1. זהו פסק דין, בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד - תביעה לתשלום חוב נטען, עבור תיקון רכבים שונים של הנתבעת, חברת אלעוברה אחמד בע"מ, במוסך של התובעת, חברת מ.ס מוסך שירות (2005) בע"מ (ת"א 15031-01-10) , ותביעה נגדית (ת"א 15788-02-10), בגין נזקים שונים שנגרמו לטענת הנתבעת, לטרקטור שבבעלותה, אשר תוקן שלא כהלכה ע"י התובעת. הוחלט לקבל את התביעה בת"א 15031-01-10, לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא החוב הנתבע, בקיזוז הנזק שנגרם לה עקב התיקון הלקוי של הטרקטור, ולדחות את התביעה בת"א 15788-02-10.

2. במסגרת ת"א 15031-01-10 (להלן: "התביעה הראשית"), נתבעה יתרת חוב בסך 78,260 ₪, נכון למועד הגשת התביעה, ע"פ חשבוניות שונות שצורפו לכתב התביעה, בגין טיפולים ותיקונים שביצעה התובעת, מ.ס. מוסך שירות (2005) בע"מ (להלן: "התובעת"), בחמישה רכבים של הנתבעת.

בכתב ההגנה, הודתה הנתבעת, חברת אלעוברה אחמד בע"מ (להלן: "הנתבעת"), כי חמשת הרכבים האמורים שייכים לה, וכי אכן הזמינה מן התובעת תיקונים וטיפולים ברכבים אלה. הנתבעת טענה עם זאת, כי התובעת התרשלה בתיקון טרקטור שבבעלותה, וכתוצאה מהתיקון הרשלני נגרמו לה לטענתה, נזקים שונים.

הנתבעת הכחישה גם את סכום התביעה, ובהקשר זה טענה, כי יש לקזז מסכום התביעה כ-21,000 ₪, ששילמה עבור תיקון הטרקטור, שבוצע כאמור לטענתה באופן רשלני, וכן להפחית סך 2,500 ₪, בגינו צורפה לכתב התביעה קבלה, אך לא צורפה חשבונית. עוד טענה, כי יש להפחית מסכום התביעה, ארבעה סכומים ששלמה במועדים שונים, בשיקים – 19,850 ₪ ששולמו ביום 10.2.08, 10,000 ₪ ששולמו ביום 30.3.09, 2,792 ₪ ששולמו ביום 23.10.09, ו - 2,494 ₪ ששולמו ביום 25.11.09.

התובעת הגישה כתב תשובה, בו השיבה לטענות הנתבעת, ביחס לסכומים אותם ביקשה להפחית מסכום התביעה, מלבד ביחס לסכום ששולם בגין תיקון הטרקטור, כאמור לעיל. לטענתה, כל אחד מן הסכומים האמורים, שולם על חשבון חובות של הנתבעת, שנוצרו קודם הוצאת החשבוניות בגינן הוגשה התביעה.

במהלך הדיון בתביעה, הגישה התובעת, לבקשת ב"כ הנתבעת, ביום 4.7.13, את כרטסת הנהלת החשבונות שלה, וכן קבלות וחשבוניות מס, מהם עולה, כי ארבעת הסכומים שפורטו בכתב ההגנה כאמור, אכן שולמו כטענתה, בגין חשבוניות מס אחרות, אליהן לא מתייחסת התביעה, וכי סכום התביעה חושב, לאחר הפחתת תשלומים אלה של הנתבעת.

3. במסגרת ת"א 15788-02-10 (להלן: "התביעה הנגדית"), תבעה הנתבעת פיצויים, עבור נזקים, שנגרמו לה עקב תיקון רשלני שבוצע לטענתה בטרקטור, במסגרתו לא איתרה התובעת, את מקור התקלה בטרקטור, ובהמשך, בצעה תיקון, אשר גרם נזק למנוע הטרקטור. לאחר מכן, הוחלף המנוע, אלא שהמנוע החלופי התפוצץ. לטענת הנתבעת, נוכח האמור העבירה את הטרקטור למוסך אחר, המופעל ע"י חברת א. א. מוסך עמאר בע"מ (להלן: "מוסך עמאר") שם תוקן כהלכה, כאשר בין היתר, שופץ מנוע הטרקטור, ותמורת התיקון שילמה סך 22,000 ₪.

יצויין לעניין זה, כי לכתב התביעה צורפו חשבונית מס של מוסך עמאר על סך 21,770 ₪ כולל מע"מ, וקבלה, ממנה עולה, כי עד מועד התביעה שילמה הנתבעת למוסך עמאר בגין התיקון, סך 13,700 ₪ בלבד, ונותרה חייבת 8,070 ₪.

התביעה נתמכה בחוות דעת מומחה מטעם הנתבעת - השמאי אייל מאיר.

סכום התביעה, נכון למועד הגשתה – 147,000 ₪, מתוכם 120,000 ₪, עבור הפסד ימי עבודה של הטרקטור, 17,000 ₪, בגין חלקים שנרכשו עבור התיקון שביצעה התובעת, 600 ₪, עבור בדיקת רדיאטור מיותרת שבוצעה במסגרת התיקונים האמורים, וכן 10,000 ₪, עבור עגמת נפש.

בכתב ההגנה שהגישה התובעת, הוכחשו טענות הנתבעת, לעניין אחריות התובעת לנזקים הנתבעים, ולעניין הקשר הסיבתי בין התנהגות התובעת והנזקים האמורים, וכן סכומי הנזקים.

התובעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, אינג' אהוד אסטרחן, אשר תמכה בטענותיה

4. התביעות אוחדו, בהחלטת כב' הש' עמית כהן מיום 27.3.11.

נוכח הפעם בין מסקנות מומחי הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, לבחינת טענת הנתבעת, לעניין התיקון הרשלני שבוצע בטרקטור - השמאי משה פסו.

בחוות דעתו מיום 11.4.12, קיבל המומחה את עמדת הנתבעת, וחיווה דעתו, כי התובעת התרשלה, בתיקונים שביצעה בטרקטור של הנתבעת, וכי נוכח הנזקים שנגרמו למנוע הטרקטור, עקב התיקון הלקוי, היה צורך בהחלפת המנוע. המומחה העריך את עלות החלפת המנוע ב-35,000 ₪.

יוער, כי התביעות הועברו לטיפולי, בחודש אוגוסט 2012.

5. לתובעת, העיד מנהלה, מר סאמי אלעוברה, ולנתבעת העיד מנהלה, מר אחמד אלעוברה.

חשבונית המס והקבלה, שהוציא מוסך עמאר, הוגשו בהסכמה.

הצדדים ויתרו, על חקירת המומחה מטעם בית המשפט.

6. סבורני, כי התובעת הוכיחה את נכונות חובה הנטען של הנתבעת.

עדות מנהל התובעת לעניין זה, לא עמדה לבדה, אלא נתמכה בהזמנות תיקון, חתומות ע"י עובדי הנתבעת, ובהם בנו של מנהל התובעת, מר וג'די אלעוברה, וכן בחשבוניות מס, קבלות על התשלומים ששולמו, וכאמור, כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, אשר הוגשה לבקשת ב"כ הנתבעת.

טענת הנתבעת, לפיה שילמה סכומים שונים, ע"ח החוב הנתבע, נסתרה במסמכים המוכיחים, כי ארבעת הסכומים האמורים בכתב ההגנה, שולמו עבור שירותים אחרים, וכי יתרת חובה של הנתבעת, נכון למועד הגשת התביעה, ולאחר שהופחתו הסכומים האמורים, ששולמובמהלך שנת 2009, מסתכמת בסכום התביעה.

בסיכומיו, טען ב"כ הנתבעת, כי מקצת החשבוניות, הוצאו בגין רכבים שאינם רכבי הנתבעת, וחשבוניות אחרות זויפו. מעבר לכך שטענות אלה, מהוות הרחבת חזית אסורה ביחס לנטען בכתב ההגנה, וכלל לא הוזכרו בעדות מנהל הנתבעת, הרי משהתבקש ב"כ הנתבעת לפרט טענותיו אלה, ולהצביע על חשבוניות מזויפות או חשבוניות שאינן מתייחסות לרכבי הנתבעת, לא עלה בידו לעשות זאת.

לעניין זה, יש לזקוף לחובת הנתבעת במאזן הראיות, גם המנעותה מהעדת עובדיה, החתומים על הזמנות העבודה, ובכללם מר וג'די אלעוברה, בנו של מנהל הנתבעת.

יש אפוא, לדחות את כל טענות הנתבעת, ביחס לחוב האמור, מלבד טענותיה, הנוגעות לתיקון הלקוי שביצע בטרקטור שבבעלותה, ולתשלום בגין התיקון האמור, אשר תידונה להלן.

7. משוויתרו הצדדים על חקירת המומחה מטעם בית המשפט, וכאשר לא הייתה בפי ב"כ התובעת בסיכומיו, כל טענה, אשר היה בה לסתור אילו ממצאיו ומסקנותיו של המומחה, הרי שיש לקבל את חוות הדעת כנכונה, ובהתאם לאמור בחוות הדעת, יש לקבוע, כי התובעת התרשלה בתיקון הטרקטור, וכי היא נושאת עלכן, באחריות לנזקי הנתבעת בגין התיקון הלקוי.

יש אפוא לקבל את טענת הנתבעת, לפיה אין לחייבה, בתשלום התמורה עבור התיקון הלקוי, אשר הסתכמה ב-28,667 ₪, כעולה מ"חשבון זמני" שצורף לתביעה, ואשר נערך ביום 1.12.09. ב"כ התובעת טען לעניין זה, כי מקצת החלפים שסופקו במסגרת התיקון האמור, לא הוחלפו, ונותרו בטרקטור, גם לאחר תיקונו במוסך עמאר. סבורני, כי אין לקבל טענה זו, אשר לא הוכחה. מן המסמך האמור, הנושא כותרת "חשבון זמני" עולה, כי החלפים שסופקו במסגרת התיקון, קשורים למנוע עצמו, למערכת המים, ולמערכת השמן הקשורות אליו, אשר ניזוקו, עקב התיקון הלקוי, כעולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. מכאן, וכאשר הנתבעת נזקקה לתיקון נוסף, אצל מוסך עמאר, הרי שאין לחייבה בתשלום תמורה, עבור התיקון הכושל, לרבות החלפים שסופקו במסגרתו.

נוכח האמור לעיל, יש לפסוק לזכות התובעת, את מלוא סכום התביעה (78,260 ₪), בניכוי התמורה שנתבעה בגין תיקון הטרקטור (28,667 ₪), בסה"כ 49,593 ₪, ובשערוך להיום - 56,284 ₪.

8. אשר לתביעה הנגדית –

סבורני, כי הנתבעת לא הוכיחה טענותיה, לעניין תקופת ההשבתה הנטענת של הטרקטור – כארבעה חודשים. לעניין זה, לא הוגשו מסמכים של הנתבעת עצמה. הנתבעת בקשה להסתמך על חוות דעת של חברת "הראל", אשר ביטחה את התובעת בפוליסת אחריות מקצועית. חוות הדעת, לא הוגשה בהסכמה, והנתבעת לא ביקשה לזמן את עורכה, להעיד על תוכנה, ועל כן, אין היא קבילה בהליך זה.

יתרה מזאת, הנתבעת לא הוכיחה את ההפסד שנגרם לה, בגין כל יום השבתה של הטרקטור. לעניין זה, לא פירט מנהל הנתבעת בעדותו את אופן החישוב, לא הוגשה חוות דעת מומחה, הגם שמדובר על פני הדברים בשאלה שבמומחיות, ולא צורפה כל ראיה אחרת לתמיכה בטענה. בסיכומיו, ביקש ב"כ הנתבעת להסתמך לעניין זה, על מחירון של חברת "אגם", ואולם, מסמך זה לא הוגש כחלק מהראיות, ועל כן אין לקבלו. המסמך גם אינו קביל כמובן, משלא הוגש ע"י עורכו.

תביעת הנתבעת לפיצוי בסך 17,000 ₪, בגין חלקים שרכשה, מתייחסת, ככל שניתן היה להבין מחקירת מנהל הנתבעת, לחלקים שנרכשו במסגרת התיקון שבצעה התובעת בטרקטור (עכ"פ, לא הונחו בפני ביהמ"ש חשבוניות, או קבלות, של גורם אחר, ביחס לסכום האמור). משנקבע, כי יש להפחית מסכום חובה של הנתבעת לתובעת, את מלוא תמורת תיקון הטרקטור, ברי, כי אין לפסוק לזכות הנתבעת בנוסף, פיצוי בגין רכישת החלקים, שהרי אילו כך נעשה, היתה הנתבעת מפוצה ביתר בגין הנזק האמור.

אין לקבל תביעת הנתבעת לפיצוי על סך 600 ₪ - סכום ששולם לטענתה, למוסך אחר, בגין בדיקת רדיאטור, במסגרת התיקון הכושל במוסך התובעת, שכן לא הוגשה כל ראיה לתשלום למוסך האחר, שפרטיו לא נכללו בכתב התביעה שהגישה הנתבעת, או בתצהיר מנהלה, וממילא לא ניתן לקבוע, כי הסכום שולם, במסגרת אותו תיקון כושל, שבצעה התובעת.

סבורני, כי אין לפסוק לזכות הנתבעת, פיצויים בגין עגמת נפש, כנטען בתביעה, וזאת, הן משום שהנתבעת הינה חברה בע"מ, והן משום שבנסיבות שהוכחו, ועל רקע היחסים העסקיים בין הצדדים, אין מקום לפסיקת פיצוי כאמור.

בכתב התביעה שהגישה, לא תבעה הנתבעת פיצוי, בגין עלות תיקון הנזק למנוע. גם בכתב ההגנה שהגישה בתביעת התובעת, לא פירטה טענת קיזוז, ביחס לנזק האמור. יחד עם זאת, יתכן, כי כי הורחבה כדין חזית הדיון לעניין זה, היות ששני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לעלות התיקון האמור, ובסיכומי התובעת, לא הועלתה התנגדות להרחבת החזית. מכל מקום, סבורני כי אין לפסוק לנתבעת פיצוי ברכיב זה, באשר מחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש נלמד, כי התקלה שהתגלתה בטרקטור מתחילה, אכן הצריכה שיפוץ מנוע. לפיכך, אלמלא פנתה הנתבעת למוסך התובעת, הרי שהיה עליה לפנות כמובן למוסך אחר, לצורך שיפוץ המנוע כאמור. בסופו של יום, לאחר כשלון התיקונים שבצעה התובעת בטרקטור, כולל החלפת המנוע, אכן בוצע שיפוץ מנוע, ע"י מוסך עמאר, ולטענת הנתבעת, תיקון זה צלח. לא נטען וממילא לא הוכח, כי עלות השיפוץ במוסך עמאר היתה קטנה יותר, אילו פנתה הנתבעת מלכתחילה, למוסך זה, או כי היה צורך, בתיקון שעלותו גבוהה יותר, בשל כשלון התיקון שבצעה התובעת. בנסיבות אלה, ומשנקבע לעיל, כי נכון להפחית מחובה של הנתבעת לתובעת, את מלוא עלות התיקון הכושל שבצעה התובעת, אין לפסוק לזכותה פיצוי בגין התיקון האמור. יוער לעניין זה מעבר לצריך, כי נכונה טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, לפיה, אילו נפסק לזכות הנתבעת פיצוי, בגין עלות התיקון האמורה, הרי שהיתה זכאית לפיצוי בגובה הסכום ששלמה בפועל למוסך עמאר, ולא לסכום שקבע המומחה בחוות דעתו, שכן קביעתו התייחסה, לעלות החלפת מנוע, ואילו הנתבעת הקטינה את נזקה, בכך שהעדיפה שיפוץ המנוע הקיים, על פני החלפתו.

נוכח האמור לעיל, יש לדחות את התביעה הנגדית.

8. התביעה הראשית מתקבלת אפוא, ועל הנתבעת לשלם לתובעת בגינה, סך 56,284 ₪. התביעה הנגדית נדחית. בהתחשב בסכום שנפסק, בסכום התביעה הנגדית, ובהיקף ההתדיינות, לרבות מס' הישיבות שהתקיימו, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בגין התביעות, בסך 12,000 ₪. משהתקבלה טענת הנתבעת לעניין התיקון הרשלני, ובהתחשב בהוצאות שהוציאה הנתבעת, לצורך הוכחת טענתה זו, אין לפסוק לזכות התובעת הוצאות משפט, בנוסף לשכ"ט ב"כ.

ניתן היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.