תביעה לקבלת פיצויים בגין ליקויי בנייה, ותביעה שכנגד לחיוב התובעים 5 ו- 6 לפיצוי הנתבעת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התנהלותם הרשלנית והאיחור בתשלומי תמורת המכר.

רקע עובדתי

1. התובעים רכשו מהנתבעת דירות בפרויקטים שהוקמו על ידה ברחובות מודליאני, רנואר ומארק שגל בקרית אתא (להלן: הפרויקטים); התובעים 1 ו- 2 (להלן: משפחת שטיגליץ) רכשו את הדירה שברחוב מודליאני 3/4 בהתאם להסכם מכר מיום 11.7.2006 , התובעים 3 ו- 4 (להלן: משפחת שמילוביץ) רכשו את הדירה שברחוב מודליאני 1/3 בהתאם להסכם מכר מיום 4.9.2006, התובעים 5 ו- 6 (להלן: משפחת סלומון) רכשו את הדירה שברחוב רנואר 2/1 בהתאם להסכם מכר מיום 30.8.2006, התובעים 7 ו-8 (להלן: משפחת פייטלוביץ) רכשו את הדירה שברחוב מארק שגל 89/5 בהתאם להסכם מכר מיום 5.7.2006, והתובעים 9 ו- 10 (להלן: משפחת אבשלום) רכשו את הדירה שברחוב מודליאני 3/1 בהתאם להסכם מכר מיום 10.12.2006.
2. לטענת התובעים הנתבעת התרשלה בבניית הדירות דבר שגרם לליקויי בנייה עצומים בדירותיהם, הכל כמפורט בחוות הדעת אשר ניתנו על המהנדס מטעמם, ד"ר אברהם בן עזרא.
3. התובעים טענו עוד, כי הנתבעת במעשיה ו/או במחדליה הפרה את הוראות הסכמי המכר שנחתמו בין הצדדים, וכן שורה ארוכה של חובות חקוקות.
4. התובעים טענו כי כל פניותיהם לנתבעת לתקן את הליקויים בדירותיהם לא נענו על ידה. מכאן תביעתם לקבלת פיצויים בגין הליקויים.
5. הנתבעת כפרה בכל הליקויים הנטענים על ידי התובעים וביקשה לדחות את התביעה.
6. משפחת סלומון הוסיפה וטענה עוד, כי הינה זכאית לקבלת פיצויים בגין האיחור במסירת הדירה.
7. הנתבעת כפרה גם בטענת משפחת סלומון לאיחור במסירת הדירה, ואף הגישה כנגדה תביעה שכנגד, לפיה נטען כי משפחת סלומון חייבת לשלם לתובעת הפרשי הצמדה וריבית על תשלומי תמורת המכר שלא שולמו במועדים המוסכמים.
8. משפחת סלומון טענה, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וכמהלך טקטי כנגד תביעתם המוצדקת לקבלת פיצויים בגין הליקויים בדירתם.

דיון והכרעה

1. המחלוקת המרכזית שניטשה בין הצדדים בנושא הליקויים הנטענים עניינה בחיפוי האבן בדירות התובעים, ותחילה אדון בנושא זה.

חיפוי האבן

1. דירת משפחת שטיגליץ: בתצהיר עדותה הראשית של אביבה שטיגליץ (בסעיף 19 לתצהיר - מוצג ת/5) נטען כי בחזית הבניין של המשפחה, בגובה קומה וחצי מהקרקע, נשרה אבן.
2. דירת משפחת שמילוביץ: לטענת משפחת שמילוביץ, כעולה מתצהיר עדותו הראשית של עמית שמילוביץ (ראו: סעיפים 8, 9 ו- 10 למוצג ת/6), במהלך שני החורפים הראשונים מאז כניסתם לדירה, האבן התפוררה לחלקים קטנים והתפזרה על רצפת המרפסות וגם על המדרגות המשותפת החיצוניות. כמו כן, נצפתה חדירה כתוצאה מהגשמים לחיפוי האבן החיצונית שבמרפסת, מה שגרם להיווצרות טחב וירוקת שנראית כל הזמן ולא ניתנת לתיקון. לטענתם, התפוררות האבן כתוצאה מגשמים גורמת לשחיקת האבן משנה לשנה, וחדירת הרטיבות מבעד לאבן יוצרת פגמים אסתטיים הפוגמים בחזות המבנה. לא זו אף זו, התובעים טוענים כי בבית ממולם, בבית משפחת אגסי, נשרה אבן מהקיר החיצוני, שברה את הרעפים של המחסן של השכן והתפזרה ושיירה של האבן המנופצת התפרשה על המדרגות המשותפות. ראו גם תצהיר עדותה הראשית של שירלי שמילוביץ (מוצג ת/8).
3. דירת משפחת פייטלוביץ: להלן טענותיהם של משפחת פייטלוביץ בנושא חיפוי האבן: בביתם, מגובה של קומה, נשרה אבן. מדובר במיקום בעייתי בו עלולים להינזק העוברים בבניין. יתר האבנים הסמוכות סדוקות בחיבורים אל הקיר ומודבקות בצורה רשלנית ולא אסתטית (ראו: סעיפים 19 ו- 20 למוצג ת/15 – תצהיר עדותו הראשית של אייל פייטלוביץ). כעולה מסעיפים 5 עד 10 למוצג ת/11(א), המומחה מטעם משפחת פייטלוביץ מצא כי מדובר באבן חיפוי תחתונה האמורה לכסות את התפר, אשר נשרה ונפלה ארצה באזור הכניסה לבית בין שתי דירות, מגובה של קומה. כבר בחוות דעתו הראשונה (מוצג 11(ב)) המומחה הזהיר מפני סכנת נשירת האבנים המחפות את התפר. אבני החיפוי הממוקמות בסביבת האבן שנשרה, סדוקות בהיקפן בחיבורן אל הבניין ונוטות ליפול. מדובר בסיכון בטיחותי מיידי. אבני החיפוי הסמוכות לתפר המחפות את התפר וכן אבני החיפוי הממוקמות בין הקורות שנסדקו אף הן עומדות לנשירה ואף בהן יש סיכון מיידי. עוד מצא המומחה, כי הקורות התלויות סדוקות בחיבורן אל המבנה.
4. דירת משפחת אבשלום: על פי תצהיר עדותה הראשית של אסנת אבשלום (ראו: סעיף 21 למוצג ת/16), חיפוי האבן בדירתם מתפורר, יוצר חורים מכוערים בכל שטח הבית, יוצר לכלוך על הרצפה, במרפסת ובחוץ, במיוחד בחורף בעת גשמים ורוחות, יוצר כתמים וקיימת סכנה לנשירת אבנים ולפגיעה בנפש, במיוחד כשנפלה אבן בבית שממול לביתם, בבית משפחת פייטלוביץ.
5. להלן ממצאיו של המהנדס בן עזרא (להלן: מומחה התובעים או המומחה בן עזרא) לנושא חיפוי האבן בכלל דירות התובעים: חיפויי האבן במעטפת הבניין לא מתאימות לדרישות התקן הישראלי 2378 חלק 1, הקובע בסעיף 3.2.1, כי האבן לחיפוי צריכה להיות שלמה, בת קיימא, ללא סדקים [הגדרה 1.3.3] או פגמים אחרים העלולים להשפיע על הקיים, על החוזק ועל המראה שלה. אליבא מומחה התובעים, באבני החיפוי במעטפת הבניין פגמים וסדקים, גידי חול מתפוררים וספיגות גבוהה, כולל התפוררות אף במגע יד תוך הישארות משטחים לא אסתטיים מחוספסים. ההתפוררות היא בכל שטחי האבן, ומתחילה צמוד לסדקים. אבן מסוג זה אינה מתאימה למאמצי עיגון עקב התפוררותה. מומחה התובעים הוסיף וציין, כי "ככל שניתן לבחון ללא ביצוע בדיקות הורסות, אין פרופיל מתכת תחתון מתחת לשורות התחתונות של חיפויי האבן כנדרש בתקן 2378 חלק 2 סעיף 4.3.1 לפיו יותקן פרופיל תחתון מפלדה או קורת בטון מזוין בכל קומה לשם תמיכה אופקית של משטח חיפויי האבן שמעל". עוד נקבע על מומחה התובעים, כי הקיר המוגמר רווי פגמים בכל שטחו, וגורם לסיכון מתמיד בשל נשירת חלקי אבן עקב ההתפוררות, וכי לא אותרו תפרים גמישים כנדרש בתקן.

לסיכום פרק זה בחוות דעתו, מומחה התובעים מציין לקמן:

"נדרש לבצע בדיקות התאמה לתקן 2378 חלק 1 של אבני החיפוי מבחינת תכונות פיזיות ובמיוחד רמת ספיגה וכושר עמידות בכוחות עיגון, בצד תכונות נוספות. נדרש לבצע בדיקת התאמה של שיטת העיגון ואביזרי העיגון לדרישות התקן הישראלי 2378 חלק 2 – במיוחד מבחינת סוג האביזרים [רשת, מוטות עיגון, פרופילים סמויים ככל שישנם] – ולהסיק מסקנות לאור התוצאות .... היה ותתגלה אי התאמה המאלצת פסילת האבן בין בגלל סוגה וטיבה, בין בגלל אביזרי העיגון ממתכת הקיימים .... יהא צורך להסיר האבן ולבצע הכל מחדש ...".

(ראו: חוות הדעת שניתנו על ידי מומחה התובעים: מוצג ת/10(א), נספח ג' למוצג ת/6, וכן מוצג ת/9, מוצגים ת/11(א) ו- ת/11(ב), וכן מוצג ת/14).

1. דירת משפחת סלומון: בדירת משפחת סלומון לא נשרה אבן. אך, התופעה של התפוררות אבנים שונים בבניין מטרידה אותם, מפריעה מבחינת ניקוי. מה גם שקיים סיכון ממשי לנשירת אבנים בעתיד, בהינתן התפוררות האבנים, נפילת אבנים במקומות אחרים בבניין, וממצאי המומחה מטעם התובעים, לפיהם חוזק ההידבקות של האבן אל הבניין הוא אפס (ראו: סעיפים 2 עד 7 במוצג ת/7).
2. משפחת סלומון הגישה מטעמה חוות דעתו של המהנדס בוריס דינרשטיין [ראו: מוצגים ת/13(א) ו- ת/13(ב)], ולהלן ממצאיו בנושא חיפוי האבן בדירתם, וזאת לאחר תיקון חלק מהליקויים שנמצאו בחוות דעתו הראשונה: במרפסת הסלון נמצא סף שיש עם שברים במעקה הצפוני; עיבוד לקוי, בליטות בלתי אחידות של אבני חיפוי בהיקף פתחי בנייה לדלתות וחלונות הדירה. יש לחתוך את בליטות האבנים ולבצע גמר נאות של טיח וצבע בגליפים. מומחה התובעים עוד מצא, כי גמר חיפוי האבן נחות וחסרה אבן בעמוד בחזית מזרחית ליד דירת השכן; חסרה אבן חיפוי ליד המרזב, בתחתית חלון חדר שינה מזרחית של הדירה; אבני חיפוי עם גושי חרסית וסימני התקלפות/התפוררות בשכבה עליונה מסותתת מותקנות בחזית מזרחית של הדירה. נמנו כעשר אבנים פגומות; אבן פגומה עם סימני התפוררות ליד דלת יציאה למרפסת קומה א'. לסיכום נושא זה, המומחה מטעם משפחת סלומון סיכם כדלקמן: "לאור הנ"ל ניתן להסיק כי חלק מאבני חיפוי הינן באיכות ירודה אשר מתבטאת בהתקלפויות בגוף האבן כתוצאה מהשפעת גורמי אקלים, ספיגת מים ו/או שינויים תרמיים. זאת בניגוד ל 1. ת"י 2378 חלק 1 ... סעיף 3.2.1, לפיו: "האבן לחיפוי צריכה שלמה...". 2. המפרט הכללי, סעיף 10073, לפיו "נדרש כי אדני החלונות יהיו מצופים טרצו/אבן נסורה בכל השטחים הגלויים לעין ומלוטשים בצורה אחידה וחלקה ללא סדקים, חורים ופגמים אחרים". 3. מפמ"כ 378 סעיף 105.1.2 לפיו: "האבן לחיפוי צריכה להיות שלמה, בת קיימא, ללא חללים, סדקים ....". 4. מפרט מכון התקנים מפמ"כ 378: - חיפוי קירות באבן טבעית. עפ"י מפמכ"ת 378: אין להסתמך על המלט הנוצק בין האבן והקיר, אלא על קיבוע מכני בלבד של עוגנים המקובעים באבן וברשת מגולוונת שמקובעת לקיר הרקע. המפרט גם מנמק דרישה זו מתוך הסברב כי המלט עלול להינתק במשך הזמן. 5. ת"י 2378 חלק 1 ... סעיף 4.1 "מראה הקיר המוגמר, לרבות המישוריות, גוון האבנים ומראה המישקים, יתאימו לדרישות המתכנן...". באשר לעבודות התיקון, המומחה המליץ על פירוק והחלפת אבני חיפוי פגומות, התקנת אבנים חדשות באיכות טובה באמצעות קיבוע מכני. השטח לביצוע תיקוני אבן הינו כ- 3.5 מ"ר. סך עלות התיקונים לכל הליקויים בנושא ספי השיש וחיפוי האבן בדירתם של משפחת סלומון, לאחר שבוצעו תיקונים חלקיים לאחר חוות דעתו הראשונה, הוערכה על ידי המומחה מטעמם ב- 2,000 ₪.
3. המהנדס רפי גיל מטעם הנתבעת (להלן: המומחה גיל) מצא כי אבני החיפוי הן אבנים מעובדות בעיבוד דמוי טלטיש ודמוי מוטבה. בתקן הישראלי 2378 חלק 1, שאליו מפנה מומחה התובעים, ניתן לראות צילום של אבן תקנית מסוג זה. באבן על פי הצילום בתקן כיסי חרסית קטנים שהם חלק מהאבן הטבעית. בזמן העיבוד של האבן מתפוררים נופלים קטעי חרסית אלו ומתנתקים מהאבן. אין בכך כל ליקוי. זה חלק טבעי מהאבן. המומחה גיל הוסיף וקבע, כי באבן שהותקנה על המבנים נשוא התביעה ניתן לראות הרבה פחות כיסי חרסית מאשר באבן התקנית. כך, שברי שאין ליקוי בנושא זה. מראה האבן אחיד, לא נמצאו סדקים באבנים עצמן וצירף לחוות דעתו תעודת מעבדה לנושא התאמת האבן לדרישות התקן.

באשר להעדר פרופיל מתכת מתחת לשורת האבן התחתונה, המומחה גיל ציין, כי לא ניתן להגיע לקביעה בנושא זה ללא פירוק האבן. מומחה התובעים לא פירק את האבן וטענתו בלתי מבוססת.

המומחה גיל לא מצא פגמים בקיר המוגמר הדורשים ביצוע תיקון, ולא מצא פגמים מהותיים הדורשים תיקון באותם המקומות שאליהם הפנה מומחה התובעים. האבן היא אבן מעובדת, את החספוס מבצעים באמצעות סיתות האבן. התפוררות מקומית של האבנים במקום הסיתות היא תופעת לוואי של הסיתות ואין בה כל ליקוי. תופעה זו נובעת מכך שלא שטפו את האבנים במים בלחץ גבוה בסיום הסיתות להורדת כל חלקי האבן. לא זו אף זו, מומחה התובעים לא תמחר את עלות התיקון. מומחה התובעים למעשה לא קבע מאומה בנושא הליקויים, אלא המליץ על ביצוע בדיקה ותמחר את עלות הבדיקה, תוך שציין כי לאחר הבדיקה והיה ותתגלה אי התאמה... אזי יהא צורך בתיקון.

באשר להימצאותן של אבנים חלולות ולא מודבקות כראוי בחזית הכניסה לבית משפחת אבשלום, כנטען על ידי המומחה בן עזרא, המומחה גיל ציין כי האבנים הותקנו בשיטה הרטובה, כשעיגונן בוצע בעזרת עוגנים ולא באמצעות הדבקה, כך שאין כל משמעות לבדיקות ההקשה על פני הקירות.

1. באשר לליקויים הנטענים בדירת משפחת סלומון בנושא ספי השיש וחיפוי האבן, המומחה גיל לא מצא כל ליקוי הדורש תיקון, חרירים וגידים באבן הטבעית אינם נחשבים כליקוי ובהקשר זה המומחה הפנה לדוגמא לתקן ישראלי 1554 חלק 2. המומחה גיל אף לא מצא בליטת אבני חיפוי בגליפים של חלונות ובהיקף דלת יציאה למרפסת. באשר לגמר הנחות וחסרון האבן בעמוד בחזית המזרחית ליד דירת השכן, המומחה גיל קבע כי יש להשלים שתי אבנים באזור בעלות תיקון של 250 ₪. תיקון זה משלים גם את חיסרון האבן בחיפוי ליד המרזב. באשר לסוג האבנים, המומחה חזר על קביעותיו שהובאו לעיל. אך הוסיף וציין, כי יש לתקן מקומית את האבן עם סימני התפוררות ליד דלת היציאה למרפסת בקומה א' עלות התיקון 100 ₪.
2. ביום 15.7.2010 ניתנה חוות דעתו הנוספת של המומחה בן עזרא, אשר התייחסה לנושא חיפוי האבן. חוות דעת זו ניתנה בעקבות קבלת ממצאי בדיקת מעבדה מאושרת שנעשתה ביוזמת וועד הדיירים במבנים השונים נשוא התביעה. בחוות דעת זו המומחה מטעם התובעים קבע, כי לנוכח ממצאי בדיקת המעבדה קיים צורך בהסרת חיפוי האבן וביצועו מחדש בהתאמה לדרישות התקן הישראלי החל, וזאת לאור אי ההתאמות שאין דרך לבטלן, אלא על ידי הסרה ופירוק בשלמות. כך גם תיבחר אבן שאין בה כיסי חול מתפוררים כפי שקיים באבני החיפוי בכל המתחם.

בהקשר זה, ובנתחו את דו"ח בדיקת השליפה (דו"ח מס' 79136) המומחה בן עזרא מצא כי החוזק הממוצע של בדיקת השליפה קטן בעשרות אחוזים מהחוזק הנדרש בעניין כמפורט בתקן 1555 החל על אריחי קרמיקה והוא 0.500 מגה פסקל. לסיכום, המומחה קובע כי חוזק השליפה של אבני החיפוי נמוך, דבר היוצר סיכון ומסביר את נשירת האבנים באתר שארעה עד כה, וכי חיזוק האבנים באמצעות ברגים אינו מהווה פתרון תקני/תקין.

באשר לדו"ח מס' 79135, הרי שהדו"ח מלמד על קיומן של אי התאמות מרביות לדרישות התקן: מספר ווי החיבור בכל אבן הוא 2 בלבד, כאשר על פי התקן נדרש כי יהיו 3 ווי חיבור לכל אבן; עובי מוטות העיגון 4.4 מ"מ במקום 4.8 מ"מ, הבדל של 9% בקוטר, 16% בחוזק מוט העיגון, ובסה"כ החוזק התקני הנדרש מופחת בגלל הקטנת מס' המוטות וקוטרם ב 44%; רשת החיפוי בוצעה מפלדה מגלוונת ולא מפלדה בלתי מחלידה; המרחק בין הקדחים לבין פינות האבן לא מתאים לדרישות התקן; לא אותרו כלל מישקים גמישים בחיפוי האבן, על אף דרישות התקן כי יהיו מישקים גמישים כל 3 מטרים.

1. ביום 9.11.2010 ניתנה על ידי המומחה גיל חוות דעת נוספת שהתייחסה לנושא חיבור חיפוי האבן. בחוות דעתו זו סקר המומחה גיל את שיטות היישום השונות של אבן החיפוי, וציין כי בבניינים נשוא התביעה הנתבעת השתמשה בשיטת קיבוע משולבת של עוגנים רשתות והדבקה, תוך ציון הדרישה לעגן את האבן בארבעה עוגנים כנדרש בתקן ישראלי 2378 חלק 2.
2. לאור הפערים קביעות וממצאי המומחים מטעם הצדדים, מונה ד"ר אורי קורין (להלן: "ד"ר קורין או מומחה בית המשפט), כמומחה מטעם בית המשפט, וחוות דעתו ניתנה ביום 5.12.2010 (ראו: מוצג מב/1).
3. בנושא חיפוי האבן, ד"ר קורין קבע לקמן:
4. לא הומצאו לעיונו של המומחה תוצאות בדיקות של התאמה או אי התאמה של לוחות האבן לדרישות התקן הישראלי 2378 חלק 1.
5. בבחינה וויזואלית של לוחות האבן, נמצא כי חיפוי האבן בכללו נאה ותקין. אבן החיפוי היא אבן גיר ישראלית הכוללת במרקמה שכבות חיבור וגידים. המומחה לא מצא סימנים של התפוררות של לוחות האבן. כמו כן, במהלך ששת ביקוריו של המומחה בבניינים לא הבחין בתופעה של נשירה של לוחות האבן מהקירות. קיימות מספר דירות, כפי שמפורט בפירוט של כל אחת מדירות התובעים, תקלות מקומיות בחיפוי האבן.
6. האבן הפגומה בדירת משפחת סלומון, ממוקמת בשטח מקורה בגג, שאינו בגדר חיפוי חוץ. האבן הודבקה אל הקירות באמצעות מלט בדומה להדבקת אריחי קרמיקה. בדיקות חוזק ההידבקות שבוצעו במקום זה על ידי מעבדת איזוטסט בע"מ, בוצעו באופן בלתי תקין ולא ניתן להסיק מהן מסקנות ברורות לגבי חוזק ההידבקות של לוחות האבן אל הקיר. המומחה הוסיף וקבע, כי לדעתו במקום זה לא הותקנה רשת עיגון ולוחות האבן הודבקו על הקיר באופן ישיר.
7. בבדיקת רכיב חיפוי האבן בקיר החיצוני בדירת משפחת שטיגליץ, המומחה מצא שרשת העיגון שהשתמשו בה אינה עונה כלל על דרישת התקן ת"י 2382 חלק 2.
8. מכאן, המומחה סיכם את מסקנתו בנושא חיפוי האבן על קירות בתי התובעים, בכך שאינו תואם את דרישות התקן. אי ההתאמה נובעת מהחומרים שהשתמשו בהם למערכת החיפוי (רשת בלתי מתאימה שעמידתה בפני קורוזיה אינה מספקת), והן ממספר העוגנים הבלתי מספיק, שהוכנסו בכל לוח וממיקומם הבלתי תואם את דרישות התקן (הקטנת כוח העיגון של לוחות האבן אל הקיר), והן מהעדר מישקים גמישים (דבר העלול לגרום לתופעת התנפחות ונשירה של לוחות אבן מהקירות). באשר לתיקון המצב על ידי הוספת בורגי עיגון למטרת חיזוק הקשר בין לוחות האבן אל קירות המבנים, המומחה סבור כי פתרון זה אינו יכול לבטל את אי ההתאמות של חיפוי האבן לדרישות התקן. זאת ועוד, המומחה הסכים עם המומחה בן עזרא, כי החדרת הברגים ללוחות האבן מהווה פגם אסתטי ועלולה להוות גורם להפחתת השווי של הדירות.
9. על כן, המומחה המליץ על ביצוע עבודות החיפוי מחדש בקירות החיצוניים של דירות התובעים, כאשר העריך את עלויות התיקון בכל דירה מדירות התובעים בסך של 44,000 ₪ כולל פיקוח ולפני מע"מ.
10. ביום 29.7.2011 ד"ר קורין נחקר על חוות דעתו. בעקבות החקירה ד"ר קורין נדרש לבצע בדיקות מדגמיות בכל דירה מדירות התובעים בנפרד ולהשלים את חוות דעתו בעניין חיפוי האבן. המומחה אף נדרש להתייחס לשיטת העבודה שבוצעה בכל דירה ודירה ולטיב החיפוי שבוצע, בין אם לפי הוראות התקן ובין אם לפי הוראות תקנה 14.03 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרה) תשל"ז-1970 (להלן: התקנות).
11. הנתבעת הוסיפה והגישה חוות דעת נוספת מטעמה בנושא חיפוי האבן. מדובר בחוות דעתו של פרופ' משה איזנברגר, חוות דעת מיום 16.11.2011 (ראו: מוצג נ/2). על פי חוות דעתו של פרופ' איזנברגר, העדר תקן לשיטת חיפוי מסוימת אינו מונע את השימוש בה, אולם מחייב עמידה בתקנות. התקן הקיים, ת"י 2378 חלק 2, מתייחס לשיטות מסוימות לקיבוע רטוב. מטרת התקנים היא להבטיח את הבטיחות של החיפוי מפני נפילה. מתכנן אשר יתכנן חיפוי אבן על קירות בהתאם לאחת השיטות שאליהן יש התייחסות ישירה בתקן יהי פטור מהוכחה שהקיר עומד בדרישות התפקודיות הנדרשות, שהרי הוא תכנן לפי התקן. יישום החיפוי בכל שיטה אחרת, שאינה תואמת את התקן במלואו במרכיבים מסוימים, אך מוסיפה אלמנטים אחרים המפצים על כך, וייתכן שגם מחזקים את החיפוי, מחייב בדיקה אחרת. במקרים אלה, אין להתייחס להוראות התקן בלבד, אלא יש להתייחס לתקנה 14.03 לתקנות התכנון והבניה אשר מחייבת לגבי יישום אשר אינו נעשה לפי הפירוט המדויק שבתקן. כך למשל, התקן אינו מתחשב כלל בחוזק הנוסף של המערכת שניתן לקבל על ידי שימוש בחומרי הדבקה המוספים לטיט בעת יישום החיפוי על הקירות, הגם שידוע כי חיזוק זה יכול להיות במקרים רבים גבוה יותר מזה המתקבל על ידי המערכות המכאניות הנדרשות על ידי התקן. על כן, בקיומו של ספק בקשר לחוזק החיפוי ועמידתו בדרישות התפקודיות נדרשת בדיקה של התוצאה הסופית ללא התייחסות למרכיבים השונים אשר זהים או שונים מן המוגדר בתקן. הבדיקה האמינה ביותר ביחס לתוצאה הממשית הנדרשת לשם עמידה בדרישת התקנות לפיה "יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבניין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבניין ובטיחות השוהים בתוכו", הינה שליפה של האבן ממקומה בקיר. בדיקת השליפה המקובלת היא על ידי הדבקת פלטת פלדה לאבן ועקירת האבן בעזרת ג'ק הכולל מד כוח מכויל שמראה את עוצמת/דרגת הכוח בו נשלפה האבן מהקיר. התוצאות יושוו לנדרש על פי התקן לגבי שיטת יישום אחרת, ועל פי ההשוואה תיקבע בטיחות הקיר. מספר האבנים שלגביהן תיערך הבדיקה צריך להיות מייצג בצורה טובה את הקיר, ואבן אחת לשטח של 50 מ"ר חיפוי נראה כמספיק. היה ויימצא שיש צורך בחיזוק נוסף, אזי הפתרון המועדף שיגרום לנזק המזערי למבנה יהיה על ידי הוספת ברגים קדוחים באבן וכיסוי הקדחים בחומר תואם לאבן. שיטה זו יושמה במקרים רבים והוכיחה את השימוש בה. לעומתו, פתרון של הסרת החיפוי על ידי ריסוק האבן, המחוברת לקיר בצורה חזקה, ע"י קומפרסור, הינה פעולה דרסטית ומיותרת שעלולה לערער את יציבות המבנה או חלקים ממנו, ליצור סדקים בלתי נראים ולסכן גם דירות שכנות וחלקים שבהם לא נדרש כלל חיזוק.
12. ביום 3.7.2012, פרופ' איזנברגר ערך חוות דעת נוספת, בה התייחס לתוצאות בדיקות השליפה שבוצעו עבור האבנים שנבדקו על ידי המבדקה לבניין ותשתית, ומצא כי בכל הבדיקות נמצא כי כוח השליפה גדול כמעט פי 15 מכוח השליפה שהיה נדרש אילו בוצע חיפוי האבן בשיטה הרטובה שלה קיים תקן. ובפועל, ואלמלא ניסרו את הפוגות סביב כל אבן ואבן, סביר להניח כי היה מתקבל כוח שליפה גדול יותר. מכאן, הרי שלאור תוצאות בדיקות השליפה שבוצעו, חיפוי האבן שבוצע בדירות התובעים עונה על תקנה 14.03 לתקנות התכנון והבניה ואין כל צורך בהחלפת החיפוי. לא זו אף זו, אין כל צורך לחזקו על ידי ברגים.
13. ביום 24.6.2012 הוגשה חוות דעת משלימה מטעמו של ד"ר קורין. מדובר בחוות דעת שפירטה את תוצאות בדיקת שליפת לוחות אבן מהקירות. המומחה ציין, כי במהלך הבדיקות נכח המומחה בעצמו, שבחר את האבנים לצורך ביצוע הבדיקות. כמו כן, נכחו בעלי הדירות ונציגי הנתבעת. אבני הניסוי הופרדו לפני תחילת הניסוי באמצעות ניסור המלט במישקים בין לוחות האבן הנבדקים ולוחות האבן שהקיפו אותם בשטח הקיר (ראו: מוצג ב/2).
14. ד"ר קורין נדרש להגיש לבית המשפט חוות דעת משלימה לפיה יסביר מהי משמעות תוצאות בדיקות השליפה שבוצעו בהתאם לדרישותיו (מוצג ב/2). לצורך כך, הוגשה חוות דעתו מיום 26.8.2012 (ראו: מוצג ב/3). בחוות דעתו זו, מומחה בית המשפט קבע כי חיפוי האבן שבוצע בבניינים אינו עומד בדרישות התקנה 14.03. החיפוי בבניין בוצע בקיבוע רטוב. לפיכך היה על החיפוי להיות מבוצע אך ורק על פי הוראות התקן ת"י 2378 חלק 2. המומחה הוסיף וקבע, כי לא מקובלת עליו עמדת הנתבעת לפיה החיפוי בוצע בשיטה שונה. לדעתו, החיפוי בוצע לפי השיטה הרטובה אלא שלא הוקפד על הביצוע כפי שנדרש בתקן. בקביעתו זו ד"ר קורין התבסס על כך, כי בחלק מקטעי הקירות הותקנו אלמנטים המתאימים לשיטת הקיבוע הנ"ל. מכאן, לדעתו החיפוי שבוצע היה בשיטה הרטובה, אך הביצוע לא היה בהתאם לדרישות התקן.

באשר לתוצאות בדיקות השליפה שהתקבלו, המומחה קבע כי אלו מלמדות על כך, כי חלק מהלוחות היו מקובעים באופן חזק ותקין. חלק מלוחות האבן נמצאו מנותקים לחלוטין או בעלי חוזק והידבקות קטן ביותר. עוד קבע המומחה, כי פיזור תוצאות חוזק ההדבקות בבדיקות הוא בלתי סביר מבחינה הנדסית, ונוגד את העיקרון של הבטחת האיכות המינימאלית הנדרש בבנייה.

1. פרופ' איזנברגר נתן חוות דעת משלימה נוספת, וזאת ביום 1.11.2012, וחלק על הקביעה לפיה בשל העבודה כי החיפוי נעשה בשיטה שלדעתו דומה או מזכירה את שיטת הקיבוע הרטוב אזי היה עליו להיות מבוצע אך ורק לפי הוראות תקן 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב. לדעתו של פרופ' איזנברגר, תקן זה אינו חזות הכל ואין חובה לחפות מבנים על פיו. קיימות בענף הבניה שיטות חיפוי נוספות מקובלות אשר לא נכתב בעבורן תקן והן נותנות תוצאות טובות יותר ובטוחות יותר מהתוצאות המתקבלות בשיטת החיפוי ע"פ תקן 2378 חלק 2. לא זו אף זו, כאשר נעשו בדיקות השליפה של אבנים מן הקיר, הן על ידי התובעים והן על ידי מומחה בית המשפט, בעזרת שירותי מעבדה שונים, נוסרו אבנים בודדות בהיקפן (בפוגות) לשם ביצוע הניסוי. פעולה זו כבר פגעה בניסוי ניסור האבן לאורך המישקים בהיקפה, בבדיקה וכוח השליפה שהתקבל בפועל, קטן בהרבה מכוח השליפה האמיתי לו לא היו מנסרים את הפוגות.
2. נוכח המחלוקת שלא באה על פתרונה בין הצדדים, קצבתי מועדים להגשת והשלמת ראיות הצדדים ונקבע מועד לשמיעת ראיות הצדדים בתיק.
3. לישיבת ההוכחות זומן ד"ר קורין לחקירה נוספת. כמו כן נחקר פרופ' איזנברגר על חוות דעתו, וכן העידו מי מבעלי הדין בעצמם. המומחה בן עזרא והמומחה גיל לא נחקרו על חוות דעתם.
4. שני הצדדים העלו טענות שונות ומשונות כנגד חוות דעתו של ד"ר קורין וכן דאגו להמעיט ממשקלה של חוות דעתו של מומחה בית המשפט, תוך שביקשו לייחס לה משקל שאינו שונה ממשקלה של כל עדות אחרת בתיק.

בהקשר זה, אין לי אלא לחזור על דברים שאמרנו לא אחת, ולפיהם: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. (ההדגשה שלי נ.ע הח"מ ואינה במקור).

ראו: ע"א (עליון) 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (23.4.1990), וכן ע"א (מחוזי ת"א) 46611-01-13 י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ נגד נציגות הבית ברח' הסתיו 7 הוד השרון ואח' (4.4.2014).

כמו כן, ראו דבריו של כב' השופט צבי זילברטל ב- רע"א (עליון) 3941/14 אסתר מולאים נגד שירותי בריאות כללית (11.9.2014), לפיהם: " ... בית המשפט התבסס בקביעתו על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כאשר ככלל הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בהיעדר טעות בולטת" (ההדגשה שלי הח"מ נ.ע ואינה במקור).

1. על כן, ומסקירת טענות הצדדים וחוות דעת המומחים, מסקירת עדויות הצדדים ומחקירות המומחים בכל הנוגע לנושא חיפוי האבן, הנני קובעת את הממצאים שלהלן:
   1. לית מאן דפליג, כי מלבד שלוש האבנים שאתייחס אליהן בהמשך, לא נפלה ולא נשרה כל אבן במתחמי הפרויקטים נשוא התביעה.
   2. מדובר בשלוש אבנים שאינן בבחינת אבני חיפוי טיפוסיות, במובן זה שאינן נמנות על אבני החיפוי בקירות החיצוניים של הדירות. ולהלן אנמק:

תחילה אתייחס לאבן בקיר החיצוני של דירת משפחת שטיגיליץ:

אף אחד מהתובעים לא ראה את האבן נופלת. אביבה שטיגליץ הודתה כי לא ראתה את האבן נופלת. אלא, שלטענתה היא ראתה את האבן במרפסת ביתה, הבחינה באבן החסרה בקיר, כשלאחר מכן הותקנה במקום האבן החסרה אבן אחרת במימדים קטנים יותר וחוברה כגוף זר, כשסימני החיבור נראים ובולטים (ראו: עמ' 65 לפרוטוקול ש' 13-20).

הגם שאצא מתוך הנחה כי האבן נפלה מהקיר, עדיין לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעים לסתור את טענת הנתבעת, לפיה מדובר באבן שהותקנה לאחר הורדת הפיגום, שאינה אבן טיפוסית ושלכאורה נפלה בסמוך למועד מסירת החזקה בדירות. אף נהפוך הוא. שכן, אין חולק כי בקירות החיצוניים של המבנים בכל מתחמי הפרויקטים לא נפלה כל אבן אחרת, וכל המומחים שביקרו במתחמי הפרויקטים לא הבחינו בתופעה של נשירת או נפילת אבנים כנטען על ידי התובעים. לא זו אף זו, התובעים לא מצאו לנכון להעלות כל טענה בהקשר זה. דבר האומר דרשני. ולמותר לציין, כי מאז התיקון האבן לא נפלה ולא נשרה.

האבן השנייה - האבן שנפלה מדירת משפחת אגסי:

ראשית, אין חולק כי משפחת אגסי לא הגישה כל תביעה כנגד הנתבעת. שנית, הנתבעת טענה לאורך כל הדרך כי מדובר באבן שחופתה על קצה של קורה העומדת בפני עצמה ושאינה מחוברת לאף אבן לידה. שוב שותקים התובעים ונמנעים מלהעלות כל טיעון גם בהקשר זה. פשיטא, כי שתיקתם פועלת לרעתם.

האבן השלישית – אבן דקורטיבית בתפר קונסטרוקטיבי:

מדובר באבן שאינה דומה במימדיה למארג אבני החיפוי בקירות החיצוניים בדירות התובעים. מדובר באבן שמשמשת כאבן דקורטיבית שבאה להסתיר תפר קונסטרוקטיבי הנמצא ליד דלת הכניסה של משפחת פייטלוביץ (ראו: עדותו של אייל פייטלוביץ בעמ' 71 ש' 21-30). לא זו אף זו, מוסכם על כלל המומחים כי המדובר באבן מתוך האבנים שכיסו את התפר ושאינן דומות לשאר האבנים בקירות החיצוניים בדירות.

• 1. לאחר שגדרנו את היקף טענת התובעים בדבר "נפילת ונשירת" האבנים, ניגש לבחינת אופי והיקף הליקוי הנטען בשיטת החיפוי בקירות החיצוניים.
  2. אופי והיקף הליקוי הנטען בשיטת החיפוי בקירות החיצוניים: מקובלת עליי קביעתו של ד"ר קורין, לפיה הנתבעת ביצעה חיפוי בשיטה הרטובה, אם כי הביצוע היה לקוי (ראו חוות דעתו – מוצגים ב/1 ו- ב/3 - עמ' 12 לפרוטוקול ש' 14-20, עמ' 17 ש' 12-13, וכן עמ' 39 ש' 24-26). ד"ר קורין ציין, כי מסקנתו זו מבוססת על כך, שבבדיקותיו מצא בחלק מקטעי הקיר שחופו הותקנו רשתות לקיבוע האבן כפי שנדרש בת"י 2378 חלק 2 (להלן: התקן), ובחלק אחר לא. חלק מהאבנים היו מחוברות בווים מעגנים לרשתות כפי שנדרש בתקן, חלקן האחר לא היה מחובר כאמור. בחלק מהאבנים הותקנו ווי עיגון כפי שנדרש בתקן, אולם קצוות הווים לא עוגנו לרשתות אלא נטמנו באופן חופשי במלט שהושם מאחרי האבן. הווים בקוטר 3.45 מ"מ ומפלדה, כפי שנדרש בתקן.

טענת הנתבעת כי ביצעה את החיפוי לפי השיטה המשולבת נסתרה על ידו של פרופ' איזנברגר מטעם הנתבעת עצמה, אשר העיד כי "אין שיטה משולבת" ולא נתקל במושג זה בספרות המקצועית (ראו: עמ' 57 לפרוטוקול ש' 16-21).

מכאן, שטענת הנתבעת לביצוע החיפוי לפי השיטה המשולבת, נשללה לא רק על ידי מומחה בית המשפט, אלא על ידי המומחה מטעמה גם כן.

הגם שאצא מתוך הנחה כי הנתבעת ביצעה את החיפוי בשיטה אחרת שאין לה תקן, בין אם נקרא לה השיטה המשולבת ובין אם בכל שם אחר, הרי שיש לבדוק שמא החיפוי עומד בדרישות תקנה 14.03 לתקנות התכנון והבניה (להלן: התקנה).

ד"ר קורין קבע בחוות דעתו (ב/3) כי החיפוי בדירות התובעים אינו עומד בדרישות התקנה. לדעתו, דו"ח תוצאות בדיקות השליפה שהתקבלו בניסוי (מוצג ב/2) מלמד על כך כי חלק מלוחות האבן היו מקובעים באופן חזק ותקין, חלק מלוחות האבן נמצאו מנותקים לחלוטין או בעלי חוזק הידבקות קטן ביותר. עוד הוסיף ד"ר קורין, כי פיזור תוצאות חוזק ההדבקות בבדיקות השליפה, הוא בלתי סביר מבחינה הנדסית ונוגד את העיקרון של הבטחת האיכות המינימאלית הנדרשת בבנייה. הפיזור הרב שהתקבל בתוצאות הבדיקות אינו מאפשר לקבוע באילו מקומות חיפוי האבן שהותקן הוא בחזקת תקין, ובאילו מקומות חיפוי האבן הוא בחזקת בלתי תקין.

לסיכום, ד"ר קורין מצא כי חיפוי האבן בדירות התובעים אינו עומד לא בדרישות התקן ולא בדרישות התקנה.

ד"ר קורין נחקר ארוכות על חוות דעתו בהקשר זה, וקביעותיו של ד"ר קורין לא נסתרו כלל, לא על ידי התובעים ולא על ידי הנתבעים. ד"ר קורין אף חזר ואישר קביעותיו במסגרת חקירתו הנגדית בפעם השנייה מיום 29.4.2014 (ראו: עמ' 50 ש' 15-21).

פרופ' איזנברגר אינו מתייחס לסוגיית הפיזור בתוצאות כוח השליפה, אליה התייחס ד"ר קורין בחוות דעתו המשלימה.

• 1. חרף ניסיונותיהם הבלתי נלאים והמייגעים של הצדדים לסתור את חוות דעתו של ד"ר קורין, ד"ר קורין ענה ביסודיות ובמקצועיות לשאלות שהופנו אליו בהקשר חיפוי האבן וטיב האבן, כאשר הצדדים לא הצביעו על קיומו של נימוק משכנע כלשהו העלול לסתור את קביעותיו של מומחה בית המשפט.
  2. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, לפיה ד"ר קורין "העניש" אותה על כך שלא סיפרה לו מלכתחילה כי לא ביצעה את עבודות החיפוי לפי התקן אלא לפי שיטה אחרת העומדת בדרישות התקנה 14.03. דומה, כי הנתבעת בעצמה לא ידעה מהי שיטת העבודה שננקטה על ידה לצורך החיפוי. הנתבעת טענה כי ביצעה חיפוי לפי השיטה המשולבת, כאשר פרופ' איזנברגר מטעמה שלל קיומה של שיטה משולבת לחיפוי.
  3. איכות האבן: ד"ר קורין לא מצא כל פגם באיכות האבן. (ראו: חוות דעתו, וכן עמ' 7 ש' 18-22). לא מצאתי כל הצדקה להעדפת קביעת מומחה התובעים בהקשר זה על קביעתו של מומחה בית המשפט.
  4. אופן התיקון: אכן, ד"ר קורין אישר כי פעם חיווה את דעתו, כפי שמומחים אחרים גם סבורים, כי בדרך כלל ניתן לחזק אבן שאינה מעוגנת כראוי לקירות הבניין באמצעות חיזוקה לקיר על ידי ברגים (ראו: עמ' 17 לפרוטוקול ש' 16-20). אך, ד"ר קורין הוסיף והסביר, כי אז היה מדובר במקרה חריג שבו היה צורך בחיזוק 17,000 אבנים בקיר שלם ושנפלו אחת אחרי השנייה (ראו: עמ' 19 לפרוטוקול ש' 21-27).

זאת ועוד, ד"ר קורין אכן אישר כי התקן הישראלי 2378 חלק 2, קובע כי ניתן לקבע אבנים בחיפוי קירות גם באמצעות מוטות פלדה כגון ברגים (ראו: עמ' 17 לפרוטוקול ש' 21-26), אך ציין כי התקן מאפשר זאת כאשר מדובר בהתקנת החיפוי מהתחלה, ולא בתור עבודת תיקון או חיזוק (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול, ש' 5-8).

לא זו אף זו, ד"ר קורין אישר כי שיטת חיזוק האבנים באמצעות ברגים הינה שיטה שמשתמשים בה, ויתרה מכך אף משתמשים בה כסעד קבוע (ראו: עמ' 18 לפרוטוקול ש' 14-17). אלא מאי? ד"ר קורין הוסיף וציין, כי לא תתקבל תוצאה טובה ובכל מקרה לא תתקבל תוצאה אסתטית (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול ש' 11-14, וכן עמ' 21 ש' 28-31 ועמ' 22 ש' 1-3). לא זו אף זו, החדרת ברגים באבנים עלולה לגרום לחדירת מים ולבעיית רטיבות (ראו: עמ' 40 לפרוטוקול ש' 17-18).

בסופו של דבר, ד"ר קורין עדיין סבור כי החלפת החיפוי הינה הפתרון היחיד במקרה דנן (ראו: עמ' 21 לפרוטוקול ש' 3-5, וכן עמ' 22 ש' 16-19).

למותר להוסיף ולציין בהקשר זה, כי טענת הנתבעת לגרימת נזקים לקירות הפנימיים בדירות התובעים או לדירות השכנות לדירות התובעים לא הוכחה כדבעי, אלא הועלתה בתור השערה בלבד.

• 1. מהמקובץ לעיל, הנני מאמצת את חוות דעתו של ד"ר קורין, וקובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין נזקיהם עקב הליקויים בחיפוי האבן בדירותיהם.

יתר הליקויים

1. מדרגות פנימיות – אמנם, ד"ר קורין מצא כי קיימת אי התאמה לדרישות תקנה 3.37 לתקנות אשר הייתה בת תוקף במועדים הרלבנטיים לכריתת החוזה ולבנייה, בכך שעומק המשטח האופקי גדול מעומק יתר השלחים. לא זו אף זו, ד"ר קורין מצא כי המדרגות נבנו בניגוד לתוכנית המכר לפיה הנתבעת התחייבה לבנות מדרגות לולניות, כשבפועל המדרגות הינן טרפזיות. אך, ד"ר קורין הוסיף וקבע כי המדרגות בטיחותיות, כי הסטייה מהוראות התקנה הינה מינימאלית וכי אין צורך בהריסת המדרגות ובנייתן מחדש. באשר להתאמת המדרגות לתוכנית המכר, ד"ר קורין קבע כי התאמה זו אינה אפשרית בנסיבות העניין, שכן הדבר מחייב הריסת המדרגות, פתרון שאינו נדרש בנסיבות העניין, נוכח ממצאיו כי המדרגות תקינות, בטיחותיות וכי הסטייה מהוראת התקנה (בעומק המשטח האופקי) הינה מינימאלית, סטייה זו ניתנת לתיקון כך שתתואם להוראות התקנה (ראו: סעיף 6 למוצג מב/1, וכן עמ' 40 לפרוטוקול ש' 19-32, ועמ' 41 ש' 1-5).

בנסיבות, אין בידי לקבל את טענת התובעים כי יש להרוס את המדרגות ולבנותן מחדש, ואין בידי לקבל את טענתם כי יש לפצותם בגובה עלות ביצוע ההתאמה הן לתקנה והן לתוכנית המכר. טענת התובעים בדבר מסוכנות המדרגות לא הוכחה כדבעי, כשאין כל חולק כי התובעים לא עשו כל שינוי במדרגות הפנימיות במשך כל השנים שחלפו מאז כניסותיהם לדירות ועד עצם היום הזה. הדעת נותנת, כי אם המדרגות מסוכנות אזי התובעים היו עושים לביטול הסכנה באופן מיידי וממשיכים להתדיין מול הנתבעת על השבת הוצאותיהם, ובפרט, כשאין מדובר בהוצאה כבירה וכשלא הועלתה כל טענה מצד התובעים בדבר אי יכולתם לממן את עלות התיקון.

על כן, אני קובעת כי בפריט זה יש לפצות כל קבוצה מבין חמש קבוצות התובעים בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ (ראו: תשובת ד"ר קורין לשאלות ההבהרה – סעיף 1 במוצג ב/4).

באשר לאי התאמת המדרגות לתוכנית המכר, ומשלא שוכנעתי בקיומה של סכנה בטיחותית במדרגות, ומשלא שוכנעתי כי קיים צורך בהריסת המדרגות ובבנייתן מחדש, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגובה העלות הנדרשת להריסת המדרגות ובנייתן מחדש. יחד עם זאת, הפרה חוזית זו תילקח בחשבון בפסיקת הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני.

1. דלתות הכניסה לדירות – לית מאן דפליג, כי בדלתות הכניסה קיימת נעילה לשלושה כיוונים בלבד, ולא לארבעה כיוונים כנדרש בתקנה 2.92 לתקנות. כך, שחרף העובדה כי הדלתות עומדות בהוראת תקן ישראלי 5044 (ראו: סעיף 7 לחוות דעתו של ד"ר קורין), הרי שלא ניתן להתעלם מאי ההתאמה לתקנות. על כן, הנני קובעת כי כל משפחה מבין משפחות התובעים זכאית לפיצוי בסך של 1,400 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בהתאם לדרישת התובעים שלא נסתרה.
2. הליקויים הנטענים בדלתות חדרי שירותים, מסתורי כביסה, גובה כיורים בחדרי רחצה, מיקום הנקזים של אדניות המקלחות, פרגולות וקורות מעל חזית החניות בקדמת המרפסות, אנטנות מרכזיות ומסתורים לאוגרי המים הסולריים :

ד"ר קורין התייחס בחוות דעתו לכלל הליקויים הנ"ל. ראו: סעיפים 8 עד 15 לחוות דעתו. ולא שוכנעתי כי יש לסטות מחוות דעתו בכל הקשור לליקויים ולעלויות התיקונים בגין סעיפים אלה. ודוק, אי התאמה כזו או אחרת לתוכנית הבנייה בנוגע לחלק מהליקויים הנ"ל שאינם מחייבים תיקון נוכח העדר כל סכנה בטיחותית, תילקח בחשבון בקביעת גובה הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני.

1. נזק לא ממוני - עוגמת נפש: בבחינת עוצמת עוגמת הנפש הנגרמת לרוכש עקב ליקויי בנייה, אין דין ליקויי חיפוי אבן הטען פירוק והרכבה מחדש ותיקון ליקויי רטיבות - שאין צורך בדמיון רב כדי לשער את היקף שיבושם הבלתי מבוטל לחיי הדיירים - כדין ליקויים קלים, כגון: תיקון דלת או איטום גג או כגון עוגמת הנפש הנגרמת כתוצאה מהפרת תוכנית הבנייה שאינה מחייבת תיקון. ברי כי ליקויים מהסוג הראשון גורמים לסבל רב יותר.

נוכח אופי הליקויים והיקפם, הפגיעה באורח חייהם של התובעים, ובהינתן העובדה כי התיקונים הנדרשים אינם מצריכים דיור חלופי והעברת תכולת הבית, אני רואה לנכון לפסוק למשפחת שטיגליץ, למשפחת פייטלוביץ ולמשפחת אבשלום סך של 7,000 ₪ לכל משפחה בגין עוגמת נפש. ואילו, למשפחות שמילוביץ וסלומון סך של 6,000 ₪ לכל משפחה בגין אותו ראש נזק.

לעניין השיקולים בקביעת הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני ראו: אביחי נ' ורדי דיני מכר דירה – ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (מהדורה שלישית, 2009), עמ' 473-474.

1. ירידת ערך: טענת התובעים לירידת ערך הדירות לא הוכחה כראוי. התובעים לא טרחו להגיש חוות דעת שמאית להוכחת הטענה בדבר ירידת ערך הדירות. על כן, אני דוחה את טענתם לקבלת פיצוי כלשהו בגין נזק זה.
2. אשר על כן, להלן הפיצויים המגיעים לכל משפחה מבין משפחות התובעים:

משפחת שטיגליץ:

• • • סך של 44,000 ₪ בגין חיפוי האבן,
    • סך של 6,000 ₪ לתיקון המדרגות הפנימיות,
    • סך של 1,000 ₪ לתיקון משטח יציאה מהסלון,
    • סך של 1,500 ₪ לתיקון מפלס גינה,
    • סך של 700 ₪ לתיאום דלת הכניסה והחלפת האריח שניזוק מתנועת הדלת ,
    • סך של 1,400 ₪ להוספת נעילה רביעית לכיוון הרצפה בדלת הכניסה,
    • סך של 100 ₪ להוספת מגני פלסטיק לחלונות,
    • סך של 10,000 ₪ לתיקון הליקויים בכלים הסניטרים בחדר שירותי הורים,
    • סך של 9,000 ₪ לתיקון ליקויי גימור סדקים ורטיבות,
    • סך של 100 ₪ בגין שונות.
    • סך הכל = 73,800 ₪ נכון ליום עריכת חוות דעתו של ד"ר קורין (5.12.2010).
    • לסכום הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 וכן מע"מ כדין.
    • סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

משפחת שמילוביץ:

• • • סך של 44,000 ₪ בגין חיפוי האבן,
    • סך של 6,000 ₪ לתיקון המדרגות הפנימיות,
    • סך של 650 ₪ לתיקון השברים במדרגות,
    • סך של 500 ₪ לתיקון הידית הרופפת בדלת הכניסה,
    • סך של 100 ₪ לתיקון דלת חדר בקומת הכניסה,
    • סך של 1,400 ₪ להוספת נעילה רביעית לכיוון הרצפה בדלת הכניסה,
    • סך של 100 ₪ לתיקון דלת חדר סמוך לחדר שינה,
    • סך של 100 ₪ לתיקון דלת חדר שירותי הורים,
    • סך של 100 ₪ לתיקון דלת חדר אמבטיה כללי,
    • סך של 300 ₪ לתיקון חלון מטבח,
    • סך של 300 ₪ לתיקון ליקויים בכלים סניטרים בחדר שירותי הורים,
    • סך של 100 ₪ לביצוע סתימת שקע באדן האבן במרפסת הסלון,
    • סך של 5,000 ₪ לתיקון ליקויי גימור סדקים ורטיבות,
    • סך של 250 ₪ בגין שונות.
    • סך הכל = 59,000 ₪ נכון ליום עריכת חוות דעתו של ד"ר קורין (5.12.2010).
    • לסכום הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 וכן מע"מ כדין.
    • סך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

משפחת סלומון:

• • • סך של 44,000 ₪ בגין חיפוי האבן,
    • סך של 6,000 ₪ לתיקון המדרגות הפנימיות,
    • סך של 1,400 ₪ להוספת נעילה רביעית לכיוון הרצפה בדלת הכניסה,
    • סך של 350 ₪ לתיקון קוסמטי לאבני החיפוי בהיקף פתח דלת הכניסה,
    • סך של 500 ₪ לתיקון מעקה מרפסת,
    • סך של 1,400 ₪ לתיקון הסטייה באופקיות של קצה התקרה מעל תחילת המדרגות,
    • סך של 200 ₪ לתיקון אריח קרמיקה בשירותי אורחים,
    • סך של 200 ₪ לתיקון חלון ממ"ד,
    • סך של 200 ₪ לתיקוני חשמל,
    • סך של 300 ₪ בגין התאמת הברז לצנרת במרפסת הסלון,
    • סך של 2,500 ₪ לתיקון חדירת מים דרך הקיר התומך,
    • סך של 1,000 ₪ לתיקון חדירת רטיבות בפינת הקיר הדרום מערבי הגובל עם מרפסת הדירה השכנה,
    • סך של 500 ₪ לתיקון אפי מים,
    • סך של 100 ₪ לתיקון ניקוז שסתום ביטחון.
    • סך הכל = 58,650 ₪ נכון ליום עריכת חוות דעתו של ד"ר קורין (5.12.2010).
    • לסכום הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 וכן מע"מ כדין.
    • סך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

משפחת פייטלוביץ:

• • • סך של 44,000 ₪ בגין חיפוי האבן,
    • סך של 6,000 ₪ לתיקון המדרגות הפנימיות,
    • סך של 1,400 ₪ להוספת נעילה רביעית לכיוון הרצפה בדלת הכניסה,
    • סך של 600 ₪ לתיקון ידית רופפת והדבקת גומיית איטום בדלת הכניסה,
    • סך של 200 ₪ לתיקון דלת שירותים בקומת קרקע,
    • סך של 50 ₪ לתיקון דלת חדר ילדים,
    • סך של 100 ₪ לתיקון תריס סלון,
    • סך של 200 ₪ לתיקון בחדרי ילדים בקומה א',
    • סך של 400 ₪ לתיקון אדני חלונות,
    • סך של 900 ₪ לתיקון כלים סניטרים בשירותים בקומת קרקע,
    • סך של 900 ₪ לתיקון כלים סניטרים בשירותי הורים,
    • סך של 400 ₪ לתיקון חיפוי קרמיקה בחדרי שירות,
    • סך של 1,000 ₪ לסתימת חורים בספי האבן במרפסת הסלון,
    • סך של 6,000 ₪ לתיקון ליקויי גימור סדקים ורטיבות,
    • סך של 4,000 ₪ בגין שונות (כמפורט בסעיף 32 לטבלה שבחוות הדעת).
    • סך הכל = 66,150 ₪ נכון ליום עריכת חוות דעתו של ד"ר קורין (5.12.2010).
    • לסכום הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 וכן מע"מ כדין.
    • סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

משפחת אבשלום:

• • • סך של 44,000 ₪ בגין חיפוי האבן,
    • סך של 6,000 ₪ לתיקון המדרגות הפנימיות,
    • סך של 1,400 ₪ להוספת נעילה רביעית לכיוון הרצפה בדלת הכניסה,
    • סך של 300 ₪ לתיקון בדלת הכניסה,
    • סך של 500 ₪ לתיקון בדלת שירותים קומת קרקע,
    • סך של 500 ₪ לתיקון בדלת חדר שינה קומת כניסה,
    • סך של 1,000 ₪ לתיקון בדלת הסלון,
    • סך של 300 ₪ לתיקון בדלת הממ"ד,
    • סך של 100 ₪ לתיקון דלת חדר אמבטיה כללי,
    • סך של 900 ₪ לתיקון אדני חלונות,
    • סך של 200 ₪ לתיקון חלון מטבח,
    • סך של 100 ₪ לתיקון חלון חדר שירותים קומת קרקע,
    • סך של 500 ₪ לתיקון כלים סניטרים בשירותים בקומת קרקע,
    • סך של 2,000 ₪ לתיקון חדר אמבטיה כללי,
    • סך של 450 ₪ לתיקון מעקה מרפסת,
    • סך של 6,000 ₪ לתיקון ליקויי גימור סדקים ורטיבות,
    • סך של 4,000 ₪ לתיקוני אריחים.
    • סך הכל = 68,250 ₪ נכון ליום עריכת חוות דעתו של ד"ר קורין (5.12.2010).
    • לסכום הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 וכן מע"מ כדין.
    • סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

האיחור במסירת הדירה למשפחת סלומון והתביעה שכנגד:

1. טענות הצדדים בהקשר זה נטענות בחוסר תום לב. שכן, ברי כי בין הצדדים התנהלו דין ודברים גבי מועדי התשלומים, ביצוע שינויים ומסירת החזקה בדירה, כאשר ניתן לראות, מרוח טענות הצדדים המפורטים בתצהירי העדויות הראשיות מטעמם בהקשר זה, כי לצדדים לא היו כל טענות הדדיות בנושא האיחור במסירה או האיחורים בתשלומים ודומה כי הצדדים השלימו עם מועד המסירה ועם מועדי התשלומים. ניסיון הצדדים להתנער מהתנהלותם ההדדית שקדמה למועד מסירת הדירה, ולהעלאת הטענות מחדש לאחר חלוף כשנה וחצי, במסגרת התביעה דנן, גובל בחוסר תום לב.
2. על כן, הנני דוחה את טענתה של משפחת סלומון לקבלת פיצויים בגין האיחור במסירת הדירה, וכן על דחיית התביעה שכנגד.

לסיכום

1. אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שלהלן:
   • • לתובעים 1 ו- 2, סך של 73,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 ובצירוף מע"מ כדין, וכן סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
     • לתובעים 3 ו- 4 סך של 59,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 ובצירוף מע"מ כדין, וכן סך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
     • לתובעים 5 ו- 6 סך של 58,650 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 ובצירוף מע"מ כדין, וכן סך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
     • לתובעים 7 ו- 8 סך של 66,150 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 ובצירוף מע"מ כדין, וכן סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
     • לתובעים 9 ו- 10 סך של 68,250 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5.12.2010 ובצירוף מע"מ כדין, וכן סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
     • לסכומים הנ"ל יש להוסיף שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, וכן אגרת בית משפט, באופן יחסי, וזאת בסך של 10,000 ₪, וכן בתוספת סכום כולל בסך של 29,570 ₪ בגין הוצאות התובעים בגין מימון חוות דעת המומחים והבדיקות שבוצעו לדרישות המומחים.
     • הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
2. כמו כן, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד, וזאת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ה, 15 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.