בפניי בקשת התובע שלא להתיר משלוח שאלות הבהרה לד"ר ערן לין שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי בתובענה המתנהלת על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: חוק פלת"ד). המבקש טוען שהשאלה מתייחסת לפער שבין ממצאי מומחה בית המשפט הנוגעים לטווחי התנועה שלו לבין ממצאים אחרים ממקור לא ידוע, שייתכן כי אף אינם קשורים אליו. המשיבה טוענת כי בהתנגדות המבקש יש משום היתממות מאחר שהממצאים המצוטטים בשאלה לקוחים מתוך ממצאי ועדה שקבעה את שיעור נכותו מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) . עוד טוענת המשיבה שאין כל קושי בהצגת החלק האבחוני שבחוות הדעת למומחה בית המשפט כל עוד המומחה לא נחשף לקביעת אחוזי הנכות עצמם.

הנתבעת הפנתה למומחה שאלה תמימה למראה - מה היה שיעור נכותו של התובע אילו נמדדו אצלו טווחי תנועה מסויימים. מתגובתה לבקשה עולה שאלה היו המדידות שמדדה ועדה רפואית של המל"ל. ממצאי בדיקותיה של הועדה הרפואית אינם בגדר "מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול", שהם המסמכים הרפואיים שמותר להמציא למומחה עפ"י תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכי ם(מומחים) התשמ"ז -1986. ממצאים אלה נשאבו מתוך מסמך בדבר בדיקה שנערכה לצרכי המל"ל. במובן זה, מה שנמדד שם, אינו שונה מהממצאים בבדיקות של מומחה פרטי שחיווה דעתו לפי בקשת אחד הצדדים. לא רק רכיב חיווי הדעה שבמסמכים כאלה אינו יכול לשמש כראיה במשפט לפי חוק פלת"ד, גם תיעוד ממצאי הבדיקות פסול.

מכיוון שהנתבעת לא תוכל להוכיח שבפועל המדידות שהוזכרו בשאלתה אכן נמדדו לתובע, השאלה שהציגה למומחה עיונית – וככזו אינה רלבנטית ואין להזקק לתשובה עליה. לפיכך, הבקשה מתקבלת, המומחה לא ישיב לשאלה (ואם בינתיים השיב עליה, יתעלם בית-המשפט מהתשובה).

במקביל לקביעת התיק להוכחות הגישו הצדדים תחשיבי נזק וביקשו שתשלח להם הצעת פשרה. לאחר עיון בתחשיבי הנזק ובחומר הראיות ובשקלול האפשרות שטענות ההגנה יתקבלו והתביעה תדחה, מוצע לצדדים ליישב את התביעה בתשלום 81,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד ואגרה.

ניתנה היום, א' חשון תשע"ג, 17 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.