רקע

1. התובעת 1, עמותת פאר מעלות, הינה עמותה רשומה שמטרותיה, בין היתר, עזרה לנזקקים ומעוטי יכולת בעיר מעלות והעלאת מודעות בנושאי יהדות, זוגיות ומשפחה (להלן: "העמותה"). התובעים 2-23 הם מתנדבים בעמותה.
2. הנתבעת, חברת פלאפון, הינה חברת תקשורת, עמה התקשרו התובעים בהסכמים לאספקת שירותי רדיו וטלפון (להלן "הנתבעת" או "פלאפון").
3. התקשרות זו בין הצדדים הולידה תביעות הדדיות, ובמסגרת תיק זה נדונו תביעתה של העמותה נגד פלאפון, תביעותיהם של כל אחד ממתנדבי העמותה נגד פלאפון ותביעת פלאפון נגד העמותה ונגד כל אחד מהמתנדבים.

התביעה (המתוקנת שכללה את העמותה ואת המתנדבים בה) הועמדה ע"ס של 417,021 ₪; התביעה שכנגד הוגשה ע"ס של 174,774.38 ₪.

1. הצדדים השכילו להסכים להכרעה בכל הטענות והתביעות על דרך הפשרה, לפי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, כאשר התקרה שביהמ"ש הוסמך לפסוק הועמדה ע"ס של 150,000 ₪, למי מהצדדים (ולאחר קיזוז בין התביעות).

עובדות שאינן שנויות במחלוקת וטענות הצדדים בתמצית

1. ראשיתה של ההתקשרות בין הצדדים, בפגישה שנערכה בין מנהל העמותה, הרב יעקב מלכה, התובע מס' 2 (להלן: "הרב מלכה") לנציג מטעם הנתבעת. לאחר מו"מ ביניהם, נחתם בתאריך 30.12.2007 הסכם בין העמותה לנתבעת (להלן "ההסכם") להעברת 27 מנויים (מכשירים ניידים) מחברת "סלקום" לנתבעת במסגרת תוכנית "טוקסידו". מדובר במנויים של מתנדבים פעילים בעמותה בעיקר ושל תורמים לעמותה (להלן: "מנויי הבן").
2. במהלך תקופת ההתקשרות היו לתובעים טענות שונות כנגד התנהלותה של הנתבעת, ובין היתר, טענות להפרת ההסכם עימם ולשירות לקוי. הם פנו לא מעט, הן בעל פה והן בכתב, לנתבעת ונערכו מספר ישיבות ומפגשים בין הצדדים, התובעים באמצעות הרב מלכה, לנציגי הנתבעת, בניסיון ללבן נושאים שונים הנוגעים להסכם ולהסדיר מחלוקות שונות שעלו, עקב החיובים החודשיים השונים.

התובעים סקרו בכתבי הטענות שהגישו את השתלשלות האירועים בין הצדדים, את הפגישות עם נציגי הנתבעת ואת פניותיהם לנתבעת לצורך טיפול בנושאים השונים.

1. מלבד המחלוקות סביב פרשנות סעיפים שונים בהסכם המקורי, חלוקים הצדדים בדבר התוקף המשפטי שיש ליתן להסכמות ולהבטחות שהיו במפגשים השונים, לזכאותם של התובעים לדרישות השונות שהעלו ולקיום ההתחייבויות שהנתבעת לקחה על עצמה.
2. במסגרת פרק זה אציג את עיקר טענותיהם של הצדדים בנושאים השונים, בהיבט כללי ומבלי להיזקק לרכיבי התביעה הקשורים לכל אחת מהטענות; בהמשך יינתן ביטוי כספי, לכל אחת מהטענות ביחס לתובעים השונים.
3. טענות התובעים

התובעים טענו, בין היתר, כי הנתבעת הפרה את תנאי ההתקשרות שסוכמו עימה הפרה יסודית, לא נתנה מענה לפניותיהם, הציגה מצגי שווא, רימתה והטעתה אותם באמצעות מצגים ונתונים שונים בנוגע לאספקת קווי תקשורת ומכשירים לתובעים והתעשרה על חשבונם שלא כדין. היא אף לא כיבדה, כך נטען, את ההסכמות אליהן הגיעו בפגישות השונות וחרף ההבטחות שניתנו, פעם אחר פעם, באותן פגישות, הנתבעת לא מילאה את חלקה, כך למשל, בניגוד לסיכום עמה, היא חייבה את העמותה בחיובים של מנויי הבן, חשבוניות ו/או דרישות התשלום נשלחו לא אחת למען שגוי או לא נשלחו בכלל ולא נשלח דו"ח פירוט שיחות חודשי כמוסכם.

וביתר פירוט :

• 1. העמותה והמנויים חויבו בגין תשלומים שונים שלא היו אמורים לשלם בהתאם להסכם.
  2. הנתבעת התחייבה לספק לעמותה מכשיר נייד + מכשיר קבוע לרכב מסוג ספיריט לרבות GPS, ללא הוראת חיוב ולהעניק לעמותה ומנויי הבן הנחה קבועה של 10% מגובה החיוב החודשי. בפועל הנתבעת לא העניקה לתובעים את ההטבה האמורה במשך שנה שלמה וזו ניתנה רק לאחר אינספור פניות של התובעים.
  3. חרף התחייבותה, סיפקה הנתבעת רק 5 מכשירים מסוג "כשר" וחייבה את התובעים בדמי מנוי חודשיים העולים על סך של 9.9 ₪ עליו הוסכם (2 מכשירים חויבו בסכום 19.9 ₪, שני מכשירים אחרים בסכום 22.90 ומכשיר אחד חויב בסך 45.96 והכל במשך 26 חודשים)
  4. הנתבעת הפרה את התחייבותה לייעד שני מכשירים במסלול 7014, ללא דמי שימוש עבור תוכנית וללא חיוב על המכשיר, וחייבה בפועל בדמי מנוי שונים עבור כל אחד מהמכשירים, הזהים לחלוטין ובאותו מסלול.
  5. בניגוד למוסכם, התובעים לא קיבלו פירוט שיחות חודשי למענם.
  6. המנויים חויבו עבור שירותי אינטרנט ושירותי תוכן חרף הסיכום לפיו המכשירים יהיו מנותקים וחסומים משירותי האינטרנט ובפועל לא בוצע שימוש בשירות זה.
  7. הנתבעת לא נתנה את הפיצוי שאישרה עבור איבוד זיכרונות של שני מנויים, בסך 400 ₪, לא נתנה פיצוי שאישרה ע"ס 192 למר שמעון מלכה, לא שילמה זיכוי ע"ס 800 ₪ בגין החזר קנסות ולא העניקה את הזיכויים וההנחות שהובטחו על ידה.
  8. הנתבעת גבתה מהם חיובים ביתר על סך כולל של 55,021. התובעים הפנו בעניין זה לטבלאות המתייחסות לחיובים של כל אחד מהתובעים (מלבד התובע מס' 16).

התובעים ביקשו, בתביעתם, לחייב את הנתבעת בהשבת הסכומים שנגבו לטענתם, שלא כדין ולחייבה לפצותם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל התנהלותה ויחסה כלפיהם והעמידו את הפיצוי בגין רכיב זה, עבור העמותה והרב מלכה (תובע 2) ע"ס 50,000 ₪ ועבור התובעים האחרים, ע"ס של 10,000 ₪ לכל אחד. בנוסף, ביקשו התובעים לחייב את הנתבעת בהוצאות שנגרמו להם עקב התנהלות הנתבעת ובכלל זה הוצאות התביעה ואגרת בימ"ש וביקשו, בגין רכיב זה, פיצוי בסך של 96,000 ₪ (עבור העמותה והרב מלכה סך של 30,000 ₪ ועבור כל אחד מהתובעים האחרים סך של 3,000 ₪).

טעונת הנתבעת

1. בכתב הגנתה טענה פלאפון כי העמותה התקשרה עימה כלקוח "אב" עם מספר רב של מנויים וביום 30.12.2007 חתמה על הסכם למתן שירותי רדיו וטלפון במסגרתו נרכשו מכשירים במסלולים שונים, אלא שלאחר חתימת ההסכם פצחה העמותה באמצעות הרב מלכה בסדרת בקשות ודרישות שלא עוגנו בהסכם. פלאפון הקדישה, באמצעות נציגיה שעות רבות כדי להשביע את רצונם של התובעים, נתנה מענה וטיפול הולם ובמהלך הפגישות בין הצדדים הועלו תנאים נוספים שפלאפון נאותה לקבל את חלקם.
2. הנתבעת טענה כי סיכומי הפגישות מהימים 7.1.08, 26.11.2008, 1.12.2008 ו- 20.5.2009, היוו חלק ממשא ומתן על התנאים והחיובים השונים, ואין מדובר בחלק מהסכם היכול לחייבה; משלא נחתם הסכם סופי (נוסף) קונקרטי, ודבר זה יש לזקוף לחובתה של העמותה, פלאפון לא הייתה מחויבת לקיים אי אלו מהתנאים המפורטים בהסכמים.

למעשה, המסגרת החוזית המחייבת בין הצדדים, אינה המסגרת החוזית הכתובה, אלא מה שהתנהל בפועל, שכן מפעם לפעם התובעים היו פונים לשינוי התנאים המקוימים.

1. פלאפון הכחישה כי הפרה את הסכמי ההתקשרות עם העמותה, או עם מי מהתובעים שהמנויים שלהם פוצלו, והוסיפה כי פעלה בהתאם לכתבי ההרשאה והוראות קבע שנחתמו ע"י התובעים "מנויי הבן". ככל שמי ממנויי הבן שחתמו על כתבי הרשאה, לא עמד בהתחייבות לביצוע תשלום שהוטל עליו, פעלה פלאפון נגד אותו מנוי ולא נגד העמותה. פלאפון טענה שהיו מנויים שלא חתמו על כתבי הרשאה לחיוב חשבונם או הוראת קבע תקינה ולכן שויכו ל"מנוי האב", ואין לתובעים להלין אלא על עצמם.
2. פלאפון טענה כי שלחה את החשבוניות לכתובת שנמסרה לה ע"י העמותה, ובשלב מאוחר יותר עדכנה העמותה כתובת נוספת ושוב שונתה הכתובת ולשם נשלחו החשבוניות. לשיטתה, ייתכן כי מספר מנויי הבן/תובעים לא קיבלו חשבונות לכתובתם, מפאת שלא פעלו לעדכון כתובתם אצלה. בכל מקרה, לפלאפון יש מרכז מידע טלפוני וממחושב בו ניתן לבדוק בכל עת נתון את מצב החשבון ולבקש כי זה יועבר בפקס או במייל.
3. מרבית הדרישות שפורטו בהסכם ההבנות (מיום 1.12.2008) קוימו למעט סעיפים בודדים, אם כי אין בדבר כדי ללמד על הפרה כלשהי מצידה, שכן התובעים היו אלה שהפרו את ההתקשרות עם הנתבעת.

הנתבעת טענה כי חרף העובדה שלא נחתם הסכם חדש איתה וחרף טענות התובעים, הם המשיכו לצרוך את שירותיה ולשלם את החיובים שהוטלו עליהם, לרבות הסדרי תשלומים שנערכו עם חלק מהתובעים שעה שהוראת הקבע לתשלום לא הייתה תקינה. רק לקראת תום תקופה ההתחייבות חדלו התובעים לשלם את החיובים השונים שהוטלו עליהם, תוך העלאת טענות סרק.

1. במסגרת התביעה שכנגד, פלאפון טענה כי גובה החוב של הנתבעים שכנגד כלפיה עומד ע"ס של 74,774 ₪ (קרן בסך של 64,228 ₪). בנוסף ביקשה פלאפון חיוב התובעים בתשלום פיצויים בסך 100,000 ₪, בשל התנהגותם והתעמרותם במשא ומתן ובקיום ההסכם.
2. בתשובה לטענות הנתבעת בתביעה שכנגד טענו התובעים כדלקמן:
   1. סיכומי הפגישות והמסמכים הרבים שהומצאו לתובעים בגין התחייבות הנתבעת הם מסמכים מחייבים לכל דבר ועניין.
   2. ההתקשרות עם התובעים באה לסיומה על ידי הנתבעת עצמה לאחר 26 חודשים,
      התקשרות בה התעמרה הנתבעת בתובעים ומכאן אין כל מקום להורות על חיובם בקנס יציאה ולחילופין, אין להורות על חיוב בסכום מלא, אלא בסכום יחסי לתקופת ההפרה שהינה 10 חודשים בלבד.
   3. הנתבעת השתהתה שיהוי רב בהגשת התביעה וזו נועדה להלך אימים על התובעים במשיכת התביעה שהוגשה על ידם.

מפגשים/ישיבות והתכתבויות בין הצדדים בתקופת ההתקשרות

1. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מלבד ההסכם מיום 30.12.07 לא נחתם ביניהם כל הסכם אחר, וכי ההסכם מתייחס לחלק מהתובעים (תובעים 1, 2, 3, 7 , 9 , 14, 15 ו- 17).
2. בפועל לאחר החתימה על ההסכם וכדי להסדיר מחלוקות שונות ביניהם, קיימו הצדדים פגישות שונות, ובין היתר פגישות בימים : 7.1.2008, 1.5.2008, 15.7.2008, 10.11.2008, 26.11.2008, 1.12.2008 ו- 20.5.2009.

1. בכתבי הטענות טענו הצדדים, האחד נגד משנהו, לאחריות בגין אי החתימה על הסכם חדש. מעיון בפניות הרב מלכה לנתבעת וסיכומי הפגישות שנערכו בין הצדדים, עולה כי הוא פנה במספר הזדמנויות אליה וביקש עיגון ההסכמות בהסכם מסודר. נראה כי אף הנתבעת הייתה מעוניינת בחתימה על הסכם מסודר ונציגיה אף רשמו בחלק מסיכומי הפגישות או המסמכים שהנפיקה, כי ההסכמות מותנות בחתימה על הסכם חדש.
2. חרף זאת, ובמשך 26 חודשי התקשרות, במהלכם נפגשו הצדדים לא מעט, לא נחתם הסכם חדש, אם כי נראה שחלק מההסכמות שגובשו בפגישות קוימו בפועל ע"י הנתבעת והיא בעצמה התייחסה לסיכום הפגישות כחלק מתנאי ההתקשרות בין הצדדים. אתייחס להלן לסיכום הפגישות השונות והמכתבים שהוחלפו בין הצדדים :

• 1. הפגישה מיום 7.1.2008 - מהסיכום ניתן להבין כי הוא נערך בהמשך להסכם המקורי ובא להסדיר חלק מהתנאים. בתחתית הסיכום עליו חתום הנציג "עידן ואדיר", ביקש האחרון מהרב לחזור אליו במהירות כדי שיוכל לעלות את סיכום הפגישה על מסמך רשמי של החברה, דבר שלא בוצע.
  2. סיכום הפגישה מיום 1.5.2008, נערך על נייר לוגו של הנתבעת ונרשמו בו פרטי הנציגות שלה, גב' שרון דדון, מנהלת מחלקת לקוחות עסקיים וגב' גלית יוגב, מנהלת צוות שרון וצפון. הפגישה נגעה למספר נושאים ובה חזרה על חלק מנושאי הפגישה מיום 7.1.2008.
  3. פגישה ביום 15.7.2008 – הסיכום הועלה על נייר לוגו של הנתבעת עליו נרשמו פרטי הנציגים מטעמה שנכחו באותה ישיבה.

• 1. לפי ההתכתבות בין הצדדים, שאף הועלתה על נייר לוגו של הנתבעת מיום 12.8.2008, הלין הרב מלכה על אי קבלת מסמך רשמי של תנאי העסקה שנחתמו והובטחו ע"י נציג פלאפון עידן אדרי (הכוונה לסיכום פגישה מיום 7.1.08). בתשובה, התייחסה הנתבעת לסיכום זה כ"נספח לחוזה" והודיעה על ביטול כל התכתבות או הבטחה שניתנה ע"י עידן אדרי (מיום 7.1.2008). הרב מלכה השיב שלא קיבל חוזה, מלבד הסיכום עם הסוכן ועל בסיס הסיכומים עם עידן אדרי הוא חתם על העסקה ולא מסכים לחוזה שבא לגרוע או לשנות ממה שנסגר עימו.

ההתכתבויות שהיתה בין הצדדים ביום 12.8.08 סוכמה בדף לוגו של פלאפון ובתחתית הדף נרשמו שמותיהם של שני נציגים "חן לוי ובני ארמן 20.08.08". "מסמך זה הינו תיקון והשלמה לנקודות שהועלו בפגישה שהתקיימה בבניין ורד בגבעתיים. .. חתימה על מסמך זה תאפשר יישום מיידי של כל ההחלטות".

• 1. פגישה מיום 10.11.2008 בעניינה הוגש מסמך הנושא תאריך 12.11.08 וכותרתו "הערות והשלמות על סיכום פגישת עבודה מתאריך 10.11.2008" שבא בהמשך לפגישה מתאריך 15.7.2008 (ולמעשה המשיך את הטבלה בה סודרו הנושאים שהועלו (מרביתם) בפגישה מיום 15.7.2008).

הרב מלכה העלה על הכתב את הסכם ההבנות בין העמותה לנתבעת ופלאפון אימצה את רוב סיכום הרב והעלתה את סעיפי ההסכמות על הכתב במסמך שהונפק מטעמה ביום 1.12.2008. מדובר במסמך חשוב לענייננו הנושא כותרת "הסכם הבנות בין עמותת פאר מעלות לבין פלאפון" מיום 1.12.2008. המסמך הועבר ע"י שני נציגי חברת פלאפון "חן לו ובני ארמן" ממחלקת לקוחות עסקיים (ונרשם בו שהוא מתייחס לפגישות בין הצדדים מהימים 7.1.08, 12.11.08 ו- 12.8.08).

גם בסיפא להסכם ההבנות נרשם "לאחר חתימה על תיקון ההסכם המקורי, יושמו הזיכויים עפ"י המצוין לעיל". לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת צורף נוסח חתום של הסכם ההבנות, עליה הוטבעה חותמת העמותה בנוסף לחתימה בכתב יד.

• 1. פגישה נוספת היתה ביום 20.5.2009 - סיכום הפגישה הועלה על מסמך בכתב עליו חתום נציג פלאפון, בשם אליעזר, מנהל תיק לקוחות פלאפון והוא מתייחס לתנאים שנקבעו בסיכום מיום 1.12.208 ובו הובטח ביצוע בדיקות מסוימות וזיכויים שונים. בנוגע למספר סעיפים נרשם כי יש לוודא או לבדוק את העניין, או כי זיכוי יינתן לאחר בדיקה.

התייחסות לטענות הצדדים, על רקע ההסכם, המפגשים וההתכתבויות

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות, בתצהירים ובסיכומים מטעמם, לאחר שעיינתי בתנאי ההסכם מיום 30.12.2007, בסיכומי הפגישות, בהתכתבויות בין הצדדים, בתיעוד הפניות ובכלל המסמכים בתיק, להלן התייחסותי לכל אחת מהמחלוקות :
   1. פיצול מנויי הבן וחיובם בנפרד – אחת הטענות העיקריות של העמותה נוגעת לחיוב שהוטל עליה בגין מנויי הבן, במשך תקופה ארוכה אף שסוכם כי אלה יפוצלו ויחויבו בנפרד.

מהמסמכים שהוגשו עולה כי התובעים 2-23 לא חתמו על הסכמים נפרדים ובין הצדדים סוכם שהם יחתמו על הרשאות לחיוב ויחתמו על התחייבות לשאת בעלות המכשירים והציוד.

בסיכום הפגישה מיום 7.1.2008 נרשם כי במידה וקיימת בעיה בתשלומים של מי מהמנויים המפוצלים, פלאפון תפנה ותבצע הליכים מול המנוי המפוצל ולא מול העמותה.

בפועל חויבה העמותה, לאורך תקופת ההתקשרות בגין החיובים של חלק ממנויי הבן, ופלאפון טענה כי הדבר נבע מאי חתימה על הטפסים המתאימים לביצוע חיוב נפרד.

הצדדים היו בקשר, במהלך תקופת ההתקשרות, בעניין החתימה על הוראות קבע והרשאות חיוב, אלא שגם כשנה לאחר תחילת ההתקשרות היו 6 מנויים שלא פוצלו. בפגישה מיום 10.11.2008 נקבע כי במידה ולא יתקבל אישור בנוגע למי מהמנויים, התשלום יחויב מחשבונה של העמותה.

התובעים טוענים, בהקשר זה, כי האישורים נשלחו כמתחייב ואי ביצוע הפיצול היה באחריות פלאפון. פלאפון טוענת, מנגד, כי לא נתקבלו האישורים לגבי כל המנויים.

• 1. הזיכוי עבור עלות המכשירים - התובעים טענו כי חויבו ביתר ובסכומים גבוהים מהמוסכם עם הנתבעת. מאחורי טענה זו עומדת, למעשה, המחלוקת הנטושה בין הצדדים סביב זיכוי חודשי מעלות המכשירים, אשר לטענת התובעים התחייבה הנתבעת ליתן, בעוד שאחרונה זו טענה כי זה הותנה בשימוש מינימאלי בזמן אוויר.

לעניין זה יצוין כי להסכם למתן שירותי רדיו ופלאפון (ההסכם מיום 30.12.07) צורפו שלושה נספחים, המתייחסים למספרי מנויים שונים שעניינם תוכנית ""טוקסידו –SME" וחתומים ע"י המוכרן (עידן) בכתב יד במקום המיועד לחתימת "מורשה+חותמת נקודת המכירה".

בעמוד הראשון של כל אחד מהנספחים נרשמו בטבלה עלויות המכשירים ובתוך הרובליקה המתייחסת לשווי זיכוי חודשי בגין צריכת זמן אוויר פלאפון (הזהה לעלות המכשיר), נמחקו המלים המתייחסות להתניית הזיכוי בצריכת זמן אוויר (ע"י השחרתם בעט). באותה רובליקה יש הפנייה לסעיף 3.ב. להסכם לפיו במסגרת רכישת המכשיר ייהנה הלקוח מזיכוי חודשי בגין זמן אוויר (לפי הסכום בטבלה) בכפוף לצריכה מינימאלית של זמן אויר העולה על 99 ₪ בכל חודש, ואילו בחודש בו הצריכה היא פחות לא ינתן כל זיכוי.

מכאן טענו התובעים כי הם זכאים לזיכוי מלא עבור עלות המכשירים, ללא התנייה כלשהי. הנתבעת חולקת על כך. היא צירפה לתצהירים שהגישה דיסק הכולל חשבוניות שונות, מהם עולה כי הזיכוי בגין המכשיר לא נעשה באופן אוטומטי והותנה בגובה השימוש בזמן אוויר.

הרב מלכה פנה לנתבעת בעניין וביקש זיכוי מלא על כל המכשירים ללא התניה בצריכת זמן אוויר מינימאלית (מכתב מיום 29.10.08) ובחודש 11.2008 סוכם כי הזיכוי בגין עלות המכשירים יינתן לאחר שימוש בזמן אוויר מעל 59 ₪ (סיכום פגישה מיום 10.11.2008) ואף שקיום התנאים הותנה בחתימה על הסכם, החשבוניות שצורפו מלמדות כי הנתבעת כיבדה תנאי זה (אם כי לא באופן מלא).

• 1. גובה דמי המנוי –נושא זה היה שרוי בחוסר בהירות. בהסכם מיום 30.12.2007 סוכם כי מסלול החיוב הוא 3115, שם נקבע כי התשלום החודשי הקבוע עבור המנוי הוא 19.9 ₪ ותעריף דקת שיחה הוא 31 אג' (עודכן לפי סיכום פגישה מיום 20.5.2009 ל-32 אג' לדקה). עם זאת, כולל ההסכם תנאי לפיו במידה וצריכת זמן אוויר במסלול תהיה נמוכה – 29 ₪, התשלום החודשי הקבוע יעמוד על 39.9 ₪.

לפי מכתב הרב מלכה מיום 26.11.2008 והסכם הבנות של מנהל תיק הלקוחות מיום 1.12.2008, דמי מנוי חודשיים יעמדו ע"ס של 39.9 ₪ הכוללים שתי הטבות: 2,000 דקות בתוך הארגון ושירות תיקונים ובהמשך הוספו שתי הטבות נוספות של שיחה מזוהה ותא קולי ללא עלות. (לפי ההסכם מיום 30.12.2007, שתי ההטבות הראשונות כפופות להתחייבות הלקוח לשימוש מינימאלי של 150 דקות שיחה לכל מנוי).

• 1. התשלום החודשי עבור מכשיר מסוג כשר יעמוד על 9.9 ₪ - סעיף זה בהסכם אינו שנוי במחלוקת, עם זאת מעיון בחשבוניות ובדוחות שהנתבעת עצמה הגישה עולה, כי מכשירים אלה חויבו בעלות גבוהה יותר של : 19.9 ₪, 22.9 ו- 45.96.
  2. הנחה עסקית ע"ס 10% על החשבוניות - הנחה עסקית אושרה לכל המנויים למשך כל תקופת ההסכם, ללא התניה לכמות דקות מינימאלית. כך לפי סיכומי הפגישות מהימים 7.1.2008, 1.5.2008 ו- 1.12.2008.

הרב מלכה פנה מספר פעמים במהלך תקופת ההתקשרות וטען שחלק מהמנויים/התובעים לא קיבלו את ההנחה במשך שנה שלמה. מעיון בחשבונות המנויים שהוגשו עולה כי הנחה זו ניתנה למנויים, אם כי לא בכל החודשים ובעיקר לא בחודשים הראשונים.

• 1. מכשיר נייד לרב מלכה (תובע 2) + מכשיר לרכב ספיריט ללא חיוב GPS ללא חיוב חודשי - בסעיף 2 לסיכום פגישה מיום 7.1.08 הובטח מכשיר נייד לרב מלכה והתקנה ללא חיוב + GPS ללא חיוב חודשי. בפגישה מיום 1.5.08 הודגש כי הרב מלכה זכאי לקבל GPS ללא עלות מנוי הראשי שלו עד תום תקופת ההתחייבות ובסיכום הפגישה מיום 10.11.08 נרשם כי הרב מלכה יזוכה באופן רטרואקטיבי.

בהסכם הבנות בין העמותה לנתבעת מיום 1.12.08 נקבע בסעיף 4 כי "מכשיר קבוע לרכב בעלות של 29.9 לחודש עם זיכוי 19.9*36 חודשים" ובסעיף 7 הנראה, לכאורה, כי מתייחס ספציפית לרב מלכה נקבע "מכשיר נייד + מכשיר רכב במנגנון חיוב זיכוי בכפוף לתנאי ההסכם".

מנהל תיק הלקוחות העלה על הכתב סיכום פגישה מיום 20.5.09 לפיו "ביום ביצוע העסקה הובטח לרב מלכה מכשיר נייד ומכשיר לרכב ללא חיוב ובנוסף GPS ללא עלות, יש לוודא שעניין יזוכה רטרו מתחילת העסקה".

בטבלה שצירף ביקש הרב מלכה, התובע 2, זיכוי עבור חיובי ניווט קולי GPS ששילם במשך 27 חודשים.

• 1. החזרי קנסות (כתוצאה מהמעבר לחברת פלאפון)- בסיכום פגישה מיום 7.1.08 נרשם : "לפי נוהל החזרי קנסות אושר עד 1500 ₪ כולל מע"מ עבור כל מכשיר שנרכש". החזרי קנסות ניתנו כעבור מספר חודשים מיום ההצטרפות לפלאפון ונטען כי נותר מנוי אחד שלא קיבל החזר בגין קנס יציאה מסלקום ע"ס 800 ₪. מדובר לפי ההתכתבות בתובע מס' 10, שמעון מלכה (התכתבות מיום 12.8.08), כאשר פלאפון התנתה את מתן ההחזר בהצגת חשבונית סלקום.

בסיכום פגישה מתאריך 20.5.09 (סיכום החתום ע"י נציג הנתבעת) נקבע בסעיף 24 כי יינתן זיכוי של 800 ₪ בגין החזר קנסות שלא שולם עדיין ונרשם "מצורפת חשבונית של סלקום". התובעים טענו כי סכום זה טרם שולם ע"י הנתבעת. בכתב התביעה המתוקן ובתצהיר מטעמו הבהיר התובע מס' 10 כי קנס היציאה שולם וכתב התביעה המתוקן אינו כולל סכום זה, ובצדק.

• 1. SMS ארגוני - בסעיף 9 לסיכום הפגישה מיום 7.1.08 הובטחו שני מכשירים לשליחת הודעות כתובות ללא תשלום חודשי וללא תשלום עבור המכשיר, מדובר במכשירים עם חבילת SMS לפי הגודל המבוקש. כעבור 5 חודשים מההתקשרות פנה הרב מלכה למנהל תיק לקוחות בפלאפון במכתב, לפיו אין ברצון העמותה להמשיך להשתמש בSMS ארגוני בשל הטעיה לטענתו בדבר עלויות החבילה (מכתב מיום 21.5.08).

בסיכום הפגישה מיום 15.7.2008 בוצע ביטול עסקה וניתוק קבוע למנויים 050-8479806 ו- 050-9123071 ונרשם כי יינתן זיכוי בגין דמי המנוי שנגבו עד כה. בעקבות פנייתו של הרב מלכה לקבלת הזיכוי השיבה נציגת פלאפון (ביום 12.8.08) כי הזיכוי יועבר לאחר חתימת הסכם. עם זאת, מאוחר יותר בהסכם הבנות מיום 1.12.2008, סוכם על ביטול יתרת התשלומים בגין תשלום חודשי וזיכוי יועבר באופן רטרואקטיבי (סעיף 12 + ראו עוד סיכום פגישה מיום 10.11.2008). הנתבעת הודתה בסיכומיה כי לא ביצעה את האמור בסעיף זה (סעיף 9 לסיכומים) אבל טוענת כי התובעים היו צריכים לשלם עבור התשלום החודשי.

• 1. שני מכשירים ללא דמי מנוי - לפי סעיף 13 לסיכום הפגישה מיום 7.1.08 הובטח לעמותה "שני מכשירים ללא דמי שימוש חודשיים וללא חיוב במסלול 7014". בסיכום הפגישה מיום 1.5.08 נרשם "לבקשת הלקוח יש להעביר את שני המנויים 050-425622 ו- 050-5349934 למסלול ללא דמי מנוי. המסלול תקף לגבי שני מנויים אלה בלבד".

בפנייתו בכתב של הרב מלכה לפלאפון רשם כי שני המנויים הנ"ל אמורים להיות ללא דמי מנוי וביקש זיכוי דמי המנוי שנגבו רטרואקטיבית. בפניית הרב מלכה לפלאפון, מיום 12.8.2008, נטען שלפי הסיכום עם עידן אדרי בעת העסקה, ביקש שני מכשירים עבור בניו ללא דמי שימוש, מכשירים פשוטים במסלול "דיברת שילמת". הרב טען כי נכון לאותו מועד לא נגבו דמי מנוי חודשיים (דמ"ש) אבל בניגוד לסיכום פלאפון גובה עלות המכשיר וביקש לבטל את החיוב.

פלאפון השיבה, באמצעות מנהל התיק חן על גבי אותו מסמך, כי לא הייתה הסכמה בעניין זה והנציגה רשמה כי "עלויות המכשירים כפי שנחתמו וסוכמו בחתימת ההסכם ימשיכו לאורך כל תקופת ההסכם". במכתבו מיום 29.10.2008 חזר הרב מלכה על בקשתו לבטל את החיוב עבור המכשיר ובסיכום פגישה מיום 10.11.08 נרשם כי לבקשת הרב, הופכים 2 מכשירים למנויי IZI (למען הסרת ספק אותם המכשירים ישלמו עפ"י כרטיסי רכישה). הרב ביקש זיכוי בגין עלות המכשירים שנגבו מתחילת התקופה.

בהסכם הבנות מיום 1.12.08 שוב התייחסו הצדדים למכשירים אלה והעברתם למכשיר IZI עם זיכוי של דמי מעבר לתוכנית. בהתאם לסיכום פגישה מיום 20.5.09, החתום ע"י מנהל תיק הלקוחות של פלאפון, מנויים אלה אמורים להיות מתומחרים ללא דמי שירות וחיוב על מכשיר ויש לערוך זיכוי לאחר בדיקה רטרואקטיבית.

יצויין כי מדובר בשני מכשירים זהים מסוג Motorolla V3m, הראשון (9934) חויב בעלות מכשיר ע"ס 46.08 והשני (622) חויב 69.18 ₪.

• 1. שירותי אינטרנט - לפי סיכום הפגישה מיום 7.1.08 "כל המכשירים מנותקים לאינטרנט וגלישה בפורטל פרט לאפשרות חיוב לנוויגיטור". בעקבות פנית הרב מלכה לגבי חיובים בגין שירותי תוכן, הוחלט בפגישה מיום 1.5.08 לוודא שכל המכשירים חסומים מגישה לאינטרנט מלבד שימוש ב- GPS. בפגישת עבודה מיום 15.7.08 הוחלט להעניק לרב מלכה זיכוי ע"ס 120 ש"ח (10 ₪ כל חודש) ונרשם כי יש להקפיד לא ללחוץ על חייגן האינטרנט, שכן פלאפון לא תשא בהוצאות הנגרמות עקב שימוש במכשיר או אחריות זו בעתיד. חיבור לשירות GPS נעשה דרך המכשיר. ביטול השירות ע"י פניה למוקד שירות לקוחות.

הרב מלכה המשיך לפנות לנתבעת לגבי חיובים בגין אינטרנט כשהוא כלל אינו מחובר ובהתכתבות מיום 12.11.08 נרשם ע"י נציג פלאפון כי "נכון להיום בוטלו כל השירותים במכשירך". בהסכם הבנות מיום 1.12.2008 נקבע בסעיף 21 ו- 23 כי "כל המכשירים מנותקים מGPS. לחיבור השירות ניתן להתחבר דרך המכשירים באופן ישיר" וכי "כל המכשירים מנותקים מאינטרנט בפורטל.GPS ניתן לחיבור ע"י המכשירים."

התובעים טענו כי חוייבו בגין חבילת GPS ושימוש באינטרנט, גם כשהיו מנותקים מהשירות.

• 1. פיצוי בגין אובדן זיכרונות - התובעים פירטו את השתלשלות העניינים שהביאה לאיבוד הזיכרונות מהטלפונים שהיו ברשותם חרף ההבטחות של נציגי החברה. מהתכתבות הצדדים מיום 12.8.2008 ומסעיף 18 להסכם ההבנות מיום 1.12.2008, עולה כי הנתבעת אישרה מתן פיצוי ע"ס 400 ₪ בגין איבוד זיכרונות (200 ₪ עבור כל אחד מהתובעים 5 ו -6). הנתבעת הודתה כי לא העניקה זיכוי זה עד היום, וטענה כי ברישומיה אין דיווח על איבוד זיכרונות.
  2. ביטול יתרת התשלומים בגין מכשיר ישן 052-2670001 (תובע מס' 7) - התובע טען כי במשך תקופה ארוכה שילם עבור שני מכשירים במקום מכשיר אחד שהיה ברשותו. בתחילת ההתקשרות ניתן לו מכשיר זמני מסוג V6 עד קבלת המכשיר שביקש V9. ההחלפה בוצעה אך הוא המשיך להיות מחויב עבור המכשיר הישן במשך כל תקופת ההתקשרות.

התובעים הצביעו על מספר פניות מטעם הרב מלכה ומטעם התובע עצמו לבטל את החיוב בגין המכשיר הישן. בהסכם ההבנות מיום 1.12.2008 אישרה הנתבעת ביטול יתרת התשלומים בגין המכשיר הישן והענקת זיכוי רטרואקטיבי על המכשיר (סעיף 19).

לטענת הנתבעת לא הייתה כל הצדקה לביטול יתרות עבור המכשיר הישן לאחר "שדרוג" המכשיר/ בנוסף טענה כי מקורו של המחדל בהתנהגות התובע 7 שנמנע מלגשת לתחנת שירות כפי שהתבקש. לחילופין נטען כי ביטול יתרת התשלומים עבור המכשיר הישן היא בסך 1,659 ₪ (נכון ליום 19.3.2014).

• 1. דמי טיפול הוראת קבע שנגבו - בסיכום הפגישה מיום 15.7.2008 נקבע כי דמי הטיפול שנגבו עבור הוראת קבע, יזוכו באופן חד פעמי לפנים משורת הדין ובאופן חריג. אם יהיו שינויים בעתיד נושא ייבחן לגופו.

בסיכום הפגישה מיום 10.11.2008 נרשם כי דמי הטיפול בגין הוראת קבע יוחזרו "באופן חד פעמי", כך גם בהסכם ההבנות מיום 1.12.2008 נקבע כי דמי טיפול הוראת קבע שנגבו יזוכו באופן חד פעמי. הנתבעת הודתה בכתב הגנתה ובסיכומיה כי לא נתנה זיכוי עבור דמי הטיפול בהוראת קבע וטענה כי אין תיעוד בדבר החזר עבור דמי הוראת קבע והפנתה להסכם הראשוני מיום 30.12.2007.

מעיון בחשבונות החיוב עולה כי התובעים חויבו בגין דמי טיפול בהוראת קבע וחלקם בתשלומים חודשיים עבור הוראת קבע. זיכוי אכן לא ניתן עבור דמי טיפול אלה. בסיכומיה טענה הנתבעת כי התשלום עבור דמי טיפול בהוראת קבע הוא 3.3 ₪ ולכל היותר יינתן החזר בסכום זה עבור כל אחד מהתובעים. מעיון בחשבונות החיוב החודשיות שהנתבעת הגישה, עולה כי מרבית התובעים חויבו בדמי טיפול חד פעמיים בהוראת קבע ע"ס 24.24 ₪ ובנוסף חלקם חויב בתשלום חודשי עבור הוראת קבע בסך 3.3 ₪ (ללא מע"מ).

• 1. זיכוי ע"ס 192 ₪ (עבור התובע מס' 10 ) - מר שמעון מלכה, התובע מס' 10, טען (בין היתר) בתצהירו כי הנתבעת נקטה נגדו בהליכים בגין מכשיר שסופח אליו בטעות ואינו שייך לו ובעקבות כך נגרמה לו אי נעימות רבה עת ביקש לקבל מכשיר לשימוש בחו"ל. לפי סיכום הפגישה שהרב מלכה העביר לחברת פלאפון מיום 26.11.2008 והסכם ההבנות מיום 1.12.2008 הוחלט על זיכוי בסך 192 ₪ למנוי 052-2581992 (השייך לתובע מס' 10). בסיכום הפגישה מיום 20.5.2009 (סעיף 17) נרשם כי יינתן פיצוי ע"ס 192 לשמעון מלכה בגין עוגמת נפש בנתב"ג. פלאפון טענה מנגד כי לאחר בדיקת כלל החשבוניות מדובר בחיובים שהוטלו על מנוי זה בגין המכשיר ברשותו (המסתיים במספר 992).
  2. משלוח חשבוניות חיוב חודשיות - חלק רב מהתובעים טענו שלא קיבלו כלל חשבוניות חיוב חודשי בגין המנוי ברשותם או שאלה נשלחו לכתובת אחרת. כל התובעים טענו שחרף הבטחת והתחייבות הנתבעת הם לא קיבלו פירוט שיחות חודשי.

הרב מלכה פנה לנתבעת בתאריכים 24.3.08, 10.4.08 ו- 17.6.08 לגבי אי משלוח חשבוניות ופירוט שיחות לחלק מהמנויים ובסיכום פגישה מיום 15.7.2008 נרשם : "עודכן שמערכת ב- 9.7.08 עבור כל המנויים שיקבלו את החשבוניות עם פירוט שיחות. יופיע בחשבונית הקרובה למעט מנוי 052-4317019" (תובע מס' 8). בהתכתבות הצדדים מיום 12.8.08 ציין מנהל תיק הלקוחות כי סעיף זה בוצע. מאוחר יותר הובטח בסיכום פגישה מיום 10.11.2008 ובהסכם ההבנות מיום 1.12.2008 כי פירוט שיחות ללא עלות יישלח כל חודש לכל המנויים.

התובעים צירפו את פניות הרב מלכה מהימים 25.2.09 ו- 26.6.09 לפיהן חלק מהמנויים לא מקבלים כלל חשבוניות וכולם לא מקבלים פירוט שיחות.

פלאפון טענה כי שלחה את החשבוניות לכתובת שנמסרה לה ע"י העמותה, ובשלב מאוחר יותר עדכנה העמותה כתובת נוספת ושוב שונתה הכתובת ולשם נשלחו החשבוניות. לשיטתה, ייתכן כי מספר מנויי בן לא קיבלו חשבונות לכתובתם מפני שלא פעלו לעדכן את כתובתם אצל הנתבעת.

• 1. נציג השירות - התובעים הרבו בטיעונים נגד התנהלות נציגי השירות בחברת פלאפון ואופן הטיפול בפניותיהם. התובע 2 טען כי בתחילת ההתקשרות הובטח כי יעמוד לרשות העמותה מנהל תיק לקוח זמין שיתן שירות מהיר ויטפל בבעיות העומדות על הפרק. בפועל לא היה מענה מהיר של נציג שירות והיה קשה להשגה; הוא פנה אליו לא מעט בפקס ובמייל ולא קיבל תשובה. פלאפון טענה מנגד כי היא השיבה לפניותיו של הרב מלכה ויתר המנויים שפנו אליה, קיימה פגישות שנותנות מענה ככל שניתן והשקיעה באמצעות נציגיה שעות רבות כדי להשביע את רצונם של התובעים ומתן מענה הולם. מעיון בסיכומי הפגישות עולה כי בסיכום הפגישה מיום 15.7.2008 הוחלט כי למען שיפור השירות בנושא זמינות לרב מלכה סוכם כי תינתן אפשרות להשתמש בשירותי המייל וכתובת מנהל התיק "חן לוי" צוינה בגוף הסיכום. (סעיף זה חזר על עצמו בהערות על סיכום פגישה מיום 10.11.2008). בסעיפים 24-25 להסכם הבנות מיום 1.12.2008 סוכם כי השירות ע"י חן לוי יינתן לעמותת פאר מעלות (לרב יעקב מלכה/עמרם) בלבד. המנויים המפוצלים יוכלו לקבל שירות ע"י מוקד *166 במרכזי שירות ובמידה ואם לא ימצאו פתרון יפנה הרב יעקב או עמרם אל חן לטובת פתרון.

• 1. התביעה שכנגד - מעיון בכתב התביעה שכנגד עולה כי חלק מהתובעים/הנתבעים שכנגד נותרו עם חיובים כלפי פלאפון בגין עלות מכשירים וציוד בנוסף לאי תשלום חשבונות. פלאפון הציגה מסמכים רלוונטיים עבור יתרת החוב בגין כל מנוי והראתה קיומם של חובות כאלה ואחרים של התובעים כלפיה. עם זאת, שאלה היא אם קיימת הצדקה לחיוב העמותה בסכום הנתבע ע"ס 37,075 ₪ שהוטל עליה בגין חיובים של דמי יציאה משירות ודמי יציאה מתקופת ההתקשרות (סכומים הנעים בין 1200-1800 ₪ עבור חלק מהמנויים (תובעים: העמותה, 4, 11, 19, 16, 22, 12, 10, 7, 18, 15, 17 ו- 11).

בעניין זה לא ניתן להתעלם מנסיבות ההתקשרות בין העמותה לבין פלאפון, אי חתימה על הסכם חדש להסדרת תנאי ההתקשרות לגבי כל המנויים (עת ברור כי בהסכם הראשוני חלו מספר שינויים והוא לא מתייחס למרבית התובעים בתיק) וטענות התובעים באשר להפרת התחייבויות הנתבעת כלפיהם. יש עוד להביא בחשבון את תיקון מס' 50 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 לפיו בוטלו קנסות היציאה ונקבע חיוב יחסי בגין יתרת חודשי ההתקשרות.

1. לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, עיינתי במסמכים השונים שהוגשו ובחנתי בקפידה את הטבלאות, החשבוניות, ההסכם וסיכומי המפגשים בין הצדדים ובהתאם לסמכות שניתנה לי בתיק לפסוק על דרך הפשרה, מובאים בטבלה להלן סכומי החיוב עפ"י פסה"ד, ביחס לכל אחד מהתובעים :

23. לסיכום ולסילוק התביעה והתביעה שנגד, אני מחייבת את הנתבעת (התובעת שכנגד) לשלם סכום כולל של 68,178 ₪ (נכון להיום), המחולק כדלקמן:

• לתובעת 1 (העמותה), סך של 21,435 ₪
• לתובע 2, סך של 9,200 ₪
• לתובעת 3 סך של 1,582 ₪
• לתובע 4, סך של 2,284 ₪
• לתובע 5, סך של 1,943 ₪
• לתובעת 6, סך של 2,471 ₪
• לתובע 7, סך של 2,952 ₪
• לתובע 8, סך של 3,100 ₪
• לתובע 9, סך של 2,581 ₪
• לתובע 10, סך של 1,570 ₪
• לתובע 11, סך של 1,150 ₪
• לתובע 12, סך של 1,200 ₪
• לתובע 13, סך של 1,190 ₪
• לתובעת 14, סך של 913 ₪
• לתובע 15, סך של 1,393 ₪
• לתובע 16, לא הוכח כי חויב ביתר
• לתובע 17, סך של 1,877 ₪
• לתובע 18, סך של 1,500 ₪
• לתובעת 19, סך של 1,812 ₪
• לתובע 20, סך של 2,500 ₪
• לתובעת 21, סך של 1,400 ₪
• לתובע 22, סך של 1,310 ₪
• לתובע 23, סך ש 2,815 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת 1 אגרה בסך של 1,500 ₪ (סכום חלקי, בשים לב לסכום החיוב בפסה"ד) + שכ"ט עו"ד בסך של 9,500 ₪ (כולל מע"מ).

סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ד, 13 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה