<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה, עו"ד טלי פלדמן

הנאשם ובאת-כוחו, עו"ד תמי אולמן

<#2#>

גזר דין

כללי

1. לאחר שמיעת 25 עדי תביעה ושמיעת חלק מעדותו הראשית של הנאשם, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם תוקן, האישומים השלישי, הרביעי, החמישי, השביעי והשמיני נמחקו ממנו, והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה עיקריהן:

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שירת הנאשם כשוטר במשטרת ישראל, בתפקיד רכז מודיעין בתחנת המשטרה בעיר אילת. בתקופה זו הוא יצר קשרים עם גורמים פליליים שונים באילת ויחד איתם ביצע עבירות פליליות.

אישום ראשון

במסגרת תפקידו היה הנאשם בקשר עם אדם בשם בני גיגי (להלן:"בני"), אשר החזיק בית הימורים בשם "ביליארד סנטר" באילת (להלן: "בית ההימורים").

בסוף שנת 2007 הגיע אל הנאשם מידע לפיו חוקרי מפלג הונאה דרום פנו אל אדם מסוים ושאלו אותו אודות בית ההימורים. אותו אדם שוחח עם הנאשם והנאשם ניסה להניא אותו מלמסור לחוקרי מפלג ההונאה פרטים על בני.

בהזדמנויות מסוימת בתחילת שנת 2008, הגיעו חוקרי מפלג ההונאה לאילת לשם ביצוע פעילות משטרתית. הנאשם התקשר לבני ועדכן אותו בכך. כעבור מספר שעות הנאשם שב והתקשר לבני ומסר לו שישנה אפשרות שבמהלך השבוע המשטרה תפשוט על בתי הימורים באילת. בהמשך, נפגש הנאשם עם בני ועדכן אותו שהמשטרה עומדת לפשוט על בתי הימורים בעיר ביממה הקרובה. למחרת, קיבל הנאשם מידע מקצין המודיעין כי הפשיטות המתוכננות על בתי ההימורים בוטלו. הנאשם התקשר לבני ועדכן אותו במידע האמור. יום לאחר מכן ערכה המשטרה פשיטה על בית הימורים מסוים באילת והנאשם התקשר אל הנאשם ועדכן אותו בכך. באחת השיחות של הנאשם עם בני אודות הפשיטות המשטרתיות על בתי הימורים באילת, הנאשם ייעץ לבני כיצד להפעיל את בית ההימורים לנוכח פעילות המשטרה. באותו יום התקשר הנאשם אל בני וסיפר לו כיצד היטעה את שוטרי המפלג כשנתן להם כתובת שגויה של בית ההימורים.

בנוסף למתואר, הנאשם פעל במשך 7 שנים כדי למנוע ביצוע פשיטות משטרתיות על בתי הימורים של בני.

בתמורה להתנהלות הנאשם בענייניו של בני, הוא קיבל ממנו במשך 5 שנים סכומי כסף שבין 5000 ל 9000 ₪ מידי חודש. בנוסף, בני סיפק לו מוצרי אלומיניום בשווי של 5000 ₪, שהותקנו בביתו, מבלי שהנאשם שילם תמורתם.

אישום שני

בתקופה שבין החודשים דצמבר 2007 למרץ 2008 היה הנאשם בקשר עם אדם בשם מיכאל מזרחי (להלן: "מיכאל") שעבד במועדון לילה בשם "סהרה" באילת (להלן:"מועדון הסהרה") ועבד בשני בתי הימורים באילת, כמחלק קלפים. בתקופה האמורה, בהזדמנויות רבות, סיפק מיכאל לנאשם, ללא תמורה כספית, משקאות אלכוהוליים שונים ומוצרים נוספים, אותם נטל שלא כדין ממועדון הסהרה. בתמורה לכך, נמנע הנאשם מביצוע פשיטות משטרתיות על בית ההימורים בו עבד מיכאל.

בחודשים יולי 2007-מרץ 2008, הפעילה המשטרה את השוטרת ליאור מלכה, כסוכנת סמויה בעיר אילת, במטרה להביא להפללתם של עברייני סמים. במהלך תקופה זו עבדה הסוכנת הסמויה כמלצרית במועדון הסהרה. דבר פעילותה של הסוכנת היה ידוע רק למספר מצומצם של שותפי סוד מקרב אנשי המשטרה. בתאריך 27.02.08 בשעות הערב, יצר הנאשם קשר טלפוני עם מיכאל, חשף בפניו את זהותה של הסוכנת ועדכן אותו בכך

שהיא הפלילה אדם בשם אבנר אביטן בסחר בסמים.

לאחר שנודע לנאשם שהסוכנת הפלילה את אותו אביטן, הוא יצר אתו קשר, נפגש אתו והזהיר אותו מפני "אנשים לא טובים בעיר".

כעבור מספר ימים, אביטן נעצר על ידי המשטרה כחשוד בסחר בסמים. הנאשם נפגש אתו בתחנת המשטרה ושמע ממנו כי הוא רכש את הסמים מאדם המכונה "קוני". הנאשם אמר לאביטן שימסור בחקירתו כי הוא רכש את הסמים "מבדואי", על מנת שלא להפליל את "קוני".

אישום שישי

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היה הנאשם בקשר עם אדם בשם אבי צפריר (להלן: "אבי") שהיה בעלים של שלושה בתי הימורים באילת והיה בעליה של חברה לעבודות עפר בשם "אבי צפריר ובניו בע"מ" (להלן:"החברה"), אשר, בין היתר, ביצעה את עבודות העפר, הגינון והריצוף בפרויקט הדירות "יהלומי אילת" בו רכש הנאשם בית פרטי. במהלך חודש ינואר 2008, ביצעה החברה עבודות יציקה וגינון בחצר הבית של הנאשם והתקינה שם בריכה בשווי כולל של 14,600 ₪, מבלי שהנאשם שילם על כך. בתמורה לטובות ההנאה שקיבל, נמנע הנאשם מלבצע פשיטות בבתי ההימורים של אבי והצהיר שאין בכוונתו לבצע פשיטות עתידיות עליהם.

בנוסף, פעל הנאשם למנוע משוטר אחר לרשום לאבי דוח תנועה על נסיעה ללא חגורת בטיחות, הימלטות משוטר וסיכון הולכי רגל. הוא התקשר אל השוטר שעמד לרשום את הדוח לאבי והציג בפניו מצג שווא לפיו אבי מסייע לעבודת המודיעין המשטרתית ובעקבות כך, נמנע השוטר מרישום הדו"ח.

אישום תשיעי

בתאריך 08.03.08 בשעות הערב, גולן ביטון (להלן: "גולן") עוכב על ידי שוטר בשל עבירת תנועה שביצע. גולן התקשר אל הנאשם וביקש את עזרתו. הנאשם שוחח עם השוטר והציג בפניו מצג שווא לפיו גולן מסייע לו בעבודתו כאיש מודיעין, והשוטר נמנע מרישום הדו"ח.

2. על יסוד הודאת הנאשם בעובדות, כאמור, הוא הורשע בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין"), לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, קבלת נכס שהושג בעוון, לפי סעיף 412 לחוק העונשין, גילוי בהפרת חובה, לפי סעיף 117 לחוק העונשין, הדחה בחקירה, לפי סעיף 245 לחוק העונשין וקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

3. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

טענות הצדדים

1. ב"כ המאשימה טען כי המדובר בתיק שוחד חריג בחומרתו. הנאשם שירת כרכז מודיעין והיה גורם מרכזי בתחנת משטרת אילת. מתפקידו היה להפעיל גורמים עבריינים ולקבל מהם מידע שיסייע למשטרה בפעילותה נגד העבריינים והוא חצה את הקווים, חבר לעבריינים וסייע להם בתמורה לשוחד. מעשיו נעשו על פני תקופה של כחמש שנים וסכומי השוחד שקיבל מגיעים לכדי כמה מאות אלפי שקלים. הנאשם ביצע עבירות רבות באופן שיטתי ובין היתר חשף בפני גורם עברייני את זהותה של סוכנת משטרה פעילה.

הוא ביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה שהיא "באזור של 7 שנות מאסר", מאסר על תנאי וקנס כספי.

2. ב"כ הנאשם ביקשה להתחשב בהודאת הנאשם ובחרטתו הכנה. היא ציינה, כי ניהול המשפט לא היה לשוא, שכן בסופו של דבר אישומים רבים שנכללו בכתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם לא נכללו בכתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודה הנאשם. עוד טענה, כי העבירה האחרונה שביצע הנאשם היתה בשנת 2008 וכי מאז חלף זמן רב. היא ציינה את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם וטענה כי עבודת רכזי המודיעין במשטרה כרוכה בחיכוך מתמיד עם עבריינים, שיכול להביא לטשטוש הגבולות, כפי שקרה לנאשם. היא הסבירה את מעשי הנאשם במצב כלכלי קשה אליו נקלע על רקע רכישת בית חדש. ציינה את שירותו החיובי במשטרה וצירפה אסופת מכתבי הערכה ותעודות הוקרה והצטיינות וביקשה שלא להחמיר בדינו.

3. הנאשם הביע חרטה על מעשיו ותיאר את העלבונות שהוא וילדיו סופגים על רקע מעשיו.

4. לזכות הנאשם העידו ראש מחלק בילוש בימ"ר נגב ומפקד יחידת המשטרה בתל שבע, המכירים אותו מעבודה משותפת במשטרה במשך שנים. הם ציינו לשבח את עבודתו המשטרתית ואת הסיוע שנתן לשוטרי יחידות שבאו לאילת ממקומות אחרים, ותיארו אותו כשוטר בולט, בעל מוטיבציה גבוהה, שהגיע להישגים מקצועיים. "המנוע המרכזי של עשיית המודיעין באילת", "שוטר לדוגמא" העובד "נכל הלב".

דיון והכרעה

1. עבירת השוחד היא מהחמורות שבעבירות עובדי הציבור. פגיעתה בפעילות המינהל הציבורי ובאמון הניתן בו, קשה ורעה, והיא מעוררת מיאוס אישי וציבורי. לא בכדי נקבע לה עונש של 10 שנות מאסר.

2. ככל שהגוף בו עובד נוטל השוחד חשוב יותר, המשרה בה נושא נוטל השוחד משמעותית יותר והמעשים הכרוכים בשוחד רגישים יותר ונוגעים למרכז העשיה של הגוף בו עובד נוטל השוחד, כך גדֵל פוטנציאל הפגיעה בציבור, מתעצמת החומרה שיש לייחס לעבירה ומתחזקת ההצדקה לענישה משמעותית.

3. כאן, המדובר בשוטר שהיה רכז מודיעין בתחנת המשטרה באילת, שהמעשים שעשה בתמורה לשוחד שקיבל משמעותיים ונמצאים בלב העשיה המשטרתית והמודיעינית.

הנאשם נחשף במסגרת תפקידו המשטרתי למידע סודי הנוגע לפעילויות מתוכננות של המשטרה נגד מועדוני הימורים באילת, ובתמורה לשוחד שקיבל הוא העביר את המידע לעבריינים שהפעילות המשטרתית כוּוְנה גם נגדם. בכך איפשר את המשך הפעילות העבריינית, מנע הבאה לדין של עבריינים, חיבל בעבודת המשטרה ופגע באמון הציבור בה.

באחת ההזדמנויות, חשף הנאשם בפני אזרח המעורה בעסקי ההימורים באילת, את זהותה של שוטרת סמויה שפעלה בעיר נגד עברייני סמים. בנוסף לכך, הוא מסר לו שהיא הפלילה עבריין מסוים בסחר בסם מסוכן.

מעשה זה של הנאשם הוא בבחינת חציית אחרון הקווים האדומים וחומרתו זועקת. היה בו כדי לפגוע באפשרות של המשטרה להשלים את התכנית המקורית של הפעלת הסוכנת; לפגוע באפשרות של הסוכנת להגיע אל אנשים נוספים במסגרת פעילותה; לפגוע באפשרות של המשטרה לעצור בהפתעה את אלה שכבר הופללו על ידי הסוכנת; ולפגוע באפשרות להביאם לדין מיד עם מעצרם. אך חמור מכך, היה בו כדי לסכן בצורה רצינית את שלומה של הסוכנת ואולי אף את חייה.

לאחר שנודע לנאשם כי הסוכנת המשטרתית הפלילה עבריין מסוים בסחר בסמים, הוא יצר אתו קשר, נפגש אתו והזהיר אותו מפני "אנשים לא טובים בעיר". כעבור מספר ימים, אותו עבריין נעצר ע"י המשטרה בחשד לסחר בסמים. הנאשם נפגש אתו בתחנת המשטרה באילת ושמע ממנו כי הוא רכש את הסם שבגינו הוא עצור, מפלוני, שבשמו נקב. הנאשם הנחה את העבריין להימנע מהפללת אותו אדם ולמסור לחוקריו כי הוא רכש את הסם מ"בדואי". בכך שיבש הנאשם את החקירה ב"ידיים", באופן ישיר ובוטה, בתחנת המשטרה עצמה, תוך ניצול תפקידו ונגישותו לעצורים.

4. במעשיו, מעל הנאשם בתפקידו כשוטר וכרכז מודיעין והפר בצורה חמורה את האמון שניתן בו. משרד המודיעין הוא משרד משמעותי בתחנת משטרה. הנאשם היה "בורג מרכזי" במשרד המודיעין בתחנת אילת. משהשחית, פגם בתחום שחשיבותו לעבודת המשטרה במלחמתה בעבריינים, רבה, המהווה נדבך מרכזי בעבודת המשטרה באילת.

הנזק שעלול להיגרם במקרה כזה איננו מתמצה בכך שהמשחד מקבל יתרון על פני אחרים. קיימת סכנה שאיש מודיעין – שחלקים רבים בעבודתו סמויים ועבודתו כרוכה באמון הניתן בדיווחיו, שבלא מעט פעמים מהווים בסיס לנקיטה בפעולות פוגעניות נגד אחרים - המקבל שוחד, יפעל בשדות אחרים ונגד אנשים אחרים בצורות מפותלות שמטרתן לקדם בדרך שאינה נראית לעין את האינטרסים של משחדיו ויפעל בדרכים לא הוגנות או לא חוקיות, כדי להעצים את הישגיו ומעמדו במשטרה, ליצור לעצמו תדמית של לוחם בעבריינות שאין לחשוד בו, ולאפשר לו להמשיך בקבלת השוחד.

5. מעשי הנאשם - קבלת השוחד והתמורה שהוא נתן למשחדיו - נמשכו על פני שנים. במשך חמש שנים קיבל הנאשם, מידי חודש בחודשו, תשלומי שוחד בסכומים שבין 5000 ל 9000 ₪ ובסך הכל בין 300 ל 500 אלף ₪ ובנוסף, קיבל, מפעם לפעם, טובות הנאה אחרות.

משמעות נתונים אלה הינה בין היתר שהנאשם קיבל שוחד בעשרות רבות של פעמים וממילא ביצע עשרות רבות של עבירות הקשורות בקבלת השוחד; שמידי חודש בחודשו הוא היה חוזר ומבצע מעשה שחיתות חמור; ושהיו לו הזדמנויות רבות להתעשת ולסור מדרכו הרעה והוא לא עשה זאת.

סכומי הכסף המשמעותיים שהנאשם קיבל כשוחד, יכולים ללמד על חשיבות מעשי הנאשם למשחדיו ולתת מושג על סכומי הכסף שהתגלגלו באופן בלתי חוקי בבתי ההימורים שלהם, שהנאשם איפשר להם להמשיך לפעול באין מפריע.

6. "שוטר" ו"שוחד" הם מושגים מנוגדים בתכלית, שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת. קבלת שוחד ע"י שוטר היא מעשה של שבירת כלים שהתגובה עליו צריכה להיות חד משמעית וחמורה.

7. טבע הדברים הוא שעבירות השוחד נעשות במחשכים, בין המשוחד למשחד, וברוב המקרים אין לאיש מהמעורבים עניין לגלות את המעשים. כאן, כאמור, מעשי הנאשם נמשכו על פני שנים. החקירה המשטרתית התנהלה בשנים 2008-2009, כתב האישום הוגש בשנת 2010, ועל רקע כפירת הנאשם בעובדות שיוחסו לו, היה צורך לשמוע ראיות והדבר דרש זמן. בנסיבות אלה אינני סבור שיש לתת משקל ממשי לטענת ההגנה על חלוף הזמן מאז ביצע הנאשם את עבירתו האחרונה – בשנת 2008.

8. בת.פ. 40067/07, מדינת ישראל נ' טירן זלאי, נדון עניינו של קצין בילוש במשטרת ההגירה שהורשע על מעשים הדומים במהותם למעשי הנאשם כאן ונדון לארבע וחצי שנות מאסר בפועל.

אמנם, קצין זה הורשע בשורה של עבירות נוספות, בהן סחיטה באיומים והחזקת מקום לשם זנות והימורים, שלא יוחסו לנאשם כאן, אולם, שם הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון שבגדרו התביעה הסכימה להסתפק בעתירה לעונש של 5 שנות מאסר בפועל ובית המשפט התחשב לקולא בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם.

בגזר הדין, אמר בית המשפט את הדברים הבאים:

"העונש שראוי היה שיגזר על הנאשם בתמונה הכוללת של העבירות שפורטו לא היה אמור לפחות מ- 12 שנות מאסר בפועל. אולם, כאן נכנס לתמונה מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם, שלאחר שנעצר, התפתחה אצלו תסמונת נפשית, הוא נכנס לדכאון קליני, אושפז בבתי חולים פסיכיאטרים, הטיפול שקיבל לא סייע לו ולכן טופל בנזעי חשמל, הוא ירד במשקל ומצבו הנפשי לא השתפר. מתוך התחשבות במצב זה וכן לאור העובדה שהנאשם שירת 17 שנה במשטרה וקיבל שבחים על אופן תפקודו, הגיעו הצדדים להסדר על פיו תסתפק התביעה בעתירה להטלת עונש מאסר בפועל בן 5 שנים, וההגנה תטען כרצונה".

הקצין ערער על חומרת עונשו ובית המשפט העליון דחה את ערעורו ואמר:

"נדמה כי אין צורך להכביר מילים על חומרתן המופלגת של העבירות בהן חטא המערער, ואותן ביצע בעת שנמנה על שורות אנשי החוק. הוא חבר לעבריינים, סייע להם להתחמק מעונש... מעשים מסוג זה עלולים לפגוע באמון הציבור במשטרה, ולהכתים ציבור שלם העושה מלאכתו נאמנה, ועל כן נכון היה להגיב עליהם אף בעונש חמור פי כמה מזה שהושת על המערער". (ע.פ. 1910/09 טירן זלאי נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו)

9. חומרת מעשי הנאשם, מהותם, תדירותם, משכם וסכומי הכסף שהיו כרוכים בהם, ושיקולים של גמול והרתעה, מחייבים ענישה הכוללת מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

10. מנגד, אני לוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את גילו - 41, את שנות שירותו במשטרה, הצטיינותו בעבודתו המשטרתית ותרומתו לפענוח פרשיות פשע מורכבות – כעולה מתעודות ההצטיינות וההערכה הרבות שהוצגו בטיעוניו לעונש, את הפגיעה והסבל שיהיו מנת חלקו ומנת חלקם של בני משפחתו הקרובה בתקופת כליאתו, את הודאתו, שחסכה זמן שיפוט מסוים ואת החרטה שהביע.

11. קראתי את פסקי הדין שבאי כח הצדדים הציגו בטיעוניהם לעונש, ופסקי דין אחרים. כברוב העניינים גם כאן ניתן למצוא עונשים חמורים יותר או פחות ואפילו עונשים קלים. אולם, כידוע, התוצאה העונשית מושפעת מנתונים ומרכיבים שונים והיא תלויה בין היתר בנסיבות הקונקרטיות של המעשה והעושה.

גזרי הדין הקלים יחסית שהוצגו ע"י ההגנה, ניתנו בעניינם של נאשמים שנסיבותיהם או נסיבות העבירות שביצעו שונות בתכלית מענייננו ואין בהן כדי ללמד על הכלל או על העונש שיש לגזור על הנאשם.

12. ככלל, בעבירות שהמניע לביצוען הוא כספי, כמו בענייננו, מן הראוי להטיל קנס בגובה הלוקח בחשבון את הרווח הכספי שהנאשם הפיק מהעבירות שביצע. הוראות סעיפים 290 א (1) ו- (2) לחוק העונשין, המאפשרות להטיל על נאשם שהורשע בשוחד, קנס כספי בגובה של פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; או קנס שהוא פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה, הן אחד הביטויים לרעיון האמור.

כאן, בהביאי בחשבון את תקופת המאסר המשמעותית שבדעתי לגזור על הנאשם; את העובדה שכספי השוחד התקבלו אצלו בתשלומים חודשיים של אלפי שקלים - שיש להניח שהם הוצאו בכלכלה השוטפת של משפחת הנאשם ואינם עוד ברשותם - ולא כסכום גדול אחד; ואת מצבה הכללי והכלכלי של משפחת הנאשם, הכוללת את אשתו ואת שלושת ילדיו הקטינים, שנותרו ללא מי שהיה המפרנס העיקרי שלהם; החלטתי לא למצות את הדין עם הנאשם במרכיב זה של העונש ולהסתפק בקנס מתון יחסית.

13. בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 6 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ב. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת פשע.

ג. קנס בסך 30 אלף ₪ או 3 חודשי מאסר תחתיו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב חשון תשע"ג, 28/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אני מבקשת לאסור על פרסום גזר הדין ובשל הפגיעה האפשרית בילדיו ובמשפחתו ובשל העובדה שהוא היה קצין מודיעין. בנוסף, אני מבקשת לעכב את תחילת ריצוי המאסר בשבועיים ימים, על מנת להכין את משפחתו וילדיו ולשקול הודעת ערעור.

ב"כ הנאשם:

אנו מתנגדים לאיסור הפרסום המבוקש. יש אינטרס רב בפרסום. באשר לבקשת הערעור, אנו נסכים. נבקש שיוטל על הנאשם צו לעיכוב יציאה מן הארץ, הפקדה כספית וערבות צד ג'.

<#4#>

החלטה

1. אינני מקבל את בקשת הנאשם לאסור את פרסום גזר הדין. הכלל הוא שפסקי דין של בית המשפט פתוחים בפני הציבור. אין בעניינו של הנאשם נסיבות המצדיקות את אי פרסום פסק הדין.

2. בכפוף למילוי התנאים שיפורטו להלן, אני מעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על הנאשם, בשבועיים ימים. על הנאשם להתייצב לנשיאת המאסר שנגזר עליו, עד ליום 11.11.12 בשעה 10:00, בבית הכלא "אשל" בבאר-שבע.

3. מוצא בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הנאשם.

4. על הנאשם להפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט. הנאשם יכול להפקיד את דרכונו בבית

משפט השלום, אילת.

5. הנאשם יחתום על ערבות עצמית בסך 100,000 ₪ וימציא ערבויות צד ג' - של אביו ושל אמו, בגובה של 100,000 ₪ כל אחת.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ב חשון תשע"ג, 28/10/2012 במעמד הנוכחים.