לאחר עיון בהודעה על הסכם הפשרה שהוגש לתיק מספר דקות לפני מועד הדיון שהיה קבוע לשמיעתו, וכן בטענות ב"כ התובע וב"כ הנתבעים, אשר התגלעה ביניהם מחלוקת באשר לשאלה באם התיר ב"כ התובע לב"כ הנתבעים, במפורש או במשתמע, לבוא בדברים ישירות עם התובע (שהוא אחיו של ב"כ התובע) לצורך השגת הסכם בין הצדדים, אני סבורה כי יש לקבל את ההודעה על הסכם הפשרה עליה חתם התובע וב"כ הנתבעים, ולתת לה תוקף של פסק דין.

אין בכוונתי להכריע בין הגרסאות הנוגדות של ב"כ הצדדים, לרבות בשאלה מדוע לא עודכן ב"כ התובע על ידי ב"כ הנתבעים או על ידי אחיו, התובע, אודות ההסכם שהחל להתגבש יום לפני הדיון, אולם בהעדר טענה מפי התובע (שהינו כאמור אחיו של ב"כ התובע) כי יש לבטל את הסכם הפשרה, אינני מוצאת לנכון לעשות כן.

באשר להוצאות בגין הדיון אליו התיצב ב"כ התובע, אני סבורה כי טענות ב"כ התובע צריכות להיות מופנות במידה שווה, כלפי ב"כ הנתבעים וכלפי התובע, שכן גם הלה לא טרח לעדכן את ב"כ בדבר קיום הסכם הפשרה ואף לא התיצב לדיון (האמנם ב"כ התובע לא וידא התיצבותו לישיבת ההוכחות?) ולא ניתן בתגובת ב"כ התובע כל הסבר לכך.

אין באמור לעיל משום קביעה כי התנהלות ב"כ הנתבעים היתה תקינה, מבחינה אתית, אולם לא מצאתי כי יש לחייבו באופן אישי בהוצאות התובע בגין הדיון, בין היתר לאור העובדה כי התובע עצמו לא התיצב לדיון (לאור ההסדר שהושג). ככל שיש לב"כ התובע טענות בנוגע להבטחת שכרו בהסכם הפשרה, הרי שבענין זה בודאי שעליו לפנות לתובע שהוא הנושא בחבות בשכר טרחת בא-כוחו.

משכך ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהוגש לתיק ביום 16.10.12 (בקשה מס' 5 בתיק), והסכם הפשרה מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.

מאחר וההסדר הושג קודם לשמיעת הראיות, התובע פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, כ"א חשון תשע"ג, 06 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.