התובע מבקש ביטולה של החלטה מיום 8.4.14 שניתנה בהעדר תגובה מצידו ומורה על דחיית תביעתו כנגד הנתבעת 2 תוך שניתנה לו הזדמנות לטעון בסוגיית ההוצאות.

החלטה זו ניתנה בעקבות בקשת הנתבעת 2 לדחות תביעה זו, כך משהובהר לאחר קבלת חוות דעת המומחה בתיק, כי נכות ולכאורה - עילה אין (בקשה מס' 35). התובע לא השיב לבקשה זו במועד הגם שבית המשפט עשה עימו חסד ונתן לו ביוזמתו ארכות ומשכך נענתה בקשת הנתבעת 2.

התובע, באמצעות בא כוחו, מבהיר כי מחדלו אינו נעוץ בזלזול בהליך המשפטי, כי אם בתקלה שנפלה במשרד עורך דינו עת עורכת הדין שטיפלה בתיק לא עשתה הנדרש ובינתיים הפסיקה עבודתה והוא מבקש עתה כי יינתן לו יומו בהתייחס לבקשה הנזכרת.

המשכו של ההליך חיוני לשיטתו חרף קביעת מומחה בית המשפט לפיה נכות אין וזאת נוכח קיומה של חוות דעת מטעמו המורה אחרת.

בקשת התובע נתמכת בתצהיר בא כוחו.

הנתבעת 2 מתנגדת לבקשה משאין בסיס חוקי לה לטענתה ונוכח התנהלות התובע עד כה.

דיון והכרעה

אקדים ואציין: ראשית – אכן וכטענת התובע עסקינן בהחלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד, אם כי כדין, ומשכך נתון לבית המשפט שיקול דעת באם לקבלה.

שנית - כי אכן ותביעה ספציפית זו נמחקה בעבר פעמיים מפאת חוסר מעש ובית המשפט נאלץ לטרוח פעמים רבות בתיק זה מחמת אי מעש ואי מתן מענה מצד התובע להחלטות בית המשפט.

אין מקום למציאות כבענייננו בה הצד שכנגד אינו זוכה לתגובה לבקשתו ומוצא עצמו נדרש לפניות חוזרות ונשנות למתן החלטה שייעודה למעשה לעצור המשך מעורבותו בהליך ממושך על כל העלויות הכרוכות בו, מקום בו לכאורה מתייתרת מעורבות זו. יושם לב כי דבר קיומה של הבקשה והצורך בתגובה לה עלה אף בדיון מיום 25.2.14.

טענת התובע כי לא ניתן לא יומו אינה מדויקת, בלשון המעטה, מקום שבית המשפט הפנה לו מספר החלטות טרם נענה לבקשה ונתן החלטתו הנזכרת. בהקשר זה אציין כי כך גם ניתנה לתובע הזדמנות להגיש חוות דעת מטעמו 3 שנים לאחר הגשת תביעתו.

לא ברור כל כך מהו מקור התקלה – השגגה הנטענת, אולם יש מקום לצפות להקפדה יתרה יותר מצד התובע בקיומן של החלטות ובמעש כנדרש הימנו ומכל מקום למעקב הדוק יותר אחר התפתחות התיק. אין זה מתפקידו של בית המשפט להמריץ את התובע לקדם תביעתו.

לאחר ששקלתי בדבר ומשסבורה אני כי בית המשפט נהג עם התובע ברוחב לב בכל הנוגע לסדרי הדין בתיק זה ולחובותיו, כפי שיעידו ההחלטות הרבות המצויות בו, נראה כי לא בנקל תתקבל בקשה זו. לא זהו המקרה בו ניתן לומר כי יומו של בעל דין לא ניתן לו ומן הראוי לאזן באופן הולם בין ענין התובע בקבלת יומו לבין מטרת סדרי הדין, עניינה של הנתבעת 2 שלא להיגרר להתדיינות ממושכת וחובתו של בית המשפט לוודא ניהול תקין של ההליך.

לאמור משנה תוקף בשים לב למעמד חוות דעתו של מומחה בית המשפט ע"פ ההלכה הפסוקה, מעמד אשר מעמיד משוכה בלתי מבוטלת בפני התובע המבקש להיתלות בחוות דעתו.

בהינתן כל האמור ועל מנת להותיר בפני התובע את הפתח הצר בו חפץ הוא, הנני מורה ובדוחק על ביטול החלטתי מיום 08.04.14, אולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת נתבעת 2 בסך של 1,200 שקלים עד ליום 7.8.14. ככל שתשלום לא ייעשה ובמועד, תחשב הבקשה כמי שנדחתה. על הנתבעת 2 ליידע את בית המשפט באם תשלום נעשה.

אך לפנים משורת הדין, לא ייעשה חיוב מיידי בהוצאות לטובת אוצר המדינה הגם שיש לשקול כן.

חרף הטענות ההדדיות שהועלו, ישקלו ב"כ הצדדים לגבש הסכמה שתייתר המשכו של ההליך, אולם באם כזו אין, יודיע התובע ביום ביצוע התשלום הנ"ל באיזה אופן מעוניין הוא להמשיך בהליך זה, ובאם חפץ הוא בחקירת המומחה מטעם בית המשפט שאז עליו להפקיד תשלום להבטחת שכרו.

המזכירות תוודא המצאת החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ד, 08 יולי 2014, בהעדר הצדדים.