מבוא

הנתבעת התקשרה עם חברת "קן התור בע"מ" (להלן: "המזמין") בחוזה לבניית מעבדות בפקולטה לחקלאות ברחובות (להלן: "הפרויקט"). לצורך ביצוע עבודות בטון בפרויקט, התקשרה הנתבעת עם התובע, אשר הנו קבלן בניין במקצועו.

התובע הגיש תביעה כספית במסגרתה עתר לחיוב הנתבעת לשלם לו את יתרת התשלום, עבור בצוע עבודות הבטון בפרויקט על ידו, בהתאם להסכם בעל - פה שנכרת, כנטען, בין הצדדים וכן לחייבה בשווי ציוד שבבעלותו שהושאר בשטח.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה עתרה לחייב את התובע לשלם לה עבור הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מבצוע לקוי, רשלני ובלתי מקצועי, כנטען, של התובע.

ב"כ הצדדים הודיעו על הסכמתם כי פסק הדין יינתן לפי התצהירים שהוגשו מטעמם, על נספחיהם ולפי סיכומיהם בכתב, שהוגשו לתיק.

טיעוני התובע (הנתבע שכנגד)

לטענת התובע, ביום 07.07.09 ניהלו הצדדים משא ומתן בנוכחות נציג הנתבעת, מר נאטור עמיר ( להלן – "עמיר" ) וסלמאן אבו עואד, בסופו סיכמו כי התובע יבצע עבור הנתבעת עבודות בטון הכוללות אספקת חומרים, ובתמורה יקבל שכר עבודה בסך של 600 ₪ ומע"מ, עבור כל מ"ק בטון. ביום 13.07.09 החל התובע בביצוע העבודות באתר העבודה, מלווה בפועלים, תוך ליווי מהנדס ומנהל עבודה מטעם הנתבעת וכן מפקח עבודה ומהנדס מטעם המזמין, וביום 24.07.09 הוא קיבל מהנתבעת סך של 174,750 ₪ ( כולל מע"מ ). בהמשך, ביום 07.09.09, נפגש התובע עם מר עמיר והוסכם כי מאחר והתובע "לא מסוגל לשאת בתנאי שוטף 90 יום, התובע ימשיך לאייש את אתר העבודה עד ליום 10.09.09 וייפגש עם מנהל העבודה מטעם הנתבעת לצורך אישור כמויות והגשת חשבון. בהתאם, ביום 09.09.09 נפגש התובע עם מר אמל סעד, מנהל העבודה מטעם הנתבעת אשר ביצע חישוב כמויות ואישר סך של 527.59 מ"ק בטון. ביום 14.09.09 שילמה הנתבעת לתובע סך של 60,000 ₪ במזומן וסך נוסף של 9,900 ₪ ונקבע בין הצדדים מועד לחתימה על הסכם בכתב, ומשהגיע התובע, ביום 18.09.09, למשרדי הנתבעת, לצורך חתימה על הסכם, הופתע לקבל הסכם שונה לחלוטין מהסיכום שהושג בעל פה עם מר עמיר וההבטחה שקיבל ממנכ"ל החברה, ולפיכך סירב התובע לחתום על החוזה וביקש לקבל חשבון סופי ואת העצים שבבעלותו שנותרו באתר העבודה, אך כל פניותיו של התובע אל הנתבעת בעניין זה, עלו בתוהו. לטענת התובע, עם עזיבתו את אתר העבודה, לא העלתה הנתבעת כל טענה לנזקים כלשהם או לרשלנות מצדו, אלא הביעה את הסכמתה המלאה ליציאתו מהאתר. לטענתו, חוות הדעת מטעם הנתבעת נערכה רק לאחר הגשת התביעה על ידו והיא אינה משקפת נכונה את המצב בשטח לאשורו, שכן היא נערכה זמן רב לאחר סיום העבודות על ידו בשטח, במסגרתו עבדו עובדים אחרים בשטח, אשר גרמו לנזק הנטען בחוות הדעת. לטענת התובע, הוא ביצע עבודות בטון בכמות כוללת של 527.59 מ"ק, ולכן, מגיע לו מהנתבעת בגין זאת סך של 368,785 ₪ ( כולל מע"מ ). עוד עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את שווי העצים שהשאיר בשטח, בסך של 50,000 ש"ח, ובגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה, בסך של 30,000 ₪, ובסה"כ 448,785 ₪, כאשר מסכום זה יש לקזז סך של 244,650 ₪ ששילמה לו הנתבעת, ולכן מגיעה לו יתרה בסך של 204,135 ₪. אשר לתביעה שכנגד, טוען התובע כי מדובר בתביעה קנטרנית, וכי הנתבעת, התובעת שכנגד, הפסיקה את עבודתה בשטח בהסכמה עם המזמין ושלא באשמת התובע, זאת, בהסתמך על ישיבה שנערכה ביום 21.10.09.

טיעוני הנתבעת (התובעת שכנגד)

לטענת הנתבעת, היא אינה חייבת מאומה לתובע לאחר ששלמה לו, בהתאם לדרישתו סך כולל של 244,650 ש"ח. לטענתה, לצורך ביצוע העבודות בפרויקט האמור, התקשרה כאמור עם התובע בהסכם, במסגרתו התחייב התובע לבצע עבודות בנייה וכן לספק כוח אדם בהתאם לדרישת המזמין. עוד סוכם כי ההתחשבנות בין הצדדים הינה פר קוב נטו בתנאי תשלום שוטף פלוס 90. במהלך ביצוע העבודות, באמצע חודש אוגוסט, העמידה הנתבעת לרשות התובע, לבקשתו, 20 עובדים למשך 3 ימים, אשר עלות העסקתם מסתכמת בסך של 20,160 ₪, ובחודש ספטמבר היא העמידה לרשותו 20 עובדים נוספים למשך 5 ימים, אשר עלות העסקתם מסתכמת בסך של 33,600 ₪. עוד נטען כי, חרף העובדה כי היא העבירה לידי התובע את כל התשריטים, תוכניות העבודה וכל דבר אשר נתבקש על ידו לצורך בצוע העבודה, ביצוע העבודה היה לקוי ולא עמד בדרישות הנתבעת והמזמין, ולא בוצע בהתאם לתוכניות ולתשריטים אשר הומצאו לידיו. לפיכך, בסמוך למועד ביצוע העבודות על ידי התובע, התקבלה פניית מנהל העבודה מטעם המזמין, בה פורטו הנזקים הרבים אשר גרם התובע כתוצאה מרשלנותו בבצוע העבודות, המסתכמת בסך של 49,400 ₪ בצרוף מע"מ. כתוצאה מהביצוע הלקוי של העבודה הופסקה, ביום 22.10.09, עבודתה של הנתבעת אצל המזמין, והיא חויבה להשאיר באתר את כל הציוד שלה, בשווי של 74,776 ₪, וזאת כתנאי להעדר תביעה מאת המזמין. כל אלו גרמו לנתבעת נזקים רבים, כמתואר בחוות הדעת אשר הוגשה מטעמה. טוענת הנתבעת כי, לצורך תיקון הנזקים שנגרמו עקב הביצוע הלקוי של העבודות על ידי התובע , נדרשה היא לבצע הרחבה מיותרת ביציקות, קידוח קוצים ועיגונם על ידי דבק אפוקסי וכן תיקונים אחרים, בעלות של 77,812 ₪, ובנוסף, הפסידה הנתבעת סך של 360,000 ₪ בגין הרווח אשר היה צפוי לה מהפרויקט במידה והייתה מסיימת את העבודות, והיא עותרת לחייב את התובע בגין כל הנזקים וההפסדים הנ"ל.

דיון והכרעה

אין חולק על אלה:

1. בין התובע לבין הנתבעת נכרת הסכם בעל - פה, לפיו, התחייב התובע לספק לנתבעת עבודות בטון בפרויקט הנ"ל, כולל אספקת כוח אדם בהתאם לדרישות המזמין, והנתבעת התחייבה לשלם לו תמורת זאת, לפי הכמויות שתבוצענה.

2. התובע החל בביצוע העבודות בשטח הפרויקט וביצע עבודות בהיקף של 527.59 מ"ק בטון.

3. התובע לא השלים את ביצוע כל עבודות הבטון שהתחייב לבצע לפי ההסכם.

4. הנתבעת שילמה לתובע סכום כולל של 244,650 ₪.

כאמור, לפי התובע, הנתבעת התחייבה לשלם לו סך של 600 ₪ עבור כל מ"ק בטון. המצהיר מטעם הנתבעת, מר נאגד נאטור, טוען כי, בנסיבות העניין, ולאור היקף וסוג העבודות שביצע התובע בפרויקט, ומשלא בוצעו כל האלמנטים של הבטון לפי ההסכם, יש לפצל את התשלום לפי סוגי האלמנטים שבוצעו, ובהתאם, יש לשלם לתובע סך של 400 ₪ עבור כל מ"ק ( סעיף 13 לתצהיר מטעם הנתבעת ). על כך חזרה הנתבעת בסיכומיה בכתב ( סעיף 12 לסיכומים בכתב ). הנתבעת מסתמכת, לעניין זה, על חוות דעת של המומחה מטעמה, הקובעת את החישוב הנ"ל. לא מצאתי בטענה הנ"ל של הנתבעת בגדר הכחשה של טענת התובע, לפיה, הנתבעת התחייבה לשלם לו סך של 600 ₪ עבור כל מ"ק בטון, אלא שהנתבעת טוענת כי לאור היקף וטיב העבודות שבוצעו, יש לשלם לתובע סך של 400 ₪ בלבד. גרסתה זו של הנתבעת מהווה, למעשה, הודאה בטענת התובע, לפיה, במסגרת ההסכם שנכרת בין הצדדים הוסכם כי היא תשלם לתובע סך של 600 ₪ עבור כל מ"ק, אך מוסיפה כי יש לשלם לו, עתה, אך חלק מסכום זה, וזאת בשל אופן ביצוע העבודות, היקפן וסוג האלמנטים שבוצעו. תימוכין במסקנה זו מצאתי בחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת, מר אמיר פרו, אשר נקבע בה כי:

" עלמי נאטור בע"מ העסיק קבלן משנה את תייסיר שקיר כקבלן משנה לעבודות שלה, תמורת מחיר של 600 ₪ / מ"ק על כל אלמנטים הבטון הקיימים בתוכניות כולל רצפות / קירות / עמודים / בטון חשוף / בליטות / ומגרעות – הכל על בסיס אותו מחיר ועל בסיס ביצוע כל העבודה בשלמותה ".

הנתבעת, אשר מודה, לפי ראיות הנ"ל, בטענה כי הוסכם על סך של 600 ₪ לכל מ"ק, לא הוכיחה כי הוסכם עוד בין הצדדים כי, במידה והתובע לא ישלים את כל העבודות שהתחייב ולא יבצע את כל האלמנטים, יוקטן הסכום הנ"ל לסך של 400 ₪ או לסכום אחר. זאת, נוסף על המסקנה, שתפורט בהמשך, לפיה, הפסקת עבודתו של התובע בפרויקט הייתה בהסכמת הצדדים, לפי הסכם מאוחר מיום 7/9/09, ומבלי שנציג הנתבעת, מר עמיר, יציין, במסמך בכתב המתעד את הפסקת ההתקשרות ( נספח א' לתצהיר התובע ), כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 400 ₪ עבור מ"ק, ולא 600 ₪, כפי שהוסכם תחילה.

על כן, הריני לקבוע כי הוכח כי הצדדים הסכימו, בהסכם מיום 7/7/09, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 600 ₪ עבור כל מ"ק, ולא הוסכם על שינוי סכום זה בהתאם להיקף העבודות שיבוצעו.

התובע מציין כי, הוא ופועלים מטעמו החלו לבצע את העבודות ביום 13/7/09, בליווי מהנדס ומנהל עבודה מטעם הנתבעת ומפקח ומהנדס מטעם המזמין ( סעיף 8 לתצהירו ), וכי ביצוע העבודות התקדם בצורה טובה מאוד ובאישור הגורמים הנ"ל ( סעיף 10 לתצהירו ), וביום 24/7/09 שילמה לו הנתבעת סך של 174,750 ₪ ( כולל מע"מ ), וביום 7/9/09 הוא הודיע לנציג הנתבעת, מר עמיר, כי הוא לא ימשיך בביצוע העבודות מכיוון שהוא אינו מסוגל לעמוד בתנאי עבודה של שוטף פלוס 90, ונערך תיעוד בכתב, לפיו, התובע ימשיך בעבודה עד יום 10/9/09, וייעשה חישוב ואישור כמויות על ידי מנהל העבודה של הנתבעת ( סעיף 13 לתצהירו ), ובהתאם, הוא נפגש, ביום 8/9/09, עם מנהל העבודה מטעם הנתבעת, מר אמל סעד, אשר ערך חישוב כמויות ואישר כי בוצעו עבודות בכמות של 527.59 מ"ק בטון ( סעיף 14 לתצהירו ), וביום 14/9/09 שילמה לו הנתבעת סך של 60,000 ₪ ולאחר מכן סכום נוסף של 9,900 ₪ ( סעיף 17 לתצהירו ), ומשפנה למשרדי הנתבעת, ביום 18/9/09, על מנת לחתום על הסכם בכתב, הופתע לגלות כי ההסכם שהוכן שונה מההסכם בעל – פה שנכרת בין הצדדים ( סעיף 18 לתצהירו ), ומאותו שלב הוא הפסיק את ביצוע העבודות באתר, ופניותיו לנתבעת לערוך עבורו חשבון סופי ולהשיב לו את העצים שנשארו בשטח העבודה לא נענו.

המצהיר מטעם התובע, מר סלמאן אבו עוואד, ציין כי, הוא נכח בפגישה שנערכה בין עמיר לבין התובע, במהלכה נכרת ההסכם לביצוע העבודות בפרויקט, במסגרתו הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 600 ₪ עבור כל מ"ק בטון ( סעיף 10 לתצהיר ), והוסיף כי הם החלו בביצוע העבודות באתר, בפיקוח נציגים מטעם המזמין והנתבעת ( סעיף 11 לתצהיר ), וכי אך בפגישה שהתקיימה במשרדי הנתבעת, לאחר שהתובע הפסיק את ביצוע העבודות בעקבות מחולקת לגבי תנאי התשלום, טען עמיר כי ביצוע העבודות על ידי התובע היה לקוי. לפי המצהיר הנ"ל, במהלך הפגישה הנ"ל, בה הוא השתתף, התקשר עמיר למנהל העבודה של הנתבעת ושאל אותו לטיב העבודות שביצע התובע, זאת, כשהשיחה התנהלה על רמקול, ומנהל העבודה השיב לו כי העבודה בוצעה בצורה טובה ( סעיף 16 לתצהיר ).

המצהיר הנוסף מטעם התובע, אחיו, מר שקיר מרסל, ציין כי, הוא נכח בפגישה הנ"ל שהתקיימה במשרדי הנתבעת, וכי במהלכה התקשר עמיר למנהל העבודה ושאל אותו לטיב העבודות שביצע התובע, וזה השיב כי הן בוצעו בצורה טובה ( סעיף 5 לתצהיר ).

תצהיריהם הנ"ל של מר סלמאן עוואד ומר שקיר מרסל תומכים בגרסתו של התובע. מנגד, הנתבעת נמנעה, ללא כל הסבר סביר ומניח את הדעת, מלהגיש תצהיר מאת מנהל העבודה מטעמה או מאת עמיר, על מנת לסתור את טענת התובע ושני המצהירים מטעמו, לפיה, התקיימה שיחה בין עמיר לבין מנהל העבודה של הנתבעת, בה ציין האחרון כי העבודות שביצע התובע בוצעו בצורה טובה.

כאמור, בפגישה בין התובע לבין נציג הנתבעת, מר עמיר, ביום 7/9/09, הודיע התובע כי הוא לא ימשיך בביצוע העבודות מאחר והוא לא מסוגל לעמוד בתנאים של שוטף פלוס 90, ולכן, סוכם כי הוא ממשיך לעבוד במקום עד ליום 10/9/09, וכי בהמשך ייעשה חישוב כמויות ואישור סופי של החשבון המגיע לו, אז ישולמו לו כספיו על ידי הנתבעת. מסמך זה של נציג הנתבעת מהווה הסכמה מפורשת של הנתבעת לבקשת התובע להפסיק את ביצוע העבודות, ולכן, אין לראות בהפסקת העבודות על ידי התובע כהפרת הסכם, שכן, ההסכם הנ"ל מהווה הסכם מאוחר להסכם מיום 7/7/09, כך, שהפסקת ההתקשרות בין הצדדים הייתה בהסכמת שניהם.

בהתאם לתוצאות הפגישה שהייתה בין התובע לבין עמיר מיום 7/9/09 וההסכם מאותו יום, ערך נציג הנתבעת, מר אמל סעד, חישוב כמויות של העבודות שביצע התובע, ובמסמך שהוא ערך לעניין זה ביום 8/9/09 הוא מציין כך:

" מאשר כמות בטון יצוק באתר נכון להיום יסודות + בטון רזה + רצפה

סה"כ 527.57 מ"ק ".

האמור במסמך הנ"ל של הנתבעת מהווה הודאה שלה בטענת התובע, לפיה, הוא ביצע עבודות בטון בהיקף של 527.57 מ"ק, כפי שציין בכתב התביעה.

לא מצאתי כל ראיה התומכת בטענת התובע, לפיה, הוא השאיר באתר קרשים ו/או עצים, בעלות של 50,000 ש"ח. הן הטענה להשארת קרשים במקום, והן שווי ציוד זה ( כפי שנטען בסעיף 24 לכתב התביעה ), לא הוכח על ידי התובע בראיה כלשהיא. גם בתצהירו ( ראה סעיף 20 לתצהיר ), לא מפרט התובע את כמות הקרשים ואת שווים ומה הראיה להוכחת הדבר.

עיינתי במסמכים מיום 4/10/09 שצירפה הנתבעת לכתב התביעה שכנגד, ומצאתי בהם מוכיחים חלק מטענת הנתבעת לליקויים בביצוע עבודות על ידי התובע. במסמך מיום 4/10/09 ( נספח 5-11 לכתב התביעה שכנגד ), שנערך על ידי נציג המזמין, הוא מנהל הפרויקט, תועדו הנזקים והליקויים שזה מצא בעבודות של התובע, ובמסמך הנוסף מאותו תאריך ( נספח 5-12 לכתב התביעה שכנגד ), מציין מנהל הפרויקט, מר מתן קן - תור, כי התובע הותיר באתר נזקים הדורשים תיקון, ואלה הם: מיקום ואופן בניית כל היסודות במבנה, כאשר עלות התיקון של אלה הינו בסך של 18,600 ₪, בנייה רשלנית של כל הצד המזרחי של המבנה, עם סטייה ממיקום העמודים והקורות, כשעלות התיקון הינה בסך של 25,000 ₪, העמדת תפסנות בצד המערבי, כולל הזזה של המיקום, בעלות של 1,200 ₪, וכי התובע לא שילם את שכרם של שני פועלים, שלפי המסמך האחר ( נספח 5-11 ), סופקו על ידי המזמין, בסכום של 4,640 ₪, ובסה"כ 49,440 ₪. התובע לא הגיש ראיה, לרבות חוות דעת או תצהיר מהנדס, לסתור את שני המסמכים הנ"ל של נציג המזמין.

יחד עם זאת, ומלבד האמור, לא מצאתי בכל יתר ראיותיה של הנתבעת כל ראיה המוכיחה כי התגלו ליקויים אחרים בעבודות שביצע התובע באתר, ולא הוכח, במידה הנדרשת בדין, כי לנתבעת נגרמו הפסדי רווח ונזקים נוספים, כתוצאה מאופן ביצוע העבודות על ידי התובע. אפרט להלן את הממצאים עליהם מתבססת מסקנתי זו:

לצורך הוכחת יתר ראשי הנזק, מתבססת הנתבעת על מסמך שערך נציגה, מר אמל סעד, מיום 21/2/10 ( נספח 8 לכתב התביעה שכנגד ). ראשית, מדובר במסמך מסכם של חישובים, אשר לא מתאר את טיב הליקויים הנטענים. שנית, חלק מעלויות התיקון הנטענות במסמך הנ"ל הינן אותן עלויות שנציג המזמין פירט במסמך הנ"ל מיום 4/10/09 ( נספח 5-12 לכתב התביעה שכנגד ). הדבר אף צוין מפורשות על ידי אמל סעד, במסמך הנ"ל, ולכן, המדובר, למעשה, בדרישה כפולה לאותה עלות של אותם תיקונים, שהופיעה הן בסעיף 15 לתצהיר נציגה והן בסעיף 16 לאותו תצהיר, לרבות לעניין השכר של שני הפועלים, שצוינו אף הם במסמך מיום 4/10/09 של נציג המזמין, ולעניין העלות של 25,000 ₪ לתיקון נזקים, עלות אשר תוארה גם בחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת, מר אמיר פרו ( עמוד 4 לחוות הדעת ). הטענה של הנתבעת, אשר צוינה על ידי המומחה מטעמה, לפיה, העבודה של הנתבעת בפרויקט הופסקה כתוצאה מהליקויים שביצע התובע במקום, לא הוכחה ונותרה טענה כללית. הנתבעת והמומחה מטעמה נסמכים, לעניין זה, על המסמך מיום 22/10/09 ( נספח 5-15 לכתב התביעה שכנגד ). עיינתי במסמך זה ולא מצאתי בו כל אמירה ממנה ניתן ללמוד כי הפסקת ההתקשרות בין הנתבעת לבין המזמין הייתה עקב הליקויים הנטענים בעבודות התובע. לכן, טענת התובע, לפיה, הפסקת ההתקשרות בין הנתבעת לבין המזמין הייתה בהסכמת צדדים אלה, לא נסתרה. מטעם זה ומהנימוקים שציינתי לעיל, ומאחר והנתבעת לא הוכיחה קיומם של ליקויים נוספים בביצוע עבודות התובע, מלבד הליקויים שתוארו במסמך מיום 4/10/09 ( נספח 5-12 ), ולא הוכח כי הפסקת ההתקשרות בינה לבין המזמין הייתה כתוצאה מאופן ביצוע העבודות על ידי התובע, אני דוחה את קביעת המומחה מטעמה, לפיה, היא הפסידה, עקב כך, סך של 360,000 ₪.

עיון במסמך מיום 7/9/09 ( נספח א' לתצהיר התובע ), שנכתב על ידי נציג הנתבעת, מר עמיר, בפגישתו של זה עם התובע באותו יום, מגלה כי הצדדים תיעדו את הודעתו של התובע בדבר אי יכולתו להמשיך בביצוע העבודות בתנאים של שוטף 90, וכי סוכם לערוך חשבון סופי וכי התובע ימשיך בביצוע העבודות עד יום 10/9/09, בעוד שמר עמיר לא רשם, ולו ברמז, כל הערה ממנה ניתן ללמוד כי הנתבעת אינה מרוצה מאופן ביצוע העבודות על ידי התובע, וכי בכוונת הנתבעת לדרוש קיזוז שווי הנזקים והליקויים מהתמורה שתשולם לתובע. בסיפא של המסמך הנ"ל ציין עמיר כך:

" לאחר קבלת הכמויות חתומות ישולם לקבלן את כספו...".

ההצהרה הנ"ל של נציג הנתבעת מלמדת, באופן ברור וחד, כי התובע זכאי לקבל את מלוא התמורה כנגד העבודות שביצע, בכפוף לחישוב הכמויות שייעשה על ידי נציגי הצדדים, בעוד שמר עמיר לא ציין שם כל הסתייגות לגבי טיב העבודות שבוצעו, או שהתשלום הנ"ל מותנה בחישוב עלות התיקונים של ליקויים שנמצאו בעבודות שביצע התובע. אין לשכוח כי המסמך הנ"ל נרשם על ידי נציג הנתבעת כחודשיים לאחר תחילת העבודות, ובסמוך מאוד לפני שהתובע הפסיק את ביצוע העבודות, היינו, בשלב מתקדם מאוד של ביצוע העבודות הנ"ל.

עוד אציין כי גם נציג הנתבעת, מר אמל סעד, הנדסאי בניין בעיסוקו, שערך את חישוב הכמויות, לא ציין, במסמך שערך מיום 8/9/09 ( נספח ב' לתצהיר התובע ), ובמסמך סיכום הכמויות ( נספח 3 לכתב התביעה שכנגד ), כי הוא מצא ליקויים בעבודות הבטון שהוא בדק לשם עריכת חישוב הכמויות, כאשר ברור הוא כי חישוב זה נעשה לשם עריכת חשבון סופי עבור התשלומים שיש לשלם לתובע, בעקבות הודעתו של זה כי הוא לא ממשיך בעבודה, ובעקבות הסכמתו של נציג הנתבעת, מר עמיר, לכך, כפי שניתן ללמוד מהמסמך מיום 7/9/09 ( נספח א' לתצהיר התובע ).

העובדה, שאינה במחלוקת, לפיה, הנתבעת שילמה לתובע סכומים שונים ובהזדמנויות שונות, לאחר שהוא החל את העבודה, לרבות במועדים לאחר כחודשיים מתחילת ביצוע העבודות, תומכת בגרסת התובע, לפיה, הוא ביצע את העבודות ללא ליקויים ולשביעות רצונם של הנתבעת והמזמין, אחרת, הנתבעת לא הייתה מסכימה לשלם לו תמורת העבודות, במידה ואלה היו לקויות, כטענתה.

כמו כן, הנתבעת לא הציגה כל פנייה בכתב ממנה אל התובע, מאז החל את ביצוע העבודות ועד ליום הפסקת העבודה על ידו בחודש ספטמבר 2009, בה היא מתריעה על עבודות לקויות וכי היא דורשת את תיקון הפגמים או קיזוז הנזקים מעלות העבודות המגיעה לתובע.

ועוד, חרף טענת התובע, בכתב התביעה מטעמו, לפיה, ביצוע העבודות על ידו היה בליווי ובפיקוח מנהל העבודה והמהנדס מטעם המזמין, נמנעה הנתבעת מלהגיש תצהיר או כל אישור בכתב מאת מי מנציגי המזמין, המוכיחים כי העבודות שביצע התובע בשטח הפרויקט היו לקויות ולא עמדו בדרישות של המזמין ושל הנתבעת, זאת, מלבד הליקויים שתוארו על ידי מנהל הפרויקט, במסמך מיום 4/10/09, שציינתי לעיל ( נספח 5-12 לכתב התביעה שכנגד ). אילו אכן נתגלו ליקויים נוספים בביצוע העבודות על ידי התובע, יש להניח כי המפקחים מטעם המזמין היו מתעדים זאת בכתב, כולל עלות תיקונם של ליקויים אלה, כפי שאלה אכן עשו עת תיעדו הליקויים ועלות התיקון, במסמך הנ"ל מיום 4/10/09.

יתרה מזאת, וכפי שתואר, התובע הצהיר כי ההסכם נשוא התביעה והתביעה שכנגד נכרת בינו לבין הנתבעת, באמצעות נציגה, מר עמיר. כמו כן, המצהירים מטעם התובע, מר סלמאן עוואד ומר מרסיל שקיר, טענו כי בפגישה שהתקיימה במשרדי הנתבעת, לאחר שהתובע הפסיק את העבודה והגיע לדרוש את היתרה לה הוא טוען, עמיר התקשר, בנוכחותם, למנהל העבודה של הנתבעת ושאל אותו לטיב העבודה שביצע התובע בפרויקט, וזה השיב לו כי העבודה בוצעה בצורה טובה. חרף טענותיו אלה של התובע והעדים מטעמו, נמנעה הנתבעת מלהגיש תצהיר מטעמו של מר עמיר, המתייחס לטענות הנ"ל. הנתבעת, בסיכומיה בכתב, הסבירה כי בעקבות סכסוך עמו ופיטוריו, לא הוגש תצהיר מטעמו של מר עמיר, וכי היא התכוונה לזמנו להעיד ( סעיף 31 לסיכומיה בכתב ). לא מצאתי הסבר זה סביר ומספק, שכן, הנתבעת לא פירטה את טיב הסכסוך שבינה לבין עמיר, את סיבת הפיטורין והאם פנתה היא אליו בבקשה להגיש תצהיר מטעמו. מה גם והנתבעת לא הגישה כל מסמך ערוך על ידי עמיר, מהתקופה הרלבנטית לביצוע העבודות על ידי התובע, ממנו ניתן ללמוד כי עמיר התלונן על ביצוע לקויי של העבודות הנ"ל של התובע, בעוד שהמסמך שערך עמיר, מיום 7/9/09 ( נספח א' לתצהירו ), בו ציין את בקשתו של התובע להפסיק את העבודה משלא יכול הוא לעמוד בתנאים שסוכמו, ואת ההסכמה לבצע חישוב סופי של כמויות העבודה והתשלום, אינו מתעד כל ליקויי או טענה לנזקים שגרם התובע לנתבעת ולמזמין. עוד עיינתי במסמך של המזמין מיום 27/9/09 ( נספח 5-9 לכתב התביעה שכנגד ), ולא מצאתי כי מנהל הפרויקט מטעם המזמין מתעד בו ליקויים אשר מצא בעבודות שביצע התובע באתר, לעומת הליקויים שזה תיאר במסמך מיום 4/10/09 הנ"ל.

הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי השארת הציוד שלה באתר הייתה עקב ליקויי בביצוע עבודות התובע. כאמור, השארת הציוד הייתה בהסכמת הנתבעת והמזמין ( ראה מסמך מיום 22/10/09 נספח 5-15 לכתב התביעה שכנגד ), מה גם ולא הוכחו היקפו, סוגו ושוויו של ציוד זה . המומחה מטעם הנתבעת מציין, בחוות דעתו הנ"ל, כי המדובר בציוד בשווי של 74,776 ₪ ומע"מ, ומפנה למסמך מיום 8/12/09 ( נספח 9 לכתב התביעה שכנגד ). ראשית, המדובר בהצעת מחיר, שאינה מפרטת מה הזיקה בין הציוד שמתואר בה לבין העבודות בפרויקט נשוא התביעה כאן. שנית, המסמך לא נתמך באישור של המזמין, לפיו, הציוד נותר במקום מסיבה הקשורה לליקוים בעבודות התובע, או המאשר את סוג ושווי הציוד הנטען, והאם ציוד זה הוחזר או יוחזר לנתבעת.

סיכומו של דבר, שוכנעתי כי התובע הוכיח כי הוא ביצע עבור הנתבעת, בפרויקט נשוא התביעה, עבודות בטון בהיקף של 527.59 מ"ק, בעלות של 600 ₪ ומע"מ כדין לכל מ"ק, ובסכום כולל של 368,785 ₪. מסכום זה יש לקזז את התשלומים שקיבל התובע מהנתבעת, בסך של 244,650 ₪, וכן את עלות תיקון הליקויים ותשלום פועלים כפי שהוכח לעיל, כאמור, בסכום של 49,440 ₪, ומשכך, עומדת יתרת החוב המגיעה לתובע על סך של 74,695 ₪.

סוף דבר:

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, סכום של 74,695 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. משנתקבלו התביעה והתביעה שכנגד בחלקן, כאמור, איני מחייב מי מהצדדים בהוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כז חשון תשע"ג, 12 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.