1. בפני בקשה לביטול פקודת מאסר חלף קנס אשר ניתנה ביום 03.03.2014, לביטול תוספת פיגורים ריבית והצמדה מיום 11.07.2013 (נכון ליום 10.05.2013 יתרת תוספת פיגורים עומדת על 945 ₪ והפרשי הצמדה וריבית על סך של 4,200 ₪) , דחיית מועד תשלום הקנס המקורי ופריסתו לתשלומים (להלן : "הבקשה" ו"המבקש" בהתאמה על פי העניין).

2. רקע :

א. בתאריך 09.02.2010 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות ביצוע עבודות הטעונות היתר בלא היתר בניגוד להוראת סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן:"החוק"). על פי כתב האישום בנה הנאשם במהלך חודש 03/2009 או בסמוך לכך, במקרקעין הנמצאים במגרש 1083 בתחום תוכנית ג/6121 (להלן:"המקרקעין") בניית מבנה מבניה קשיחה בשטח של כ – 170 מ"ר (להלן:"העבודות"), בניה נועדה למטרה עיסקית שיש בצידה רווח כלכלי. לימים ניתן לנאשם היתר בניה.

ב. ביום 23.11.2011 הורשע הנאשם בנוכחותו, לאחר שהודה בעובדות כתב האישום.

בו ביום גזר בית המשפט את דינו של הנאשם ודן אותו לתשלום קנס בסך 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתו אשר ישולם ב – 21 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 01.01.2012 ואילך , וחתימה על התחייבות כספית (להלן :"גזר הדין" , "הקנס" על פי העניין).

ג. בטיעוניו לעונש בטרם גזירת דינו ציין הנאשם את מצבו הכלכלי הקשה, ציין שנטל הלוואות מהבנקים ויש לו הרבה חובות. שכרו החודשי מסתכם בסך של 5,000 ₪ . בשל חובותיו הרבים, הוא "נאלץ" לבנות את המבנה הלא חוקי שכיום כבר יש בעניינו היתר בניה, המדובר בבית חרושת ליצור שיש כדי שיוכל להתפרנס, זה מחוץ לכפר. המבקש נשוי + שלושה ילדים וזו פרנסתו היחידה.

ד. בתאריך 11.07.2013 הוגשה על ידי המשיבה בקשה להוצאת פקודת מאסר בגין אי תשלום הקנס במלואו בתיק זה . על פי הבקשה הנאשם לא שילם בכלל את הקנס שנגזר עליו בגזר הדין למרות פניותיה החוזרות ונשנות של המשיבה, ויתרת הקנס ותוספת הפיגורים עמדו עובר למועד הגשת הבקשה על 12,144 ש"ח.

ו. בתאריך 11.07.2013 נתבקשה תגובת הנאשם תוך 18 ימים.

ז. ביום 12.09.2013 הומצא לתיק בית המשפט אישור מסירת הבקשה לפקודת המאסר והחלטת בית המשפט לידי הנאשם, אישור מסירה מיום 19.08.2013, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 12.08.2013.

ח. ביום 15.09.2013 ניתנה החלטה נוספת מטעם בית המשפט, בה ניתנה הזדמנות נוספת לנאשם לפנות לבית המשפט תוך 7 ימים, בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע המאסר וזאת בהתאם לסעיף 87 לחוק העונשין ובטרם הוצאת פקודת המאסר.

ט. בתאריך 12.12.2013 נחתמה פקודת המאסר כנגד הנאשם בהעדר תגובה ובשל טעות במספר הזהות, הוצאה פקודת מאסר מתוקנת ביום 03.03.2014.

ז. בתאריך 14/8/14 הוגשה הבקשה נשוא דיון זה ובעקבותיה ביום 18.09.2014 הוגשה תגובת ב"כ המשיבה העותרת לדחיית הבקשה.

4. המבקש סומך בקשתו על מספר טעמים עיקריים :

א. לטענתו ביום 02.09.2013 שילם את סכום קרן הקנס בסך של 7,000 ₪ בסניף בנק הפועלים במג'דל שמס. המשיבה שידעה כי הקנס שולם, פנתה בחוסר ניקיון כפיים תוך הטעיית בית המשפט וביקשה להוציא פקודת מאסר. לטענת המבקש סבר הוא, כי עם תשלום הקנס הסתיימו כל הטענות כנגדו, וזו הסיבה שלא הגיש תגובה כי שילם הקנס וסבר בתום לב שהכל מתוך "בלבול".

תשלום הקנס הובא לידיעת רכזת הגביה מטעם המשיבה ולכן סבר המבקש כי אין למה לפנות לבית המשפט שהרי שילם הקנס והמשיבה מודעת לכך.

לבקשתו צירף המבקש אישור תשלום בסך של 7,000 ₪ לטובת המשיבה, תשלום מיום 02.09.2013 , כאשר מצוין על גבי השובר שיש לשלמו עד ליום 02.09.2013 במזומן.

5. טיעוני המשיבה :

המשיבה מבקשת לדחות הבקשה מן הטעמים הבאים :

1. ביום 23.11.11 נגזר דינו של המבקש והוטל עליו תשלום הקנס בסך של 7,000 ₪ . הנאשם לא שילם את הקנס במועד ונצברה לחובתו תוספת פיגורים.
2. ביום 11.07.2013 בחלוף למעלה משנה וחצי, עתרה המשיבה להוצאת פקודת מאסר.
3. רק ביום 14.08.2014 עתר המבקש לביטול הפקודה בטענה ששילם את קרן הקנס ביום 02.09.2013.
4. בהתאם להוראת סעיף 68 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין") , כל סכום ששילם המבקש על חשבון קרן הקנס, נזקף תחילה על חשבון תוספת הפיגורים שנצברה לחובתו.
5. המבקש נדרש לשלם סך של 7,000 ₪ נוכח העובדה שטען בפניה המשיבה כי ישלם תחילה את שווי קרן הקנס ואז יגיש לבית המשפט בקשה ביחס לתוספת הפיגורים.
6. בהתאם להוראת סעיף 67 (ב) לחוק העונשין, מדי 6 חודשים נוספים לקנס 5% נוספים של ריבית פיגורים ולכן היא עומדת על תשלום מלוא ריבית הפיגורים שכעת עומדת היתרה על 5,671 ₪. לאור האמור, כיום עומדת חלופת המאסר על 56 ימים, או עד שישלם המבקש. המוקדם מבין השנים.

דיון והכרעה :

הבקשה לביטול פקודת המאסר חלף קנס :

סעיף 71 לחוק העונשין המסדיר נושא המאסר במקום קנס קובע :

" (א) בית-המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א) סיפה, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.

(ב) (בוטל).

(ג) נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.

(ד) הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.

(ה) מי שהוטל עליו מאסר בשל אי-תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת."

סעיף 129 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:"חסד"פ") קובע את דרכי הטלת מאסר במקום קנס :

"(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.

(ג) צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 66 ו–69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וסעיפים 5ב ו–5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות בסעיף 237(ד) לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה. "

במסגרת רע"פ 837/12 - מדינת ישראל נ' אולג גוסקוב, תק-על 2012(4) דן בית המשפט העליון בשאלה האם הוצאת פקודת מאסר חלף קנס במעמד צד אחד ובלא לקיים דיון במעמד שני הצדדים ממלאת אחר הוראות סעיף 129א (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982.

בית המשפט העליון קבע כי באם מוגשת בקשה להוצאת פקודת מאסר חלף קנס כנגד נאשם, קמה החובה ליידע הנאשם בקיומה של הבקשה וכן -

"בהודעה במכתב רשום שיקבל החייב מן המרכז לגביית קנסות יופיעו אלה: סכום החוב, אורך המאסר הצפוי אם לא ישולם, ותקופה - כגון 15 יום - שבמהלכה ניתן לפנות לבית המשפט שקבע את הקנס והמאסר לשם השגה בשאלה אם שולם הקנס אם לאו; ככל שתוגש השגה יעוכב ביצוע המאסר עד לבירור"

לתיק בית המשפט הומצאו אישורי המסירה של ההחלטות והבקשה לפקודת מאסר לידי הנאשם בדואר רשום כמפורט לעיל. גם המבקש בבקשתו מציין כי ידע על כל ההחלטות והבקשה לפקודת המאסר, אך לא הגיב כי חשב בתום לב כי אם שילם סך של 7,000 ₪, אין לו למה להגיב, שהרי שילם את מה שנדרש. אין בידי לקבל את תגובת המבקש לאי התייחסותו להחלטות בית המשפט, הוא בחר מסיבות השמורות עמו שלא ליתן תגובה ומשכך הוצאה כנגדו פקודת המאסר חלף הקנס. משכך אין לו להלין אלא על עצמו בלבד. כאשר ניתנת החלטה שיפוטית על העומד לדין לפעול על פיה , להגיב וליתן מענה ובוודאי שלא לבחור להתעלם מן ההחלטה, קל וחומר כאשר מדובר במספר החלטות שיפוטיות שניתנו ולא כובדו זו אחר זו.

לאור האמור לעיל אני קובע כי זכויותיו של המבקש להישמע ולטעון טענותיו כנגד פקודת המאסר קוימו בהליך זה ואין למבקש אלא להלין על עצמו בנקודה זו.

יתרה מכך סבורני כי גם בטעמים שמעלה כיום המבקש בבקשתו אין ממש בכדי להצדיק ביטולה של פקודת המאסר וזאת מהטעמים להלן :

א. המבקש לא שילם את הקנס שהוטל עליו ביום 23.11.2011 במועד . על סכום קנס זה נצברה לחובתו של המבקש תוספת פיגורים, תוספת פיגורים שעליו לשאת ולשלם. המבקש שילם סכום השווה לקרן הקנס רק ביום 02.09.2013 וכשנתיים לאחר שנגזר דינו. בנקודה זו איני מקבל את טענת המבקש, כי על שובר התשלום היה רשום שיש לשלם סך של 7,000 ₪ עד ליום 02.09.2013, שהרי עוד קודם לכן קיבל פניות חוזרות ונשנות מטעם המשיבה, כי על סכום הקרן נצברה לחובתו תוספת פיגורים. המבקש לא פנה עד ליום 14.08.2014 לבית המשפט בעניין ביטול תוספת הפיגורים. בנקודה זו מצאתי להעדיף את גירסת ב"כ המשיבה כי הנאשם יודע בגין מלוא חובו אך בחר לשלם תחילה סכום השווה לקרן הקנס בלבד ולכן נרשם סכום הקרן ע"ג השובר.

ב. המבקש קיבל די והותר הזדמנויות לשלם את הקנס וזאת עוד משנת 2011, שילם בפועל 7,000 ₪ רק ביום 02.09.2013, כשנתיים לאחר מועד גזר הדין. בנקודה זו מקבל אני טענת המשיבה כי המשיב הוזהר מבעוד מועד והתבקש לשלם הקנס אך התעלם מפניות אלו שוב ושוב.

ג. התעלמות זו של המבקש אל מול רמיסה של חוקי התכנון והבניה לאורך זמן יש בה כדי להצדיק הוצאת פקודת מאסר כנגד המבקש וזאת בשים לב כי רכיב הקנס הכספי הינו רכיב ענישה מרכזי ומשמעותי בדיני התכנון והבניה שמטרתו אכיפת החוק והרתעת עבריינים פוטנציאליים מפני הפרת החוק.

הבקשה לביטול תוספת פיגורים :

סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע את סמכות בית המשפט לפטור אדם מתשלום התוספת :

"(א) בית-המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי-תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.

(ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית-המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.

(ג) החלטת בית-המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית-המשפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה."

השאלה העומדת בפני בית המשפט הינה האם הוכיח המבקש קיומן של סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד שנקבע.

סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו :

לאחר עיון בבקשת המבקש ובתגובת המשיבה סבורני כי יש לדחות הבקשה וזאת מן הטעמים הבאים :

המבקש מסתמך בבקשתו על טעם אחד עיקרי : ששילם סכום קרן הקנס ביום 02.09.2013, ובכך חובותיו למשיבה הסתיימו, וזאת חרף הפניות החוזרות ונשנות מטעם המשיבה וגם מבית המשפט.

מקבל אני את טענתו של המבקש כי על המשיבה מוטלת החובה ליידע את בית המשפט שהמבקש שילם סכום של 7,000 ₪ וזאת בטרם הבקשה להוצאת פקודת המאסר וזאת מתוך חובת הגילוי הנאות והצגת התמונה המלאה בפני בית המשפט, אך ראוי לציין, כי גם אם נתון זה היה מונח בפני בית המשפט, אין זה מן הנמנע שתוצא פקודת המאסר שהרי לקרן הקנס הצטברו תוספות פיגורים, והמשיבה אינה מוותרת על תוספת פיגורים זו. במצב דברים זה אין למבקש אלא להלין על עצמו בשעה שבחר שלא לשלם הקנס במועד והיה עליו לדעת כי סכום הקנס נושא ריבית פיגורים באם לא משולם במועדו.

עפ זאת, מששלים הנאשם סכום של 7000 ₪ לקופת הועדה ובאין מחלוקת כי סכום זה גבוה מהסכום המעודכן עליו עומדת תוספת הפיגורים כיום (5671 ₪) הרי שנמצא לאור האמור לעיל כי תוספת הפיגורים שולמה במלואה על ידי הנאשם כמו גם חלק מהקנס המקורי.

הבקשה לפריסת תשלומי הקנס :

ב"כ המבקש מתעלם בבקשתו מן העובדה כי תשלום הקנס כבר נפרס ל – 21 תשלומים חודשיים וזאת במעמד גזר הדין. גם אם נאמר כי לבית המשפט הסמכות להורות על ביטול תוספת הפיגורים במלואה או חלקה, עדיין הסמכות להורות על פטור מתשלום חלק או כל תוספת הפיגורים מכוח סעיף 69 לחוק העונשין, אינה טומנת בחובה סמכות לשנות את המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט בגזר הדין. פועל יוצא מכך הינו כי בקשתו של ב"כ המבקש להורות על פריסת סכום הקנס המקורי מחדש לתשלומים החל מהיום, נדחית.

סיכומו של דבר:

אני קובע כי בקשות המבקש לביטול פקודת המאסר ופריסת תשלומי הקנס נדחות. בקשת המבקש לביטול תוספת הפיגורים מתייתרת לאור תשלום התוספת בידי הנאשם במלואה. המזכירות תפיק בדחיפות פקודת מאסר חדשה כנגד הנאשם חלף הקנס לתקופה של 56 ימים ותעבירה לחתימה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תשרי תשע"ה, 16 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.