1.         התובע הגיש תביעתו (המתוקנת) כדי סך של 17,036 שקלים בגין היזקה של חומת בטון המקיפה מבנה תעשיה שבבעלותו תוך כדי פינויה של פסולת בסמוך לה באמצעות כף טרקטור. לביסוס הסך הנתבע צרף התובע חוות דעת מהנדס.

תביעה זו עברה שינויים רבים בדרכה עד הלום, עת שיעורה השתנה ועת נגרעו מחד ונוספו מאידך בעלי דין בעקבות נתונים שעלו במהלך ברורה.

מכל מקום, לבעלי הדין שנתבעו (כנתבעים/ כצדדי ג' ו – ד') זיקה לפגיעה האמורה או לאחריות לה ועיקר המחלוקת נסובה על היקפו של הנזק שנגרם ועל שיעורו של זה. הנתבעים 2, 3 הנ"ל צרפו חוות דעת נגדית לפיה שווי תיקונו של הנזק שנגרם 1,500 שקלים בלבד (בצרוף מע"מ). נטען כי הנתבע מבקש להתעשר שלא כדין בתביעתו זו שיכולה היתה להתייתר לו נענה התובע לתיקון שהוצע לו.

2.         באי כח הצדדים הודיעו, כי הם מסכימים לפסיקתו של בית משפט זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 וזאת על סמך הנתון בתיק, לרבות סיכומי הצדדים תוך הגבלת החיוב הפסוק לתחום שבין חוות הדעת הנתונות מחד ומנגד: 1,500 שקלים עד 17,036 שקלים.

3.          לאחר עיוני במכלול הנתון בתיק, שקילת סבירות גירסאות הצדדים וטענותיהם, הסיכונים והסיכויים של הנטען מחד ומנגד ומתן דעתי לנטל, ככל המוטל על כל צד, ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום לקבל את התביעה בחלקה, זאת בשים לב, בין השאר, להערות הנתבעים בכל הנוגע לקשיים הנעוצים בחוות הדעת מצד התובע, כמו גם להתנהלותו של התובע בתיק זה בעטיה נדרשו שינויים שהאריכו את ההליך המשפטי.

יצוין כי הנתבע 2 הנ"ל הוא מי שנמצא המזיק הישיר לחומה.

בנסיבות הענין הנני מורה כדלקמן:

א. הנתבעים 2 ו-3 הנ"ל ישלמו לתובע סך כולל של  8,000 שקלים תוך 30 ימים.

ב. התביעה /הודעה כנגד הנתבע 1 הנ"ל, נדחית ללא חיוב בהוצאות.

           המזכירות תמציא לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.