<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד טל בן יוסף

הנאשם 1 בעצמו וב"כ עו"ד רויטל קוצר

הנאשם 2 בעצמו וב"כ עו"ד ענת קירשנברג

הנאשם 3 בעצמו וב"כ עו"ד קארין בן עמי

פרוטוקול

ע"ת/1 מר אלי בן גיגי, מעיד לאחר שהוזהר כחוק:

ש. ספר לבית המשפט מתי למעשה אתה התחלת לעבוד או מה הקשר שלך לחברת הפנתר

ת. אני לא זוכר תאריכים מדוייקים, חיפשתי עבודה ואת העבודה הזאת מצאתי בעיתון

ש. במה מדובר

ת. בשליחויות על מכונית פולקסווגן גדולה מסחרית

ש. מי הבן אדם שקלט אותך לעבודה

ת. אני לא זוכר את שמו, הוא נהג את האוטו, הבן אדם שהביא לי את האוטו שהוא עשה לי את החפיפה ביום הראשון אני לא וזכר את שמו ואחרי שהתחלתי לעבוד הוא כבר לא עבד שם

ש. אז מול מי עמדת בקשר

ת. מול חיים.

ש. ומה הקשר של חיים לעבודה

ת. הוא האחראי

ש. מה אתה צריך לעשות במסגרת העבודה

ת. לעשות שליחויות, לאסוף חבילות באיזור גוש דן ולהעביר אותם לנקודה בתל-עד

ש. מה זה תל-עד

ת. זו נקודת איסוף, לחברה יש נהג משאית שמגיע מהצופון כל יום והוא נמצא כאן באיזור, לא יודע את סידור העבודה שלי ואני אספתי באיזור גוש דן חבילות והעברתי אותן לנקודת איסוף בחב' תל-עד ושם אני מעביר את כל החבילות למשאית

ש. מה אתה עושה עם הרכב

ת. האוטו נשאר אצלי, בעצם חלק מעבודתי היה אחרי המשכורת הפריבילגיה זה רכב צמוד מהעבודה ופלאפון, כל זה היה חלק מהעבודה במסגרת העבודה האוטו של העבודה היה נשאר אצלנו הנהגים וגם הטלפון.

ש. מה קורה ביום חמישי ב- 6.12.07.

ת. אני באתי כרגיל לעבודה בבוקר, היתה חלוקת עבודה, ואני לא זוכר את כל הפרטים של האיסוף והמקומות, היה קצת דינמיקה בעבודה ולחץ באותו יום, מי שעמד מולי כל היום בקשר כדי לתת לי חלוקה מאיפה לאסוף היה חיים והוא היה קצת עצבני, קצת קילל, קצת פה ושם, בסוף היום נדרשתי, הוא אמר לי להשאיר את האוטו בנקודה מסוימת בתל-עד

ש. למה

ת. הוא לא הסביר למה, הוא אמר תשאיר את האוטו בתל-עד ותיקח את הפלאפון אליך ואנחנו נעמוד בקשר. אמרתי לענין הקשר יש לי סיכום עם סמי הבעל בית שהאוטו נשאר אצלי ואני אברר את זה עם סמי ונראה מה עושים הלאה וזה מה שהיה .

ש. מה עשית

ת. הגעתי לתל-עד , הוצאתי את כל הסחורה שהיתה באוטו למשאית והנהג משאית אמר לי אתה יודע שאתה משאיר את האוטו אז לא ממש התייחסתי לדבריו, סיימתי לרוקן את האוטו, העברתי לו תעודות מה שצריך אמרתי לו ביי להתראות, עליתי לאוטו ונסעתי. זה היה ביום חמישי בסופ"ש

ש. ומה קרה אחרי זה

ת. הרמתי טלפון לסמי כשנסעתי משם ולהסביר לו את הדברים, רציתי לדבר איתו על מה שחיים אמר לי להשאיר את האוטו ולבקש ממנו להשאיר את האוטו אצלי ושיברר מול חיים, כי חיים כל הזמן התעצבן דיבר קילל, תשאיר, ככה החלטתי, והחלטתי לברר את הדברים מול סמי.

ש. ומה סמי אמר לך

ת. שהוא ידבר עם חיים. באיזה שהוא שלב כשנסעתי עם האוטו מאיזור תל-עד נסעתי לאיזור התעשיה הישן איפה שכל המוסכים שם, עצרתי בקיוסק בא.ת. הישן שזה בחלק אחר וראיתי את המשאית שאליה העברתי את הסחורה, ראיתי את המשאית ממש ככה באיזור וזה היה הרגע שבו לא קניתי, עליתי לאוטו ונסעתי משם כדי שהוא לא יתעקש לקחת לי את האוטו. היחס מצדו של אותו הנהג היה לא לענין ולא רציתי להיתקל איתו במצב כזה, כי כשאמרתי לו להתראות וביי כשהעברתי לו את הניירת אז הוא ניסה לרוץ אחריי ואני נסעתי, אז כשראיתי אותו פעם נוספת נסעתי משם.

משם נסעתי ובאיזה שהוא קטע דרך עצרתי בצד ושוב התקשרתי לסמי, שאלתי אותו מה קורה? הוא אמר עוד לא ביררתי ואני אברר, כל פעם זה היה בשלבים כאלה והאוטו נשאר אצלי באותו ערב וככה זה נמשך. באיזה שהוא שלב המשכתי לדבר עם סמי והוא אמר לי לדבר עם חיים ודיברתי עם חיים ואני לא זוכר לפרטי פרטים את תוכן השיחות אך אני זוכר שניסיתי לדבר ולשכנע את חיים ואת סמי שהאוטו ישאר אצלי וכל הזמן זה כאילו או.קיי אני אדבר וזה.

ש. מה קורה ביום שישי?

ת. ביום שישי בבוקר הקפצתי ידידה שהיתה אצלי בבית בכפר סבא לתל-אביב ומשם נסעתי לראש העין לבית של אחותי

ש. מתי שמעת מסמי ביום שישי

ת. היו כמה פעמים אבל בפעם האחרונה שאני זוכר והחלק שהרתיע אותי והלחיץ אותי היה בסביבות השעה 11:00 בערך

ש. ומה הוא אמר לך

ת. הוא אמר לי תשמע אתה משאיר את האוטו שם, אם האוטו לא מגיע לשם תוך 10 דקות אתה לא יוצא משם חי.

ש. איפה אתה בשלב הזה נמצא פיזית

ת. חניתי את האוטו של העבודה בצד מתוך כוונה להיכנס לבית של אחותי ואז ראיתי את גיסי בדיוק יצא או הוא היה באוטו כאילו באתי אליו מה נשמע הוא שאל מה קורה ובזמן הזה אני מנוהל סביב כל הנושא של להחזיר את האוטו וברגע הזה תוך כדי שאני מדבר עם גיסי שוב התקשרתי לסמי שאלתי מה קורה אז ברגע הזה הוא היה די עצבני בטלפון, הוא אמר לי תשמע תוך 10 דקות אתה לא מחזיר את האוטו אתה לא יוצא משם חי, זה רגע שהלחיץ אותי מאד.

ש. מה עשית בעקבות השיחה הזאת?

ת. לא דיברתי על זה עם גיסי, שתקתי ואז הלכנו להביא את הבן שלו מהגן, נכנסתי הביתה לנוח, רציתי להיכנס לאכול אבל כל המצב תסכל אותי, חשבתי עם עצמי מה לעשות, איך אני באמת מחזיר את האוטו, מול מי אני עומד, אני לא מכיר את האנשים שאני עובד איתם, התחלתי לעבוד איתם חודש לפני.

ש. למה לא נכנסת לאוטו ונסעת לשם אחרי שהוא אמר לך את זה

ת. זה לא שכנע אותי להיכנס לאוטו ולנסוע לשם, לא חשבתי על זה ככה.

ש.ב. אתה מספר לנו מקודם שזה מאד הטריד אותך, כל הזמן היית סביב זה, לא הלכת לאכול אבל מצד שני פתרון פשוט של להחזיר את האוטו ולגמור עם הענין לא עלה בדעתך

ת. היתה לי כוונה כזאת, לפני שהגעתי לראש העין, בדרך דיברתי עם סמי ואמרתי לו שאני בדרך מתל-אביב לראש העין ועוד שעה, שעה וחצי אני אחזיר את האוטו והוא איפשר לי את השעה וחצי האלה ואז הוא התקשר אליי ואמר לי כאילו תוך 10 דקות אתה מחזיר את האוטו אם לא אתה לא יוצא משם חי. נכנסתי לבית של אחותי, לא אכלתי, שמתי ראש על הספה, נרדמתי בשעה 16:00 ומשהו.

ש. וכשהתעוררת

ת. הטלפון סגרתי אותו והוא היה בטיעינה, כי אחותי ובעלה שומרים שבת בבית

ש.ב. אנחנו מדברים על יום שישי לפני ארבע בצהריים, אז למה צריך לסגור טלפון?

ת. כששמתי את הראש ונרדמתי הטלפון צלצל כמה פעמים וזה הפריע בבית, עוד לא שבת. הטלפון צלצל הרבה בבית, אני הייתי בספה בבית, אחותי אמרה שזה מפריע לתינוק ושאני אסגור את הטלפון וסגרתי. אחרי האיום שקיבלתי לא היה כל טעם לענות לשום שיחת טלפון, הרגשתי לא טוב, אחרי מה שסמי אמר לי אז סגרתי את הטלפון, היו צלצולים ולא התייחסתי אליהם וניסיתי לגבש עם עצמי החלטה איפה אני שם את האוטו ומתי וגם שאני לא סומך עליהם לבוא ולתת להם את האוטו בנקדוה מסוימת.

ש. מה זאת אומרת

ת. גם אם צריך להחזיר את האוטו לתל-עד היו מחשבות של מה יהיה בגלל כל מה שהיה וכל האיום הזה בטלפון

ש. אחרי שקמת

ת. פתחתי אותו, השעה היתה קצת אחרי ארבע, מיד הטלפון צלצל, היה בחור בשם ליאור בטלפון אז אמרתי לו מי זה ליאור? הוא אומר לי לא משנה, ביקשו ממך להחזיר את האוטו לתל-עד למה לא החזרת אותו? אמרתי לו שמע אני תכף יוצא לכיוון שם לתל-עד לשים את האוטו במקום.

ש. מה עשית

ת. כשיצאתי משם לא דיברתי על זה עם אחותו, שתיתי כוס מים ועליתי לאוטו , נסעתי רגיל לצאת לכיוון כפר סבא, לפניי זיהיתי מכונית שלא יכולתי לחשוב שהיא עוקבת אחריי, כי היא היתה לפניי , זאת היתה סיטרואן ברלינגו, מסחרית קטנה, נסעתי רגיל אחריו ושמרתי כל הזמן קשר עין איתו, אני נסעתי אחריו וראיתי שהוא נוסע לאותו מקום שאני נוסע וכל זה מלפניי

ש. מתי אתה רואה את הרכב הזה ולמה הוא מעורר אצלך משהו

ת. קודם כל המכונית חנתה ברח' שבזי של אחותי, והיתה עם הפנים הפוך וכשסובבתי את האוטו נסעתי לכיוון כפר סבא, אז ראיתי מכונית לפניי, כל הדרך שמרתי על קשר עיין איתה, זה אינסטינקט, כל האיום הזה והתחושות שהיו לי במשך היום הזה לא היו טובות וזה גרם לי לחשוב ולחשוד שבעצם עוד לא חשבתי שזה הם נסעתי אחריהם, יצאתי מראש העין לא יודע לומר איזה מספר כביש, יצאתי מהיציאה של איזור תעשיה ימינה לכיוון ג'לג'וליה ואז בהמשך יש שמאלה עד סוף הכביש, זה לא סוף הכביש, יש חלקים חדשים ואפשר לפנות שם ימינה לכפר סבא, זה כביש שאם מגיעים לסופו זה T שמאלה זה לויצמן וימינה לנווה ירק.

ש. אתה מתחיל את הנסיעה בראש העין, מתי אתה מבחין ברכב שנוסע לפניך

ת. כבר ברח' שבזי בתוך ראש העין

ש. ובהמשך

ת. הם המשיכו לנסוע

ש. איפה אתה רואה אותו

ת. ראיתי אותו בהתחלה והייתי אחריהם, מן הסתם הם עקבו אחריי במראה ולא חשבתי לעצמי שהם מלווים אותי

ש. מתי הבחנת שוב ברכב הזה?

ת. לא, בתוך ראש העין לכיוון א.ת. יש כיכר ופונים שמאלה לכיוון היציאה מראש העין ומשם אני יוצא מראש העין וכשהגעתי לפניה שאני פונה בה שמאלה לכיוון כפר סבא אחרי כל הדרך שציינתי, אני רואה אותם ככה בדרך, כבר עלה בי חשדות שאולי זו מכונית שבאמת מלווה אותי ועוקבת אחרי

ש. איך זיהית שזה אותו רכב

ת. זה אותו רכב, כי כשאתה מסתכל על מכונית ונוסע אחריה יש עליה סימנים איך שהיא נראית, זו אותה מכונית כבר.

ש. לאן הפניה ימינה לכפר סבא מובילה

ת. יש פעמיים, אחרי שאנחנו באים על הציר שמוביל אותנו אחרי שיצאתי מראש העין וזה כל הזמן ישר, יש לנו שמאלה באיזה שהוא שלב, ובסוף אני פונה ימינה לכיוון כ"ס שזה הכביש שאם אמשיך אותו עד הסוף שמאלה זה ויצמן וימינה זה נווה ירק, אז אני לא מגיע לסוף הכביש, אני לפני סוף הכביש יש פניה ימינה לא.ת. שם בהמשך נמצאת נקודת האיסוף שהיינו מגיעים אליה להעביר את הסחורה למשאית.

ש. שם זה תל-עד בא.ת. כפר סבא

ת. כן. אבל לפני כן הייתי צריך

ש. אז אתה נמצא באותו מקום שיש את הפניה שמובילה לתל-עד

ת. הם פנו לשם, זיהיתי אותם

ש. מה עשית

ת. המשכתי ישר ולא פניתי ימינה כי פחדתי שזה הם ופחדתי שהם יעשו לי משהו, ואני בטוח שהם יעשו לי משהו, אני בטוח ששם לא הייתי יוצא מזה חי. כשהמשכתי ישר ראיתי שהם עושים רוורס ומסתובבים כדי לדלוק אחריי עם האוטו שלהם, דהרתי עם האוטו קדימה, הגעתי לרמזור ופניתי שמאלה

ש. איזה רמזור זה

ת. ברמזור שפונים לויצמן

ש. ומה קורה

ת. פניתי שמאלה כדי לברוח ולהגיע לתחנת משטרה, הדרך היחידה שלי לנסוע משם למשטרה זה לעבור את כל ויצמן כדי להגיע למשטרה, פניתי שמאלה, הם פנו אחריי עקפו אותי ניסו לחסום אותי, עשיתי רוורס, ונכנסתי לנתיב הנגדי עם האוטו מהפחד, לא, בשלב הזה שנסעתי עם האוטו אחריהם כבר היה לי חשד שזה הרכב עוד כשהם פונים ימינה לכיוון הא.ת. של תל-עד הרמתי טלפון מהטלפון הפרטי שלי וחייגתי 100 ואמרתי שרודפים אחרי ורוצים להרוג אותי ואמרו לי תגיש תלונה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

ש. אמרת שהם חסמו אותך ואז נסעת אחורה

ת. נכון, ולקחתי את האוטו בחזרה לנתיב הנגדי כי הם חסמו אותי אז נסעתי רוורס וניסיתי לברוח להם בנתיב הנגדי, לא היתה לי ברירה, פחדתי נורא, זה מה שעשיתי

ש. מה הם עושים כשאתה עושה את זה

ת. הם עושים את אותו דבר, הם נוסעים אחריי, הם לוקחים רוורס ונוסעים אחרי

ש. למה אתה נוסע בנתיב הנגדי

ת. כי שאני נוסע עדיין על ויצמן בנתיב הנגדי, כשהגעתי לרמזור של לא יודע איזה 2,3 הבנתי שאני מסכן את העוברים בדרך, לקחתי ימינה ונכנסתי לתוך הנתיב שלי והמשכתי לנסוע, סיימתי את כל רחוב ויצמן ולקחתי שמאלה שם כבר מס' הנתיבים הלך וגדל, הם הספיקו לעקוף אותי, הבנתי שבזמן הזה לא אגיע לתחנת המשטרה, ירדתי רגלי מהאוטו, רצתי ובקושי מחזיק את עצמי על הרגליים

ש. איפה השארת את האוטו

ת. באמצע הכביש ורצתי רגלי לקיוסק שנמצא מצד שמאל.

ש. ומה הם עושים

ת. צעקתי לאנשים שיעזרו לי כי רוצים להרוג אותי, נכנסתי פנימה , הם רצו אחריי והתחילו לתת לי מכות, אגרופים, בעיטות והיה שם את הבחור שאני לא מכיר את ליאור הזה והוא היה עם קפוצ'ון על הראש והיה לו כיס גדול עם ידיים בפנים ולא ידעתי מה יש לו בפנים

ש.ב. איך ידעת שזה ליאור, אתה בכלל לא הכרת אותו

ת. אני חשבתי בכלל כל הזמן קוראים לו אלירן, עכשיו כשקראתי את החומר ולפי הזה כתוב ליאור.

ש.ב. מהאנשים שנמצאים כאן, מי זה הבן אדם שקוראים לו ליאור

ת. אני מכיר את השניים שעבדו איתי, ואותו לא, הוא היה עם קפוצ'ון, זה השלישי (מצביע על נאשם 1)

ש.ב. אתה מצביע עליו כי אתה זוכר את הפרצוץ שלו או בגלל שאתה רואה פה שלושה, שניים אתה מכיר ואתה מניח שהשלישי זה ליאור.

ת. קודם כן, מתוך הנחה כן. כשאני מסתכל עליו שוב, הוא היה עם קפוצ'ון כל הזמן, אני לא יכול להגיד לך בוודאות, הוא היה עם הידיים בתוך הכיס של הקפוצ'ון.

ש.ב. אז אם הייתי מכניס פה עוד 5 אנשים לא היית יודע מי זה ליאור

ת. לא מחייב, יכול להיות שלא, לא יכול לענות. מה שענין אותי באותו יום הייתי בתוך פחד שאני לא יכול לתאר אותו ולספר אותו.

ש. מה אומר לך אותו אדם עם הקפוצ'ון, אתה זוכר?

ב"כ הנאשם 1:

הוא לא אמר שהאיש עם הקפוצ'ון דיבר איתו, יש הנחה טמונה בשאלה.

ב"כ המאשימה

אבקש לרענן את זכרונך לענין הידיעה שלך אודות שמו של אותו אדם מתוך הודעה שלו במשטרה.

ב"כ הנאשם 1:

העד אמר שהוא לא זוכר, הוא אמר שהוא לא מזהה אותו היום ולא ראה אותו אז בגלל הקפוצ'ון.

בית המשפט מסביר לעד את המשמעות של ריענון זיכרון.

העד:

אני זוכר את כל הסיפור, אולי פה ושם אני שוכח להגיד פרט מסוים זה לא כי אני לא , יכול להיות אני לא זוכר, אבל בגדול אני זוכר.

בית המשפט:

בשלב זה התובע יציג את האימרה לעד לצורך ריענון זיכרון. מובהר לעד שהליך זה לא נועד לא בכדי לזכור את האימרה אלא בשביל לנסות לשחזר פרטים נוספים מהאירוע.

ש. אני מרענן את זכרונך ומציג לך את שורה 72 בהודעתך,

ת. או.קיי. כן, הוא הציג את עצמו ואמר לי אני ליאור עם הקפוצ'ון והידיים בכיסים וכל זה תוך כדי שאני חוטף מכות, כל הזמן הם נכנסו ויצאו ונתנו לי מכות

ש. איפה בדיוק נתנו לך מכות

ת. הם נתנו לי מכות כשנכנסתי לקיוסק וברחתי מהם נכנסתי לסוף החנות כדי לעבור לתוך הדלפק, זאת אומרת אחרי הדלפק

ש. ומה קורה בשלב כשאתה נכנס פנימה

ת. בשלב הזה הם רצים אחריי

ש. מי זה הם

ת. החבר'ה שיושבים מאחוריי

ש. כמה זיהית שנכנסנו אחריך

ת. תראה, זה הכל היה מהר מדי וכשנכנסו קודם כל מה שאני זוכר ברור זה השניים האלה (מצביע על נאשמים 2,3), הם נתנו לי מכות, אגרופים, הפילו אותי לרצפה, ובשלב הזה תוך כדי אני מבקש עזרה מאנשים וצועק לעברם שרוצים להרוג אותי ומבקש מהמוכר שיעזור לי כאילו הם רוצים להרוג אותי וכל הזמן הזה אני חוטף מכות ומנסה להגן על עצמי, אני חוטף בעיטות, אגרופים וסטירות ומסתכל כל הזמן על מי שעומד מולי ואומר לי אתה יודע מי אני? אני ליאור שדיבר איתך והוא היה עם קפוצ'ון וידיים בכיסים וחששתי שיש לו משהו בכיס ופחדתי שכאילו יאונה לי הרע מכל.

ש. אמרת שאותו אחד שאמר שהוא ליאור עומד עם הידיים בכיסים, מה קורה בהמשך

ת. הוא גם נכנס לתת לי מכות ויצא והמוכר גם ניסה ככה לשכנע אותי לצאת החוצה אז אמרתי לו אני לא יכול לצאת הם רוצים להרוג אותי אני מפחד לצאת ובאיזה שהוא שלב הוא התעצבן הרים כיסא באוויר ונתן לי אותו בראש, זה שלב שכבר היה לי זעזוע בראש, סחרחורות, גררו אותי החוצה

ש. מעבר למכות, יש ביניכם דין ודברים או שום דבר

ת. שום דבר, אני מתחנן על נפשי, מבקש סליחה כל הזמן, אומר שהיתה פה אי הבנה, הבנתי שכאילו זה כבר עבר ועלה מדרגה לשלב של לא יודע אצל מי עבדתי בקיצור

ש. מה הבנת שהם רוצים ממך

ת. פחדתי על חיי ושהם רוצים להרוג אותי, לא חשבתי על שום דבר

ש. ומה הם אמרו

ת. הם ניסו לגרור אותי החוצה כל הזמן, ובשלב הזה שהם כבר גררו אותי החוצה וזאת עובדה שאף אחד לא ניסה להזמין ניידת,

ש. ומה קורה בשלב שהם הוציאו אותי החוצה

ת. הם בטענה של בוא איתנו למשטרה ולא האמנתי לזה ואמרתי לאנשים שיעזרו לי ורוצים להרוג אותי ואף אחד לא התערב

ש. איפה אמרת לאנשים שיעזרו לך

ת. מהרגע שנכנסתי לחנות עד הרגע שהם כבר, כל השלבים, כל הזמן, כל הזמן התחננתי ממש, סליחות והכל וזה לא עזר

ש. איך הם גוררים אותך החוצה מהחנות

ת. אני לא יכול להגיד לך בדיוק, הייתי בהממה, הם היממו אותי, אני זוכר שהם ניסו לגרור אותי ואני מנסה לתפוס בכסאות, בשולחן, באנשים, מה שהיה שם, תוך כדי מדגים תנועות של שליחת ידיים תוך ניסיון לאחוז.

ש. מה קורה ברחוב

ת. גם ברחוב אני מנסה כל הזמן ככה לתפוס בדברים, בכסאות, ברגליים של אנשים, עד שבאה ניידת ומשם אני אפילו לא זוכר. משם אני זוכר שהייתי בבית חולים, אני לא זוכר אפילו שהייתי באמבולנס. הגעתי לבית חולים ושם קיבלתי טיפול, התקשרתי לאח שלי שיבוא אם הוא יוכל לבוא אליי, הוא הגיע ומשם הלכנו ביחד לתחנת משטרה.

ש. הנאשמים כאן טוענים שהם באירוע הזה לא הרביצו לך בכלל, לא תקפו אותך, רק ביקשו ממך לבוא למשטרה

ת. זאת עובדה, כל המכלול של הסיפור שסיפרתי שהם רדפו אחריי ולא היססו לרדוף אחריי נגד התנועה, ואחרי האיומים והפחד שלי שאני מספר עליו וסיפרתי עליו וכל המרדף הזה ואחרי שירדתי מהאוטו והלכתי לקיוסק, זה לא נראה כמו ויש לי גם תעודות רפואיות מבית חולים שהייתי בבית חולים, יש לי את זה בבית, יש אולי גם לכם.

בשלב זה לבקשתו העד יוצא לשתות מים.

חקירה נגדית לעו"ד קירשנברג:

ש. אתה עבדת בחברה שבה נסעת ברכב הזה, נכון

ת. בפנתר

ש. כמה זמן עבדת שם

ת. חודש שלם

ש. מי קיבל אותך לעבודה?

ת. הנהג שעשה לי את החפיפה ביום הראשון, אני לא זוכר את שמו, ואיתו הייתי יחד באוטו וישבתי לידו והיה לו חשוב גם שאני אנהג ולראות שהכל מתנהל כמו שצריך. למחרת לא זוכר אם הוא גם היה.

ש. חוזרת על השאלה

ת. היה פרסום בעיתון, התקשרתי, אני לא זוכר לומרלך אם דיברתי עם סמי או אותו חיים שהיה אחראי על הסידור עבודה

ש. קיבלו אותך לפי שיחה טלפונית או בראייון

ת. היתה שיחה טלפונית, אמרו לי תגיע למחרת , סמי אמר לי יראו אותך שם האנשים שלי שנמצאים בעבודה

ש. אתה הכרת גם את סמי וגם את חיים בחודש הזה

ת. לא ראיתי את סמי במשך יותר משבועיים אפילו, פעם אחת נדרשתי ביום שישי להגיע לשם כאשר ביום שישי אנחנו לא עובדים, להגיע לכרמיאל, הגעתי לשם למחסן שלהם בכרמיאל והיו שם את כל העובדים.

בית המשפט מבהיר לעד שהשאלה שנשאל הוא מי קיבל אותך לעבודה.

ת. אף אחד לא אמר לי התקבלת לעבודה, אני מנסה לדייק, דיברתי לטלפון, אמרו לי להגיע לנקודה מסוימת, הגעתי לשם והסבירו לי איך זה עובד, אתה יוצא לחפיפה עם פלוני, נסעתי איתו ולמחרת הגעתי לעבודה, מי שהיה אחראי עלי בעבודה זה חיים הזה

ש. חיים היה הבוס שלך

ת. האחראי בעבודה זה היה חיים. הוא האחראי על החלוקה של העבודות, מי שהיה הבוס זה סמי. באיזה שהוא שלב רציתי מפרעה קטנה לחיות אז דיברתי עם חיים והוא אמר לי שהוא יבדוק עם סמי וסמי אמר לי תגיד לו שמחר אני אשלח לו מפרעה, ולמחרת הוא שלח לי מפרעה של 2000 ₪. כשסיימתי לעבוד לא קיבלתי את היתרה.

ש. אז בעצם אתה יכול לקבל הוראות ממקום העבודה מסמי או חיים

ת. כן.

ש. במהלך החודש הזה כשעבדת היית נוהג הרבה ברכב

ת. נכון

ש. היו אומרים לך סע לפה ולשם

ת. נכון

ש. היית מגיע בקלות

ת. ברמת הדרך, כמה שאפשר, משתדל

ש. זאת אומרת ידעת לנסוע בכבישים

ת. כן, אם לא ידעתי הייתי נעזר בקשר עם החבר'ה שאני עובד מולם

ש. אמרת שאתה לא יודע כבישים בכלל

ת. לא, לא בכלל, אבל בשפה של מספרים אני לא יודע.

ש. אז אתה לא יודע אף מספר של כביש

ת. לא אף מספר

ש. כביש 1 אתה יודע מה זה

ת. זה כביש ירושלים תל-אביב.

ש. קודם אמרת לתובע שאני לא יודע ראש העין, כפר סבא, איזה כביש

ת. את צודקת, אמרתי

ש. אתה זוכר שאמרת שאתה לא יודע איפה זה כביש 5

ת. כן

ש. היום אתה יודע איפה זה כביש 5?

ת. לא.

ש. אז תגיד לי איך אתה מסביר את זה שב- 16.12.07 אז כשנחקרת במשטרה אתה אומר שישי בבוקר, בשעה בין 9.30 ל- 10:00 סמי התקשר אלי לטלפון של העבודה... ובאותו זמן הייתי בכביש 5...

ת. את רוצה לומר שכשהוא שאל אותי מה קורה עם האוטו אני אמרתי לו שאני נמצא בכביש 5?

ש. אני מנסה לומר לך בעצם שלשאלות של החבר שלי מהתביעה אמרת שאתה לא יודע איפה זה כביש 5

ת. לך אמרתי עכשיו

ש. גם לתובע, ואני מראה לך בעדות שאמרתי למשטרה שהיית ביום כזה וכזה בשעה כך וכך בכביש 5

ת. יכול להיות, אני יכול לנסוע איתך לכביש מסוים ואני לא יודע את הדרך, ואחרי שבוע אני לא אזכור מספר הכביש הזה.

ש. אתה נראה לי בחור סופר אינטליגנט ובעצם ב- 2007 אתה אומר במשטרה שנסעת בכביש 5

ת. לא זכור לי.

ש. קצת מוזר לא

ת. שאלת אותי עכשיו ואני אמרתי שאני לא יודע איפה כביש 5. אני לא יודע מה הקשר לכל הסיפור הזה

ש. אתה זוכר שלפני שהגעת לאחותך בראש העין ונרדמת שם, ולפני שהטענת את הפלאפון אתה החזרת בחורה, אתה זוכר

ת. זה היה אחרי לילה שבין חמישי לשישי

ש. אתה זוכר

ת. כן

ש. מאיפה לאיפה נסעת להביא את הבחורה הביתה

ת. ביום חמישי אחרי שנסעתי מהא.ת. נכנסתי לאת. השני ואז ראיתי את המשאית שבאה לכיוון ונסעתי משם והייתי עם האוטו בדרך להרצליה, ומשם טלפונית דיברתי עם אותה ידידה ואספתי אותה מהתקווה בתל-אביב ונסענו אלי הביתה, גרתי פה בכפר סבא.

ש. לאן החזרת אותה

ת. הביתה לתל-אביב

ש. מתי

ת. למחרת בבוקר ביום שישי, וכל זה בתיאום עם סמי גם כן. דיברנו בבוקר והיה לי חשוב לדעת אם האוטו יכול להישאר אצלי סופ"ש וניסיתי לדבר איתו ומיום חמישי בערב כבר זה נדחה כל הזמן. אחרי שהיתה הבנה והסכמה שלמחרת בבוקר נחליט ושאני אלך לשים את האוטו בתל-עד.

ש. עם מי הגעת להסכמה הזאת

ת. עם סמי, ומה שהפחיד אותי שאחרי שהגעתי להסכמה והחזרתי אותה לתקווה וחזרתי לראש העין והחניתי את האוטו ראיתי את גיסי ואז קיבלתי טלפון מסמי ובשלב הזה קיבלתי את האיום הזה מסמי וזה משהו שככה הפחיד אותי מאד וזה מה שכאילו מנע ממני לחשוב באותו רגע אז הלכתי עם גיסי להביא את הבן שלו, חזרתי שמתי את הראש ולא שיתפתי אף אחד.

ש. מתי קיבלת אישור מסמי שאומר לך אלי תשאיר את האוטו אצלך

ת. לא קיבלתי אישור טוטלי לסופ"ש. זה התגלגל לעוד שעה ועוד שעה ובסוף הוסכם שזה ישאר עד הבוקר, ובבוקר התקשרתי אליו מיוזמתי ושאלתי מה קורה אם האוטו נשאר אצלי ובינתיים הלכתי להקפיץ את הידידה לת"א ומשם נסעתי לראש העין ואז היה שלב שהוא התקשר והתעצבן.

ש. בהתחלה אמרת שסמי נתן לך אישור לקחת את האוטו לסופ"ש

ת. אולי בהתחלה אמרתי שהעבודה של הנהגים היתה גם בשביל לזכות ברכב וטלפון מעבר למשכורת.

ש. זאת אומרת שורה תחתונה סמי אמר לך שאתה יכול להישאר עם האוטו עד לסופ"ש או לא

ת. לא אמר לי

ש. קבעת איתו מתי להחזיר את האוטו

ת. בבוקר אחרי שהייתי התקשרתי אליו אחרי שכאילו היה את כל הטלפונים האלה שביום חמישי וזה נשאר עד למחרת, בבוקר התקשרתי ושאלתי מה קורה סמי והוא אומר לי יכול להיות מאד שהוא ביקש ממני להשתדל להחזיר את האוטו בשעות הבוקר, אמרתי לו שאני רוצה לקחת את הידידה לשכונת התקווה ושעוד שעה שעה וחצי אני אחזיר את האוטו. יכול להיות שהיתה עוד שיחה אחרי הבוקר הזה, קרוב לוודאי שכן, וכשהגעתי לראש העין החניתי את האוטו וראיתי את גיסי אז הוא התקשר תוך כדי שאני יושב באוטו ואומר לי תוך 10 דקות אם אתה לא מחזיר את האוטו אתה לא יוצא משם חי

ש. כשאני מסתכלת בעדותך במשטרה ביום 7.12.07 בשעה 23:17 – מפנה לשו' 18 עד 31 בעמ' 2. אתה בהתחלה אמרת שאתה מעדיף לקבל הוראות מבוס כזה ולא מבוס אחר. בסופו של דבר אתה אומר כאן שגם חיים וגם סמי אמרו לי תחזיר את האוטו לתל-עד היום ביום חמישי. אז אני שואלת אותך אתה מודה שגם חיים וגם סמי אמרו לך תביא את האוטו ביום חמישי, למה לא החזרת את האוטו ביום חמישי?

ת. קודם כל כן היו לי תוכניות באמת לסופ"ש, בעצם כל העקשנות הזאת בטלפונים האלה לחיים וסמי וסמי וחיים זה היה כדי לנסות לשכנע את חיים וזה לא היה תחת עלבונות שזה דבר שספגתי מחיים במשך היום וכל הזמן ניסיתי להסביר לסמי ועובדה שכן היתה הסכמה ועובדה שכן האוטו נשאר אצלי עד למחרת.

ש. למה לא התייחסת בעדותך להסכמה של חיים

ת. ההסכמה היתה של סמי, רוב השיחות שלי היו עם סמי ומעט עם חיים.

ש. אבל גם במשטרה אתה לא אומר שסמי אמר לך אין בעיה תשאיר את האוטו

ת. הוא אמר לי תעלה מול חיים, תסכם איתו.

ש. אני מפנה אותך לשו' 25 בהודעתך

ב"כ המאשימה:

אני מתנגד תקראי את המשך המשפט

ש. אני מקריאה לך את המשך השורות בהודעתך. אומרים לך להחזיר את האוטו עכשיו, אתה מבקש שעה, איפה היית כשדיברת עם סמי בטלפון

ת. גם בהרצליה וגם בשכ' התקווה וגם בפתח תקווה כפי שאני רואה פה

ש. איפה היית כשאמרת שזה יקח לך חצי שעה – שעה להגיע לתל-עד

ת. אני לא זוכר את הפרט הזה. גם כשיש לי דברים לעשות וגם רציתי לנסות להרוויח זמן כדי לשכנע את סמי שאמר לי כל הזמן שהוא יבדוק. בסוף בשורה התחתונה הוא אמר שהאוטו צריך לחזור, בבום החזק בשיחת טלפון שהיתה ביום שישי.

ש. אתה אומר שסמי אמר לך עכשיו תחזיר את האוטו ואתה אומר שיקח לך חצי שעה או שעה להגיע. אתה מבקש רשות להחזיר את האוטו עוד שעה שעה וחצי

ת. בכל שלב שהרשיתי לעצמי להשאיר את האוטו עוד שעה או שעה וחצי כל הזמן היו טלפונים.

ש. קיבלת רשות מסמי אחרי שאתה אומר לו שיקח לך להגיע חצי שעה שעה להשאיר את האוטו עוד שעה או שעה וחצי וסמי הסכים

ת. ביום חמישי? כן.

ש. בעצם היה לך הסכמה של סמי להחזיר את האוטו עוד שעה וחצי

ת. נכון

ש. בזמן הזה אתה אומר נסעת לאסוף ידידה מתל-אביב, בדרך חזרה נעמדת בתחנת דלק ובדיוק סמי עלה איתך בקשר ודיברת איתו. ואז אתה אומר אחרי השיחה הזאת שנסעת אליך הביתה והלכת לישון .

ת. אם נסעתי אלי הביתה אחרי השיחה הזאת אז בטוח היתה הסכמה עם סמי ולא על דעת עצמי אני הולך, למחרת בבוקר אני מחזיר את האוטו. כבר היה מאוחר.

ש. סמי אמר לך מתי להחזיר את האוטו ובאיזה שעה

ת. כשהיתה הסכמה למחרת בבוקר

ש. באיזה שהוא שלב ביום חמישי סמי אמר לך מתי להחזיר את האוטו?

ת. כמו שאמרת אני עצרתי בתחנת דלק, עצרתי לא אחת כדי לדבר עם סמי וגם עם חיים, כדי להרוויח זמן, כי רציתי לנסות להשאיר את האוטו לסוף שבוע. הייתה הסכמה שהאוטו נשאר אצלי באותו יום.

ש. באיזו שעה ביום שישי סמי אמר לך להביא את האוטו? עד איזו שעה?

ת. התעוררתי מוקדם בבוקר, התקשרתי לסמי, אמרתי לו שאני צריך לנסוע לתל אביב, להקפיץ את הידידה הביתה ולנסוע לראש העין לאחותי.

ש. כשדיברת עם סמי, הוא אמר לך באיזו שעה להביא את האוטו?

ת. לא, אמרתי שאני מקפיץ את החברה לתל אביב, ואחרי זה יש לי עוד סידורים לסוף שבוע, ותוך שעה או שעה וחצי אחזיר את האוטו.

ש. למה הלכת לאחותך, הלכת עם הגיס שלך לגן, הלכת לישון?

ת. כל הכוונה שלי הייתה כשחניתי את האוטו ברחוב של אחותי, להיכנס לבית של אחותי, לאכול, להגיע לסוף שבוע, כדי שיהיה לי אוכל בבית, כמו שנהוג אצלנו בבית. בשלב זה, כשחניתי את האוטו, ירדתי מהאוטו, ראיתי את גיסי. בשלב הזה כשנעלתי את האוטו, נכנסתי לאוטו, אולי דקה וחצי הייתי איתו באוטו. בינתיים דיברנו דקה או שתיים, הוא רצה לנסוע להביא את הבן שלו מהגן, וסמי התקשר. בשיחה הזאת הוא איים עליי תוך עשר דקות אני צריך להחזיר את האוטו.

לשאלת ביהמ"ש, למה לא עזבתי את הכול והחזרתי את האוטו, כי פחדתי באותו רגע לעשות את זה. לא חשבתי גם מה לעשות. אני נבהלתי ממה שהוא אמר. גיסי אמר לי להביא את הילד, הלכתי איתו, הלכתי לבית של אחותי, שמתי את הראש בסלון, נרדמתי. רק כשהתעוררתי, רציתי לנסוע לתת להם את האוטו.

ש. כשסמי התקשר ואיים עליך, איפה היית?

ת. באוטו של גיסי. הוא לא שמע את התוכן של הדברים ולא עניתי. אמרתי אולי או קיי ונותקה השיחה. הוא לא שמע, וגם לא שיתפתי אותו. הרגשתי לא טוב, נכנסתי לבית של אחותי, והתחלתי להרגיש לא טוב פיסי.

ש. אמרת קודם שפחדת.

ת. נכון.

ש. פשוט למה לא התקשרת למשטרה? אתה יודע לחייג 100.

ת. את צודקת. אין לי תשובה לזה. פחדתי, התכנסתי בתוך עצמי. לא דיברתי עם אף אחד. נכנסתי לבית של אחותי, לא אכלתי. שכבתי לישון. התחלתי להרגיש עוד יותר לא טוב. זה מה שהיה. הלכתי לישון. הטלפון לא הפסיק לצלצל. העירו לי על זה בבית. שמתי אותו בטעינה. כיביתי אותו.

ש. ישנת טוב אחרי שכיבית את הטלפון?

ת. לא, לגמרי לא. הרגשתי ממש לא טוב. כל מה שקרה באותו ערב, כל התלונות של חיים במשך היום לא עשה לי טוב. השכנועים של סמי בסוף האוטו נשאר. למחרת זה השפיע עליי עוד יותר. יום לפני לא קיבלתי כאלה איומים מסמי.

ש. זו פעם ראשונה שמישהו בחיים איים עליך?

ת. (מהרהר). בקנה מידה כזה, כן.

ש. למה לא הלכת למשטרה?

ת. החלטתי שאני מחייג 100 במשטרה רק כשהבנתי שאני שרוי בסכנה, הבנתי שעוקבים אחריי. כשנתבקשתי להגיש תלונה, הבנתי שאני נמצא במקום שאין לי לאן לברוח, וההחלטה היחידה שקיבלתי זה להתנהג איך שהתנהגתי בדרך.

ש. אתה בעצם עוזב את הבית של אחותך בראש העין לאן?

ת. לכיוון כפר סבא.

ש. למה לכפר סבא?

ת. הכוונה שלי הייתה לנסוע באמת לכיוון טלעד. כל הדרך חשבתי מה יהיה איתי, לאיפה אני לוקח את האוטו. טלעד נמצא במקום מאוד חשוך, נידח. בטח ביום של שישי בערב, חשבתי מה אני הולך לעשות, איפה אני הולך לשים את האוטו. כל חציית הדרך הזאת אני צריך לחשוב מה אני עושה. איפה לשים את האוטו.

ש. באיזו שעה זה היה בערך?

ת. משהו עם כניסת השבת, ערב.

ש. ביום שישי בערב יש אנשים שעובדים בחברה?

ת. אני לא יודע. אני לא יודע מה זה הבניין הזה. כשאת נוסעת ברחוב שם, צריך להיכנס למחסום כזה לתוך הבניין. הבניין נראה לי ששייך להייטק או משהו. אחרי אחד הבניינים שם.

ש. כשיצאת מראש העין לפני כניסת השבת, היית בדרך להחזיר את האוטו לטלעד.

ת. כן.

ש. אני אקרא לך משהו שאתה אמרת, ואתה תגיד לי. שורה 56: "יצאתי לאוטו מתוך כוונה לנסוע אליי הביתה. בדרך הבחנתי באוטו סיטרואן.... מייד הבנתי שיכול להיות שזה הם... התקשרתי למוקד המשטרה..".

ת. זה מה שאמרתי.

ש.ב. בשלב הזה שאתה מרגיש שעוקבים אחרייך, ואתה מתקשר למשטרה, מדוע לא לקחת את האוטו ונסעת למשטרת כפר סבא, גם בשביל להגיש תלונה וגם כדי להיות במקום בטוח?

ת. הייתי בדרך למשטרה. הם רדפו אחריי. הדרך הייתה ארוכה.

בית המשפט:

העד מעיד מזה כשעה וחצי. מתוך זה כשלושת רבעי שעה חקירה נגדית לסנגורית הראשונה. בנסיבות אלה, הסנגורית תסיים את חקירתה עוד כרבע שעה, ולכל אחת מהסנגוריות האחרות מוקצית רבע שעה נוספת.

ש. אתה אומר שיצאת מהבית של אחותך לכיוון טלעד, ובמשטרה אמרת שאתה יצאת לכיוון הבית שלך. מתי אמרת את האמת?

ת. ברגע שאני מכונס בתוך עצמי בתוך פחד אחד גמור, היו תוצאות גם כן. אני לא המצאתי פה דברים. אני עבדתי בחברה. התכנסתי בתוך עצמי, לא שיתפתי אף אחד אחרי שקיבלתי את האיום. הבית שגרתי בו לא כזה רחוק מטלעד. הייתה לי כוונה לנסוע לטלעד, אבל פחדתי.

ש. איפה הבית שלך היה?

ת. ברחוב משה דיין. אולי במרחק של קילומטר וקצת.

ש. קודם לא זכרת באיזה רחוב אתה גר?

ת. עכשיו נזכרתי.

ש. אז אולי תיזכר מה נכון.

ת. זו התשובה שלי. אין לי תשובה אחרת להגיד לך.

ש. בחקירה הראשית כשהוא שאל אותך שאלות, אמרת שאתה נסעת, ומלפניך היה סיטרואן ברלינגו?

ת. כן.

ש. אתה נסעת והבנת שהוא עוקב אחריך?

ת. אני לא יודע מה להגיד לך. את רוצה תשובות שאת רוצה לשמוע.

ש. אתה זוכר שאמרת שנסעת והסיטרואן היה לפניך?

ת. כן. אני זוכר שאמרתי את זה.

ש. בדרך כלל, כשמישהו עוקב אחרי מישהו, זה שעוקב הוא מאחוריך, וזה שנעקב, הוא מלפנים. אתה עכשיו אמרת שהסיטרואן ברלינגו היה לפניך.

ת. רק ניסיתי לומר מאיזה קטע דרך ראיתי את האוטו, ואיך הבנתי מאמצע הדרך שזה הרכב שעוקב אחריי. אם יש התנהלות חשודה מבחינתי, ואני מסתכל קדימה, יש הטיה מבחינתי. הם היו לפניי. ראיתי את האוטו בפעם הראשונה כשעשיתי את הפרסה עם האוטו. לא חשדתי שהרכב עוקב אחריי. הרכב נוסע ומתקדם, וגם לא היו מכוניות מסביב. אנשים היו עסוקים בבתי כנסת. יצאנו מראש העין. אני שומר על קשר עין עם הרכב. כל הזמן הוא לפניי, ואני ממשיך בנסיעה אחריו, אני שומר על פערים שונים מבחינת מרחקים בינינו. הוא נוסע קדימה, הוא מאיץ את האוטו. הם פונים שמאלה, נסעתי אחריהם, ואחר כך פנו ימינה. החשדות הפכו להיות לא דמיוניות. חייגתי 100 באחד השלבים כשהם לפניי, בדרך לטלעד. בשלב הזה כשכבר פניתי ימינה, לפני הרחוב של טלעד, הם פנו, ואיך שאני פונה את הפנייה הזאת, החשדות שלי כבר לא היו סתם, ונכנסתי ללחץ, חייבתי 100. אמרתי שאני רוצה להודיע שעוקבים אחריי, שאנשים רוצים להרוג אותי, ועמדתי להגיש תלונה. הייתי חסר אונים. לא יכולתי לעשות שום דבר.

ש. כשהתקשרת למשטרה, הסיטרואן היה לפניך?

ת. כן.

ש. כשאתה אומר שהמוקדנית אמרה לך להגיע למשטרה, באיזה כביש התקשרת למוקדנית בכפר סבא?

ת. כביש אחד שאני פונה ימינה, אותו כביש שמחבר אותי כשאני מגיע ל – T שמאלה זה ויצמן. אני לא יודע את שם הרחוב ואת מספר הכביש.

ש. למה לא המשכת לנסוע למשטרה?

ת. נסעתי. אחרי שחייגתי, והם פנו ימינה לטלעד, ניסיתי להאיץ את האוטו להמשיך ישר. בשלב הזה הם כבר סובבו את האוטו, נסעו אחריי. ניסיתי להתחמק, הגעתי לטי.

ש. אתה אומר שעבדת חודש בחברה.

ת. כן.

ש. מישהו מהנאשמים האלה היה בקשר עבודה איתך בחודש שעבדת?

ת. מה זאת אומרת?

ש. קשר עבודה.

ת. היו לי נקודות איסוף. הייתי באוטו לבד. יש לי סידר עבודה. מעבר לזה, אני עומד מול חיים בקשר.

ש. את ראובן אתה מכיר מהעבודה?

ת. כן. הוא היה במשאית הגדולה. אני לא יודע אם היה איתו עוד מישהו או לא, אבל הייתי מעביר אליו את הדברים עם התעודות, את הסחורה.

ש. שלמה סוויסה – אתה מכיר אותו?

ת. לא.

ש. מה שם המשפחה של סמי?

ת. לא יודע.

ש. אתה הכרת אותו טוב.

ת. לא.

ש. אמרת שדיברת רק עם סמי.

ת. כי סמי הוא הבוס הישיר שלי, הוא נותן לי משכורת.

ש. כשאתה אומר שסמי התקשר אלייך, איים עלייך, לקחת את הילדה לגן והלכת לישון, איך אתה יודע שסמי התקשר אלייך? איך אתה יודע שזה סמי שאיים עלייך?

ת. מהיכרות בקולות, מי שמדבר איתי בטלפון, אני יודע מי דיבר איתי.

ש. מה השם משפחה של סמי?

ת. אני לא יודע.

ש. בן כמה הוא?

ת. לא יודע. פעם אחת מכל הפעמים בחודש ימים שאני עובד שם, שבועיים ימים אחר כך, אולי קצת יותר, אמרו לנו להגיע, ביקשו ממני להגיע למחסן שלהם, שצריך לקחת משם משהו, לא יודע. נסעתי לכרמיאל ביום שישי אחד. החבר'ה ישבו שם. חוץ מלראות את סמי פעם אחת בפנים, לא...

ש. ממי ביקשת מקדמה?

ת. מהאחראי הישיר שלי, חיים.

ש. חיים נתן לך ביד את השיק?

ת. כן.

ש. יש אדם שנחקר במשטרה, ואומרים לו: "אתה איימת על אלי בן גיגי, ולאדם הזה קוראים שלמה סוויסה, והאדם הזה נחקר...". אתה יודע מי זה שלמה סוויסה?

ת. לא.

ש. אתה יודע שאותו אדם שקוראים לו שלמה סוויסה ונחקר במשטרה, אמר שעבדת אצלו, ברחת עם האוטו, יצאו חבר'ה מהחברה להחזיר את האוטו?

ת. אני לא מכיר את שלמה סויסה.

ש. אתה אומר שיצאת מהאוטו בריצה לקיוסק?

ת. כן.

ש. איפה היה הקיוסק?

ת. בווייצמן, את פונה שמאלה לטשרניחובסקי. בדיוק הם עקפו אותי, הם חסמו אותי. מייד בלמתי את האוטו, שמתי ניוטרל וברחתי לקיוסק.

ש. מה המרחק בין האוטו והקיוסק?

ת. אני זוכר שרצתי בצורה אלכסונית. אני יכול להגיד שרצתי, לא הרגשתי את הרגליים. רצתי כמה שניות. נכנסתי לתוך הקיוסק.

ש. כשנכנסת לקיוסק, היו אנשים בקיוסק חוץ מבעל הקיוסק?

ת. כן, היו עוד כמה אנשים בודדים ואולי עוד שניים שלושה אנשים בחוץ, אם אני זוכר נכון, אני לא מדייק. היה אחרי הדלפק בחנות מישהו שהיה מוכר שם.

ש. בערך חמישה אנשים?

ת. כן. התאספו שם אנשים אחר כך בחוץ, באו להסתכל. כל השלב הזה אני מתחנן ומקבל מכות ביחד. זה היה בתוך הקיוסק.

ש. אתה זוכר את בעל הקיוסק אם הוא אמר לך משהו, פנה אלייך?

ת. בשלב הזה כשקיבלתי מכות, הוא אמר להם: "אתם לא מבינים מי בעל המקום, עם מי יש לכם עסק", ותוך כדי הוא גם מבקש ממני לצאת מהקיוסק.

ש. אתה זוכר עוד משהו בקשר לבעל הקיוסק?

ת. כן, באיזשהו שלב ביקשתי להישאר שם כי פחדתי, והוא הרים את הכיסא ונתן לי אותו בראש.

ש. סתם?

ת. כן, כדי שאצא. באותו שלב היה לי סחרחורת, וגררו אותי החוצה.

ש. סחרחורות מהכיסא?

ת. כן.

ש. איזה כיסא זה היה?

ת. אני לא יודע להגיד.

ש. קיבלת מכה חזקה?

ת. כן.

ש. ירד לך דם?

ת. היה לי דם. אני לא יודע איפה בדיוק. את שואלת אותי שאלות קשות. קיבלתי כיסא בראש, גוננתי על עצמי.

ש. כמה אנשים נכנסו לתוך הקיוסק?

ת. בהתחלה כולם, שלושתם. אחר כך ליאור אמר לי: "אתה יודע מי אני?", אמרתי שלא, והוא אמר לי ליאור. אמר לי ליאור שדיבר איתך, ביקשתי סליחה, ובזמן הזה קיבלתי מכות משני האחרים.

חקירה נגדית לעו"ד קוצר:

ש. בן כמה אתה?

ת. 38.

ש. אתה נשוי?

ת. גרוש

ש. יש לך ילדים

ת. ילדה בת 18

ש. במה אתה עובד

ת. כרגע לא עובד, לפני כן עבדתי בעבודות מזדמנות, שיפוצים

ש. כמה זמן אתה לא עובד

ת. למעלה משנה, אני עובד בעבודות מזדמנות לסירוגין

ש. ביום האירוע אתה נחקרת במשטרה בשעה 23:17

ת. סיימתי במיון וניגשתי עם אחי לתחנה

ש. אז היית כמה שעות בבית החולים, שוחררת והלכת לתחנת המשטרה

ת. כן

ש. העדת שאתה לא זוכר שהיה אמבולנס

ת. אני לא זוכר.

ש. אני רואה בדו"ח הרפואי שאתה בהכרה מלאה, אז איך אתה לא זוכר שהיה אמבולנס?

ת. לך אני אומר שאני לא זוכר, למרות שהייתי בהכרה מלאה. אני לא זוכר שהובלתי לבית החולים, אני לא זוכר איך הובהלתי לבית החולים

ש. אתה זוכר שהיית בהכרה מלאה

ת. אני לא זוכר איך הגעתי לבית חולים, אני זוכר שפוצצו אותי מכות וזה מה שאני זוכר.

ש. אתה למעשה כבר באותו יום נחקר במשטרה תחת אזהרה כחשוד שהשתמש ברכב ללא רשות

ת. לא חקרו אותי על גניבת רכב,

ש. שהשתמשת ברכב אחר ללא רשות

ת. מה שחשוב שקיבלתי איומים על חיי, אני לא גנבתי לאף אחד מכוניות

ש. חסמו לך את הכביש, קיבלת איומים על חייך, היית בחרדות, עצרת את הרכב באמצע הכביש, נכון

ת. כן

ש. ברחת מהרכב באמוק

ת. כן

ש. אתה רץ לפיצוציה ולא מסתכל אחורה

ת. נכון

ש. ואתה נכנס ישר מעבר לדלפק של בעל הפיצוציה

ת. לא, אני לא קפצתי ראש לתוך הדלפק, אני נכנסתי לקיוסק וביקשתי מאנשים תעזרו לי אנשים רוצים להרוג אותי

ש. איך אתה יודע שרוצים להרוג אותך

ת. כי קיבלתי איומים מסמי באותו בוקר

ש. סמי אומר שלא דיברתם ב אותו יום ולא עניתם לטלפונים

ת. או.קי. שאלת איך ידעתי שרודפים אחרי, אחרי שלא נכנסתי לפניה שהם רצו שאכנס אחריהם, ברחתי והכל והנה בתוך הקיוסק קיבלתי מכות.

ש. אתה יוצא מהרכב כי סמי מאיים עליך ואתה חושב שרוצים להרוג אותך ואתה רץ באמוק לפיצוציה

ת. נכון

ש. אתה נעמד באמצע הפיצוציה ומתחיל לצעוק

ת. לא, תוך כדי שאני נכנס באמוק לתוך הפיצוציה אני מתחנן על נפשי מאנשים שיעזרו לי, אנשים רוצים להרוג אותי. אני לא יודע לומר לך כמה אנשים היו בתוך הפיצוציה, היה את המוכר בדלפק ובפנים אולי עוד 2-3 אנשים, רצתי פנימה ונכנסתי לתוך הדלפק. בדיוק.

ש. עד השלב הזה אף אחד לא נוגע בך

ת. עד השלב שהם דולקים אחרי, זה ענין של שניות ואני חוטף פיצוצים

ש. חוזרת על השאלה

ת. עד שאני מגיע לדלפק אף אחד לא נוגע בי

ש. אף אחד גם לא מדבר איתך ואתה לא מסתכל אחורה כי אתה עסוק בלברוח

ת. כן, ולהתייחס לחולשה ברגליים שלי ולהסתכל אחורה וראיתי 3 אנשים אחריי.

ש. והכל תוך כדי הבהלה

ת. כן

ש. איך אתה יודע שזה שלושת האנשים שמאחוריך ולא האנשים שבפיצוציה.

ת. ראיתי 3 אנשים שרודפים אחריי

ש. אתה בלחץ, אתה באמוק להסתתר ואתה עומד בפיצוציה וצועק תעזרו לי, יש אנשים בתוך הפיצוציה וכאלה ברחוב, תוך כדי הבלגן אתה מסתובב ורואה 3 אנשים רצים, יכול להיות שהבן אדם השלישי זה מישהו ברחוב שבא לשמוע למה בן אדם צועק תעזרו לי מנסים להרוג אותי.

ת. אני מזהה את שני האנשים האלה (מצביע לעבר 2-3) ומזהה אדם עם קפוצ'ון

ש. אבל אנחנו לא יודעים שזה הוא

ת. אני לא יכול להגיד לך שזה הוא, יש לו מבנה גוף דומה.

ש. אתה מסכים איתי שאתה באותו יום בלחץ, באמוק, ובלי קשר לאנשים שראית שלושה בתוך האוטו, היו עוד אנשים בפיצוציה והיו אנשים נוספים ברחוב ששמעו אותך צועק, נכון

ת. כן

ש. יכול להיות שהבן של בעל הפיצוציה גם היה שם וניסה להוציא אותך החוצה, סתם היפותטית כי השתוללת ושברת דברים ליד הדלפק

ת. אני לא ידוע לומר לך אם זה בן או בעל הפיצוציה ,מי שהיה בדלפק שמה הוא אחד שביקש ממני לצאת תוך כדי שהוא מבקש מהם להפסיק ואני מתעקש לא לצאת מהפחד

ש. אז תוך כדי גם הוא משתמש באלימות נגדך

ת. לא, הוא מנסה כאילו לבקש ולעזור שאני לא אקבל מכות ולנסות לגרום לי לצאת, אבל באיזה שהוא שלב הוא ראה שהרסו לו את המקום, אז הוא הרים כסא היכה אותי איתו על הראש ואמר לי תצא מפה

ש. אותו אדם שאתה טוען שהיה עם קפוצ'ון

ת. בהתחלה הוא רץ לתוך הקיוסק, כולם רצו אחריי פנימה לתוך הדלפק ולהכות אותי, כל השלושה שרצו אחריי, ההוא עם הקפוצ'ון והשניים שכאן שאני מזהה.

ש. איך אתה מצליח לראות את כל הדברים האלה?

ת. אז הייתי אמור לאבד את ההכרה לפי מה שאת אומרת, אני מנסה לגונן על עצמי ואני רואה את הכל.

ש. לפני שניה לא זכרת שנסעת באמבולנס ואיך פינו אותך מהמקום, איך אתה זוכר לתאר לפרטי פרטים מי הכניס ידיים לאן

ת. עם האמוק והלחץ רצתי וכולם אחרי לתוך הדלפק וזה השלב שבעל המקום התחיל להזהיר אותם אתם לא מבינים של מי המקום, הבחור עם הקפוצ'ון יוצא החוצה והידיים שלו היו בכיסים, בשלב הזה הוא צועק לי אתה יודע מי אני? אני ליאור שדיבר איתך בטלפון. ובשלב הזה השניים האלה ממשיכים להרביץ לי.

ש. אתה שוכב על הרצפה

ת. אני מנסה להתגונן ולהגן על עצמי.

ש. איך אתה מתגונן

ת. נותנים לי אגרופים, בעיטות.

ש. איך היית כשפנה אליך זה עם הקפוצ'ון

ת. אני עומד כשזה עם הקפוצ'ון פנה אליי.

ש. איך אתה מתגונן

ת. מכסה את הפנים עם הידיים, מקבל אגרופים לפנים משני אנשים, אגרופים לפנים ולבטן, בעיטות לרגלים

ש. וכל זה קורה והוא עומד ומדבר איתך

ת. זה מתפתח וגם זה עם הקפוצ'ון אח"כ מרביץ לי

ש. ובעל הפיצוציה גם הרביץ לך

ת. כן.

ש. מספר כאן בכלל שוטר בשם ניר הרשקוביץ שצפה במצלמות האבטחה במקום שבכלל כשנכנסים אחריך אנשים אתה מאחורי הדלפק

ת. נכון

ש. אבל סיפרת שלפני שהספקת לעבור מעבר לדלפק הם הספיקו להרביץ לך

ת. לא, הם הרביצו לי בזמן שהייתי אחרי הדלפק, הם לא תפסו אותי לפני כן.

ש. גם אותו שוטר שצופה בהקלטה לא אומר מילה ולא רואה שום בעיטה , איך אתה מסביר את זה שהוא צופה ולא רואה אפילו בעיטה אחת ואתה אומר היום שגם כששכבת על הריצפה קיבלת בעיטות לפנים ולגוף, איך זה נעלם ממצלמות האבטחה

ת. לא יודע להגיד לך

ש. יכול להיות שאתה מגזים, לא זוכר וכו'

ת. לא, כל מה שניסיתי לראות ולהיזהר ממנו זה אותו ליאור שהציג את עצמו בשם ליאור כי הוא היה עם קפוצ'ון ועם ידיים בכיסים ופחדתי שיש לו משהו חד או חם שלא יפגע בי .

ש. אותו שוטר ניר הרשקוביץ מסתכל בקלטת ולא רואה אף אדם עם קפוצ'ון.

ב"כ המאשימה:

אני מתנגד, אין שום תיאור של אף אחד עם ביגוד.

ת. אני אומר את דבריי כי זה הדבר שהכי הכי חששתי ממנו שלא יהיה שם.

ש. אתה מסכים איתי שמבחינתך זה היה מאד בולט שהיה אחד באמצע הפיצוציה עם ידיים בכיסים וקפוצו'ון

ת. אני לא יודע מה הי שם, אני לא בודק את המצלמות, אני יודע מה שחטפתי ומה שניסיתי להתגונן וממה חששתי.

ש. יכול להיות שסתם בן אדם בא אליך עם קפוצ'ון ואמר לך אני ליאור ואני דיברתי איתך

ת. זה לא הגיוני שבן אדם יצוץ מהיכן שהוא ויגיד לי ככה. הוא פנה אליי בגישה הזאת ואמר לי אני ליאור שדיבר איתך בטלפון ובזמן הזה התחננתי על נפשי, התחננתי.

ש. אתה מעיד בבית משפט ואתה לא יכול לזרוק סתם דברים באוויר

ת. חס וחלילה

ש. תסכים איתי שאתה לא יכול להגיד על הבן הזה (נאשם 1) שהוא נגע בך ככה

ת. אני לא מכיר, האדם שפנה אלי עם קפוצ'ון לא יכולתי לראות את כל כולו ברמה.

ש. אותו שוטר שצופה בקלטת גם לא רואה שום כסא בראש

ת. זה מה שחטפתי ואני לא ממציא את זה

ש. איך זה נעלם מהקלטת של הפיצוציה

ת. אז אני ממציא? אני אומר לך שלא

ש. סמי אומר שהוא לא איים עליך ולא דיבר איתך בכלל

ת. או.קיי

ש. אתה דיברת עם הרופא בבית החולים

ת. כן

ש. הרופא האורתופד כותב שלדבריו שלושה אנשים הרביצו אותו על ידי כסאות. לפי הסיפור שלך פה יש 4 אנשים, בעל הפיצוציה נתן לך כסא בראש

ת. זה היה בשלב הסופי

ש. כסא בראש זה לא תקיפה

ת. זה היה כדי להוציא אותי.

ש. לרופא אמרת ששלושה אנשים תקפו אותך והרביצו אותו על ידי כסאות ברזל

ת. אני לא אמרתי כסאות ברזל

ש. גם הרופא ממציא

ת. אני לא יודע, אני סיפרתי שקיבלתי מכות וסיפרתי את כל השתלשלות הדברים

ש. היו שם אנשים חוץ מבעל הקיוסק שמנסים לדחוף אתכם החוצה

ת. לא

ש. בעל הקיוסק מנסה

ת. כן, והאנשים שתוקפים אותי, אחרי הכסא בראש של בעל הקיוסק הם הצליחו לגרור אותי החוצה, כל הזמן ניסיתי להיתפס בדברים וגם ברגליים של אנשים ברחוב.

ש. היית למעט העדות הזאת בבית משפט היו לך עניינים נוספים בבית משפט

ת. זה לא רלוונטי, היו לי.

ש. נבדקת על ידי פסיכיאטר במסגרת אותם הליכים

ת. לא.

ש. בטוח

ת. במיליון אחוז.

ש. אתה השתוללת בעסק

ת. ניסיתי להתגונן עם הידיים

ש. לא שברת דברים והעפת דברים

ת. שום דבר, ניסיתי לגונן דברים כל הזמן

ש. מפנה אותך למזכר המשטרה שם נרשם מפי רון הכהן שהפלאפון של האדם שהשתולל ושבר נשאר במקום

ת. מי זאת?

ש. שוטרת שהתכוונה אליך ואמרה שאתה השתוללת במקום

ת. לא השתוללתי

ש. הפלאפון שלך נשאר שם

ת. יכול להיות מאד.

ש. כי גם בעל המקום מספר שאיך אתה הגעת לדלפק התחלת לשבור דברים

ת. חס וחלילה, אני נכנסתי בהסטריה תוך תחינה שיעזרו לי ותו לא, לא שברתי דברים, התחננתי על נפשי ולא שברתי דברים, מאיזו סיבה? למה?

משיב לשאלות עו"ד קארין בן עמי

ש. אני מפנה אותך לעדות של שי אלבז – בעל המקום – שטוען שניסית לברוח דרך הקופה והפכת את המדף של המוצרים ושברת בקבוקים תוך כדי ניסיון הבריחה שלך ואז הוא התערב

ת. מה הוא טוען שניסיתי לברוח מהקיוסק?

ש. חוזרת על השאלה

ת. לא שברתי שום דבר, לא הפכתי, אני רצתי פנימה בהסטריה, התגוננתי על עצמי, לא שברתי לא במתכוון וגם שלא במתכוון. תסתכלי על האנשים מבחינת איך הם נראים, להיכנס לדלפק כזה ולחטוף מכות שם אפשר שישברו דברים, אני נכנסתי ראשון והתעקשתי להישאר שם ולא לצאת משם, כך שאין סיכוי שניסיתי לברוח כי משם הייתי בורח כנראה ל...

ש. אתה היית מאחורי הדלפק וטענת פה מקודם שפחדת ולא רצית לצאת משם

ת. כן

ש. אבל טענת שמאחורי הדלפק שם הרביצו לך ונתנו לך מכות ואגרופים, אני לא מבינה למה אתה לא רוצה לצאת משם?

ת. לאן לצאת?

ש. אתה אומר שאתה מפחד ממה שיקרה לי

ת. אבל זה עדיין הכי בטוח שם מבחינתי, אז הייתי נשאר שם והולך להביא להם את האוטו

ש. למה לא הלכת לתת להם את האוטו

ת. כי פחדתי על החיים שלי, נשמה, אם הייתי באמת יוצא משם אז אולי לכי תדעי אולי הייתי מסיים את החיים שלי, זאת היתה התחושה שלי

ש. היה להם כלי נשק

ת. אולי היו הורגים אותי, זה מה שהבנתי

ש. בכל זה בעל הפיצוציה , אתה מתאר משהו שאתה הולך למות

ת. אני מתאר את הפחד שהיה אבל הם הספיקו והצליחו לעשות מה שהם עשו

ש. ובעל המקום רואה אנשים שמרביצים ונותן להם להרביץ

ת. הוא הזהיר אותם אתם לא יודעים של מי המקום

ש. היו עוד אנשים ברחוב

ת. כן

ש. ואנשים ראו את מה שקורה שם

ת. קרוב לוודאי שכן, הם היו בחוץ, לא נכנסו פנימה, היו כמה אנשים שם לא התקהלות גבוהה אבל התקהלות

ש. איפה היית כשראית עוד אנשים בחוץ

ת. בתוך הדלפק חוטף מכות ומנסה להגן על עצמי

ש. קודם אמרת שהסתרת את הפנים וניסית להתגונן, אז איך שראית שיש אנשים בחוץ

ת. תמיד שמרתי על ראיה והדבר היחידי

ש.ב. איך אתה מסתיר את הפנים ושומר על ראיה

ת. אני שומר על הפנים וגם על הגוף ותוך כדי רואה את אלה שנותנים לי מכות, והאדם היחיד שאני מנסה להישמר ממנו זה אותו אדם שהציג את עצמו מפני אותו ליאור עם הקפוצ'ון .

ש. אתה יודע מהאנשים שמאחורה מה כל אחד נתן לך

ת. בדיוק לא

ש. אתה רוצה שאאמין שראו אותך אנשים בחוץ, אזרחים שסתם היו שם ורואים בן אדם שמפוצצים אותו מכות והם ממשיכים ללכת

ת. לא היו שם הרבה אנשים, עמדו שם והסתכלו, הכל קורה תוך כדי.

ש. כשהמשטרה כשמגיעים כבר למקום

ת. בשלב כאילו שכבר הצליחו להוציא אותי החוצה ואני מנסה להיתפס בכל מיני אביזרים ראיתי כאילו ניידת ואז קמתי וצעקתי לעבר השוטר שיעזור לי וזה היה שלב כאילו שכבר

ש. למה לא הגעת לדיון הקודם?

ת. אני לא זוכר.

ש. איך אתה לא זוכר? זה היה לפני חצי שנה- שנה

ת. כן

ש. אתה פה כן יודע להגיד לי איך אתה זוכר כל כך הרבה פרטים מלפני 5 שנים, אבל למה לא הגעת לדיון אתה לא זוכר?

ת. אני לא זוכר וההזמנות שלי מגיעות לבית של אמא שלי ושם זאת הכתובת שלי, שם אני גר ולא תמיד אני נמצא שם

ש. איפה אתה גר

ת. אני גר שם כרגע, בנתיבות, זאת הכתובת שלי, ויש פעמים שאני לא נמצא שם, יש קצת בעיות עם האמא.

ש. למה לא הגעת לדיון

ת. לא ידעתי שהיה לי דיון, לא קיבלתי את ההזמנה הזאת.

ש. למרות שכן קיבלת הזמנה בית משפט הוציא לך צו הבאה אחרי שבית משפט הגיע למסקנה שנודע לך על מועד הדיון. אתה כן ידעת על מועד הדיון.

ת. אני אומר לך שלא. לא הגעתי כי לא קיבלתי את ההזמנה.

ש.ב. מי זאת שולה בן גיגי אליה נמסר הזימון לדיון הקודם

ת. זאת אמר שלי.

ש. אני אומרת לך בהודעה שלך במשטרה באותו יום בערב אתה אומר את השמות ובין היתר את השם של הנאשם שלום, מפנה אותך להודעתך באותו יום ב- 23:00 בלילה שו' 72.

ת. רשום פה שרק את ליאור לא הכרתי

ש. ואתה אומר את השמות של שלושתם. הנאשם שלום עבד באותה תקופה בצפון ולא היה לו שום קשר אליך, מאיפה אתה מכיר אותם ויודע להגיד את שמו?

ת. אני לא זוכר, אבל אם תרענני את זכרוני בשמות אני אזכור, אני מכיר שמות מהעבודה, שלום וראובן אני מכיר מהעבודה.

ש. אני אומרת לך שהנאשם בכלל אומר שלשלום לא היה שום קשר איתך, הוא עבד בצפון ואתה אמרת שהיה לך קשר עם סמי וחיים

ת. לא היה לי קשר ישיר עם שלום אבל אני מכיר אותו מהעבודה בתור שלום

ש. אתה עבדת גם בצפון

ת. לא עבדתי בצפון, אבל אני מכיר אותו מפה, הוא עבד גם פה, מצביע על הנאשם 3, הוא לא עבד רק בצפון.

ב"כ הנאשם 3:

מובהר ששמו הפרטי של הנאשם 3 הוא גם שלום.

ש. השוטר שמגיע למקום, למה לא אמרת בכלל שתקפו אותך.

ב"כ המאשימה:

אני מתנגד לשאלה, אני מפנה לדו"ח הפעולה - ת/10.

עו"ד קוצר ברשות בית המשפט:

ש. אני קוראת חקירה נוספת של בעל הקיוסק מיום 27.1.09 שהוא אומר ששני אנשים רצו אחריך ואתה נכנסת ופירקת לו חצי חנות, הוא חוזר כל הזמן על המספר 2.

ת. אני אומר שרצו אחריי שלושה אנשים. כל שעשיתי זה להתגונן.

ש.ב. כשאתה עוזב את האוטו אתה מאד מפחד, מה שמעניין אותך זה למצוא מקום בטוח ואתה רוצה כמה שיותר מהר להגיע למקום בטוח, בזמן הזה יש לך אפשרות להסתכל אחורה תוך כדי ריצה ולראות כמה רודפים אחריך?

ת. לא

ש.ב. אז איך ידעת שבמרדף היו שלושה

ת. יצא לי לסובב את הראש לשניונת , ראיתי שלושה ונכנסתי לקיוסק

ב"כ המאשימה:

אציין שבגרסה הראשונה של בעל הקיוסק מדובר ששלושה נכנסו אחריו לקיוסק והגרסה השניה נגבתה שנתיים אחרי.

עו"ד קירשנברג ברשות בית המשפט:

ש. אני אומרת לך באמת שאתה כל מה שאתה מספר כאן מתבסס על זה שבעצם אתה טעית בזה שלא החזרת את הרכב ביום חמישי

ת. אין קשר בין הדברים

ש. ואתה למעשה פחדת מהתוצאות של זה שלא החזרת את האוטו ביום חמישי וגם לא ביום שישי וגם לא ביום שישי בצהריים.

ת. כשהגעתי לראש העין התכוונתי להחזיר את האוטו כמו שדיברתי, אבל אחרי שראיתי את גיסי הוא התקשר 10 דקות אח"כ ואמר לי תוך 10 דקות להחזיר את האוטו

ש. אתה חייגת 100 ביום שישי בצהריים

ת. כן

ש. אתה אמרת שסיפרת למוקדנית בקצרה מה שהיה

ת. נכון

ש. אתה היית בשיא הלחץ כשקיבלת את הטלפון מאותו סמי, אבל היית בבית אחותך, היה אוכל, שבת, למה כשאתה מת מפחד והגיס שלך והפלאפון לידך אתה לא מתקשר למשטרה וכשאתה על הכביש בלי דיבורית מתקשר למשטרה ועוד מספר בזמן נהיגה למוקדנית בקצרה מה שקרה.

ת. את צודקת, אני אגיד לך מה היתה הטעות שלי, אולי הייתי צריך לגשת עם האוטו לתחנת משטרה, לתת להם את המכונית והמפתחות ולהגיד להם מה הבעיה ולא עשיתי את זה.

ש. פחדת שיעצרו אותך

ת. אני לא מאחל לאף אחד לעמוד במה שאני עמדתי.

ב"כ המאשימה:

אין חקירה חוזרת.

אבקש לפסוק הוצאות לעד.

<#2#>

החלטה

אני פוסק לעד הוצאות עבור עדותו וזאת כפי פרטיו בסעיף 1 לרשימת עדי התביעה.

נקבע לסיום שמיעת ראיות ליום 17.3.13 בין השעות 09:00 ל- 16:00

למועד זה תזמן המזכירות את ע"ת/5, ע"ת/6 וע"ת/7 כאשר התביעה תעדכן אותם במקביל בימים הקרובים שחובה עליהם להתייצב לדיון זה ולהתאים את יומניהם לכך.

נמסר כי בפרשת הגנה יעידו הנאשמים וכן לבקשת ההגנה תזמן המזכירות לאותו מועד את מי שהיה נאשם 4 שי אלבז כפי פרטיו בכתב האישום וכן את מר שלמה סוויסה מרח' השדמה 11 כרמיאל, כאשר הנאשמים 2,3 יודיעו לו כבר בימים הקרובים על מועד הדיון.

ככל שהזמן יאפשר זאת, יתקיימו סיכומים בעל פה. ואם הזמן לא יאפשר זאת הסיכומים יהיו בכתב.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.