1. התובעים הגישו תביעה זו להשבה ולפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם, עקב צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגד הנתבע 1 (להלן: "התובע") שבעקבותיו הוא נאלץ ביום 7.6.09 לבטל חופשה לנופש בצרפת ביחד עם אשתו. כל זאת לטענתו, לאחר שיציאתו מהארץ עוכבה בשל בחוב בתיק הוצל"פ בסך של 10,777 ₪. לטענתו, מסמכי ההוצל"פ נשלחו לכתובת ישנה ולא קיבלם. הנתבעות פעלו במסגרת תיק ההוצל"פ מבלי שהוא היה מודע לכך וצו עיכוב היציאה עליו נודע לו בשדה התעופה, גם לו ולאשתו (התובעת 2) שהתלוותה אליו לטיול, גרמו להם להפסדים, נזקים ועוגמת נפש. עוד נטען כי הנתבעות הן שגרמו לתקלה האמורה וכי התובע חייב דבר למי מהם או כי ניתן היה לקזז את חובו מיתרת ההלוואה, מהעמלות להם זכאי היה מהנתבעת 1

2. הנתבעות כפרו בטענות התובע כאשר הנתבעת 1 טענה כי התובע הפר את הסכם ההלוואה בעת התחייבותו להשיב את הכספים לנתבעת 1 ולפיכך היא נאלצה לשכור את שירותיה של הנתבעת 2 לתביעת החוב באמצעות הוצל"פ וכי לטענתם מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית. משפיגר התובע 1 בתשלום ההלוואה הועבר התיק לטיפולה של הנתבעת 2 שאינה אחראית למעשה ואין לנתבעת 1 כל קשר לכך. מעבר לכך נטען כי התובע לא הקטין את נזקיו בכך שיכול היה לשלם את החוב בשדה התעופה בתשלום אחד ובכך לצאת מהארץ ומכל מקום אשתו וודאי יכלה לטוס ובכך להקטין את הנזק. לחילופין טענה כי התקלות אם היו, היו באחריות הנתבעת 2 ועל כן יש לחייבה באופן בלעדי לתוצאות.

3. הנתבעת 2 אף היא טוענת כי מדובר בתביעה קנטרנית וטוענת כי יש לפסוק כנגד התובע הוצאות כבדות בשל ההליך. לטענתה התובע הפר את הסכם ההלוואה ולא שעה לשבע התראות בכתב ובעל פה שהופנו אליו כדי שיפרע את חובו. גם הליכי ההוצל"פ שנקטה נגדו הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2 לא הועילו. רק שהנתבעת 2 פעלה להוצאת צו יציאה מהארץ כנגדו לא שילם התובע את מלוא חובו לנתבעת 1 בתשלום אחד, אלא שילם רק לאחר שחשבונותיו בבנק עוקלו.

4. ביום 19.3.14 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה לפיה כי יינתן פסק דין עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 כאשר פסק הדין יינתן בסכומים שבין 10,000 ₪ עד 30,000 ₪ כוול הוצאות וזאת לאחר הגשת הסיכומים והמסמכים מטעם כל אחד מהם.

הסיכומים לרבות סיכומי תשובה, הוגשו והתיק הובא בפניי למתן פסק דין.

5. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו בשים לב לאופן המעשים או המחדלים והעדר התיאום בין הצדדים הנתבעים וכן אשמו התורם של התובע, העובדה כי יכול היה להקטין במידה מסוימת את נזקיהם, הנני פוסק לו את הסך של 15,000 ש"ח. בנטל הפיצוי יישאו הנתבעות בחלקים שווים ביניהן, הנתבעת 1 תשלם 7,500 ₪ ואילו הנתבעת 2 תשלם 7,500 ₪ מהסכומים הנ"ל.

6. אשר על כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים את הסך של 15,000 ₪ (בהתאם לחלוקה דלעיל).

הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מכיוון שלא נשמעו עדים – הנני פוטר מתשלום מחצית השנייה של אגרת המשפט

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014, בהעדר הצדדים.