1. הבקשה שבפני, בקשה לביטול הסכם וביטול הערת אזהרה אינה מובנית לי. בבקשה נטען כי ביום 15.8.2010 ניתן פסק דין המבטל את ההסכם. מעיון בתיק עולה כי לא כך הדבר. ביום 27.7.2010 ניתן פסק דין בהעדר הגנה המצהיר על ביטל ההסכם. פסק דין זה בוטל לבקשת הנתבע ביום 17.4.2011. ביום 26.9.2011. נמקה התביעה בשל חוסר מעש מצד התובע. ביום 11.5.2012, ניתן תוקף להסכמת הצדדים לביטול המחיקה ולאישור הסכם פשרה.

2. אוסיף כי בקשה לביטול הסכם הפשרה בשל הפרתו נדחתה בהחלטתי מיום 3.9.2014 תוך שציינתי כי על התובע לנקוט בהליך מתאים בגין ההפרה.

3. בבקשה הנוכחית מתעלם התובע מכל ההליכים, שוכח כי הושג הסכם פשרה, מתעלם מפסק הדין שאישר את ההסכם ומההחלטה מיום 3.9.2014. אין ספק כי התובע יודע על כל הליכים אלו שבהם יוצג על ידי בא כוח הנוכחי.

4. הבקשה שהוגשה הינה סתמית ודומה כי יש נעשה ניסו למחטף תוך העלמה שלא בתום לב של כל העובדות הרלבנטיות. אם הופר הסכם הפשרה על התובע לפעול על פי דין לאכיפתו או לכל סעד אחר ולא לבקש ביטול הסכם מכר שהוחלף זה מכבר בהסכם הפשרה.

5. על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ו, 19 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.