תובעת

בת"א 34359-01-10 א.ו.ה.י.ו. בניה ופיתוח בע"מ

נגד

נתבעת רקפת מזור

תובע יצחק ועקנין

בתא"מ 3262-03-10

נתבעת רקפת מזור

שלושה תיקים שהדיון בהם אוחד: התביעה הראשונה, תביעת א.ו.ה.י.ו בניה ופיתוח בע"מ (להלן- "החברה") ע"ס של 112,154 ₪ כנגד הגב' רקפת מזור (להלן- "רקפת").

התביעה השנייה, היא תביעה כספית ע"ס של 116,292 ₪ שהוגשה ע"י רקפת כנגד בעלי החברה, מר יצחק וקנין (להלן: "וקנין").

התביעה השלישית, היא תביעה שטרית בגין שיק ע"ס של 10,000 ₪ שמועד פרעונו ביום 17.11.2009 משוך על בנק לאומי סניף 877 חשבון 2839668 לגביו ניתנה הוראת ביטול ע"י רקפת, אשר הוגש ע"י וקנין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

שלושת התיקים קשורים לעבודות שיפוצים שבוצעו בביתה של רקפת, כאשר לטענת רקפת ההתקשרות החוזית היתה מול וקנין ישירות בעוד שלטענת וקנין התקשרותו עם רקפת היתה בשם החברה.

בתיק זה מונה על ידי בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט, אינ' דן ברלינר, אשר נתבקש להעריך את שווי עבודות השיפוצים שבוצעו בביתה של רקפת, וזאת לאור המחלוקת בענין סכום התמורה המוסכמת, וכן את עלות התיקונים הנדרשים בעבודות שבוצעו.

מומחה בית המשפט, מצא בחוות דעתו מיום 17.3.2011 כי השכר הראוי בגין עבודות השיפוצים שבוצעו בביתה של רקפת מסתכם בסך של 57,000 ₪ לא כולל מע"מ (הסכום כולל חומרים שחורים בלבד ולא חומרים לבנים שנרכשו על חשבון רקפת) כאשר לפי קביעתו עלות התיקונים ו/או הפיצוי המגיע לרקפת בגין הליקויים שנתגלו בעבודות השיפוצים מסתכמים בסך של 6,880 ₪.

הצדדים הסמיכוני ליתן בשלושת התיקים המאוחדים, פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984כאשר הסכום המירבי שיהא רשאי בית המשפט לפסוק לטובת מי מן הצדדים, לא יעלה ע"ס של 20,000 ₪ כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

טענות הצדדים בתמצית:

החברה ווקנין טוענים כי ההתקשרות בענין השיפוצים היתה בין החברה לרקפת ולא בין וקנין לרקפת ישירות. לטענתם, לא היה בין הצדדים סיכום מוקדם על היקף העבודות ו/או מחירן, ולכן זכאית החברה לתמורה בסך של 112,153 ₪ עפ"י מחירון דקל ולחילופין לשכר הראוי שקצב מומחה בית המשפט בסך של 57,000 ₪ לא כולל מע"מ, ממנו יש לנכות את הסך של 11,000 ₪ ששולם ע"י רקפת.

החברה ווקנין טוענים כי הליקויים בעבודות השיפוצים שבוצעו בדירת רקפת היו מינוריים והסתכמו בסך של 6,880 ₪ בלבד.

החברה ווקנין טוענים כי השיק ע"ס של 10,000 ₪ שנמסר ע"י רקפת, בגמר העבודות, בוטל על ידה שלא כדין, ובחוסר תום לב, ותוך נסיון להתחמק מתשלום החוב כאשר עצם מסירת השיק מעיד על כך שעבודות השיפוצים בוצעו לשביעות רצונה.

רקפת טוענת כי ההתקשרות בענין השיפוצים היתה עם וקנין ישירות כאשר זהות החברה כלל לא היתה ידועה לה. לטענתה, התמורה שסוכמה בין הצדדים עבור עבודות השיפוצים הסתכמה בסך של 30,000 ₪ כולל מע"מ.

רקפת טוענת כי שילמה לוקנין בגין עבודות השיפוצים סך של 20,000 ₪ באופן הבא: סך של 10,000 ₪ שולם לאחיו של וקנין, יניב ביום 6.10.2009; סך של 5,000 ₪ שולם לוקנין באמצעות אחיו יניב, ביום 28.10.09; סך של 5,000 ₪ שולם לאחיו של וקנין, ארז, ביום 29.10.2009; ובסה"כ שולם 20,000 ש"ח לא כולל הסך של 33,000 ש"ח שהועבר לוקנין עבור רכישת מוצרים עבור רקפת ב"נגב קרמיקה".

לטענתה, ההמחאה בסך של 10,000 ₪ שהיוותה את השלמת התמורה החוזית, הוצאה ממנה במרמה ובוטלה על ידה לאחר שוקנין לא קיים את התחייבותו להשלמת העבודות ותיקון הליקויים בדירתה.

רקפת טוענת כי בעוד שהיא הציגה גרסה סדורה ובהירה באשר לתנאי ההסכם בע"פ שנכרת בין הצדדים, וקנין לא מסר גרסה המגבשת את תנאי המסויימות של הסכם כזה. עוד טוענת רקפת כי העובדה שהחברה ווקנין לא הציגו תצהירים של אותם גורמים להם העבירה הכספים עבור וקנין פועלת לחובתו של וקנין ולחזוק גרסתה.

רקפת הפנתה לערבוב בין נכסי החברה לכספיו הפרטיים של וקנין המוצא את ביטויו לטענתה, בפתיחת תיק ההוצל"פ בגין השיק ע"ס של 10,000 ₪ ע"י וקנין באופן אישי, והפקדת הסך של 33,000 ₪ שמסרה רקפת ולקנין לצורך רכישת "החומרים הלבנים" לחשבון בתו של התובע. כן טוענת רקפת כי הקבלות שהציגה החברה הופקדו בדיעבד וזמן רב לאחר תשלום הכספים ע"י רקפת.

רקפת טוענת כי מדובר בעסקה שוקנין לא התכוון לדווח עליה לרשויות המס ("עסקה בשחור") מה שמסביר את הפער בין קביעת מומחה בית המשפט בענין השכר הראוי לסכום התמורה החוזית עליו סוכם בפועל.

רקפת טוענת כי הזמן הרב שחלף בין מועד הביקור בדירה של מומחה בית המשפט למועד מתן חוות דעתו, וכאשר לא צולמו ע"י המומחה תמונות לתעוד מצב הדירה, פוגם במשקלה של חוות דעת מומחה בית המשפט.

לרקפת טענות שונות כנגד ממצאי המומחה המוסכם ובכלל זה ממצאיו לענין השכר הראוי שהוערך על ידו, טענות בענין ליקויים שלא הובאו בחשבון; טענות בדבר עבודות ו/או חומרים שלא סופקו ע"י וקנין (טפטים; מקלחון) ועוד.

רקפת מבקשת שבית המשפט יאמץ את ממצאי המומחה מטעמה, תחת ממצאי המומחה המוסכם, ואף מפנה לכך שוקנין והחברה ביגוד לרקפת לא הציגו חוות דעת נגדית מטעמם.

הכרעה:

לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ובכלל זה התצהירים, חוות הדעת מטעם רקפת, וחוות הדעת של מומחה בית המשפט, לאחר שבחנתי בקפידה את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, והבאתי בחשבון הן שיקולים של דין והן שיקולים החורגים מן הדין, ולאור הסמכות שניתנה לי לפסוק על דרך הפשרה, הנני מחייבת את רקפת מזור לשלם לחברה ו/או לוקנין, לסילוק כל טענות הצדדים האחד כנגד רעהו, במסגרת שלושת התביעות, סך 8,000 ₪ כולל מע"מ, ועוד סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) ובסה"כ סך של 10,000 ₪.

מעבר לאמור לעיל ישא כל צד בהוצאותיו.

הסכום שנפסק ישולם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ככל ששולמה ע"י מי מן הצדדים באיזה מן התיקים, המחצית השנייה של האגרה, זו תושב לו באמצעות בא כוחו.

המזכירות מתבקשת לשגר את פסק הדין לצדדים ולסגור את שלושת התיקים.

זכות ערעור בחוק.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ג, 28 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.