1. תביעת שכר טרחה שהוגשה בסדר דין מקוצר על ידי עו"ד יואל שמחי כנגד המנוח אהרון שמחי וכנגד אשתו פנינה שמחי. לאחר שהמנוח נפטר, ביקש התובע לשנות הנתבע לעזבון המנוח. כן הסכים למחוק הנתבעת מכתב התביעה. כמפורט בתביעה הוא ייצג את המנוח בהליכים משפטיים רבים במהלך השנים משנת 2001 בהתאם להסכמי שכר טרחה שצירף. המנוח לא שילם שכר הטרחה ועל כן נתבע סך של 187,707 ₪.

2. בבקשת הרשות להגן נטען שסוכם על שכר טרחה בגובה 5,000 דולר וסכום נוסף של 720 ₪. כן המנוח שילם לתובע שכן המנוח שהיה נגר במקצועו עשה עבור התובע עבודות רבות בביתו ובמשרדו וסוכם בין הצדדים ששכר הטרחה יקוזז כנגד ביצוע עבודות אלה. עוד טענו שהתובע הפסיק לייצג המנוח בשנת 2006. כן טענו להתיישנות התביעה.

3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומטעם אשתו. מטעם הנתבע הוגשו תצהירי עדות ראשית של אשת המנוח, בנו של המנוח וכן חבר.

4. דיון משפטי:

התובע הציג שלושה הסכמי שכר טרחה שערך עם המנוח. מיום 19.11.01, 17.1.02, וכן הסכם שכ"ט ללא תאריך. התובע טען שמדובר בנושאים שונים שניתנו לטפולו. בהסכם מיום 19.11.01 פורט מהות התביעה הינה הליכי הוצל"פ, תביעה כנגד האגודה לפרעון שיקים, תביעה כנגד האגודה ובנק לאומי למשכנתאות. שכר הטרחה נקבע כ120,000 ₪ כאשר שכר הטרחה הבסיסי הוא 6,000 ₪.

בהסכם מיום 17.1.02 פורט סך של 720 ₪ בגין תביעת הוצל"פ וכן סך של 5,000 דולר עבור תביעה נגד האגודה והבנק. שכר הטרחה שם נקבע כ 15% מסכום התביעה.

בהסכם שאינו נושא תאריך פורט שהינו עבור תביעה והגנה בתיקי שער אפרים ובנק לאומי למשכנתאות.

התובע טען שמדובר בשלושה הסכמי שכ"ט עבור ענינים שונים, אולם מעדותו בבית המשפט התרשמתי שמדובר למעשה באותם נושאים של התביעה בנושא שער אפרים ובנק לאומי למשכנתאות וכן הליכי הוצאה לפועל. כך העיד שלמעשה החתים את המנוח כל פעם מחדש על הסכם שכר טרחה (ראה עמ' 6 שורות 1-4 לפרוטוקול). ככלל התרשמתי מעדותו שהסיבה שהחתים את המנוח על ההסכמים הנוספים הינה העובדה שלא שילם החוב ולכן ביקש לשוב ולחזק חבות המנוח כלפיו בגין אותה עבודה שביצע עבורו ועל כן אין כל מקום לפסק שכר טרחה בגין כל הסכם שכ"ט בנפרד .

5. התובע בכתב התביעה פירט ההליכים שטיפל עבור הנתבע. ההליכים הנוגעים לתיק ההוצאה לפועל כן הליכים הנוגעים לתביעת הבנק, נעשו כבר משנת 2002 ואילך. מאחר והתביעה הוגשה בחודש פברואר 2010, סבורני שקיימת התיישנות על פעולות שביצע התובע עד לחודש פברואר 2003. לא קיבלתי ממנו כל הסבר מספק מדוע ישב כל השנים ולא הגיש התביעה.

6. הנתבע בסיכומיו טוען לעושק שכן ההסכמים הינם מקפחים וחורגים מכל אמת מידה סבירה וכן שהתובע פעל בניגוד לחובת האמון המוטלת עליו. בבקשת הרשות להגן שהוגשה ע"י הנתבע כלל לא נטענה טענות אלה, ועל כן הינן בגדר הרחבת חזית אסורה. אף לגופו של ענין לא שוכנעתי שאכן ההסכם נגוע בעושק, שכן התובע ביצע עבודות משפטיות עבור הנתבע במסגרת הליכים משפטיים. כן לא הוכח שהמנוח לא היה כשיר לחתום על הסכמי שכ"ט כאשר עשה כן.

7. הנתבע טוען שמאחר והסכמי השכ"ט לא התייחסו למצב בו מופסק הייצוג באמצע הטיפול המשפטי אזי חסר זה שולל את זכאות התובע לשכר טרחה. איני סבורה כך, שכן בהתאם להסכמים יש לשלם שכ"ט עבור עבודה שבוצעה. ברור הוא שלא מגיע לתובע מלוא שכר הטרחה שכן לא הוכח על ידו שהעבודה בוצעה על ידו במלואה.

8. באשר לפעולות שננקטו על ידי התובע לאחר מכן, אכן הציג התובע הליכים משפטיים בהם נקט. עם זאת ואין מחלוקת על כך שהתובע הפסיק לייצג המנוח בשנת 2006, כאשר עד אותה עת לא הסתיים הטיפול המשפטי. עם כן מהו הסכום המגיע לתובע עבור עבודתו? לאור האמור לעיל ומאחר ואכן יש תקופת זמן שהתיישנה ועל דרך האומדנא סבורני שיש לקבוע סך של 3,000 דולר .

9. האם הוסכם בין התובע למנוח על קיזוז שכר הטרחה כנגד עבודות נגרות שביצע המנוח עבור התובע? איני סבורה כך. אשת המנוח הצהירה אומנם שהמנוח ביצע עבודות נגרות של מטבח בבית התובע, אולם התובע ואף אשתו שבו והעידו שכל שעשה המנוח הינו לקיחת מידות למטבח, כאשר בסופו של יום מי שביצע את העבודה זהו נגר אחר. אף אשת המנוח בבית המשפט העידה שלמעשה למעט לקיחת המידות של המטבח, לא יודעת היא מה ביצע המנוח עבור התובע בכל הנוגע למטבח. עלי לציין שבנו של המנוח העיד שהמנוח ביצע עבודות נגרות במטבח עבור התובע, אולם מאחר והיה כבן 12 אותה עת, איני סבורה שזוכר הוא את שאירע, וכאשר קיימת עדות ברורה של התובע ואשתו שעבודות הנגרות במטבח לא בוצעו כלל על ידי המנוח.

10. התובע העיד שהמנוח ביצע עבורו עבודת נגרות פשוטה של הרכבת מדפים לספריה. התובע טען שעסקינן בעבודה פשוטה אשר לא סוכם שלא ייגבה כל סכום עליה (ראה עמ' 10 שורות 3-10). גם בנו של המנוח העיד שהמנוח ביצע עבודות נגרות של ספריה לתובע. עם זאת לא הוכח כלל בפני שהיתה הסכמה בין המנוח לתובע שיש להפחית סכום ביצוע עבודת נגרות זו משכר הטרחה שחב המנוח לתובע.

11. לאור כל האמור לעיל יש לחייב הנתבע, עזבון המנוח אהרון שמחי לשלם לתובע את הסך של 3,000 דולר בערכו השקלי נכון ליום מתן פסק הדין וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנסיבות הענין ומאחר ורוב סכום התביעה נדחה, אזי אין צו להוצאות.

ניתן היום, כו באייר תשע"ג, 16 במאי 2013, בהעדר הצדדים.