1. לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, על ידי הוספת עילות נגד הנתבע 2 וכן צירוף נתבע נוסף, מר אייזדורפר.

2. ברקע הבקשה הדברים הבאים:

א. לפי עובדות כתב התביעה, התובעת סיפקה סחורות לנתבעת 1, שאינה פעילה, וכפי הנראה לא ניתן להיפרע ממנה. הנתבע 2 היה במועדים הרלבנטיים הבעלים של הנתבעת 1, ומנהלה.

כתב התביעה הוגש נגד הנתבע 2 על יסוד חתימה על כתב ערבות לטובת התובעת. חתימה זו נעשתה בנוכחות סוכן של התובעת, מר אייזדורפר. לציין, על כתב הערבות הופיעו פרטיו של הנתבע 2.

ב. הנתבע 2 הכחיש את חתימתו על כתב הערבות.

ג. מר אייזדורפר הופיע לישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 7.2.11, ואז העיד כי לא הנתבע 2 חתם על כתב הערבות.

ד. מכאן ואילך, ניסתה התובעת לברר את פרטי העובדים של הנתבעת 1, כדי להבין מי, אם כן, חתם על כתב הערבות. ניסיונות אלה לא צלחו, כפי שמשתקף מפרוטוקול הדיון האחרון.

3. מכאן, בקשתה הנוכחית של התובעת ולה שני חלקים:

האחד, צירופו של מר אייזדורפר, שהחתימה על כתב הערבות נעשתה בפניו, כאשר עיקר העילה כלפיו נזיקית, רשלנות בבירור פרטי החותם.

השני, הוספת עילה נגד הנתבע 2, כמי שחב בחובותיה של הנתבעת 1, מכוח היותו מנהל (אחריות אישית) ו/או מכוח חבותו כבעל מניות (הרמת מסך).

4. המבחן שנקבע בפסיקה לתיקון כתב התביעה הוא מבחן רחב, וביסודו, האם יש בתיקון כדי להעלות את כל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

בענייננו, מבקשת התובעת להיפרע את שווי הסחורה שסיפקה לנתבעת 1, כאשר, כפי הנראה, הנתבעת 1 אינה יכולה לפרוע את החוב הנטען.

בשלב זה, מר אייזדורפר אינו צד, וממילא לא ראיתי מכוח מה הנתבעים מתנגדים לצירופו. במבחן הפסיקה, מכל מקום, צירופו של מר אייזדורפר נוגע לשאלות הקיימות בהליך, לנסיבות חתימת כתב הערבות, שלפי הנטען (על ידי מר אייזדורפר עצמו) נחתם שלא על ידי מי ששמו צוין, ולאפשרות של התובעת להיפרע את החוב שלה.

בדומה, השאלה האם הנתבע 2 אחראי באופן אישי לסחורה שסופקה, ואם לא מכוח ערבות – אזי מכוח היותו מנהל (או בעל מניות) של הנתבעת 1, היא שאלה רלבנטית לתביעה זו.

5. צודקת התובעת בטענתה, כי כל עוד סברה שכתב הערבות נחתם על ידי הנתבע 2, לא היה כל צורך ממשי להעלות טענות נגד הנתבע 2 במישור אחריותו כמנהל או כבעל מניות. צורך זה התעורר לאחר שנמסר לתובעת כי הנתבע 2 אינו מי שחתם על כתב הערבות, ולאחר שהניסיונות לאתר מי כן חתם, לא צלחו, לפחות לא בשלב זה.

6. אמת, ראוי היה שבקשה זו תגיע לעולם במועד מוקדם יותר, ואולם על הוצאותיו של הנתבע 2 בקשר לכך ניתן לפצות, תוך התחשבות בכך שהשאלה המהותית לא הוכרעה עדיין, וכן בכך שהתובעת עשתה בעצמה מאמצים, במשך זמן ניכר, לגלות מי הם העובדים הרלבנטיים של הנתבעת 1.

7. לפיכך, אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 10 ימים מהיום, ויומצא לנתבעים (הקיימים וכן הנתבע החדש), במסירה אישית, עד ליום 18.3.13.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 1,000 ₪.

8. בשולי הדברים אציין כי לנוכח העובדה שניתן היתר לתיקון כתב התביעה, בעילות הנובעות באופן ישיר מהטענה שכתב הערבות לא נחתם על ידי הנתבע 2, ראוי שהתובעת תשקול המשך צעדיה באשר לעילה זו, וככל שתמצא כי אין מקום לתבוע את הנתבע 2 גם בגין חתימתו על כתב הערבות, ניתן לה היתר לתקן את כתב התביעה גם באופן שעילה זו לא תופיע.

9. הדיון הקבוע ליום 10.3.13 – מבוטל.

אני קובעת לקדם משפט נוסף ליום 7.7.13 שעה 8:30.

על ב"כ התובעת להמציא הזמנה לדיון זה וכן החלטה זו לנתבע הנוסף (מר אייזדורפר).

הליכים מקדמיים יושלמו עד ליום 19.5.13 וכל בקשה מקדמית תוגש עד ליום 29.5.13.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.