נגד

צדדים שלישיים מי שבע – תאגיד המים והביוב ואח'

זוהי החלטה בבקשה לביטול פסה"ד, אשר מחק את התביעה בהעדר התייצבות מטעם התובע, ובבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסה"ד. הוחלט לדחות את הבקשות ולהלן הנימוקים.

אין חולק כי הבקשה לביטול פסק הדין, הוגשה באיחור (כאמור גם בתשובת המבקש לתשובות המשיבים, אשר הוגשה אתמול 23.12.12) ביחס לתקופה הקבועה בתקנות. המדובר במועד שנקבע בחיקוק (תקנה 201 לתקסד"א), ועל כן נדרש טעם מיוחד להארכתו. בבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה, לא פורטו טעם מיוחד, כהגדרתו בפסיקה, העשוי להצדיק הארכת התקופה הנקובה בתקנות. במצב זה, אין לקבל את הבקשה להארכת המועד.

יודגש, כי ע"פ הפסיקה, תקפה מסקנה זו, גם כאשר עומדת למבקש הביטול עילת ביטול מחובת הצדק (רע"א 7724/04 לריסה גולקו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ), ומקל וחומר כי היא עומדת בענייננו, כאשר לא נטענת טענה של ביטול מחובת הצדק.

יתכן, כי היה מקום לרכך, או להגמיש את הדרישה לטעם מיוחד, מקום שבפסה"ד אותו מבוקש לבטל, היה התביעה נדחית, שאז המנעות מביטול פסה"ד, היתה שוללת סופית מן המבקש, את יומו בביהמ"ש, נוכח מעשה בי דין שהיתה מקימה דחית התביעה (רע"א 1119/05-ב גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט – נכסים ובניין בע"מ, ה"פ (ת"א) 695/01 מזרחי יצחק ואח' נ' קופרמן טובה, ע"א (ב"ש) 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי ואח'). בענייננו עם זאת, נמחקה התביעה ולא נדחתה, ומשכך, אין התובע מנוע מהגשתה בשנית, ואם כך יעשה, תתברר התביעה, וינתן לו יומו בביהמ"ש.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ג, 24 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.