1. בפניי תביעה כספית על סך 25,653 ₪, במסגרתה עותר התובע, לחייב את הנתבעת להשיב לו כספים שקוזזו מהחזר (זיכוי) מס הכנסה שהגיע לו, ואשר עפ"י הסכם (מקרקעין) שנחתם בין הצדדים, היו אמורים להיות משולמים ע"י הנתבעת.
2. הצדדים הגיעו ביום 20.3.14 להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה לפיה הם יוותרו על חקירת העדים, יוגשו סיכומים בכתב והתיק יוכרע בפסק דין מנומק על סמך כלל החומר הקיים בתיק ביהמ"ש.
3. לטענת התובע, ביום 11.11.06 נחתם בינו לבין הנתבעת הסכם מכר לפיו רכשה הנתבעת שטח בגודל 500 מ"ר, מזכויותיו בחלקה 74 בגוש 19468; עפ"י ההסכם התחייבה הנתבעת באופן מפורש לשלם את כל המיסים שיחולו על העסקה לרבות מס שבח ומס מכירה שיוטלו על התובע; לאחר דיווח העסקה לשלטונות המס, הוטלו על התובע מס מכירה (1,249 ₪) ומס שבח (18,850 ₪), שהנתבעת הייתה אמורה לשלם עפ"י ההסכם, ומאחר והיא עשתה כן, קיזזו שלטונות המס ביום 20.2.08 את סכומי המס המגיעים מהתובע בסך כולל של 20,099 ₪, מהחזר מס הכנסה שהגיע לתובע עפ"י דין; הסכום הנ"ל בצירוף ריבית והפרשי הצמדה נכון ליום הגשת התביעה עומד על סך 25,652 ₪; התובע פנה לנתבעת ובעלה מספר פעמים וביקש להחזיר לו את הסכום הנ"ל, אולם הנתבעת התעלמה מכל פניותיו.
4. מנגד טוענת הנתבעת כי עפ"י ההסכם היא אכן התחייבה לשלם מס שבח במידה ויוטל על העסקה אך לא מס מכירה; כאשר הוצאה שומת מס שבח לתובע, פנה בן זוגה של הנתבעת לתובע בכדי שיסכים למנות עו"ד/רו"ח, ואכן לאחר מאמצים סוכם כי עו"ד תאבר יפעל לצורך הפחתת נטל המס; עו"ד תאבר ביטל את מס השבח שהוטל על העסקה שהסתכם בסך 20,000 ₪, ולפיכך כל טענה בדבר תשלום מס ע"י התובע לרבות בדרך של קיזוז דינה להתבטל; אומנם נעשה ביום 20.2.08 קיזוז שהינו פרי עבודתו של עו"ד תאבר, אך מדובר בקיזוז וירטואלי, שאין לו כל משמעות כספית. הקיזוז הוירטואלי הינו קיזוז מערכים בין אגף מס הכנסה (שעניינו חישוב המס לאדם כנישום) לבין אגף מיסוי מקרקעין (שעניינו חישוב המס בהתאם לשווי החלקה לרבות אחוז המס החל עליה), דהיינו לא נגרם לתובע נזק כספי או אחר; יתרה מכך, בפירוט שהוצג ע"י התובע מופיע כי בעקבות הטיפול של עו"ד תאבר, הוחזרו לתובע כספים ביום 7.3.08 ע"ס 1,864 ₪, ביום 22.2.08 ע"ס 1,361 ₪, ובתאריך שאינו ידוע לנתבעת סך של כ- 1,882 ₪ וכן עוד החזרים נוספים שהתובע החליט על שיקול דעתו להסתירם מביהמ"ש; לא רק זו, הנתבעת בלבד היא זו שנשאה בשכ"ט עו"ד תאבר חרף העובדה כי הנהנה העיקרי הינו התובע וחרף ההסכמה כי שני הצדדים ישאו יחד ובשווה בשכר טרחתו; התובע ידע על מהלכי הטיפול במס שבח וביטולו ובתביעתו הוא מבקש להתעשר שלא במשפט ע"י הצגת מצג שווא ומטעה בכדי לקבל מהנתבעת כספים שלא קוזזו ממנו בכלל, אלא נעשה קיזוז מערכים בין שני אגפים ברשות המיסים כפי שפורט לעיל.
5. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים וראיותיהם, ובזיקה להסדר הדיוני שהושג, נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה, וזאת מהנימוקים הבאים:
   1. אין חולק בדבר תוקפו של ההסכם. המחלוקת נוגעת לפרשנותו. התובע טוען כי במסגרת העסקה התחייבה הנתבעת לשלם את כל המיסים שיחולו על העסקה לרבות מס מכירה ומס שבח שיוטלו על התובע ואילו הנתבעת מודה כי התחייבה לשלם את מס השבח ככל שיוטל על התובע אך לא מס מכירה. בעניין מחלוקת זו, הצדק עם הנתבעת.
   2. בהסכם נקבע, בין היתר, כי "...הצד השני הסכים שכל המיסים, ובשמותיהם רכוש ושבח ומס קניה, הצד השני, התחייב לשלמם על שם המוכר ועל שם הקונה באופן מלא". התובע טוען כי השימוש במילים "כל המיסים" כולל את כל המיסים שיחולו על העסקה הן מצד הקונה והן מצד המוכר, וזאת על אף שלא צוין במפורש "מס מכירה". טענה זו דינה להידחות. הצדדים מצאו לנכון לפרט בהסכם את המיסים "בשמותיהם". לכן, מן ההן אתה למד על הלאו. קרי, שהנתבעת לא התחייבה לשלם מיסים שלא פורטו באופן מפורש בהסכם, אחרת לא היה צורך לפרט את שמות המיסים הספציפיים.
   3. הנתבעת מודה כי התחייבה במסגרת ההסכם לשלם את מס השבח ככל שיוטל על המוכר (התובע). אין חולק שאגף מיסוי מקרקעין הטיל חובת תשלום מס שבח על העסקה על התובע (שומה מס' 106100753). אין חולק כי עו"ד תאבר נטל את ייצוג התובע מול רשות המיסים בעת ששומת מס שבח שהוצאה בגין העסקה הפכה לשומה סופית (ראו: ס' 9 לתצהיר עדות ראשית עו"ד תאבר). הנתבעת אינה טוענת כי שילמה מכיסה הפרטי את החוב למס השבח שהוטל בגין העסקה על התובע. בהינתן האמור לעיל, הנטל על הנתבעת להוכיח ( עפ"י נטל ההוכחה במשפט אזרחי - מאזן הסתברויות) כי הצליחה, בין באמצעות עו"ד תאבר ובין בעצמה, להביא לביטול מלא של שומת מס שבח או לחלופין שהצליחה להפחיתה ולשלם על חשבונה את דרישת מס השבח המופחתת. הנתבעת לא עמדה בנטל זה.
   4. כעולה מתצהיר עדות ראשית עו"ד תאבר, קיזוז החיוב במס שבח שהוטל על התובע בגין העסקה, אותו הוא מכנה "קיזוז וירטואלי", בוצע בין אגפי רשות המיסים הנ"ל, לאחר שהוגשה ע"י עו"ד תאבר, בקשה בשם התובע למשרדי מס הכנסה בצפת לקבלת החזר מס הכנסה ופריסת השבח הריאלי בגין שומת מס שבח לשנים 2005-2006 (ראו: נספחים ב'-ה' לתצהיר עדות ראשית עו"ד תאבר). לאחר שנעשתה פריסת החוב, ועל מנת לבטל את החיוב במס שבח בגין העסקה לאגף מיסוי מקרקעין, הוגשה בקשה לקבלת החזרי מס הכנסה עבור התובע עפ"י נתוניו האישיים. אגף מס הכנסה ייצר "זיכוי וירטואלי" בגובה החיוב, דבר שהביא לביטול החיוב במס שבח שהוטל על התובע. עיון במסמכים שצורפו לתצהירי עדות ראשית של התובע ושל עו"ד תאבר מעלה כי אין מדובר בקיזוז חסר משמעות כספית (קיזוז וירטואלי) כנטען, אלא בקיזוז אמיתי שאילולא בוצע באמצעות הגשת בקשה בשם התובע ע"י עוד תאבר לקבלת החזרים כספיים ממס הכנסה (זיכוי), על בסיס נתוניו האישיים של התובע, הייתה נותרת דרישת החוב למס שבח בגין העסקה שנשלחה לתובע בעינה. וברי כי פריסת החוב (שומת מס שבח) כשלעצמה אינה מבטלת את החיוב או מפחיתה את גובהו.
   5. העובדה כי לאחר ביצוע קיזוז החובות של התובע בגין מס שבח ומס מכירה באגף מיסוי מקרקעין באמצעות יצירת "זיכוי" באגף מס הכנסה, בגובה החובות הנ"ל, הוסרה הדרישה מהתובע לתשלום חוב מס שבח ומס מכירה בגין העסקה אין משמעה שחובות המס בוטלו (כאילו לא היו מעולם), אלא שהם שולמו ע"י התובע, לא באופן פיזי אלא בדרך של קיזוז יתרת החוב כנגד החזרי מס ההכנסה שנזקפו לזכותו בעקבות ייצוגו ע"י עו"ד תאבר. תימוכין למסקנה זו הינה העובדה שלתובע הוחזרו כספים בפועל מרשויות המס שהופקדו בחשבון הבנק שלו, מעבר לסכומים שקוזזו כנגד חובותיו למס שבח ומס מכירה, דבר המלמד על כך שאין מדובר בקיזוז וירטואלי כנטען (ראו: בין היתר, נספח ב/8 לתצהיר עדות ראשית התובע שכותרתו "הודעה על ביצוע החזר מס וקיזוז חובות").
   6. עם זאת, מאחר וההחזרים הכספיים שנזקפו לזכותו של התובע הנ"ל לרבות קיזוז חובו בגין מס השבח שהוטל בגין העסקה, בוצעו בעקבות ייצוגו של התובע בפני רשויות המס ע"י עו"ד תאבר, מן הראוי לחייב את התובע בתשלום מחצית שכר טרחת עו"ד תאבר, שהנתבעת נשאה בו במלואו (ראו: חשבונית מס/קבלה של עו"ד תאבר על סך 5,500 ₪, נספח ב' לתצהיר עדות ראשית הנתבעת).
   7. סיכום החיובים: לתובע מגיע מלוא הסכום בגין מס שבח בסך: 18,850 ש"ח . לא מגיע לתובע החזר מס מכירה. לנתבעת מגיע קיזוז מחצית שכ"ט של עו"ד תאבר בסך 2,750 ₪. היתרה הסופית 16,100 ₪.

1. סיכום:

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך 16,100 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 22.2.08 ועד התשלום המלא בפועל. לסכום זה יש להוסיף החזר אגרת משפט וכן שכ"ט בשיעור 17.5% + מע"מ.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ד, 16 יולי 2014, בהעדר הצדדים.