1. לפני בקשת המנהל המיוחד לבטל את צו הכינוס שניתן לחייב ביום 25.3.10 ולדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

2. כאמור, צו הכינוס ניתן עוד ביום 25.3.10 וכבר ביום 8.12.10 הוגשה בקשה מטעם המנהל המיוחד (אליה הצטרף הכנ"ר) לביטול צו הכינוס מחמת העובדה שהחייב לא שילם את צו התשלומים החודשי שנקבע לו ולא הגיש דוחות חודשיים.

בסיום הדיון שהתקיים לפני קבעתי כי לפנים משורת הדין ניתנת לחייב הזדמנות להשלים את חוב הפיגורים תוך 3 חודשים וכן להגיש דוחות ולעמוד בחיובים הנובעים מצו הכינוס. כן קבעתי כי "אם לא ישלים את המחדלים תוך פרק זמן לו התחייב בפניי, ניתן יהא לבטל ההליכים".

ביום 5.9.11 הגיש המנהל המיוחד בקשה נוספת לביטול צו הכינוס תוך שהבהיר שחרף ארכות נוספות שנתנו לחייב הוא לא סילק את חוב הפיגורים ולא המציא את מלוא הדוחות החודשיים.

בהחלטתי מיום 6.9.11 הוריתי למנהל המיוחד להמציא את הבקשה לתגובת החייב והכנר.

הכנ"ר הצטרף לבקשת המנהל המיוחד; החייב לא מצא להגיב לבקשה.

בהעדר תגובה מאת החייב, ולאחר שהמנהל המיוחד הודיע לבית משפט כי החייב ניתק עימו כל קשר במהלך השנה האחרונה, הוריתי למנהל המיוחד, בהחלטתי מיום 28.8.12 , להמציא את הבקשה לכתובת האחרונה הידועה של החייב.

בהתאם, על פי הבהרת המנהל המיוחד מיום 21.10.12, נשלחה הבקשה לשתי "הכתובות המדווחות האחרונות של החייב".

בנסיבות אלה, נחה דעתי כי הבקשה הומצאה לחייב .

להבהיר, כי החייב הוא זה שיזם את הליכי הפש"ר והוא זה שפנה בבקשה להכריז עליו פושט רגל ומשכך מוטלת עליו החובה לקיים את החיובים המוטלים עליו, למסור תגובות לבקשות המוגשות בעניינו, ובכלל זה לבקשות החוזרות בדבר ביטול צו הכינוס; כמו כן מוטלת עליו החובה לדווח על כל שינוי בכתובתו להמצאת כתבי בי-דין ולא מוטל על הכנ"ר או על בעל התפקיד "לרדוף" אחר החייב ולהתרות בו למלא את החיובים גם לא לוודא המצאת הבקשות וההחלטות לכתובת שעל קיומה לא מסר.

החייב הוא זה שבחר "לנתק מגע" במשך שנה וממילא לא הסיר מחדליו הגם שנתנה לו הזדמנות, לפנים משורת הדין, לעשות כן.

בנסיבות אלה, בהן החייב לא עשה מאומה להסרת מחדליו, לא דיווח על כתובת חלופית, ולא הגיש דוחות אני מורה על ביטול כל הליכי פשיטת הרגל.

ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכים אלה, יוסרו בחלוף 60 יום .

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ג, 29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.