בפני תביעה כספית לתשלום סך 15,453 ₪ המהווה לטענת התובעת את חובם של הנתבעים כלפיה בגין שירותים וציוד סלולאריים שסיפקה להם.

במקורה הוגשה התביעה כנגד נתבע 1 ואח"כ הוסף גם הנתבע 2 נוכח טענת הנתבע 1 לפיה הוא עובד וגר בעיר אילת וכי מעולם לא פנה לתובעת, לא התקשר עמה ולא חתם על מסמכי ההתקשרות וכי מישהו זייף את חתימתו על גביהם.

בעקבות טענה זו ביצעה התובעת סדרת בדיקות ואף קיבלה צווים מבית המשפט לצורך חשיפת פרטים הקשורים לכרטיסי SIM שהוכנסו למכשירים נשוא התביעה ואז התברר כי כרטיס SIM השייך לנתבע 2 (שמספר המנוי שלו 054-7623950) הוכנס לאחד המכשירים שנרכש בעסקה המוכחשת ע"י הנתבע 1.

היות והנתבעים הם אחים, צורף הנתבע 2 כחייב לתיק בין אם כחייב יחיד ובין במשותף עם אחיו.

הנתבע 2 הגיש כתב הגנה לקוני הכולל הכחשות גורפות. תצהיר מפורט עם התייחסות פוזיטיבית לטענות כנגדו לא הוגש. גם סיכומים לא טרח להגיש (הגם שהמועד הוארך והמתנתי אף מעבר לו).

העדה מטעם התובעת והנתבע 1 נחקרו,ב"כ התובעת והנתבע 1 סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם להוראת תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

התובעת הוכיחה שהייתה עסקה בה נמכר הציוד נשוא התביעה, היא הוכיחה את תנאי ההסכמים וכן את סכום החוב, הנתבעים לא הצליחו לסתור את העולה ממסמכי התובעת ומתצהיר העדה מטעמה וכמובן לא הציגו גרסה או תחשיב פוזיטיביים מטעמם ביחס לחוב או לפרטי העסקה ותנאיה העולים מההסכמים.

תמיהה גדולה עולה מדרך התנהלות התובעת כאשר העדה מטעמה ציינה שהציוד והשירותים אינם מסופקים ללקוח אלא אם כן הוא מזוהה, הציוד נמסר ללקוח ביום 26.6.09 וכפי הנראה ללא שום זיהוי שכן תעודת הזהות היחידה הקיימת אצל הצדדים הונפקה באילת יומיים מאוחר יותר.

אשר לחבותו של נתבע מס' 1,טענתו כי מדובר בזיוף חתימה וכי הוא לא ביצע עסקה לא נסתרה, לא שהנתבע 1 הפליא באותות ומופתים לשכנע בעניין זה, אלא שהנטל רובץ לפתחה של התובעת והיא לא עמדה בהוכחת חתימתו של הנתבע 1 על הסכמי ההתקשרות, הוא אפילו לא נשאל בחקירתו שאלה אחת במישור זה.

אם כך המסקנה העולה במאזן ההסתברות הנדרש היא כי מישהו עשה שימוש בשמו ופרטיו של הנתבע 1 והציגם בפני התובעת, קיבל את המכשירים, השתמש בהם או העבירם לאחרים, יצר חובות כלפי התובעת ויש לומר במאזן ההסתברות הנדרש במשפט אזרחי שהוכח כי מדובר בנתבע 2.

הנתבע 2 הוא אחיו של הנתבע 1 (שאגב, שמו לא הוזכר ע"י הנתבע 1 כ"אח" במסגרת רשימת בני משפחה שהתבקש להעביר במסגרת ההליכים המקדמיים), לנתבע 2 היתה ויש גישה לפרטי הנתבע 1 גם מתוקף יחסיהם וגם לאור העובדה כי שניהם עברו לגור ולעבוד בעיר אילת, מכל האנשים שבעולם, דווקא כרטיס ה-SIM של הנתבע 2 הוכנס למכשירים (ולא משנה כעת לכמה זמן ולאיזו מטרה) והדבר מבסס מסקנה כי הנתבע 2 מעורב בפרשה, משלא הציג הנתבע 2 גרסה פוזיטיבית מפורטת בכלל והנתמכת בתצהיר בפרט ומשגם לא הגיש סיכומים, יש לקבוע כי הוכחו טענות התובעת כלפיו והוא מי שחייב בחוב שכאמור הוכח.

ב"כ הנתבע ניסה לשתול גרסה חדשה תוך כדי שחקר את עדת התובעת לפיה הוכנס כרטיס הסים למכשיר רק כדי לבצע בדיקה למכשיר, ב"כ התובעת התנגד להרחבת החזית ויש לקבל התנגדות זו. הנתבע לא טרח לציין עניין זה בתצהיר, לא הסביר כיצד הוא מעורב בעניין ולמה, היכן ואיך הוכנס כרטיס הסים שלו למכשיר והוא לא נתן לצדדים אפשרות להתכונן לחקירה על גרסה זו הנראית כבושה על פניה. בעל דין אינו יכול להעלות גרסה עובדתית חדשה מטעמו במסגרת שאלות בחקירה נגדית של העד מטעם הצד השני. לשם כך נועדו כתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית. בכתב ההגנה מטעם הנתבע 2 ובתצהיר הלקוני התומך בו אין כלום.

גם אם היתה עולה טענה זו באופן התואם את הדין עדיין הנטל להוכיח אותה רובץ לפתחו של הנתבע 2 והוא זה שלא הביא שום עד ושום ראיה לתמוך אותה, גם לא ברור לשם מה היה צורך לבדוק מכשיר (כלומר להוציאו מהקופסה ולהפעילו) אם זה לא נרכש כלל לא ע"י הנתבע 1 (כפי שהנתבע 1 טוען בלהט) ולא ע"י הנתבע 2 שמכחיש גם הוא עסקה כלשהי עם התובעת?

ומעבר לצורך (שכן כאמור אין גרסה מטעם נתבע 2),הרי מנספח ב' לתצהיר התובעת (עמוד רביעי לנספח הדן בזיהוי לקוח בחתך זמן) עולה לכאורה שכרטיס ה-SIM של הנתבע 2 הוכנס למכשיר לא רק ביום ביצוע העסקה אלא גם לאחר מכן ובין ספטמבר לנובמבר 2009 ודי בכך כדי לבסס מסקנה כי הנתבע 2 קיבל את המכשירים לידיו – מכשירים שבגינם לא שולם דבר.

הגם שאפשרות של שיתוף פעולה בין האחים – הנתבעים איננה תלושה מהמציאות (והתובעת הפנתה וטענה באריכות בסיכומיה בקשר להתנהלות הנתבע 1 ככל שהדברים נגעו לגילוי מידע ביחס לנתבע 2), העניין לא הוכח ולכן לא אחייב את הנתבע 1 ברם לא אפסוק הוצאות לזכותו.

התביעה כנגד נתבע 1 נדחית ללא צו להוצאות.

הנני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך 15,453 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה המתוקנת 22.1.12 וסך 800 ₪ בגין הוצאות משפט ו-2000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ז' חשון תשע"ג, 23 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.