1. החלטתי בתיק זה התעכבה עד מאוד, בעיקר עקב לחץ עבודה רב בלשכתי, ועם ב"כ הצדדים הסליחה.

2. ביסוד התביעה שבפניי חוזה שכירות ויחסי שכירות עכורים בין התובע לבין הנתבע. בעקבות הגשת כתבי טענות מתוקנים הונחה בפניי בקשת ב"כ הנתבע להורות לתובע להמציא מסמכים ולהשיב על שאלות משאלות שונות. בקשה זו לא הוכרעה והצדדים זומנו לישיבת קדם משפט ביום 11.10.12.

3. בישיבה זו המלצתי לב"כ הצדדים כי ככל שהמשא ומתן ביניהם לא יעלה יפה, יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. עוד הטעמתי כי "ככל שב"כ הצדדים לא יגיעו להסכמה בדעתי להורות על הגשת תצהירי עדויות ראשיות ובגדרן אצפה שכל בעל דין, במידת האפשר, יגלה גילוי מסמכים מירבי ע"מ לרצות את משאלת חברו, תוך שמירת זכויות וטענות".

4. בעקבות זאת הונחה בפני הודעה משותפת של ב"כ הצדדים בגדרה נמסר כי ניסיון הצדדים להגיע להסדר כשל. משום כך "בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הגשת תצהירי עדויות ראשיות, וקביעת מועד לקדם משפט נוסף לאחר תצהירים שבו יוכלו הצדדים לבחון שנית את עמדתם בענין פשרה ו/או כל הסדר על פי המלצת בית המשפט הנכבד" (סעיף 2).

5. ב"כ התובע הגיש תצהיר עדות של התובע, על נספחיו. בעקבות זאת חזר ב"כ הנתבע על בקשותיו זה מכבר, לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה ובדעתי לדחות את הבקשה, אכן תוך שמירת מלוא זכויות וטענות הנתבע.

6. ראש לכל, דיונית, נהיר לחלוטין שאין מקום להידרש עוד לבקשה. והרי פיהם של בעלי הדין ענה בהם, משהגיעו להסכמה הדיונית האמורה, מה גדר הסכמתם. והרי איש לא מנע מן הנתבע לא להגיע להסכמה הדיונית האמורה, טרם שבית המשפט יכריע בבקשתו למתן צווים. די בטעם האמור על-מנת לא להידרש לבקשה, כל עיקר.

7. אין בדעתי להידרש, איפוא, לשאלה האם התובע נוקט התחמקות וחוסר תום לב, וממילא משהה את הדיון, כטענת הנתבע, או שמא הנתבע הוא זה שנוהג כך, כטענת התובע.

ברי, לנוכח המובהר בפרוטוקול הדיון מיום 11.10.12 שהמבט יופנה, בעיקר, כלפי התובע. התובע טוען כי תצהיר העדות מהווה מענה לשאלות האמורות וכי אין בידיו מסמכים נוספים על אלו שצורפו. ככל שיסתבר שהדברים אינם נכונים, מובן שנתון זה יעמוד לרועץ ולחובת התובע עצמו, ובהקשר זה כלל לא נהיר לי על שום מה הנתבע דווקא מבקש את אשר מבקש, אם התובע, לשיטת הנתבע, משחק לידיו. כך, כמובן, מבלי לקבוע מסמרות בשעה זו.

8. ועוד אין צריך לומר שכל אחד מב"כ הצדדים, אם רצונו בכך, מוזמן לבקש להוציא צווים להמצאת מסמכים מכל גורם שהוא.

9. לנוכח האמור מעלה אין בדעתי ליתן צו להוצאות בגדרה של בקשה זו.

10. לפיכך, הנני מורה לב"כ הנתבע להגיש תצהירי עדויות מטעמו תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.

11. נדחה לתזכורת מעקב ליום 11.2.14.

12. המזכירות תמציא עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......