוט נוסדה והוקמה על ידי אחיו שמואל קדמי, שהיה משותק ומבוגר ולכן הנתבע נכח במשרדי אבסולוט כדי ללוות את הפעילות השוטפת של בנו בועז קדמי אשר ניהל אותה ואשר הינו בעל עבר פלילי בזיוף מסמכים. לטענתו, התאריך בשטר החוב תוקן.

טען הנתבע בתצהירו, כי לבקשת בועז קדמי – אחיינו, אשר הבטיח שהוא רוצה לצאת לדרך חדשה באמצעות אבסולוט, הסכים הנתבע לחתום כערב להתחייבויות אבסולוט כלפי החברות הנסון ושפיר, בתנאי שאחיו - שמואל קדמי יחתום לפניו, ובתנאי שהערבויות תהיינה מוגבלות בסכומים ותנאים נוספים ובנוסף, הוא חתם על שטרי החוב בפני בעלי החברות.

מניסיונו, כך הנתבע, חברות כמו התובעת שיש לה מתחרות רבות אינן נוהגות לדרוש חתימת ערבים. בחקירתו, כאשר הוצג לו שטר בטחון חתום על ידו כערב לטובת חברת הנסון, מבלי שקיימת בשטר חתימת אחיו השיב, שחברות הבטונים נוהגות לקחת ערבויות נפרדות וכל ערב חתם על שטר נפרד.

11. הנתבע, אשר אישר את שיחת הטלפון עם ביטרמן, טוען שכל שאמר לביטרמן באותה שיחה היה שאפשר לספק לאבסולוט חומרים, שזו חברה בבעלות אחיו והינה פעילה, אך הוא לא ערב לחיוביה. הנתבע טוען, כי מעולם לא התקשר ליחזקאל משיח, מעולם לא אמר לביטרמן שחתם על שטר החוב ויש לו חשש כבד שאחיינו, בועז קדמי, זייף את חתימתו. עוד טוען הנתבע, כי מדו"ח חוקר עולה, שאחיו שמואל קדמי נשוי בשנית בצורה פיקטיבית לגב' נוימן צעירי מירב, בת 41, ואחראי לנישואים אלה הינו בועז קדמי. בחקירתו אישר, שהגב' בועז צעירי מירב הינה נכדתו של אחיו שמואל קדמי, אך לטענתו, אחיו לא ידע שהוא נשוי לה.

12. בחקירתו נשאל לגבי מסמכים שהוא כתב בשם אבסולוט וטען, שלא נתן הוראות תשלום, אלא הגיש הצעה למחירים כעזרה לאחיו, וכן הצעה באחוזים לתשלום לקבלן, שהיה מהנדס בנין מטעם בועז קדמי והתייעץ עמו על המחירים.

לטענתו, לא קיים ישיבות עם זאב שמיין, אלא רק עם שמואל ובועז קדמי. עוד לדבריו, אחיו, כמנהל אבסולוט, לא אישר תכניות כי כנכה היה לו קשה לשבת ולכתוב כתב כמויות.

דיון

13. השאלה הצריכה הכרעה, הינה האם החתימה והכיתוב על השטר נשוא תביעה זו, הינם של הנתבע.

התובעת טוענת, שהנתבע חתם כערב, על שטר החוב נשוא תביעה זו ומילא בכתב ידו את שמו, כתובתו ותעודת הזהות שלו.

כיוון שהנתבע טוען טענת זיוף, אכן נטל ההוכחה נותר מוטל על התובעת, כאשר הרשות להתגונן ניתנה לנתבע רק בטענה אחת שחתימתו וכתב ידו על השטר – זויפו.

הנתבע טוען, כי הוא לא חתם על שטר החוב, כי מעולם לא נפגש עם נציגי התובעת בנוגע לשטר החוב ו/או בעניינה של אבסולוט, וכי התובעת ניהלה את קשריה המסחריים מול זאב שמיין ובועז קדמי מטעם אבסולוט. לטענתו, בועז קדמי, אשר הורשע בפלילים, קשור למעשה הזיוף של חתימתו.

14. לטענת הנתבע, התובעת התרשלה בכך שלא דאגה להחתים את הערב על השטר בנוכחות עדים, ואף לא קיבלה את שטר החוב החתום ממי שלטענתה חתם עליו כערב, אלא מה"ה שמיין וקדמי. מה עוד, כך הנתבע, שבעת קבלת שטר החוב, עמד האובליגו של אבסולוט אצל התובעת, על סך 324,752 ₪.

לטענתו, כיוון שלתובעת אין כל ראיה לחתימת הנתבע על שטר החוב, מנליה המציאו גרסה שקרית, לפיה, טרם קבלת השטר מה"ה קדמי ושמיין, התקיימה שיחת טלפון עם הנתבע, בה הזדהה ואישר את חתימתו על שטר הביטחון.

15. הנתבע נסמך על העובדה שבעז קדמי ושמיין לא הובאו לעדות, אך מעדות החוקר, פיני שכטר, לא ניתן לאתרם. לא זו אף זו, הנתבע עצמו צרף לתצהירו דו"ח חוקר לפיו לא ניתן לאתר את בועז קדמי ואת שמואל קדמי. הוא אף העיד, שמאז "הסיפור" לא ראה את אחיו. מכיוון שכך, אין התובעת, לטענתה, יכולה להעיד את מי שלטענתה היו עדים לחתימת הנתבע על שטר החוב.

התובעת נסמכת לענין חתימת הנתבע על שטר החוב בחוות דעת המומחה מטעמה. לטענתה, חתימת ערב על שטר אינה חייבת להיות בפני המוטב לו או בפני אדם אחר, כדי שיאשר את חתימתו. מה עוד, שטר הוא מסמך סחיר ואין להכביד על אוחז בו שחתימת המושך והערב יהיו בפני אחרים.

16. כבר עתה אציין, כי אני מקבלת את טענת התובעת שאין כל רלוונטיות בתביעה דנן לשאלת סכום האובליגו שניתן על ידי התובעת לאבסולוט. לא רק שטענות אלה מהוות הרחבת חזית פסולה, אלא שאכן, שאלת האובליגו נתונה להסכמת ספק הסחורות ונציג התובעת, עוזי ביטרמן העיד שהאובליגו ניתן לאבסולוט, לאור העובדה ששיקים בגין סחורה קודמת, נפרעו כדין.

אין גם כל משמעות לשאלה, מה ידע השותף הנוסף, יחזקאל משיח, לגבי האובליגו שניתן לאבסולוט.

מעורבות הנתבע באבסולוט

17. טוען הנתבע, שבתחילה טענה התובעת, שהבעלים של אבסולוט הינו שמואל קדמי ושהיא נוהלה על ידי בועז קדמי וזאב שמיין והיא התייחסה אל הנתבע, כאח של שמואל ודוד של בועז. לאחר מכן, בעדות עוזי ביטרמן ויחזקאל משיח, הם ניסו להפוך את הנתבע, כמי שמנהל את אבסולוט. ניגוד זה לטענתו, מצביע על אי אמינותם של עדי התובעת.

טוען הנתבע, כי הוא לא חתם על שטר החוב, אלא סייע לאחיינו ויעץ לו בקשר לחתימת ערבויות ורק בתחילת דרכו של בועז קדמי, הסכים לערוב, בתנאים מוגדים מראש, לחובות אבסולוט.

18. לטענת התובעת, היא דרשה כתנאי להגדלת האשראי של אבסולוט בטוחה, והסכימה להצעת זאב שמיין ובועז קדמי, שיימסר לה שטר חוב בערבות הנתבע, שהיה ערב בעל יכולת כלכלית, ושמנהלי התובעת הכירו אותו מקשרים מסחריים קודמים במשך מספר שנים. לטענתם, הסחורה סופקה לאבסולוט, רק לאחר שקיבלו מבועז קדמי וזאב שמיין שטר חוב בחתימת הנתבע כערב, ולאחר שהנתבע הזדהה ואישר טלפונית את חתימתו על השטר.

לגרסת עוזי ביטרמן, באותה שיחת טלפון, הנתבע הרגיע אותו שהינו "עומד" מאחורי אבסולוט שמתפתחת לאתרי בנייה נוספים.

19. מי שהייתה פקידה באבסולוט, הגב' איווה אוסקר העידה, כי הנתבע ערך ישיבות במשרדי אבסולוט ביחד עם בועז קדמי וזאב שמיין, מה שסותר את טענת הנתבע כי כלל אינו מכיר את זאב שמיין, ואף העידה, כי הנתבע ניהל מו"מ עם ספקי אבסולוט, ושמח לערוב לבועז קדמי לתשלום תמורת סחורות שרכש.

הנתבע עצמו העיד, כי נהג, בשם אבסולוט, לתת הצעות מחיר, חוות דעת לגבי מחירים, לבדוק תכניות ולתת תשלומים לפי כמות עבודה. (ע' 27 שורות 1-10 לפרוטוקול, והדיון בפני כב' הרשם בע' 1 שורה 28). הנתבע אף העיד שפעל באבסולוט, כיוון שאחיו, מסיבה בריאותית, לא יכול היה לקרוא תכניות ולתת תשלומים לפי כמות עבודה ואף לא ידע כלל כי נישא לנכדתו, מה שמצביע שאחיו, כלל לא יכול היה לנהל את אבסולוט. (ע' 28 שורות 1-3, ע' 29 לפרוטוקול).

משהוצגו לנתבע מסמכים ת/1, ת/2 הוא טען, שאחיו ביקש ממנו לתת הצעות לפי התקדמות הבנייה וכי הוא (הנתבע) "ישב" על תכניות העבודה וקבע לוח תשלומים, ואף חתם על ערבויות. (עדות הנתבע ע' 27 שורות 1-10, ע' 28 שורות 1-3, ע' 29 שורה 3 לפרוטוקול).

20. הנתבע אישר בעדותו, כי נהג לבקר במשרדי אבסולוט מדי שבוע, (ע' 26 שורה 16 לפרוטוקול), חתם כערב לחובות אבסולוט לחברות ספקיות בטון, (ע' 28 שורות 4-8 לפרוטוקול). טענתו, כי חתימתו כערב על ת/3, מסמך אשר בו חתום הנתבע, ביחד עם חברת ארניה שבשליטתו, לטובת חברת הנסון כערב לחובות אבסולוט, באה רק לאחר חתימת אחיו על אותה ערבות, כלל לא הוכחה ולו בבדל של ראיה. הנתבע לבדו חתום על מסמך זה ואין כל חתימה של אחיו, ואף לא נמצאה כל הגבלת סכום. מה ששומט את הקרקע תחת טענת הנתבע, כי חתימתו כערב לאבסולוט הותנתה בחתימת אחיו לפניו ובהגבלת הערבות בסכום.

ת/3 (נספח ג' לסיכומי הנתבע,) נראה ככתב ערבות נפרד שעליו חתומים ה"ה שמיין וקדמי, ואין כל רמז, לטענת הנתבע, שהינו חלק מערבותו שלו לחובות אבסולוט לטובת חברת הנסון. על פניו, נראה שמדובר בערבות נפרדת, והראייה, שעל ת/3 חתומים יחדיו, גם בועז קדמי וגם זאב שמיין והנתבע חתום על כתב ערבות נפרד.

גם נספח ד' לסיכומי הנתבע, הינו כתב ערבות לטובת שפיר, חתום על ידי שמואל קדמי והנתבע, ואין מדובר על חתימות על מסמכי ערבות נפרדים.

21. הנתבע הודה בעדותו שחתם על ערבויות לשתי חברות הבטון הנ"ל ואף שילם סכומי כסף נכבדים נוכח חתימתו על ערבויות אלה. (סע' 13 לתצהיר עדות ראשית, עמ' 28 ש' 4-8 לפרוטוקול ועמ' 3 ש' 15-16 לפרוטוקול שנערך בדיון אצל כב' הרשם). הנתבע אף אישר שנהג לבקר לפחות אחת לשבוע במשרדי אבסולוט, כיוון שאחיו לא יכול היה ולא מסוגל היה לנהל אותה ואחיינו היה חסר ידע בענף הבנין.

טענת התובעת, כי עוזי ביטרמן שוחח עם הנתבע ביום שקיבל את שטר הביטחון – 2.8.09, נתמכת בעדות הנתבע בדיון בפני רשם ההוצאה לפועל, שם העיד הנתבע כי שוחח עם עוזי ביטרמן טלפונית, ועוזי שאל אותו אם אפשר לספק לאבסולוט סחורה, (ע' 3 שורות 18-23 לפרוטוקול הדיון בפני כב' הרשם). אין כל הגיון בטענת התובע, שכל שרצה עוזי ביטרמן לברר, הינה השאלה האם ניתן לספק סחורה. לשם כך, ללא ערבותו של הנתבע, לא היה צריך לשוחח עמו.

שוכנעתי מהעדויות שהובאו בפני, ומעיקר מעדות התבוע לעניין פעולותיו באבסולוט, שהוא פעל בה, נתן הצעות מחיר, תכניות עבודה, התנהל מול ספקים, ניהל עמם מו"מ – כולל לגבי שיקים שנמסרו להם, חתם על שטרי ביטחון כערב, לספקי סחורות ובעצם, התנהג כמנהלה. כך גם בהתנהלות מול התובעת, הנתבע התנהג כקובע את התנהלות אבסולוט.

שוכנעתי מעדויות התובעת, כפי שפורטו לעיל, ושהיו עקביות, ללא סתירות, הגיוניות ואמינות, כי הנתבע אישר באזני מנהל התובעת, שהוא חתם על שטר הביטחון כערב.

חוות הדעת של המומחים

22. מטעם התובעת הגיש חוות דעת מומחה מר אמנון בצלאלי, בעל ניסיון עבודה משנת 1971, אשר קיבל לבדיקה את שטר החוב שבמחלוקת. לצורך בדיקת שטר החוב הוא השתמש בדוגמאות כתב יד וחתימת הנתבע בדפי כתיבה שערך לו (1-3נספחים לחוות דעתו), מסמכים באקראי אשר נתקבלו מב"כ התובעת (נספחים 4-8 לחוות דעתו), ומסמכים באקראי מהנתבע (נספחים 9-12 לחוות דעתו).

בחוות דעתו מצא מומחה התובעת, זהות בתכונות הכתיבה בין פרטי הערב בשתי חתימותיו שבשטר החוב לבין הדוגמאות שקיבל לבדיקה. לכן הוא הגיע למסקנה החלטית שהנתבע כתב וחתם על שטר החוב.

מסקנתו נובעת מהעובדה שכתב היד והחתימות שבמחלוקת כתובים בצורה שוטפת, ולא נמצאו סימנים אופייניים לחיקוי וזיוף. לדבריו, קיימת התאמה בין כתב היד לחתימות שבמחלוקת, לבין הדוגמאות, בתכונות כתיבה שנבדקות באמצעות מיקרוסקופ, נמצאו תכונות כתיבה בכמות גדולה המתאימות גם למסמך שבמחלוקת וגם לכל הדוגמאות ואין אפשרות שכתב היד והחתימות שבמחלוקת הן חיקוי.

23. המומחה הגיש חוות דעת משלימה, לאחר שקיבל לידיו את חוות דעתה של המומחית מטעם הנתבע, הגב' אורה כבירי. הוא טען בחוות דעת משלימה זו, כי הגב' אורה כבירי אינה מומחית להשוואת כתב יד ובדיקת מסמכים, אלא לניתוח אישיות הכותב ולכן, אין לה הסמכה בתחום השוואת כתב יד. הוא גם טוען שגב' אורה כבירי מצאה, לכאורה, הבדלים בכתב היד בחתימות שבמחלוקת לבין הדוגמאות שהוצגו בפניה אך בפועל אין כל ניגוד ביניהן. בעוד שגב' אורה כבירי טענה, שחתימת הנתבע פותחת באותיות שונות ממה שיש בפועל, מצא בצלאלי, שהחתימה שבמחלוקת והדוגמאות זהות. עוד לטענתו, אין ממש בקביעת גב' כבירי שהחתימות שבמחלוקת אינן סטטיות. לשיטתו, ההפך עולה מהדוגמאות המוגדלות.

מהדוגמאות השונות המובאות בחוות דעתו הנוספת, מגיע מר בצלאלי למסקנה שחוות דעתה של אורה כבירי אינה מבוססת ואין לה ערך מקצועי.

24. בחקירתו העיד מר בצלאלי, ששתי החתימות בשטר החוב עצמו הן זהות, בכך שנכתבו על ידי אותו כותב, הן בעלות תכונות כתיבה וחתימות זהות, למרות שיש וריאציות לא חופפות וכך אצל כל אדם. לדבריו, ככל שהחתימות היו חופפות, לפחות אחת מהן היתה מזויפת. לשאלות ב"כ הנתבע השיב, שהוא לקח מהנתבע עשרות ויותר חתימות, וכל הלולאות באות "ל" בחתימות הנתבע – מנוונות.

שיטת העבודה של מר בצלאלי, הינה שהוא מכתיב לנבדק כמות מספקת של הכתבות הנדרשת לעבודה, תוך התאמת התנאים ובעיקר, כמו במקרה דנן, סוג כלי הכתיבה שבו כתובות החתימות שבמחלוקת. לצורך כך הוא מביא עמו מספר עטים מאותו סוג, והוא מכתיב לנבדק בכל עת מספר פעמים, כיוון שקשה לדעת מראש איך התכונות יבואו לידי ביטוי בכל עת. בחקירתו חזר על גרסתו שאין שתי חתימות חופפות של אותו אדם, שהגיל של הנבדק משפיע במצב ירוד מאוד של יכולת כתיבה מוגבלת, אך במקרה של הנבדק בתביעה דנן, לא הייתה בעיה כזו.

עוד העיד מר בצלאלי, שאם תכונה מסוימת נמצאת אצל כותב ואפילו פעם אחת, הווה אומר שהיא נמצאת באפשרויות הכתיבה שלו. בכל בדיקה יש מספר רבדים ותכונה צורנית אינה החשובה כאשר חוות הדעת מבוססת על תכונות כתיבה ברמה מיקרוסקופית, תכונות שאינן צורניות והצורה הינה רק אחת התכונות. לדוגמא, הלולאה באות "מ" הינה צורנית בכך שהיא מצויה בדוגמאות, אך הלולאה אינה תכונה חשובה ובבדיקה מצא שתי וריאציות שלה. עם זאת, לדבריו, בלולאה יש תכונות רבות אחרות שאפשר לבדוק. הוא העיד שמצא, כפי שפירט בחוות הדעת, הרבה מאוד תכונות תואמות בלי ניגודים ולא נכנס לפרטים קטנים.

25. מטעם הנתבע הגישה חוות דעת הגב' אורה כבירי, אשר למדה גרפולוגיה והשתלמה בהשוואת כתבי יד. היא בדקה את שטר החוב שבמחלוקת והשוותה אותו לחתימות הנתבע על תצהירים בפני בא כוחו, על מכתבים מטעמו, על יפויי כח שחתם, על צילום מכתב ועל חתימות שערך בפניה.

המומחית מטעם הנתבע הגיעה למסקנה בדרגה גבוהה ביותר, שהחתימות שבמחלוקת לא נחתמו על ידי הנתבע וכתב היד לא נכתב על ידו. בין היתר קבעה המומחית, שחתימתו של הנתבע ייחודית מאוד, הן בכתיבת האות "א" בצורת K והן בקו אנכי ימני של האות "מ", שהוא גבוה ובראשו לולאה, ואז האות "ז" שהיא בעצם שריד של אותה אות שנראית כמו "ע". כן ציינה הגב' כבירי, תכונות מיוחדות של האות "מ" בחתימת הנתבע. לטענתה, בחתימה שבמחלוקת לא נראות תנועתיות אלא סטטיות והאות "א" לא נראית כתלויה מהחבל. כן ציינה תכונות שונות באות "מ" שבחתימה שבמחלוקת מהאות "מ" שבחתימת הנתבע. גם מבנה האות "ם" בחתימה המקורית נראית כמו P בניגוד לזו שבחתימה שבמחלוקת וגם האותיות "ת" ו"ה".

26. בחוות דעת משלימה לאור חוות דעת המשלימה של בצלאלי, הוסיפה הגב' כבירי, כי מר בצלאלי נוהג לכתוב את חוות הדעת בנוסח סטנדרטי מהמחשב. לדבריה, הגרפולוגיה שונה מהשוואת כתב יד וחוות דעתו של בצלאלי, אינה נכונה, כיוון שהאות "מ" אינה זהה וגם האות "א". כך גם לדעתה האות "ם" של הנתבע נראית כמו P.

בחקירתה פרטה, כי היא השתמשה בזכוכית מגדלת של יהלום שמגדילה פי 10 ומראה את כל מרכיבי הקו. כן סרקה את החתימות והעלתה אותם על המחשב. מה שמעניין אותה זה לא קוטר זכוכית המגדלת אלא גודל החתימה.

לדבריה, מבנה האותיות של הנתבע הן ייחודיות ולא סטנדרטיות ובהמשך השיבה, שאכן המרחק בין האותיות "א" ו"מ" לא כה רחוקות לעומת החתימות שבמחלוקת. בחקירה הציג לה ב"כ התובעת את כתב היד של הנתבע בפני הרשם, וטען בפניה שהוא שונה בתכלית, הגב' כבירי השיבה, שהנתבע היה נסער והכל רועד, והוסיפה, שבפני השופט כתב ידו מאוד רועד ופתוח בשעה שהנתבע כותב כתב סגור.

אציין, כי אמירה זו של גב' כבירי הינה פרשנות של מצב נפשי שהמומחית לא היתה נוכחת בו ולא ברור מה מקור עדותה.

27. הצדדים קובלים האחד כלפי המומחה של הצד השני לענין מקצועיותו, כישוריו ואמינות חוות הדעת.

לטענת התובעת, מר בצלאלי הוא מומחה בעל שם עולמי, שכבר נקבע בפסיקה שמקצועיות, ומומחיותו מרשימים, ועולים לאין ערוך על זו של גב' אורה כבירי. נקבע, שגם בדיקתו בוצעה בצורה שהותירה רושם מקצועי ויסודי בהרבה מזה של גב' כבירי (ת.א. 71700/93 רבקה הרן נ. חלי מולדבסקי).

טוענת התובעת, שהגב' כבירי היא בעלת השכלה בתחום הפסיכולוגיה וההשתלמויות שבהן השתתפה, היו קצרות ולא מקצועיות. התובעת מפנה לפסק הדין של כב' הש' גרינברג בת.פ 008947/01 מ"י נ. סלע, שם קנבע כי ההשתלמות בת 5 ימים בה השתתפה הגב' כבירי היתה אצל מי שאינו מומחה להשוואת כתב יד. התובעת אף מפנה לפסק דינו של כב' הש' מנהיים בת.א. 482008/07 תורכיה ואח' נ. בנק הפועלים, שם נקבע כי גב' כבירי נעדרת השכלה פורמאלית בתחום השוואת כתבי יד ולכן אינה נחשבת כמומחית בתחום, שחוות הדעת שניתנו על ידה חורגות בעליל מתחום מומחיותה, שאין לה כישורים בתחום המומחיות הרלוונטית, שחוות הדעת שלה נערכו לאחר תהליך לא ראוי ולא מקצועי ואין לצפות שבית המשפט יקבל את חוות הדעת שלה. התובעת אף מפנה לת.א. 6421/97 בנק הפועלים נ. פטל ואח', שם קבעה כב' הש' ניצה מימון שעשוע שקביעותיה של גב' כבירי הן מגמתיות, בלתי מבוססות וגובלות ברשלנות.

28. טוענת התובעת, כי חוות הדעת של מר בצלאלי הינה אמינה, צורפו לה תמונות צבעוניות בהגדלה מיקרוסקופית והיא לא נסתרה בחקירה הנגדית. לעומת זאת טוענת התובעת, הגב' כבירי לא ביצעה בדיקה מיקרוסקופית וחוות דעתה מבוססת על הספרה 6 שנכתבה בפני הרשם לבין הספרה 6 שנכתבה בכתב שבמחלוקת, שלדעתה הן זהות ואין רעידות בכתב.

מר בצלאלי הסביר בעדותו, שאם תכונה מסוימת נמצאת אצל כותב, ולו פעם אחת, המשמעות היא שזו תכונה שנמצאת באפשרויות הכתיבה שלו והימצאותה בדוגמאות סותרת את התיאוריה שאותה תכונה היא ניגוד, וניגוד הכוונה שתכונת הכתיבה שנמצאת בחתימה, אך לא מופיעה בתכונות הכתיבה של הנבדק. בצלאלי אף סתר בעדותו את כל טענותיה של גב' כבירי על שינויים כאלה ואחרים באפשרויות הכתיבה של מזרחי.

29. הנתבע טוען שמכיוון ששני המומחים באים ממישורים שונים, האחד מתחום הזיהוי הפלילי והשניה מתחום הגרפולוגיה, אופן הבדיקה שלהם שונה. במז"פ, כך הנתבע, הבדיקה היא מיקרוסקופית ובגרפולוגיה הבדיקה היא צורנית ואין צורך בשימוש במיקרוסקופ, כאשר החיפוש הוא תכונות בכתב היד.

עוד לטענתו, אין כל יתרון בהשכלה פורמאלית ולא ניתן להסתמך בכל מקרה על חוות דעתו של בצלאלי, אשר נטל 100 דוגמאות חתימה וטען, שדי בכך שבאחת מהן יש מאפיין דומה לחתימה שבמחלוקת, טענה שהנתבע טוען שאינה הגיונית. הנתבע טוען, כי די בבדיקה באמצעות זכוכית מגדלת, אשר נערכה על ידי גב' כבירי בהגדלה של פי עשר ואין להשחיר את פניה של גב' כבירי באמצעות פסקי דין, שכן נקבע בפסיקה שמר בצלאלי לוקה בבטחון מופרז ולא פעם הועדפה חוות דעתה של כבירי על פני זו של בצלאלי.

30. בת.א. (מרכז) 4820-08-07 יוסף תורכיה נ' בנק הפועלים בע"מ הפנה כב' השופט מנהיים לפסקי דין שלא קיבלו את חוות דעתה של גב' אורה כבירי ובין היתר :

עז. (מחוזי חיפה) 1802/98, 53/99, בש"א 3935/98, 5296/99 קבע בית המשפט בין היתר כי "לא התרשמתי טוב ממהימנותה" של גב' כבירי. באותו מקרה התיימרה הגב' כבירי לחוות את דעתה בדבר מצבה הפסיכיאטרי (מבחינת היכולת להיות בעלת רצון עצמאי ומבחינת בהירות המחשבה) של אישה שהלכה לעולמה רק על פי חתימתה – ללא ספק גישה יומרנית בעליל. ב-ת. אז. (נצרת) 619/03 נקבע (סעיף 6 לפסק הדין) כי גב' כבירי "נעדרת כל השכלה פורמאלית בתחום השוואת כתבי יד ועל כן לא תיחשב מומחית בתחום זה...., ב-ה"פ 282/07 סוזן קדש נ' זר ואח'........ מצביע בית המשפט באותו מקרה על ליקויים של ממש בתהליך העבודה של גב' כבירי: היא לא התייחסה כלל לחתימות בראשי תיבות על כל אחד מעמודי שטר המשכון, והיא בדקה את החתימה המלאה מתוך צילום ולא מתוך המסמך המקורי (הסיפא לסעיף 5 לפסק-הדין). דעתי היא כי באותו מקרה דובר בליקויים בסיסיים ביותר בתהליך בדיקה מקצועי של חתימה, ומי שאינו מהסס להגיש חוות דעת לבית משפט המבוססת על תהליך כה בלתי מקצועי, ראוי שלא יזכה לאמונו של בית משפט. ................ מומחית שלגביה נקבע פעם אחר פעם שחוות הדעת שניתנו על ידה חורגות בעליל מתחום מומחיותה, שאין לה הכשרה בתחום המומחיות הרלבנטי לחוות הדעת, ושחוות הדעת שלה נערכו לאחר תהליך בדיקה לא ראוי ולא מקצועי, אינה מומחית שאפשר לצפות שבית המשפט יאמץ את חוות הדעת שלה......... הבדיקה נעשתה באמצעות זכוכית מגדלת ולא באמצעות מיקרוסקופ."

31. גם במקרה דנן יש לקבוע, שגב' כבירי, אינה מומחית מוסמכת להשוואת כתב יד ולבדיקת מסמכים, אלא הינה גרפולוגית שעוסקת בניתוחי אישיות של כותבי המסמכים. בדיקתה נעשתה באמצעות זכוכית מגדלת ולא במיקרוסקופ, וגם כאן היא התיימרה להתייחס למצבו הנפשי של הנבדק, כאשר בחקירה הציג לה ב"כ התובעת את כתב היד של הנתבע בפני כב' הרשם, וטען בפניה שהוא שונה בתכלית, הגב' כבירי השיבה, שהנתבע היה נסער והכל רועד, והוסיפה, שבפני השופט כתב ידו מאוד רועד ופתוח בשעה שהנתבע כותב כתב סגור.

אציין, כי אמירה זו של גב' כבירי הינה פרשנות של מצב נפשי שהמומחית לא היתה נוכחת בו ולא ברור מה מקור עדותה.

גב' אורה כבירי הגיע למסקנה, בסבירות הגבוהה ביותר שהחתימה שבמחלוקת אינה חתימתו של הנתבע וכתב הניד אינו כתב ידו.

מר בצלאלי שהינו בעל הכשרה בתחום בדיקת מסמכים והשוואת כתב יד, בעל ניסיון רב, כולל במז"פ במשטרת ישראל, בדק את החתימה שבמחלוקת, מול דוגמאות החתימה של הנתבע באמצעות מיקרוסקופ. הוא קבע באופן חד משמעי, כי מצא זהות בתכונות הכתיבה בין פרטי הערב ושתי חתימותיו בשטר החוב שבמחלוקת לבין הדוגמאות וכי הפרטים והחתימות נכתבו על ידו. קביעתו הינה בדרגת החלטית.

32. לעניין בדיקת החתימה שבמחלוקת, אני קובעת שיש לקבל את חוות דעתו של מר בצלאלי.

מומחיותו של מר בצלאלי, כישוריו, ניסיונו, והכשרתו, עולים על אלה של הגב' כבירי.

מר בצלאלי בדק את החתימה שבמחלוקת באמצעות מיקרוסקופ וכב' כבירי באמצעות זכוכית מגדלת.

גב' כבירי בחרה להתייחס למצבו הנפשי של הנתבע בעת עדותו בפני הרשם, כאשר, אינה מומחית בתחום, וכלל לא נכחה באותו דיון. זו דוגמא למפורט בפסק דינו של כב' השופט מנהים, שהיא חורגת מתחום סמכותה.

ומעבר לכל אלה, קביעתו של מר בצלאלי הינה החלטית ולא בדגרת סבירות גבוהה.

לאור האמור, אני מקבלת את חוות דעת מר בצלאלי, לפיה, הנתבע כתב את שטר החוב, ושתח החתימות בשטר החוב, גם כערב, הן חתימות הנתבע.

סוף דבר

התובעת הוכיחה את מלוא טענות התביעה.

אני מקבלת את התביעה.

הנתבע ישלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 427,882 ₪ כשווי החוב בתיק ההוצאה לפועל.

ההליכים בתיק ההוצאה לפעול ימשכו.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאותיה, אגרת בית משפט ובנוסף, שכר טרחה בסך 40,000 ₪.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.