תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו להם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 11/5/09.

• 1. לטענת התובעים במועד הנקוב , נסע התובע 2 הוא מבוטח התובעת 1- באשדוד ועצר בכניסה לכיכר טרם השתלבות לנסיעה בה. לטענתם בשעה שעצר התובע 2 כאמור, פגע לפתע ברכבו מאחור רכב הנתבע 1. בנסיבות האמורות, לטענת התובעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו ועל מבטחת רכבו- הנתבעת 2, לשפותם בגין הנזקים אשר נגרמו להם הנובעים מהתאונה.
  2. לטענת הנתבעים, נסע הנתבע 1 בתוך הכיכר בנתיב הימני מבין שניים. לטענתם בשעה שנסע כאמור, סטה לפתע התובע, אשר נסע בנתיב משמאל , לכיוון נתיב הנסיעה של הנתבע 1 ואגב כך נגרמה נגיעה קלה בלבד בין הרכבים. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעים הרי שהאחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע 1 ומשכך, דין תביעת התובעים להידחות. לחילופין מכחישים הנתבעים את הנזק אשר לו טוענים התובעים בטענה שמדובר בנזק במספר גורמי נזק ומשכך, מוכחש הקשר הסיבתי בין כולו או חלקו לבין התאונה.
  3. במסגרת הדיון בפני העידו התובע 2 ועד מטעמו מר תומר מרציאנו וכן, הנתבע. כמו כן , הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק הנטען ברכבו של התובע 2 וכן, את מקום התאונה.
  4. לאחר שבחנתי את הראיות כפי שהוצגו בפני, שמעתי ושקלתי את העדויות אשר הובאו בפני ובשים לב לכל חזקה ראייתית הנובעת מהתנהלות הצדדים ושקילת כל טענותיהם מצאתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.
  5. באשר להילך התאונה – מצאתי להעדיף את גרסת התובעים בנוגע להילך התאונה על פני גרסת הנתבעים וזאת מנימוקים כדלקמן:

א. במסגרת עדותו טען הנתבע 2 כי התובע סטה עם רכבו לכיוון נתיב נסיעתו והציב הרכבים באופן שלפיו לכאורה מיקום הנזק לרכבו של התובע צריך להיות בצד ימין. עדותו זו של הנתבע 2 אינה קוהרנטית לתמונות הנזק , מהן עולה כי הנזק מתמקד בחלקו האחורי של רכב התובע לרבות בחלקו השמאלי באופן התואם פגיעת חזית אחור כפי שנטען על ידי התובעים.

ב. הנתבע 2 צירף במסגרת ההודעה אשר נמסרה על ידו, שרטוט במסגרתו הציג את התאונה, אלא שהשרטוט האמור אינו תואם את תנאי השטח כפי שניתן לראותם בתמונות אשר הוצגו בפני בית המשפט. בכלל זה, בנתיב אשר ממנו אין חולק כי הגיע רכב התובע, דהיינו הנתיב טרם הכניסה לכיכר (הגם שהצדדים חלוקים בשאלה אם השתלב כבר לנסיעה בכיכר או טרם השתלב) – ניתן לראות כי קיים רק נתיב נסיעה אחד ולא שניים כפי שצוייר על ידי הנתבע (בניגוד לכיכר בה יש שני נתיבים).

ג. זאת ועוד, גרסת הנתבע אינה עולה בקנה אחד עם תנאי השטח באשר בכיכר הנדונה קיימים שני נתיבים ומשניהם ניתן לפנות ימינה במקום בו טוען הנתבע כי ארעה התאונה. בנסיבות אלו, הרי שאין כל הצדקה לסטיית התובע לכיוון נתיב הנתבע כפי שנטען על ידו.

ד. הן התובע והן העד מטעמו העידו כי , כפועל יוצא ממכת רכב הנתבע 1 הוסט רכב התובע לכיוון המדרכה – העדות הקוהרנטית בנושא אשר לכאורה אינו צפוי, יש בה בכדי להוביל לייחוס מהימנות לטענה. זאת ועוד, העובדה שהרכב הוטח לכיוון המדרכה יש בה בכדי לתמוך בכך שרכבו של התובע עמד- כטענתו -בכניסה לכיכר בנטייה לימין על מנת להשתלב לנסיעה בכיכר.

לאור האמור לעיל, הנני מוצאת כאמור להעדיף את גרסת התובעים באשר להילך התאונה על פני גרסת הנתבעים ומשכך, הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1.

• 1. פועל יוצא מקביעתי בדבר אחריות הנתבע 1 לתאונה הינו כי על הנתבעים ביחד ולחוד לשפות את התובעים בגין נזקיהם הנובעים מהתאונה.

באשר לנזקים האמורים הרי שהתובעים תמכו נזקיהם – הניתנים לתיקון - בחוות דעת שמאית המעידה על נזק בסך של 8,357 ₪. הנתבעים טענו מנגד כי הנזק נשוא התאונה הינו בשיעור נמוך יותר וכי לא כל הנזק נשוא חוות הדעת נגרם בתאונה. בהקשר לטענה- מחד - לא ניתן להתעלם מכך, שלכאורה הנזק הנחזה מאחור הינו בשני מוקדים אשר אין בינהם רצף, באופן התומך לכאורה בטענה ולפיה מדובר בפגיעות שהן פרי שני אירועים שונים. יחד עם זאת – הנתבעים לא הציגו חוות דעת נגדית וכן, לא ביקשו לחקור את השמאי אשר הגיש את חוות הדעת.

בנסיבות אלו, הנני מוצאת לקבוע את נזקה של התובעת 1 על דרך האומדנא ולהעמידו על סך של 6,000 ₪ (בהקשר זה יובהר כי הנזקים הניתנים לתיקון הועמדו על סך של 8,357 ₪ , ממנו יש לנכות את ההשתתפות העצמית בסך 1,150 ₪ ומתוך היתרה קבעתי סך 6,000 ₪ בגין הנזקים הניתנים לתיקון). כמו כן, הנני קובעת כי התובעת 1 זכאית לירידת ערך בסך 3,777 ₪ כפי שנקבע בחוות הדעת השמאית ולשכ"ט השמאי בסך של 390 ₪.

באשר לתובע 2 , הרי שזה טען לנזק הנובע מתשלום ירידת ערך בסך 1,150 כנתמך באישור חברת ביטוח ומשכך, הנני קובעת כי הנזק האמור הוכח.

7. אשר על כן הנני מקבלת את תביעתם של התובעים כדלקמן –

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת 1 סכומים כדלקמן:

סך 10,167 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה כדיון מיום 14/5/09 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

שכ"ט עו"ד בסך של 11.6% מסכום הנזק המוצמד.

אגרה ושכר עדים כפי ששולמו או ידרשו.

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע 2 סך של 1,150 ₪ .

התשלומים יועברו אל התובעת 1 ובאמצעותה יועבר חלקו של התובע 2 לתובע 2.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים.