<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אוראל רוזנצויג

הנאשמת 1 וב"כ עו"ד ארז צברי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה גליון הרשעות קודמות, מוגש ומסומן טל/1.

מגישה המאסר על תנאי והתחייבות מסומנים טל/2.

הנאשמת הודתה והורשעה בעובדות כתב האישום, נכנסה לסניף סופר פארם וגנבה 8 קופסאות סימילאק בשווי כולל 720 ₪. בעניינה של הנאשמת הוגשו שלושה תסקירים, עלה בעיתיות ונזקקות לטיפול נפשי ובהמשך ניתקה קשר עם שרות המבחן והמשיכה לשלול בעיתיות וטשטוש למצבה. בתסקיר השלילי שללה את ההתמכרות הזו. למרות הצהרתה כי מוכנה להתגייס לטיפול, לא יצרה קשר עם שרות המבחן ושרות המבחן אומר כי אין לו כל צורך בהמשך הקשר איתה. שרות המבחן מבקש ענישה משמעתית שתרתיע את הנאשמת. הנאשמת הרשעה אחת ותלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי למשך 3 חודשים וכן התחייבות. גם בהרשעתה הקודמת גנבה הנאשמת מזון לתינוקות, אין מדובר במזון שגנבה לילדיה שגילם 14 עד 19. היתה לה לקוחה שהיתה מעוניינת במזון. הנאשמת לא למדה לקח, למרות הרשעות קודמות ומאסר על תנאי והתחייבות ברי הפעלה ביצעה העבירה, גם תוכנית שרות המבחן ממליץ על הפעלת התנאי בדרך עבודות שרות. יש להטיל ענישה מוחשית שתמנע עבירות אלה בעתיד. הנאשמת לא תיכננה להאכיל את ילדיה אלא למכור המוצרים. אבקש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שרות, וכן הפעלת התנאי שתלוי ועומד כנגדה, התחייבות, מאסר על תנאי בעבירות רכוש וקנס כיוון שמדובר בעבירה כלכלית, ונרצה ענישה שתורגש בכיסה של הנאשמת.

ב"כ הנאשמת טוען לעונש:

ראיתי את תסקיר שרות המבחן למעשה אחד מתוך שלושה תסקירים, וכן את ההמלצה הסופית. על דרך השגרה של המלצת שרות המבחן יש משקל בסופו של דבר ההחלטה של בית המשפט, מגיש פסיקה מתאימה. גם לטובת הסנגור וגם לרעתו וזה המקרה החריג שבו בית המשפט מתאים לשימוש סמכות בית המשפט בסעיף החוק שמאפשר לו להאריך פעם אחת את המאסר המותנה. הנימוק הראשון – מצבה הנפשי, הצגנו מסמכים על בעיות לא פשוטות וטיפולים פסיכיאטריים.

ראשית בית המשפט יסתכל על טיב כתב האישום, גם המוצרים שנתפסו במקום והוחזרו לבעלים ולא נגרם נזק, ומאז הגיעה חמש פעמים מנתניה, ובנוסף היתה אצל שרות המבחן ועבודות שרות. הטרחה שהיתה לה כל הדרך היא כל כך גדולה.

הנאשמת:

אני עובדת במשק בית ויש לי קצבת שארים. מרוויחה בערך 200 ₪ ביום. הקצבה על סך 4,000 ₪.

ויש לי שכירות של 3,500 ₪. יש לי חמישה ילדים, בני 16 תיאומים, בן 17, בן 19, בן 21, כולם איתי בבית ואני מפרנסת אותם. אם בית המשפט יגזור עלי עונש מאסר בעבודות שרות, אצטרך להתקיים שלושה חודשים מהכנסה של 4000 ₪.

ב"כ הנאשמת:

למעשה חוץ מהתיק הזה אין לה מב"דים פתוחים.

<#2#>

גזר דין (נאשמת 1)

הנאשמת הורשעה על פי הודייתה בעבירה של גניבה, על פי עובדות כתב האישום בהן הודתה הנאשמת עולה כי ביום 17/4/2013 סמוך לשעה שבע בערב שהתה הנאשמת ביחד עם נאשמת נוספת שנדונה זה מכבר בחנות "סופר פארם" בקניון הזהב בעיר ראשון לציון. השתיים נטלו שמונה קופסאות סימילאק בשווי כולל 719.90 ₪ והסתירו אותן בתיקן. אחר כך חצו את קו הקופות בלי לשלם עבור המוצרים.

בטרם גזר דינה של הנאשמת הוגשו מספר תסקירים משרות המבחן על פי החלטתי ולמעשה על פי הסכמת הצדדים. מסתבר שעובר לביצוע הגניבה כאמור עמד נגד הנאשמת מאסר מותנה לתקופה של שלושה חודשים שהינו בר הפעלה לנוכח הגניבה שביצעה הנאשמת.

השאלה העומדת לדיון ומצויה במחלוקת בין הצדדים היא פשוטה בתכלית. האם בהתאם לסעיף 56 (א) לחוק העונשין עומדת הנאשמת בתנאים הקבועים בחוק להארכת המאסר המותנה. רוצה לומר האם לא יהא זה צודק להפעיל המאסר המותנה.

אקדים ואומר שכן בכך סלע המחלוקת שתסקירי שרות המבחן אינם עומדים לצידה של הנאשמת, בלשון המעטה, אלא ההפך מכך, שרות המבחן מתרשם באופן שלילי מהנאשמת שלא מצאה לעשות מאמץ ולגייס כוחות לצורך הליך שיקומי טיפולי. לפיכך, המליץ שרות המבחן על עונש של מאסר לתקופת המאסר המותנה, שירוצה בעבודות שרות.

יצויין ששרות המבחן פירט בתסקיר, כדרכו המבורכת, כל הנסיבות הרלוונטיות לעניין, לרבות ובמיוחד נסיבות אודות תנאי חייה הקשים של הנאשמת, ומשום כך המליץ להמנע מלגזור על הנאשמת עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח.

ב"כ התביעה עתרה להפעיל המאסר המותנה תוך שהיא מסכימה שהמאסר ירוצה בעבודות שרות כפי חוות דעת הממונה על עבודות שרות המצויה בתיק. ב"כ הנאשמת ביקש להמנע מהשתת עונש מאסר גם כזה שירוצה בעבודות שרות אלא עתר להארכת המאסר המותנה.

בירור שערכתי עם הנאשמת ולפי דבריה כמו גם כפי העולה מתסקירי שרות המבחן מעלה שני מרכיבים מצטברים שיש בהם לפי דעתי כדי להצדיק הארכת המאסר המותנה: האחד, הנאשמת סובלת מהפרעה המכונה "קלפטומניה" והשניה היא ככל שייגזר על הנאשמת עונש מאסר גם כזה שירוצה בעבודות שרות ממילא אתה אומר שלא יעלה בידי הנאשמת לעבוד ולפרנס ילדיה. בעניין זה יודגש כי מדובר באלמנה המטופלת בחמישה ילדים שפרנסתם עליה.

המקרה שלפני ברור הוא עד כמה קשה. נדמה כי בבואי לגזור דינה של הנאשמת המאזניים בעד ונגד הפעלת המאסר על תנאי מאוזנים. וכאן הבעיה. אוסיף ואומר כי עיקר הבעיה הוא בתסקיר השלילי של שרות המבחן.

כאמור מצאתי להקל עם הנאשמת זו הפעם ולו משום הפגיעה הבלתי מידתית בפרנסתה ופרנסת ילדיה.

סוף דבר, שאני מוצא כי במקרה שלפני מתקיים הבסיס להארכת המאסר המותנה.

אשר על כן אני מורה כי המאסר המותנה למשך שלושה חודשים שהושת על הנאשמת

בת.פ. 15021-02-10 על פי גזר דין מיום 3/1/2012, יוארך למשך שנתיים.

אני גוזר על הנאשמת קנס על סך 200 ₪ או שבוע מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 1/6/2015.

על המזכירות לשלוח העתק הפרוטוקול לשרות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' אייר תשע"ה, 21/04/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי