המבקשת/הצד השלישי הגישה בקשה שכותרתה "תיקון טעות סופר בפסק הדין", בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט". לאחר עיון בבקשה על נימוקיה אני קובעת כלהלן:

1. באשר לבקשת המבקשת בדבר ניכוי תשלום ההשתתפות העצמית, המבקשת מופנית להחלטתי מיום 26.11.14, בדבר ניכוי הסך הנ"ל, מהסכום שעל הצד השלישי לשלם לנתבעת.
2. יחד עם זאת, לא מצאתי לשנות מקביעתי בדבר אי הצמדת סכום ההשתתפות העצמית, וחיוב במחצית אגרת בית המשפט.
3. אין מקום, במסגרת בקשה זו, להעלאת השגות על פסק דינו של בית המשפט, במסווה הגדרתן כטעות סופר הטענות המועלות כאן לעניין הצמדת תשלום סכום ההשתתפות העצמית וחיוב תשלום מחצית האגרה, כבקשת המבקשת, מקומן במסגרת ערעור על פסק הדין. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על ידי א' גורן בספרו:

"הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק- דין, לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה....אין להגיש בקשה לשינוי או לתיקון פסק דין במסווה של בקשה לתיקון טעות סופר" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית, 2003, עמ' 290).

1. במקרה שלפנינו לא הצליחה המבקשת להצביע על דבר שהייתה כוונה מקורית לבטאו, אולם הדבר, בשגגה, לא יצא אל הפועל, כגון אי פסיקת הפרשי הצמדה על סכום ההשתתפות העצמית, וחיוב בתשלום מלוא האגרה, כפי שמבקשת המבקשת, הרי ברי לכל, ולא ניתן לחלוק על העובדה, שההליך נסתיים עם מתן פסק הדין, ואין מקום לטענה כי לא כך הדבר. כל תיקון בפסק הדין יהווה חריגה מהסמכות שמעניק החוק, לבית המשפט.
2. מכאן, שדין טענת המבקשת לתיקון פסק הדין, להידחות.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ה, 27 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.